פיטרו אותי ממקום עבודתי
1. פיטרו אותי ממקום עבודתי. אני עובד במוסד סיעודי .
2. פיטרו אותי, כי אני רוצה להתפרנס בכבוד במקצוע שלי – עבודה סוציאלית .
3. פיטרו אותי, כי ניסיתי להקים יחד עם חברי וההסתדרות
ועד עובדים.
4. פיטרו אותי מהרגע להרגע. ככה באמצע המשמרת. בצהרי תשעה באב- בלי יראת שמים. בלי שלום מכובד, העובדים, הדיירים והמשפחות- שאיתם עבדתי שלוש שנים. "רגע חכו לפחות שאסיים את יום העבודה שלי", ביקשתי. לא, צא עכשיו ! אמרה ההנהלה. בסוף אישרו לי 15 דקות: לעלות לחדרי, להגיד שלום חטוף למי שראיתי בקומות, לפנות את הציוד האישי שלי שחלקו נשאר במעון, להחזיר את המפתחות, להחתים שעון ולצאת ממקום העבודה שלי. כל זה כמובן בליווי צמוד צמוד, כמעט משטרתי, של ההנהלה.
5. במקום העבודה שלי, עובדות בכבוד ומסירות, בעיקר
נשים וגם גברים, יהודיות, ערביות ילידות הארץ יוצאות ברית המועצות לשעבר כבר 25 שנה עם אותו
שכר מינימום של 23.6 ₪
6. במקום העבודה שלי עובדות ועובדים קשה 8 שעות...16 שעות ...19 שעות ואפילו 24 שעות ברציפות שבתות וחגים עם אותו הבסיס של
משכורת מינימום. אין לאן ללכת ואין לאן להתקדם.
7. במקום העבודה שלי משלמים
עובדים 13% (!) דמי ניהול לסוכן הביטוח מדושן עונג על
הפנסיה - מאות שקלים בחודש על
שכר מינימום. בסוף מקבלים פנסיית בושה לעבודה מסורה.
8. פיטרו אותי ממקום עבודתי, למען יראו וייראו, מי שינסה להקים ועד עובדים יסיים יפוטר תוך מספר דקות.
9.ביום רביעי הקרוב נפגש
בבית הדין לעבודה בבקשת ההסתדרות לבטל את מכתב הפיטורין שלי על רקע התארגנות לזכויות העובדים והקמת ועד במעון .
10. פיטרו אותי ממקום העבודה שאני אוהב. על אף זאת אני אחזור. עם כל הזכויות החוקיות לעובדים –
פנסיה וועד עובדים יציג .
שיהיה לנו לחם, עבודה ושלום