זכויות שארים לאחר פטירה מתאונת עבודה

בכל שנה מתרחשות בישראל עשרות תאונות עבודה שלמרבה הצער הנן בעלת תוצאות קטלניות. בני המשפחות, השארים, זכאים לקצבאות לפי חוק הביטוח הלאומי, בעקבות פטירת יקיריהן בתאונה.

בסקירה שלפניך נסביר על זכויותיהם המלאות של השארים והתלויים, ככל שהדבר נוגע לתשלומים השונים להם הם זכאים.

נזכיר כבר כעת כי בכל מקרה של פגיעה בעבודה, מומלץ להקדים ולפנות לקבלת יעוץ אישי באמצעות עורך דין מנוסה – בטרם נקיטת צעדים כלשהם באופן עצמאי.

רוב הפגיעות הקשות במקומות העבודה העלולות לגרום למותם של עובדים, מתרחשות בענפי הבינוי, המסחר והתעשייה. בשנת 2013 נהרגו 62 עובדים, במהלכן של 59 תאונות עבודה קטלניות, נתון המסמן עליה של כ-3.2% לעומת 2012.

ענף הבניין נחשב לקטלני ביותר בהיותו אחראי ליותר ממחצית מתאונות העבודה הקטלניות כאשר 32 מהעובדים בענף, נהרגו מתאונות עבודה במהלך שנת 2013 בלבד.

הגורם הדומיננטי ביותר לפציעות ומוות הוא אפקט הנפילה מגובה ושימוש בכלי הרמה ומנופים. נפילה מגובה כוללת בחובה שלל נפילות מגגות, מפיגומים, נפילות לפירים פתוחים, מפתחי תאורה בגגות, מסולמות ומסככות.

חלק מהתאונות קורות כתוצאה מהתחשמלות, ממכה חזקה מעצם או גוף בתנועה ואחרות מהתמוטטות או מקריסה.

סיבות נוספות לריבוי התאונות בענף הן כתוצאה מציוד לא תקין ואי שמירה על נהלים ותקנות הבטיחות בעבודה, שבאים לידי ביטוי לדוגמא בחבישת קסדות ללא רצועות שעלולות ליפול מהראש בעת נפילה ותנאים בלתי תקניים בסביבת העבודה כגון פיגומים לא מאובטחים, כלים חדים ומכונות כבדות הפזורים ללא השגחה בכל מקום, נקודות חשמל חשופות ועוד.

לכך מצטרפים בחלק מן המקרים עובדים אשר לא עברו הכשרה מקיפה דיה ומפעילי מכונות בלתי מקצועיים, ליקויים במכשירים כבדים, כמות גדולה של אנשים העוסקים במקביל בפעולות שונות ועוד.

ההסתברות שעובד מענף הבנייה ימות כתוצאה מתאונת עבודה היא לפחות פי שלוש מעובד בענף התעשייה.
 
ענף התעשייה הוא השני במספר ההרוגים בתאונות עבודה, עם תאונות קטלניות כתוצאה ממכות שנגרמות מעצם נע או נפילת עצם, לכידה, חנק והרעלה, התחשמלות, התמוטטות או קריסה, התפוצצות, נפילה מגובה וכלי רכב.

מה מגיע לבני המשפחה בעקבות פטירת העובד?

במקרה שבו הנפגע בתאונה נפטר כתוצאה מהפגיעה בעבודה, בני משפחת המבוטח, בין אם היה שכיר או עצמאי, זכאים לקצבה או למענק מהמוסד לביטוח לאומי.

בני המשפחה זכאים לגמלת תלויים, בתנאי שהנפגע נהרג כתוצאה מפגיעה בעבודה שהיא תאונת עבודה או מחלת מקצוע.

בני המשפחה המוגדרים כזכאים לגמלה, הם אלמן או אלמנה ילדי המבוטח העונים על תנאי הזכאות ובחלק מן המקרים גם הוריו של המנוח, סבא או סבתא ולעיתים גם אחים, יהיו זכאים לגמלה וזאת בתנאי שהעובד שנפטר היה מפרנסם העיקרי.

כמו כן זכאים לגמלה בני משפחתו של מתנדב שנפטר כתוצאה מפגיעה בפעולת התנדבותו.

אלמנה - אשת המבוטח בעת פטירתו, גם אם היא עובדת וגם אם יש לה הכנסות שאינן מעבודה.
אלמן - שהיה נשוי למבוטחת בעת מותה, זכאי לגמלה אם יש עימו ילד הזכאי גם הוא לקצבה או שאינו יכול לפרנס את עצמו או שהכנסתו החודשית של האלמן אינה עולה על 5,181 ₪.
ילדי המבוטח - ילדיו הביולוגיים של נפטר מתאונת עבודה, ילד חורג או מאומץ וגם נכד, שכל פרנסתו התבססה על המבוטח. במקרה שילדי המבוטח נישאים נפסקת הזכאות מיום הנישואין.

על מנת להיחשב כזכאי לגמלה, על ילדו של המנוח לענות על אחד מהתנאים:

• גילו מתחת לגיל 18.
• הינו מעל גיל 18 אך טרם מלאו לו 20 שנים והוא מקדיש לפחות 24 שעות בשבוע, לסיום לימודיו במוסד חינוכי על יסודי או שהוא שוחר במסגרת קדם צבאית.
• הינו מעל גיל 18 אך טרם הגיע לגיל 24 והוא משרת בצבא בשירות סדיר או בשירות ללא תשלום בנחל לאחר חיול וגם שירות הסדר לתקופה של עד 36 חודשים לפי חוק שירות בטחון תשי"ט 1959.
• נער שטרם מלאו לו 24 שנים ושירותו הצבאי נדחה עקב לימודי עתודה המוכרים על ידי צה"ל או שהוא משרת בשירות לאומי בהתנדבות במסגרת האגודה להתנדבות בעם, עמותת שלומית, עיריית ירושלים, שלהב"ת או אמונה.
• לילדו של מבוטח שטרם מלאו לו 21 שנים והוא משרת בהתנדבות למטרה ציבורית לתקופה של עד שנה ובהתאם לתנאים ושירותו הצבאי נדחה עקב ההתנדבות.

תשלום הקצבה בעבור הילדים יעשה בהתאם לנסיבות, כאשר הילד חי בבית ההורים וההורה לא זכאי לקצבה, הקצבה תועבר להורה עבור הילד ובמקרה שהילד אינו גר בבית הוריו, תשולם הקצבה לאחראי להוצאות החזקת הילד בהתאם להמלצת עובדת שיקום של הביטוח הלאומי.

קראו בהרחבה: קצבת שארים מהמוסד לביטוח לאומי

ילד מעל גיל 18 יקבל את הגמלה לחשבונו הפרטי ואם ילדו של המנוח היה בחזקתם של אנשים שונים במקומות שונים, ההחלטה על תשלום וחלוקה של הקצבה תתקבל בבית הדין.

הורי העובד שנפטר - כולל הורה חורג או מאמץ, הינם זכאים לקצבה בתנאי שעיקר פרנסתם הייתה באחריות המנוח או שאינם מסוגלים לכלכל עצמם ותלותם המלאה או החלקית בעובד שנפטר אושרה על ידי הביטוח הלאומי.

גם סבתא, סבא, אחות או אח של נפגע עבודה אשר נפטר עשויים לזכות בקצבה וזאת בתנאי שהם גרו בבית המנוח במהלך 12 חודשים לפחות טרם הפגיעה וכל פרנסתם נשענה עליו והם אינם מסוגלים לכלכל עצמם.

סוגי המענקים להם זכאים השארים

מענק תלויים - מענק חד פעמי בשיעור של כ-36 קצבאות המשולם לאלמן שילדיו בגרו וזכותו לקבלת קצבת תלויים פוקעת. במקרה שאין הוא יכול לכלכל עצמו או שהכנסתו אינה עולה על 5,181 ₪ קצבתו תמשיך להיות משולמת עבורו.

מענק נישואין - המשולם במקרה שהאלמן או האלמנה של הנפגע נישאו מחדש וזכאותם לקצבה חודשית פוקעת.

המענק ישולם בשני שיעורים:

• לאחר יום הנישואין מחדש בסכום השווה לקצבת התלויים ששולמה בחודש הנישואין מחדש כפול 18 ולא כולל התוספת עבור ילדיהם.
• בתום שנתיים מיום הנישואין מחדש בסכום הזהה לקצבת התלויים, כפי ששולמה במידה ולא היו נישואין חדשים, בעד החודש האחרון של אותן שנתיים כפול 18.

אלמנה שנישאה מחדש זכאית להמשך קבלת קצבת תלויים אם הכנסת בן זוגה אינה עולה על 5,181 ₪ ובן זוגה החדש אינו יכול לכלכל עצמו או שגילו של בן זוגה החדש הוא 60 שנים ומעלה ביום הנישואין.

אלמן או אלמנה שהיו זכאים למענק חד פעמי כשנישאו מחדש והתגרשו או התאלמנו תוך 10 שנים מהנישואין השניים - יקבלו קצבה חודשית מהיום בו כבר לא היו נשואים.

המענק שיינתן או שיעורו הראשון יופחת מסכום הקצבה המגיעה להם, אלא אם הם זכאים לקצבת תלויים לאור פטירתו של בן הזוג מהנישואין האחרונים.

ככלל, נישואין מחדש אינם פוגעים בילדים והם ממשיכים לקבל את הקצבה.

מענק בר מצווה - משולם לילדה עם הגיעה לגיל 12 ולילד עם הגיעו לגיל 13. החל מ-1.1.2014 גובה המענק 5,838 ₪ והוא מחושב לפי שני שליש מהשכר הממוצע במשק.

מענק פטירה - ילדו של המנוח זכאי למענק פטירה שהוא מענק חד פעמי בסך 8757 ₪ המשולם במקרה שבו הנפטר קיבל קצבת תלויים.

ההליך הנדרש למיצוי הזכויות כולל 2 צעדים עיקריים והם הגשת התביעה בטופס תביעה וצירוף מסמכים להוכחת זכאות התובע.

את התביעה יש להגיש בכתב באמצעות טופס תביעה לתשלום גמלה לתלויים בנפגע עבודה. הטופס יוגש לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למגורי התובע, את התביעה ניתן להגיש גם בדואר, בפקס או בתיבת שירות של הסניף.

לתביעה יש לצרף מסמכים העשויים להוכיח את זכאות התובע כמו אישור מעסיק על תקופת עבודת המנוח כשכיר ואישור על שכר עבודתו בשלושת החודשים שלפני הפגיעה, אישור הכנסות לאלמן המסוגל לכלכל עצמו ואין עימו ילד, אישור לגבי מצב בריאותם של האלמן או האלמנה אשר אינם יכולים לכלכל עצמם וטרם מלאו להם 50 ואין עימם ילדים וגם אישור לגבי מצב רפואי של אלמן שהגיע לגיל 50 ואין עימו ילדים, אשר אינו מסוגל לכלכל עצמו.

מסמך נוסף הוא תעודה רפואית של אלמנה הנמצאת במהלך חודשי הריון. אישור מהמוסד החינוכי על לימודי נער בגילאים 18-20 או אישור על שירות לאומי של נערה בת 18-20.

אישורים הקשורים לשירות הצבאי כוללים את אישור השלישות הראשית על שירות סדיר של מי שטרם מלאו לו 24 שנים בציון מועד גיוס ושחרור צפוי.

אישור השלישות הראשית על שירות במסגרת קדם צבאית או שירות ללא תשלום לאחר החיול, אישור על דחיית השירות הצבאי בגלל לימודי עתודה ואישור על דחיית השירות הצבאי עקב שירות בהתנדבות.

מסמך נוסף הוא תעודה רפואית לגבי מצבם הבריאותי של הורים, אחים, אחיות, סבתא וסבא של המנוח שאינם מסוגלים לכלכל עצמם או הצהרה על הכנסותיהם כהוכחה שעיקר פרנסתם התבססה על העובד המנוח, אם נתבעת עבורם קצבה.

אישור אפשרי אחרון הוא אישור הבנק או המחאה מבוטלת המאשרים בעלות על חשבון הבנק שאליו מבקש התובע לקבל את הקצבה.

חישוב שיעורי קצבת התלויים, נעשה על בסיס אחוזים מקצבת נכות מלאה בעבודה, כאשר קצבת נכות מלאה מעבודה מחושבת על פי 75% מהשכר שהיה לנפטר, בשלושת החודשים אשר קדמו ליום שהפסיק את עבודתו עקב הפגיעה. החל מה-1.1.2014 תקרת המקסימום לקצבת נכות מעבודה היא 32,839 ₪.

הקצבה מתעדכנת בתאריך ה-1 לינואר בכל שנה לפי שינויי מדד המחירים לצרכן.

אלמן או אלמנה בכל גיל, שיש עימם ילד אחד לפחות, זכאים לקצבת תלויים חודשית עבור עצמם ולתוספת עבור הילד. כך למשל אלמן או אלמנה עם ילד אחד זכאים לשיעור קצבה של 80% מקצבת נכות מלאה מעבודה, כאשר מתוכם 20% תוספת עבור הילד.

אלמן או אלמנה עם 3 ילדים ויותר, זכאי למאה אחוזי קצבה מקצבת נכות מלאה מעבודה כאשר 40% מתוכם תוספת עבור הילדים.

במקרה של אלמנה ללא ילדים יש משמעות לגיל האלמנה, למשל אם גילה הוא עד 40, היא תזכה למענק חד פעמי בשיעור של 60% כפול 36 בעוד שאלמנה אשר גילה 40 עד 50, שיעור הקצבה מקצבת נכות מלאה מעבודה יהיה 40%.

בנושא שיעורי הקצבה לילדים חשוב לדעת שקצבת התלויים משולמת עבור ילד כתוספת לקצבת התלויים של ההורה, אולם הקצבה תשולם לילדים בזכות עצמם ולא כתוספת.

כאשר הילדים נותרו יתומים מאם או אב או במצב שאינם נמצאים עם ההורה הזכאי לקצבת תלויים או שההורה אינו זכאי לקצבה זו כמו במקרה שהאם היא גרושתו של העובד שנפטר וכאשר ההורה נישא מחדש ואינו זכאי לקצבת תלויים חודשית, במקרים שכאלו:

• ילד אחד זכאי לקצבת תלויים של 60% מקצבת נכות מלאה בעבודה.
• 2 ילדים זכאים ל-80%.
• 3 ילדים זכאים ל-90% מקצבת נכות מלאה.
• 4 ילדים ויותר יזכו ל–100% קצבת תלויים חודשית.

במקרה שהנפטר לא הניח אישה או ילדים יהיו בני משפחה תלויים אחרים כדוגמת הורים, אחים וסבים, זכאים לקצבת תלויים, בתנאי שהוכחה תלותם המלאה במנוח.

כך למשל תלוי אחד יזכה ל-50% קצבה מקצבת נכות מלאה מעבודה ו-4 תלויים יזכו ל-100% קצבת תלויים.

תשלום הקצבה מתבצע ב-28 בכל חודש, עבור אותו החודש, כאשר הסכום מועבר לחשבונו של בן המשפחה הזכאי. על מנת שהתשלום יועבר כהלכה חשוב להקפיד על מילוי פרטים מדויקים בטופס התביעה לקצבת תלויים כמו שם הבנק, כתובתו ומספר חשבון בבנק.

זה המקום לציין כי קצבת התלויים אינה ניתנת להעברה וגם לא עוברת בירושה! כמו כן הזכות לקצבה אינה ניתנת לערבות או לעיקול. אם הזכאי מתגורר בקיבוץ או במושב, באפשרותו לבקש שהתשלום יועבר לישוב בו הוא מתגורר.

הזכאות לדמי מחיה לילדים ניתנת לילד הזכאי לקצבת תלויים או שמשולמת עבורו תוספת קצבת תלויים וזאת בתנאי שסיים 8 שנות לימוד חובה והוא מקדיש לפחות 24 שעות שבועיות ללימודים על יסודיים או הכשרה מקצועית.

סכום דמי המחיה עומד כיום על 788 ₪. התשלום מותנה בהכנסות הילד שלא מעבודה ובהכנסות ההורה המקבל עבורו את הקצבה.

טופס תביעה לדמי מחיה נשלח על ידי הביטוח הלאומי לפני פתיחת שנת הלימודים. על מקבל הקצבה למלא הטופס ולצרף אישור על לימודי הילד וההכנסות. את הטופס יש לשלוח לתחום נכות מעבודה ותלויים של הביטוח הלאומי או להגיש התביעה בסניף הביטוח הלאומי הקרוב לאזור המגורים.

לגבי קצבאות נוספות לצד קצבת התלויים, מקבל קצבת תלויים אינו זכאי לקצבה נוספת מהמוסד לביטוח לאומי, למעט קצבת ילדים או במקרה ששני ההורים נפטרו בתאונת עבודה ואז הילד זכאי לתשלום קצבת תלויים עבור כל אחד מן ההורים.

כמו כן מקבל קצבת תלויים חודשית שהכנסתו והכנסת בן זוגו נמוכות רשאי לתבוע תוספת השלמת הכנסה.

פסקי דין והכרעות בית המשפט בנושא

דוגמה לפסיקה בנושא קצבת תלויים היא בג"צ 5492/07, בג"צ 7677/07, בג"צ 4820/08 בית משפט העליון. התובע: סמדר בוארון, נועה קריב, מלכה שטייר, שולמית גבאי גלאוני, חלי ג'ולייט נגד הנתבע: בית הדין הארצי לעבודה, המוסד לביטוח לאומי.

הרקע לפסק הדין הוא החלטת המוסד לביטוח לאומי לשלול את קצבת התלויים מחמש אלמנות של נפגעי עבודה מאחר שחיו כידועות בציבור עם גברים אחרים, אשר בחלק מהמקרים גם נולדו להם ילדים מהם.

לאור החלטת המוסד לביטוח לאומי, הגישו הנשים תביעות לבתי הדין האזוריים לעבודה. השאלה בדיון הייתה האם אלמנה החיה כידועה בציבור עם בן זוג מבלי שנישאה מחדש, זכאית לקבל קצבת שארים או קצבת תלויים.

בתי הדין לעבודה קיבלו את התביעות אולם הביטוח הלאומי הגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה אשר קיבל את כל הערעור. בהמשך עתרו חמשת הנשים בתביעה משותפת לבית הדין הגבוה לצדק אך גם שופטי ערכאה זו קיבלו את עמדת המוסד לביטוח לאומי.

הנימוק שניתן על ידי השופטים בפסק הדין, היה שפסיקה אחרת עלולה ליצור אפליה בקבלת התשלום בין אלמנה שנישאה מחדש ובין אלמנה החיה עם בן זוג והקימה תא משפחתי בלי להינשא כדין.

במקרה זה עלול להיווצר מצב שבו אלמנה תהיה זכאית לקצבה כפולה במקרה שבן הזוג החדש ילך לעולמו.

הקביעה הנובעת מפסק דין זה היא שאלמנת נפגע עבודה, אשר חיה כידועה בציבור בלי להינשא מחדש, כמוה כאלמנה שנישאה בשנית ולכן אין היא זכאית יותר לקצבת שארים או לקצבת תלויים עקב פטירת בן הזוג.

שאלות לגבי זכויות שארים ובני משפחה לאחר פטירת אדם בתאונת עבודה?