תאונה תוך סטיה מהדרך לעבודה

עובד  שכיר או עצמאי אשר עבר תאונת עבודה, זכאי להגיש תביעה בגין הנזקים שנגרמו לו עקב התאונה בפני המוסד לביטוח לאומי, וזאת כדי לקבל את מלוא הזכויות המגיעות לו בגין כך, ולרבות קבלת גמלת דמי פגיעה, כפיצוי על אובדן הכנסה שנגרם לעובד כתוצאה מתאונת העבודה שעבר.

סעיף 79 חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 מגדיר תאונת עבודה של עובד שכיר כתאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ושל עובד עצמאי - כתאונה שאירעה תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו.

סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי רואים תאונת עבודה אף אם "אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו".

מטבע הדברים גם תאונת דרכים שאירעה לעובד בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, ובוודאי תוך כדי העבודה יכולה להיחשב כתאונת עבודה.

עם זאת, סעיף 81(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע, בין היתר, שלא יראו את התאונה כתאונת עבודה לפי סעיף 80(1) לחוק, אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח לגבי מעבידו, או בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי.

כלומר ובהתאם לסעיף זה, אם התאונה ולרבות תאונת דרכים, אירעה לעובד בזמן שהוא סטה באופן ממשי מהדרך לעבודה וזאת לשם מטרה שאיננה קשורה לעבודתו של העובד, אזי אין המדובר בתאונת עבודה.

מצד שני, סעיף 81(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי אם הסטיה נעשתה לצורך אחת משתי המטרות הבאות, לא יראו בה כסטיה לגבי סעיף 80(1) לחוק:

• כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם.
• כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.

בהתאם לסעיף זה במידה והתאונה אירעה לעובד בזמן שהוא סטה מהדרך לעבודתו או בחזרה ממנה על מנת ללוות את ילדו לגן הילדים שלו וכדומה, או בזמן שהוא סטה מהדרך לעבודתו בבוקר על מנת להתפלל תפילת שחרית בציבור בבית הכנסת שבו הוא נוהג להתפלל, אזי עדיין המדובר בתאונת עבודה כאמור בסעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי.

במסגרת הליך ב"ל 12296-10-14 ד.ב.י. נ' המוסד לביטוח לאומי דן בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בסוגיה האם תאונת דרכים שעבר עובד עצמאי שהנו מתופף במקצועו, הנה תאונת עבודה המזכה בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי.

העובד עבר את תאונת דרכים בדרכו לכותל המערבי מירושלים, לאחר שהוזמן לנגן באירוע בר מצווה שאמור היה להתקיים במקום החל מהשעה 09:30. 

העובד ציין כי הוא יצא לכותל מביתו שבדרום הר חברון מוקדם בבוקר, בשעה 04:00, מאחר שהוא ממילא נוהג להתפלל בכותל באופן קבוע בימים שני וחמישי תפילת ותיקין, שהנה תפילת שחרית אשר בה קוראים את קריאת שמע סמוך לזריחה, ולהישאר במקום לאחר מכן כדי לתופף במסגרת אירועי הבר מצווה שמתקיימים שם. התאונה עצמה אירעה לו בסביבות השעה 05:00.

עוד הבהיר העובד כי לו הוא היה מתפלל שחרית במקום מגוריו, הוא לא היה מספיק להגיע לכותל המערבי בזמן, מאחר והתפילה מסתיימת שם רק בסביבות השעה 07:00 בבוקר.

לפיכך ומאחר שהוא ממילא נוהג להתפלל תפילת ותיקין בימי שני וחמישי בכותל, הוא נוהג להקדים לצאת מביתו לכותל, כדי להספיק להתפלל שם תפילת ותיקן שנמשכת כשעה וחצי, ולאחר מכן להתכונן להופעתו באירוע, תוך שהוא מכין את התוף והשופר.

העובד גם הסביר כי הוא מקדים לצאת מביתו לכותל, מאחר ודרוש לו זמן רב כדי להגיע לאירועי הבר מצווה אליהם הוא מוזמן בכותל, וכי חשוב לו להגיע בזמן גם בגלל שהוא איננו רוצה לאכזב את הילדים חתני בר המצווה. הוא תיאר את מהלך הדרך לירושלים והשיבושים האפשריים בה, ואת חיפוש מקום החניה באזור הכותל, אשר מצריכים זמן ניכר.

ברם, הביטוח הלאומי דחה את תביעת העובד להכיר בתאונה שאירעה לו כתאונת עבודה, בטענה שהתאונה אירעה לו לאחר שהוא יצא מביתו מוקדם מאוד בבוקר כדי להתפלל תפילת ותיקין בכותל, ולא על מנת להגיע לאירוע שתוכנן להתחיל רק בשעה 09:30.

לפיכך טען הביטוח הלאומי כי אין המדובר בתאונת עבודה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו, כי אם תאונה שאירעה תוך כדי יציאתו של העובד לענייניו האישיים.

עוד טען הביטוח הלאומי כי תפילת הוותיקין אמורה להתחיל בשעה 05:30 ולהסתיים כעבור שעה וחצי, בשעה 07:00, וזאת כשעתיים וחצי לפני מועד תחילת עבודתו באירוע, שאמור היה להתחיל רק בשעה 09:30.

לפיכך, קבלת תביעת העובד תגרום לכך שהעובדים יהיו מבוטחים בביטוח תאונת עבודה הרבה מעבר לשעות העבודה ובצורה חריגה.

קראו בהרחבה על זכות התפילה במקום העבודה

בית הדין קבע כי תאונת הדרכים שאירעה לעובד הנה אכן תאונת עבודה, וזאת לאור סעיף 81(ב)(2) לחוק הביטוח הלאומי אשר צויין לעיל, ואשר קובע כי במידה והתאונה אירעה תוך סטייה מהדרך לעבודה לצרכי קיום תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו העובד נוהג להתפלל, אזי המדובר בתאונת עבודה.

לשם כך ציין בית הדין כי הרחבה הצמודה לכותל המערבי הינה בגדר בית תפילה / בית כנסת, וזאת כפי שנקבע ע"י ביהמ"ש העליון במספר פסקי דין, ולרבות במסגרת הליך בג"ץ 257/89 הופמן ואח' נ' הממונה על הכותל המערבי ואח':

"מקום התפילה שליד הכותל המערבי הוא בית הכנסת המקודש ביותר בעולמה של הלכה ויהדות ... יהודים, בכל הדורות, ראו מעלה יתרה בקיום התפילה ליד מקום המקדש, ובמיוחד בסמוך לכותל המערבי ... לרגל העובדה שהרחבה לפני הכותל המערבי שימשה באופן קבוע לתפילתם של יהודים, קבעו חכמי ההלכה שלרחבה זו דין של בית-כנסת".

בית הדין קבע בנוסף כי הוא מקבל את טענת העובד ומאמין לו שהוא נוהג להתפלל תפילת ותיקין בימי שני וחמישי ברחבת הכותל המערבי, ובימי ששי במערת המכפלה, ששניהם בתי תפילה. בכך מתמלא התנאי שנקבע בסעיף 81(ב)(2) לחוק הביטוח הלאומי ודי בכך כדי לקבוע שהתאונה הייתה בדרך אל העבודה.

עוד הוסיף בית הדין כי גם ללא קשר למקום בו התובע נוהג להתפלל, יש לראות את התאונה כתאונת עבודה. שכן הסבריו של העובד בדבר הצורך ביציאה מביתו בשעה מוקדמת לפנות בוקר הגיוניים ומתקבלים על הדעת.

עליו לצאת מהבית בשעה מוקדמת כדי להספיק לחגיגות בר מצווה המתחילות בשעה 9:30 ברחבת הכותל המערבי.

הסבריו שלעתים יש שיבושים בדרך ממקום מגוריו לירושלים ולאחר שכבר הוא מגיע לירושלים קיים צורך למצוא מקום חנייה קרוב לכותל המערבי, להכין את הכלים ולהתכונן לארוע, סבירים. לכך יש להוסיף את ההסבר שאם היה מתפלל במניין במקום מגוריו, תפילה המסתיימת בסביבות השעה 07:00 קיים סיכון רב שלא יגיע בזמן להכנת חגיגות בר המצווה.

הסבריו אלו נראים סבירים והיו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו בעיסוקו במשלח ידו.

לסיכום: תאונת דרכים שאירעה לעובד תוך סטיה ממשית מדרכו לעבודה על מנת ללוות את בנו לגן הילדים שלו, או להתפלל שחרית בבוקר עם ציבור בבית תפילה, נחשבת אף היא כתאונת עבודה לגבי חוק הביטוח הלאומי.

נפגעת בתאונת דרכים בדרך למקום העבודה?