זכויות עובדים עונתיים בישראל

עובד עונתי הינו עובד המועסק אצל המעסיק רק בעונה מסוימת בשנה, כגון: עובדים חקלאיים העובדים בעונת הקטיף, מצילים העובדים בעונת הרחצה, עובדי ניקיון העובדים בבתי מלון בעונת התיירות וכדומה.

דיני העבודה לרבות חוקי המגן, צווי הרחבה, ופסיקת בתי הדין לעבודה, חלים אף הם על העובד העונתי, ומקנים לו מגוון זכויות.

חלק מזכויות אלו מוקנות לעובד העונתי באופן ספציפי, וחלקן האחר מוקנות לעובד העונתי מכח תחולתן על כל העובדים בישראל, למעט עובדים מסויימים שהוצאו מתחולתם.

זכויות המוקנות לעובדים עונתיים בישראל

פיצויי פיטורים: סעיף 1 (א) לחוק פיצויי פיטורים מגדיר "עונה" כתקופה הנמשכת 3 חודשים רצופים בשנה, שבהם עבד העובד לפחות 60 יום.

כלומר, עובד עונתי לצרכי חוק פיצויי פיטורים הינו מי שעבד 3 חודשים רצופים בשנה, בהם עבד לפחות 60 יום.

עוד קובע החוק כי עובד עונתי שעבד שתי עונות במהלך שנתיים רצופות אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד, ופוטר – זכאי לקבל ממעסיקו פיצויי פיטורים בגין כל התקופה בה עבד (סעיף ‭)1‬א) לחוק פיצויי פיטורים).
 
כמו כן, עובד עונתי, אשר התפטר מיוזמתו לאחר שהשלים 3 עונות עבודה, וזאת מכיוון שלא הובטחה לו עבודה רצופה באותו מקום עבודה, רואים אותו על פי חוק כאילו פוטר (סעיף 11(ב) לחוק פיצויי פיטורים).

כלומר, גם במקרה כזה העובד העונתי יהיה זכאי לקבל פיצויי פיטורין בגין התקופה שהועסק בה אצל המעביד.

קראו בהרחבה: התפטרות בדין מפוטר

שיעור פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד העונתי מחושב אף הוא לפי העיקרון הבסיסי של שכר עבודה של חודש אחד לכל שנת עבודה לעובד במשכורת.

כלומר עובד שעיקר גמול עבודתו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר, ושכר שבועיים לכל שנת עבודה לעובד בשכר, כלומר עובד שאינו מקבל עובד במשכורת חודשית.

חלק של שנה שלאחר שנת עבודה מזכה את העובד בפיצויים יחסיים, כאשר לגבי עובד עונתי, נקבע ספציפית כי חלק של שנה מזכה אותו בפיצויים יחסיים, אף אם תקופות עבודתו אינן מצטרפות לשנה (סעיף 12(א) לחוק פיצויי פיטורים).

לחצו כאן לצורך חישוב פיצויי פיטורין

חופשה שנתית: סעיף 2 לחוק חופשה שנתית קובע כי "כל עובד זכאי לחופשה שתינתן לפי הוראות חוק זה".

לפיכך, גם עובד עונתי, כמו כל עובד אחר, זכאי אף הוא לחופשה שנתית.

כעת נשאלת השאלה לכמה ימי חופשה זכאי עובד עונתי.

בעניין זה קובע סעיף 3 (ג) לחוק כי "עובד אשר הקשר המשפטי בינו לבין המעסיק קיים רק בחלק משנת העבודה, והעובד עבד בתוך אותו חלק בשנה לפחות 240 ימים – יהיה מספר ימי החופשה שלו כאמור בסעיף 3(א) לחוק".

כלומר, עובד כזה יהיה זכאי למלוא ימי החופשה כשל כל עובד רגיל.

ברם, אם הוא עבד באותו חלק בשנה פחות מ-240 ימים, אזי הוא יהיה זכאי לקבל רק את החלק היחסי מתוך מספר מלוא ימי החופשה.

דמי הבראה: צו ההרחבה בעניין דמי ההבראה קובע כי הזכאות לקבל דמי הבראה מוקנית רק לעובד שהשלים שנת עבודה ראשונה באותו מקום עבודה.

מכאן נובע כי עובד עונתי אשר לא השלים שנת עבודה ראשונה, איננו זכאי לתשלום דמי הבראה.

כך גם נקבע למשל בהליך ס"ע 48964-06-11 אחמד דראושה נ' מושב משואות – עמק הירדן. 

דמי נסיעה: צו ההרחבה בעניין דמי הנסיעה חל על כל העובדים בישראל, למעט עובדים העובדים במפעלים מוגנים.

מכאן שגם עובדים עונתיים זכאים לדמי נסיעה כדין וללא כל הבדל מעובדים שכירים אחרים. ראו לצורך העניין הליך ס"ע 13217-11-11 אלרואשדה נ' אלקודסי.

מעמד העובד העונתי הקבוע

נהוג לכנות עובדים עונתיים אשר מועסקים דרך קבע על ידי אותו מעסיק מדי עונה בכל שנה, כ: עובדים עונתיים קבועים.

במסגרתו של הליך עב' 6017/03 (ת"א) שלמה אהרון נ' עיריית תל אביב יפו, נדון מקרה של פקח חופים עונתי, אשר הועסק בעירייה במשך תשע שנים רצופות במתכונת עונתית, ופוטר על ידה.

פסק הדין עסק בסוגיה האם מי שהועסק ברשות ציבורית במשך תקופה ארוכה במעמד של עובד עונתי, זכאי להיחשב כעובד קבוע, בדומה לעובד זמני, וזאת מכח עקרון תום הלב.

בית הדין פסק כי מבחינת תום הלב וההגינות, היה לכאורה מקום להעביר את התובע לעבוד במסלול של קביעות, וכי היה מקום לראות בעונתיות של התובע ככזו היוצרת מעמד של זמניות, אשר חלוף הזמן אינו מאפשר את המשך זמניותה לעדי עד.

יחד עם זאת, נקבע כי יש להבדיל בין מעמד של עובד עונתי לבין מעמד של עובד זמני, וכי העברת עובד עונתי למסלול של עובד קבוע אינה תלויה בעצם חלוף הזמן, מאחר שכאשר העברה ממעמד אחד למשנהו מצריכה פעולה קונסטיטוטיבית (כפי שאירע באותו מקרה), עצם חלוף הזמן בתפקיד אינו מוביל בהכרח לרכישת מעמד חדש.

בית הדין קבע כי אמנם לא קיים לגבי הצדדים הסכם / הסדר קיבוצי אשר קובע כיצד מועבר פקח ממעמד של פקח עונתי למעמד של פקח קבוע.

יחד עם זאת, עיריית תל אביב הוכיחה כי ישנם נהלים אשר בהתקיימם ניתן להפוך פקח מעונתי לקבוע, ומאחר ונהלים אלו לא התקיימו לגבי הפקח באותו מקרה, אזי גם בית הדין לעבודה איננו יכול ליצור בדיעבד את מעמדו הקבוע של הפקח.

עובד/ת עונתי/ת: יש לך שאלות?