לדעת הכל על מדד הגיוון

מדד הגיוון בתעסוקה הינו כלי חדשני וראשון מסוגו בישראל, אשר עוסק בתמונת המצב של אופן השילוב בשוק העבודה בארץ של 5 קבוצות דמוגרפיות שונות, שבאופן היסטורי מופלות ומודרות משוק זה ומעמדות הכוח וההשפעה בו: נשים, ערבים, ילידי אתיופיה, חרדים ובני 45 ומעלה.

מטרת המדד הינה להניע שינוי חברתי ולהתוות מדיניות בנושא שילוב קבוצות שונות בשוק העבודה.

השימוש במידע הגלום במדד נועד להאיר ולהנחות את פעילותם של עסקים פרטיים, ארגונים חברתיים ושל משרדי הממשלה, לצורך הגברת העסקה ושכר שוויוניים של קבוצות מגוונות בשוק העבודה.

באמצעות המדד יכולים המעסיקים לבחון את מידת הגיוון בעסק שלהם ביחס לענף שאליו הם שייכים, ולגבש תכניות בהתאם לקידום הגיוון בעסקם.

המדד פותח במסגרת שיתוף פעולה של 4 חוקרות מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב.

שיתוף הפעולה האמור כלל את פיתוח מדד הגיוון המדרג את ענפי הכלכלה השונים, וכן מיפוי של נתוני ייצוג ושכר של 5 הקבוצות המופלות בשוק העבודה.

העבודה המשותפת בעניין זה החלה בשנת 2015 וממצאיה פורסמו לראשונה במסגרת חוברת שיצאה לאור בחודש דצמבר 2016, אותה ניתן להוריד מאתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשיה.

החוברת כולל פרק בדבר ממצאי מדד הגיוון ופרק בדבר ממצאי מיפוי נתוני הייצוג והשכר. 

לפניך הסבר מפורט בנושא.

פרק מדד הגיוון

מדד הגיוון מדרג 20 ענפי כלכלה מרכזיים בארץ לפי ממוצע ציוני הייצוג של נשים, ערבים, אתיופים, חרדים ובני 45 ומעלה ומבחינת השוויוניות בשכרם ביחס לקבוצת הרוב.

מדובר בענפים כגון ענף הטקסטיל, ענף המזון, שירותי תקשורת, שירותים משפטיים ועוד. הדירוג מוצג הן במשולב לחמש הקבוצות והן עבור כל קבוצה בנפרד.

לאחר הדירוג המשולב מופיעים ציוני הייצוג ושוויוניות השכר לכל אחת מן הקבוצות בכל ענף בטבלה מסכמת. לבסוף מדורגים הענפים מבחינת ייצוג ושוויוניות שכר עבור כל אחת מ-5 הקבוצות בנפרד.

המדד מסייע להאיר את השונות הרבה בין הקבוצות, מאחר וממצאיו העיקריים מעידים כי הגיוון הינו סלקטיבי גם בתוך כל ענף, כך שרמות הייצוג ושוויוניות השכר של 5 הקבוצות בתוך הענפים הינן שונות משמעותית, וזאת כפי שמפורט להלן:

• לנשים יש בדרך כלל יצוג גבוה, אך הן סובלות מפערי שכר גדולים, בדומה לערבים ולילידי אתיופיה.
• המגזר הערבי וילידי אתיופיה מיוצגים ייצוג יתר בענפים המציעים תעסוקה לא-איכותית ושכר נמוך מאד, ובמקביל מיוצגים ייצוג חֶסֶר בענפים בעלי שכר גבוה.
• חרדים מיוצגים בשיעורים גבוהים יחסית בחלקים מצומצמים של שוק העבודה, ובעיקר בענפי הצווארון הלבן.
• בני 45 ומעלה סובלים מייצוג נמוך במספר ענפי תעשיה חדשה, אולם שכרם גבוה יותר משכרם של בני 44 ומטה, למעט בשני ענפי צווארון כחול.

המדד גם מצביע על שונות רבה בין הענפים, מאחר שהדפוסים בענפי הייצור והצווארון הכחול שונים מאלו בענפים עתירי ידע.

בענפים שבהם נעשו מאמצים לשלב קבוצות לא מיוצגות, מתגלים דפוסים שונים מאשר בענפים שבהם לא נעשו מאמצים כאלו, אם כי לא כל קבוצות הגיוון נהנות מהפירות של מאמצים אלו. בענף התכנות, למשל חרדים משולבים יותר מערבים, חרף המאמצים לשלב את שתי הקבוצות הללו.

פרק מיפוי נתוני הייצוג והשכר

פרק מיפוי מספק מידע מעמיק ראשון מסוגו בדבר ההבדלים הקיימים בייצוג ובשוויוניות השכר בין גברים ונשים ובין מבוגרים וצעירים בתוך 5 הקבוצות הללו במסגרת כל ענף, וזאת לפי גודל הארגון בענף וגיל השכירים. 

פרק המיפוי מציג ארבעה ממצאים עיקריים אשר מצביעים על דפוסי בידול תעסוקתי ואי-שוויון גם בענפים הממוקמים גבוה במדד, וזאת כמפורט להלן:

• קיימים הבדלים ברמת הייצוג לפי גודל הארגון המעסיק, כאשר קבוצות מגוונות מרוכזות לרוב בארגונים בינוניים או קטנים. הארגונים גדולים הם לרוב פחות מגוונים, אולם פערי השכר בהם הינם לרוב גם נמוכים יותר.
• פערי השכר משתנים משמעותית לפי גודל הארגון, ולרוב הפערים גדולים יותר בארגונים קטנים.
• הייצוג של הקבוצות המגוונות רב יותר בקרב עובדים צעירים עד גיל 45 מאשר בקרב בני 45 ומעלה.
• שכר גבוה לבני 45 ומעלה מאפיין גברים יהודים בלבד. פערי השכר בין גברים יהודים לנשים, חרדים, ילידי אתיופיה וערבים בקבוצת הגיל הזאת הם הגבוהים ביותר במשק.

בנוסף, ההתייחסות לגברים ולנשים בכל אחת מ-5 הקבוצות ממחישה כי ישנם דפוסי הדרה ופערי שכר שונים גם בתוך קבוצות מופלות, וכי ריבוי סטטוסים, כגון נשים + חרדיות, מהווה לעיתים יתרון ולעיתים חיסרון.

המיפוי גם מראה כי נשים ערביות, נשים חרדיות, ונשים בנות 45 ומעלה, חוות דפוסי ייצוג ושכר שונים באופן משמעותי מגברים בקבוצות אלו.

קראו בהרחבה: על אפליית אמהות בקבלה לעבודה