עבדת ביום מנוחה שבועית ו/או בחגים? אלה הזכויות שלך!

ימי המנוחה השבועית והחגים שבהם זכאים עובדי ישראל למנוחה קבועים במסגרת חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 וכן סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948 וזאת כפי שנסביר בהרחבה בסקירה שלפניך.

ימי המנוחה השבועית

סעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה מעניק לכל עובד את הזכות למנוחה שבועית בת לפחות 36 שעות רצופות וזאת בהתאם לפי דתו של העובד.

לגבי עובד יהודי המדובר ביום שבת. לגבי עובד שאינו יהודי, המדובר באחד מבין הימים הבאים: שישי, שבת, או ראשון, וזאת בהתאם לבחירת העובד לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועי שלו.

בדרך כלל מוסלמים בוחרים בימי ששי, ונוצרים בוחרים בימי ראשון, וזאת כפי שקובעות הדתות שלהם. יחד עם זאת, לא ניתן לכפות עליהם לבחור את ימי המנוחה שלהם לפי דתם.  

ימי החגים

סעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט קובע כי החגים שבהם העובד זכאי לנוח בהם במדינת ישראל הנם שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות.

מי שאינו יהודי זכאי לנוח בימי החגים שנקבעו לגבי כל דת בהתאם להחלטת הממשלה.

יחד עם זאת, המחוקק בארץ הכיר בצורך להעסיק עובדים בענפים מסויימים גם בימי המנוחה השבועית ובחגים, ועל כן הוא העניק לשר העבודה את הסמכות להתיר העסקת עובדים גם בימים אלו, במידה ומדובר בעבודה שחיונית לבטחון והגנת המדינה, הגוף, והרכוש, כלכלת המדינה, או שמדובר באספקת צרכים שחיוניים לציבור, וזאת כאמור בסעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה.

מנגד, המחוקק גם קבע כי יש לפצות את העובדים שנאלצים לעבוד בימי המנוחה השבועית והחגים שלהם, באמצעות תשלום גמול כספי / תוספת שכר, וכן מתן זמן מנוחה חילופי. 

סעיף 18א(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט קובע כי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה שחלות על ימי המנוחה השבועית של העובד, יחולו גם על החגים שבהם העובד זכאי למנוחה. לפיכך, כל האמור במאמר זה להלן לגבי עבודה בימי המנוחה השבועית, יחול גם לגבי עבודה בחגים.

קראו תשובות של עורכי דין לשאלות נפוצות בנושא דמי חגים

גמול עבור העסקה בימי המנוחה השבועית

סעיף 17(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע שעובדים שעבדו בימי המנוחה השבועית שלהם יהיו זכאים לגמול, תוספת שכר, עבור השעות בהן הם עבדו בימים הללו, וזאת בשיעור של לפחות 150% משכרם הרגיל בימי חול.

עובדים חודשיים יהיו זכאים לתוספת בשיעור של 50% מערך שכרם היומי הרגיל, ואילו עובדים שעתיים / יומיים יהיו זכאים לתוספת של 50% מערך שכרם השעתי / יומי.

הזכות לקבלת גמול עבור העסקה בימי המנוחה השבועית ניתנת לכלל ציבור העובדים בארץ, הן עובדים ישראלים והן עובדים זרים.

בהתאם לפסיקת בית הדין לעבודה, עובד זר בתחום הסיעוד שעבד בפועל ביום המנוחה השבועי שלו יהיה זכאי אף הוא לשכר של 150% משכרו הרגיל.

במידה והעובדים הועסקו גם שעות נוספות בזמן המנוחה השבועית, כלומר, מעבר ל-8 שעות עבודה, אזי בנוסף לגמול שלעיל, הם גם יהיו זכאים לגמול שעות עבודה נוספות.

לפיכך, יש לשלם לעובד עבור שעות עבודתו בזמן המנוחה השבועית באופן הבא:

• עבור שעות עבודה רגילות בימי המנוחה השבועית – העובד יהיה זכאי לשכר בשיעור של 150% משכרו הרגיל.
• עבור שתי שעות העבודה הנוספות הראשונות בימי המנוחה השבועית – העובד יהיה זכאי לשכר בשיעור של 175% משכרו הרגיל: 150% בגין העבודה בחג + 25% בגין השעות הנוספות.
• עבור כל שעת עבודה שמעבר לשתי שעות העבודה הנוספות הראשונות בימי המנוחה השבועית – העובד יהיה זכאי לשכר בשיעור של 200% משכרו הרגיל: 150% בגין העבודה בחג + 50% בגין השעות הנוספות.

יחד עם זאת, יש לשים לב כי לפי הפסיקה, אם העובד עבד בימי המנוחה השבועית לאחר שהוא כבר השלים את מכסת 43 שעות העבודה השבועיות שלו או את מכסת 186 השעות החודשיות שלו, אזי הוא יהיה זכאי לקבל גמול שעות נוספות עבור עבודתו בימי המנוחה השבועית שלו החל מהשעה הראשונה שלהן.

כך נקבע בהליך ע"ע 402/07 ניצנים – חברה לאבטחה וניהול פרויקטים בע"מ נ' יאיר חודאדי, וכן בהליך תע"א 3843-09 שפלב דימיטרי נ' ב.ש. אבידר שמירה וניקיון.

שעות מנוחה עבור העסקה בימי המנוחה השבועית

סעיף 17(ב) לחוק קובע כי במידה והמדובר בשכר המשולם לפי בסיס חודשי או ארוך יותר, אזי המעסיק רשאי לתת לו, במקום הגמול הכספי, מנוחה של לפחות שעה וחצי עבור כל שעה שבה עבד בזמן המנוחה השבועית.

החוק לא קובע כי מנוחת הפיצוי תהיה בתשלום. עם זאת, קיימים ענפים שבהם נקבע כי ינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.

תשלום עבור עבודה במוצאי ימי המנוחה השבועית

ככלל, עבודה בתום יום המנוחה השבועית כמו במוצאי שבת עבור יהודים, איננה מזכה את העובד בגמול, כך שהוא יהיה זכאי רק לשכר עבודה רגיל עבורה.

יחד עם זאת, מכיוון שאורך המנוחה השבועית לעובד הוא לפחות 36 שעות רצופות, למעט ענפים מסויימים, אזי אם עובד הועסק במוצאי שבת באופן לפיו לפני תחילת עבודתו במוצ"ש לא קדמה הפסקה רצופה בת 36 שעות, אזי גם העבודה במוצאי שבת תיחשב כעבודה במנוחה השבועית ותזכה את העובד בגמול עבור העסקה במנוחה השבועית.

לדוגמא: נניח שעובד עבד ביום ששי עד השעה 15:00 וחזר לעבוד במוצאי שבת החל מהשעה 20:00 ועד לשעה 23:00. מאחר והיו לו רק 29 שעות מנוחה שבועית במקום 36 שעות, הוא יהיה זכאי לגמול בשיעור של 150% עבור 3 השעות שבהן הוא עבד במוצאי שבת.

תשלום עבור עבודה בחגים שלא מבחירה

במידה והעובד עבד בחגים שלא מבחירתו ומרצונו החופשי, אלא בגלל שכורח שנכפה עליו על ידי מקום עבודתו, הוא יהיה זכאי הן לגמול עבור העסקתו בחגים, בשיעור של 150% משכרו הרגיל, והן לתשלום דמי חגים, בשיעור של 100% משכרו, בהנחה שהוא היה זכאי לקבל דמי חגים, כך שבסך הכל הוא יהיה זכאי לתשלום בסך של 250% משכרו הרגיל.

כך נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה במסגרת הליך ע"ע 300360/98 נחום צמח נ' ש.א.ש קרל זינגר צפון (1986) בע"מ.

יש לשים לב כי פסק דין עסק ספציפית בעובד יומי, אך יתכן בהחלט שניתן להחילו גם על עובד שעתי או חודשי.

פסק הדין הסתמך על הליך דב"ע מג/91-3 מולה נוהד נ' חברת אל-וו בע"מ אשר קבע כך:

"התשלום עבור חגים, מכח ההסכם הקיבוצי, הינו תשלום המגיע לעובד עקב עבודתו, ולא עבור עבודתו, באשר הנחה היא שאין העובד עובד ביום חג. אם עבד העובד ביום חג, כגירסת המעבידה, זכאי הוא לתשלום עבור אותו יום כיום עבודה, בצרוף הגמול עבור עבודה בחגים, כנקוב בחוק או בהסכם הקיבוצי, וזאת מבלי לפגוע בזכותו לתשלום עבור יום החג עצמו..."

בית הדין הבהיר כי במידה והעובד עבד בימי החג מתוך בחירתו הוא לא יהיה זכאי גם לתשלום דמי חגים.

בפסק הדין הוסבר כי הרציונל העומד מאחורי תשלום דמי חגים הוא שהעובדים יזכו במנוחה בימי החגים מבלי ששכרם יגרע כתוצאה מכך.

תכלית זו תסוכל אם עובד יעדיף על פי בחירתו לעבוד בחגים ולקבל תמורה הן עבור העבודה שעבד בפועל בחגים והן דמי חגים, ולכן הוא לא יהיה זכאי במקרה כזה לקבל גם דמי חגים.

תשלום לעובד לא יהודי שעובד בחג יהודי

עובדים שאינם יהודיים יכולים לבחור לנוח בין ימי החג היהודיים לבין ימי החג הנהוגים לפי דתם. לפיכך, אם עובד לא יהודי בחר לנוח בחגים של דתו ולעבוד ביום חג יהודי, הוא יהיה זכאי לשכר רגיל עבור עבודתו בחג היהודי.

אם עובד לא יהודי בחר לחגוג את החגים של דתו, ומקום העבודה שלו נסגר בימי החגים היהודים, כך שהוא לא היה יכול לעבוד בהם גם אם הוא רצה בכך, הוא יהיה זכאי לתשלום דמי חגים עבור ימי החגים המוסלמים ודמי חופשה עבור ימי החגים היהודיים.

זכויות בגין העסקה בחגים בענפי עבודה ספציפיים

עובדי קבלן / חברות כוח-אדם

עובד קבלן במגזר הפרטי בלבד שעבד בחג זכאי לשכר רגיל בגין יום זה,  וכן לתשלום בגובה התשלום המשולם עבור יום חופשה.

יחד עם זאת, אם העובד מועסק אצל מזמין הנוהג לשלם לעובדיו בגין עבודה בחג תוספת של 50% מהשכר ובנוסף מנוחת פיצוי, זכאי עובד הקבלן לאותו גמול ומנוחת פיצוי עבור עבודתו בחג.

קראו בהרחבה: על זכויות עובדי קבלן

עובדי שמירה ואבטחה

עובד שמירה או אבטחה שעבד בחג זכאי לתוספת של 50% לשכרו הרגיל של העובד וכן ליום מנוחה חלופי בלא תשלום.

אם במהלך החג מועסק העובד בשעות נוספות, הוא יהיה זכאי גם לגמול עבור השעות הנוספות, וזאת בנוסף על הגמול עבור העסקתו בחג.

קראו בהרחבה: על זכויות עובדי שמירה ואבטחה

עובדי אולמות וגני אירועים

עובד באולמות ובגני אירועים שעבד בחג זכאי לתוספת של 50% לשכר הרגיל וכן ליום מנוחה חלופי עם תשלום.

קראו בהרחבה: על זכויות עובדי אולמות האירועים

עובדי ענף המלונאות

עובד בענף המלונאות שעבד בשבת זכאי לתוספת של 50% משכר העבודה. עובד שעבד בחג זכאי לתוספת של 50% משכר העבודה וכן יהיה זכאי ליום מנוחה בתשלום.

עובד שעבד ביום כיפור וזאת בתחום 24 השעות הראשונות של יום כיפור, זכאי לתוספת של 150% על ערך שעת העבודה, וכן יהיה זכאי ליום מנוחה התשלום.

עובד שעבד בליל סדר הפסח זכאי לתוספת של 100% משכר העבודה.

קראו בהרחבה: תשלום עבור עבודה בחג לעובד יומי לעובד שעתי    על זכויות העובדים בבתי המלון