זכויות עובדת בשמירת הריון - כי מגיע לך!

שמירת הריון הינו מצב במסגרתו נאלצת אישה הרה עובדת, שכירה או עצמאית, להיעדר ממקום עבודתה במהלך תקופת הריונה וזאת עקב אחת משתי הסיבות הבאות, כאמור בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי:

(א) קיום מצב רפואי הנובע מההריון ואשר מסכן את האשה ו/או את עוברה.

(ב) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה, או אופן ביצוע העבודה, מסכנים את האישה ו/או את עוברה, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה במקום העבודה.

תשלומים המגיעים לאשה בתקופת שמירת ההריון

אשה הנמצאת בשמירת הריון איננה זכאית לתשלום שכר עבודה מן המעסיק בגין תקופה זו.

תחת זאת, הינה זכאית לקבלת אחד מבין התשלומים הבאים:

(א) תשלום גמלת שמירת הריון מן המוסד לביטוח לאומי, בהתאם לסעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי.

(ב) תשלום דמי מחלה מן המעסיק, וזאת במידה ויש ברשותה ימי מחלה צבורים בהיקף מתאים.

מסמכי התביעה לקבלת גמלת שמירת הריון

את מסמכי התביעה לגמלה לשמירת הריון יש להגיש למחלקת האמהות בסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים.

ניתן להגיש מסמכים אלו רק לאחר שחלפו 30 ימים של שמירת הריון, כאשר המועד האחרון למסירת הטפסים הללו הינו 12 חודשים מתחילת התקופה של שמירת ההריון.

מסמכי התביעה לקבלת גמלת הריון כוללים את שני הטפסים הבאים:

(א) טופס גמלה לשמירת הריון אשר ימולא על ידי העובדת והמעסיק.

עובדת שכירה תבקש ממעסיקה לאשר בטופס את הפרטים בדבר חודשי עבודתה ובדבר שכרה ב–10 החודשים שקדמו להפסקת עבודתה. אם היא עבדה אצל כמה מעסיקים, תצרף אל הטופס אישור מכל אחד ואחד מהם.

עובדת עצמאית תרשום בטופס התביעה את סניף המוסד לביטוח לאומי שהיא משלמת בו את דמי הביטוח.

עובדת שהייתה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי בתקופה ששולמו בעדה דמי ביטוח, תצרף לתביעה אישור ממשרד הבריאות או ממשרד התעשייה על מקום ההכשרה או השיקום וזמן ההכשרה או השיקום.

(ב) טופס אישור רפואי לשמירת הריון אשר ימולא על ידי רופא נשים מומחה בלבד.

במידה והסיבה לשמירת ההריון נובעת מסביבת עבודה או סוג עבודה אשר מסכנים את האישה ו/או את עוברה, יתכן והאשה תידרש להביא גם אישור של רופא תעסוקתי.

פקיד התביעות יבחן את האישורים הרפואיים, ובמידת הצורך יתייעץ עם הרופא מטעם הביטוח הלאומי.

הרופא מטעם הביטוח הלאומי יבדוק את האישורים הרפואיים, ובמידה והוא סבור שלא ניתן להסתמך עליהם, הוא רשאי לדרוש מהאשה הבהרות ופרטים בכל הנוגע להם.

הרופא אף רשאי שלא לאשר את התביעה, כאשר לדעתו הסיבות הרפואיות אינן מצדיקות שמירת הריון, או שסוג העבודה או עיסוקה של האישה אינם מהווים סכנה כלפיה או כלפי העובר, בהתאם לאמור בחוק.

תנאי הזכאות לקבלת גמלת שמירת הריון

הזכאות לקבלת גמלת שמירת הריון מותנית בקיום התנאים המצטברים המפורטים להלן:

• האשה הינה תושבת ישראל.
• האשה הינה עובדת שכירה או עצמאית, אשר שולמו בעדה דמי ביטוח לאומי עבור 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו היא הפסיקה את עבודתה עקב שמירת ההריון.
• יש בידי האשה אישור רפואי על שמירת ההריון מטעם רופא מומחה לנשים, וכן אישור רפואי מטעם רופא תעסוקתי, במידה והיא נדרשה להמציאו כאשר הסיבה לשמירת ההריון נובעת מסביבת / סוג העבודה.
• לא משולם לאשה תשלום בעד תקופת שמירת ההיריון מגוף אחר. לפיכך, עובדת הזכאית לתשלום גמלת שמירת הריון מהביטוח הלאומי, אך מעדיפה בכל זאת לקבל דמי מחלה מהמעסיק שלה, לא תהיה זכאית לגמלת שמירת הריון לגבי הימים עבורם היא קיבלה דמי מחלה.
• אשה בשמירת הריון שיוצאת לחו"ל אינה זכאית לגמלה מרגע יציאתה לחו"ל ואילך.

ערעור על החלטה לדחיית תביעת גמלת שמירת ההריון

אשה שתביעתה לקבלת גמלת שמירת הריון נדחתה על ידי הביטוח הלאומי, רשאית לערער על החלטה זו באמצעות הגשת תביעה כנגד הביטוח הלאומי בפני בית הדין האיזורי לעבודה.

במידה והחלטת הדחייה מבוססת על טענה רפואית, בית הדין עשוי למנות מומחה רפואי מטעמו כדי לבדוק סוגיה זו, ולהכריע מבין טענות הצדדים בעניין זה.

לחלופין, ניתן להגיש בקשה לקבלת קצבת הבטחת הכנסה או קצבת נכות כללית מן הביטוח הלאומי, אם כי יש לקחת בחשבון שקצבה זו משולמת רק בחלוף 3 חודשים מהיום בו נקבעה דרגת אי הכושר.

נציין כי רצוי להגיש ערעור על החלטות המוסד לביטוח לאומי באמצעות עורך דין מייצג ו/או לאחר קבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.

משך תקופת שמירת ההריון לצרכי קבלת הגמלה

תקופת שמירת ההריון הראשונה לא תפחת מ-30 ימים רצופים.

במידה והאשה נזקקה לאחר מכן לשמירת הריון נוספת, היא תהיה זכאית לגמלה גם בעד התקופה הנוספת, אחת או יותר, אם הייתה בשמירת הריון 14 ימים רצופים לפחות בכל תקופה נוספת.   

כדי לקבל גמלה בעד תקופה נוספת של שמירת הריון, על האישה שוב להגיש לסניף הביטוח הלאומי טופס אישור רפואי לגמלה לשמירת הריון,  מטעם רופא מומחה למחלות נשים ולידה אשר מאשר את התקופה הנוספת של השמירה.

גמלת הריון חלקית עקב העדרות חלקית ממקום העבודה

במסגרת הליך עב"ל 289/05 המוסד לביטוח לאומי נ' אל על משעני, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי יש להכיר בקיומה של גמלת שמירת הריון חלקית.

דהיינו: תשלום גמלת הריון גם לעובדת שלא נעדרה היעדרות מלאה ממקום עבודתה בשל שמירת ההריון, אלא שהיקף משרתה רק הופחת עקב כך בהוראת הרופא.

באותו תיק נדון מקרה של עובדת שעקב שמירת ההריון שלה יצאה בתחילה לחופשת מחלה בת 3 שבועות, ולאחר מכן שבה לעבודתה, אך משרתה קוצרה מ-9 שעות ל-5 שעות, בהוראת הרופא שלה.

פסק הדין קבע כי בהיעדר קביעת מנגנון בחוק לתשלום חלקי, אין בהכרח שלילה של זכאות לגמלה חלקית של שמירת היריון, וכי יש לפרש את החוק לפי תכליתו.

תכלית החוק הינה שכאשר מצבה הרפואי של אשה בהריון מסכן אותה או את עוברה והיא אינה רשאית לעבוד, היא זכאית לגמלה. לפיכך, אם מצבה הרפואי מסכן אותה באופן שההמלצה היא לעבוד בפחות מאמץ, אזי האשה תהיה זכאית לגמלה חלקית, וזאת באופן פרופורציונאלי להקטנת היקף העבודה.

אופן חישוב סכום גמלת ההריון

הסכום היומי של גמלת ההריון יהיה בהתאם לסכום הנמוך מבין שני הסכומים הבאים:

(א) הסכום הבסיסי החודשי לחישוב קצבאות מחולק ב-30 = סכום יומי.

הסכום הבסיסי החודשי האמור הינו סך של 291.90 ₪, וזאת החל מיום 1.1.2014 ואילך.

(ב) שכר האשה החייב בדמי ביטוח ברבע השנה שקדם להפסקת עבודתה עקב שמירת ההיריון, מחולק ב-90.

על הסכומים האלה משולמת תוספת יוקר ומנוכים דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה.

לפיכך, יתכן שמבחינה כלכלית מומלץ למי משתכרת שכר גבוה ויש ברשותה ימי מחלה צבורים רבים שטרם נוצלו על ידה, לנצל ימים אלו כדי לקבל דמי מחלה עבורם במידה והם גבוהים מסכום גמלת שמירת הריון שהיא יכולה לקבל מהביטוח הלאומי.

הגמלה תשולם לחשבון הבנק של התובעת בעד כל תקופה של שמירת הריון, וזאת בכל 20 לחודש קלנדארי עבור החודש הקודם.

בכל מקרה, לא תשולם גמלה לתקופה העולה על שבועיים, לפני היום שנערכה לתובעת הבדיקה הרפואית הראשונה שבה נקבע שהיא זקוקה לשמירת ההריון.

השלמת שכר לצורך חישוב הגמלה

עובדת שכירה, שלא קיבלה שכר מלא בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שהפסיקה את עבודתה בגלל שמירת ההריון, ויש בידה אישורים מתאימים, תיבדק האפשרות להשלמת שכרה בשלושת החודשים האלה או לחישוב שכרה על פי החודשים שקדמו לחודשים שבהם הייתה הירידה בשכרה.

עובדת עצמאית שחלה ירידה בהכנסתה השנתית בשל ההריון, קיימת האפשרות לחשב את הגמלה המגיעה לה על פי הכנסתה בשנת המס הקודמת, אם וככל שהייתה כזו, והכל בכפוף לאישורים רפואיים מקוריים של רופא נשים.

תביעה לתשלום הפרשים לגמלת שמירת הריון

עובדת שכירה שקיבלה גמלה לשמירת היריון עשויה לקבל תשלומי הפרשים לגמלה, במידה ולאחר תשלום לאחר תשלום הגמלה מהביטוח הלאומי, שילם לה המעסיק  תשלום נוסף, כגון דמי הבראה, ביגוד, בונוס, המתייחס גם לתקופה שלפיה חושבה הקצבה, וסכום התשלום הנוסף עולה על רבע מגובה שכר המינימום.

כמו כן במקרה והמעסיק שילם לה הם הפרשי שכר עבור תקופת העבודה שקדמה לתשלום הגמלה מהביטוח הלאומי.   

לשם קבלת הפרשים אלו, יש לשלוח מכתב בקשה לתשלום אל מחלקת אמהות בסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים, ולצרף פירוט שכר ממוחשב מהמעסיק או פירוט שכר ידני, הכולל את התשלום הנוסף או ההפרשים ששולמו לך.

תביעה לתשלום הפרשים בגין תשלום הפרשי שכר או בגין תשלום נוסף דינה כדין תביעה לכל דבר ועניין וחלים עליה כל הכללים החלים על הגשת התביעה. אפשר להגיש את התביעה לביטוח הלאומי לא יאוחר מ- 12 חודשים מיום תשלום ההפרשים על ידי המעסיק.   

שמירת הזכויות שלך בעבודה

במהלך תקופת היותה של העובדת בשמירת הריון, המעסיק פטור מחובת תשלום שכר עבודתה לעובדת, הואיל ושכרה משתלם לה כאמור באמצעות גמלת שמירת ההריון או באמצעות קבלת דמי מחלה.

יחד עם זאת, ועל מנת שלא לפגוע בזכויות התלויות בוותק של העובדת במהלך תקופת היותה בשמירת הריון, קובע סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים כי היעדרות של עובדת לרגל שמירת הריון, אשר קיבלה אישור מרופא לכך, לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה.

בהתבסס על הוראת חוק זו, קבעה הפסיקה בשורה של מקרים שונים כי גם תקופת שמירת ההריון תיכלל במסגרת חישוב זכאותה של העובדת לזכויות המגיעות לה אשר תלויות בוותק, כגון פיצויי פיטורים, דמי הבראה, דמי הודעה מוקדמת, חופשה שנתית ועוד.

כמו כן, קובע סעיף 7א לחוק עבודת נשים כי תשלומי הפרשות לקופות הגמל, ימשיכו להיות משולמים ע"י המעסיק באותם שיעורים גם בתקופת שמירת ההריון, אך זאת בתנאי שגם העובדת ממשיכה לשלם את חלקה בתשלומים אלו במסגרת תקופה זו, וכן בתנאי שהעובדת עבדה במקום העבודה 6 חודשים לפחות לפני הריונה.

קראי בהרחבה: הפרשות לפנסיה בזמן שמירת הריון

כמובן שמחובתו של המעסיק לקיים את כל דברי החקיקה והפסיקה המגנים על זכויותיה של עובדת בהריון, אשר מטבע הדברים חלים עליה גם כאשר היא נמצא בשמירת הריון.

לפיכך, אין לפטר עובדת הנמצאת בשמירת הריון בשל כך או לפגוע בשכרה ו/או היקף משרתה, אם וככל שהיא שבה לעבודתה בתום תקופת שמירת ההריון וכיו"ב.