{if 0} {/if}
|
אחת הסוגיות המרכזיות בשלבי מיון וקליטת מועמדים חדשים לעבודה הינה סוגית האמינות. באופן טבעי, המעסיק מעוניין לברר ולוודא מראש וככל הניתן כי המועמד שעומד בפניו הינו ישר ונקי כפיים, וללא עבר פלילי או עבר בעייתי כלשהו, כגון רקע בסמים, שכרות, הימורים וכדומה.
ישנם גם מעסיקים שמעוניינים לשלול גם את האפשרות כי המועמד שבפניהם איננו באמת מעוניין בתפקיד המוצע, אלא הוא הגיע מטעם המתחרים שלהם ובמטרה לבלוש ולרגל אחריהם, ועל מנת לאסוף מודיעין עסקי / תעשייתי, כגון רשימת לקוחות, תוכניות לעתיד, תהליכי מחקר ופיתוח וכיו"ב.
על מנת לברר סוגיות אלו ישנם מעסיקים המבקשים מהמועמדים לעבודה, כחלק מהליך אבחון והערכה לצורך קבלה לעבודה, לעבור בדיקות במכונת אמת, אשר מתיימרות לחשוף אמירות של אמת או שקר בהתבסס על תגובות פיזיולוגיות של הנשאל.
בנוסף, יתכנו מקרים בהם העובדים יידרשו לעבור בדיקות אלו גם לאחר קבלתם לעבודה, וזאת כאשר נוצר חשש להפרת אמונים או ביצוע עבירה כלשהי על ידי מי מעובדיו של המעסיק.
שוחחנו עם יניר לוין, מומחה לביצוע חקירות פרטיות ומנהל מכון פוליגרף שעובד מזה שנים רבות עבור חברות וארגונים הבודקים עובדים, על מנת לשמוע ממנו פרטים רלוונטיים אודות אמינותה של הבדיקה.
במהלך השיחה עמו מסר כי בדיקות פוליגרף מהוות כלי זמין ונגיש לכל מעסיק, ובאמצעות הבדיקה בגלאי אמת, ניתן לבדוק את אמיתות נסיבותיו של אירוע כלשהו, ובין השאר לאמת או להזים גרסאות של עובד באשר לטענות עובדתיות.
לא אחת, עולה השאלה האם דרישה לביצוע בדיקה כאמור הנה דרישה לגיטימית לפני או במסגרתם של יחסי עובד מעביד ובסוגייה זאת נרחיב בסקירה שלפניך.
הסוגיה של בדיקות פוליגרף טרם הוסדרה בארץ בדברי חקיקה כלשהם, כך שההלכות הקיימות לגביה הינן פרי הפסיקה של בתי הדין לעבודה בלבד, אשר גם הם נמנעו מלשלול או להתיר באופן גורף דרישה של מעסיק מעובד להיבדק בבדיקת פוליגרף.
במסגרתו של הליך ע"ע 300228/95 ויטראול נ' אבא מרגלית יצור ושיווק דברי מאפה בע"מ עלתה הסוגייה ונדונה בהרחבה.
בית הדין הארצי קבע כי הוא מותיר סוגיה זו בצריך עיון, וכי אין לשלול או להתיר באופן גורף את הדרישה של מעסיק מעובדו להיבדק בבדיקת פוליגרף, אלא יש להכריע בסוגיה זו באופן קונקרטי על-פי מכלול נסיבותיו של כל מקרה ומקרה.
באופן כללי עולה מן הפסיקה כי בדיקת הפוליגרף חייבת להיעשות בהסכמה מלאה של העובד, רצוי בכתב, וללא כפייה או לחץ מכל סוג שהוא, ולא ניתן לכפות אותה עליו.
הסכמת העובד נדרשת משתי סיבות עיקריות: ראשית, מאחר שהבדיקה מהווה חדירה לפרטיות העובד, ועל כן היא מתנגשת עם זכותו לפרטיות.
שנית, לאור חילוקי הדיעות הקיימים ביחס למידת אמינותה של הבדיקה, אשר טרם הוכחה והוכרעה באופן מדעי ומוחלט.
יש הטוענים כי רמת אמינותה הינה מעל 90%, ויש הטוענים שלא ניתן לנטרל השפעות ונסיבות סביבתיות אשר מורידות את אמינותה לפחות מ-80%.
בדרך כלל, ועדי עובדים במקומות מאורגנים מתנגדים באופן גורף לבדיקת פוליגרף, בטענה שהוא פוגע בצנעת העובד, בפרטיותו ובכבוד האדם.
גם עובדים לא מאוגדים נוטים להתנגד לבדיקה זו בטענה שהיא מעליבה או בטענה שהם לא מאמינים במכשיר.
ישנם מעסיקים שאף נוהגים להחתים את עובדיהם כבר בתחילת העסקתם או במהלכה על מסמך כללי לפיו העובד מסכים לעבור בדיקת פוליגרף, במידה ויידרש לכך מתישהו שבעתיד.
ברם, על פי הפסיקה למסמך זה אין תוקף, מאחר והעובד אינו יכול להסכים מראש ובאופן כללי לבדיקת פוליגרף, מאחר שהוא אינו יכול לדעת מה ילד יום, כך שההסכמה הנדרשת ממנו הינה קונקרטית וספציפית ביחס לנסיבות המקרה.
יחד עם זאת, בית הדין יקבל את דרישת המעביד לבדיקה כלגיטימית בהתאם לסבירות הבדיקה ביחס לאופי מקום העבודה.
לדוגמא, במקומות בהם עוברים סכומים נכבדים של כסף במזומן, כגון בנקים, או במקומות בהם קיימים דרישות בטחוניות, כגון מוסדות ביטחון, משרד ראש הממשלה וכדומה.
כמו כן, ככל שמדובר בבדיקה גורפת הנעשית לכל המועמדים לעבודה ללא יוצא מהכלל, ללא אפליה וחשש למשוא פנים, כך הבדיקה תיחשב ליותר לגיטימית.
מתי ניתן לפטר עובד בהסתמך על תוצאות בדיקת פוליגרף?
גם כאשר העובד נותן הסכמתו לבדיקת הפוליגרף, אזי למעט מקומות עבודה בהם בדיקת הפוליגרף מתחייבת כחלק משגרת העבודה במקום, לא ניתן לבסס את פיטוריו של העובד על בסיס תוצאות הבדיקה לבדה, ודרושות לכך סיבות וראיות נוספות.
במסגרת הליך ע"ב 5789/01 יניב נ' שופרסל בע"מ, קבע בית הדין האזורי לעבודה כי מעסיק אשר פיטר עובד בשל תוצאות בדיקת פוליגרף ללא הליך שימוע כדין ותוך שלילת פיצויי פיטורין, לאחר שחשד כי גנב ממנו, חורג מכללי ההגינות והזהירות להם הוא מחויב כמעסיק.
בית הדין קבע כי בדיקת הפוליגרף נערכה כאמצעי ראשון מבלי שהתקיימה קודם בדיקה ראויה ביחס לחשדות וללא ראיות ממשיות הקושרות את העובד לגניבה.
כמו כן, הסכמת העובד לביצוע בדיקת הפוליגרף ניתנה תחת לחץ ומבלי לשתף את ועד העובדים.
לפיכך, בשל ההשלכות הקשות של התנהגות המעסיק על עתידו של העובד, ובכלל זאת על שמו הטוב, על ההתייחסות החברתית כלפיו ועל הסבל שעבר עליו, בית הדין פסק לעובד פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 30,000 ₪.
בהליך ע"ע 54/06 חברת ספן בע"מ נ' ונטורה, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי לאור חוק פיצויי פיטורין לא ניתן לשלול פיצויי פיטורין בהסתמך על תוצאות בדיקת פוליגרף בלבד.
לא ניתן לחייב עובד לעשות את הבדיקה, אולם סירובו של עובד לעבור את הבדיקה, בהעדר הסבר סביר, יכול בהחלט לשמש במכלול השיקולים הנוגעים לקבלתו לעבודה או להחלטה לגבי המשך העסקתו במקום העבודה ולחילופין פיטורים.
כמו כן, יתכן ויינתן משקל מיוחד לסירובו של עובד לעבור בדיקת פוליגרף במקום עבודה אשר דורש מכלל העובדים לעבור את בדיקה או מקבוצה רחבה של עובדים לעבור אותה, ללא חשש של הפליה או משוא פנים, וזאת באופן חד פעמי ולאור נסיבות מיוחדות שנוצרו, כגון חשד לגניבה או הפרת אמונים חמורה.
במידה ונדרשת על ידי המעסיק לעבור בדיקה במכונת אמת מכל סיבה שהיא במהלך העסקתך, בקש לשקול את הנושא ואל תיתן תשובה מיידית.
לפני שתחליט האם להסכים או לסרב לבדיקה, פנה לקבלת ייעוץ משפטי פרטני מול עורך דין הבקיא בדיני עבודה, על מנת שביחד תבחנו את נסיבות האירועים שהובילו לדרישת המעסיק ומידת המעורבות שלך בנושא.
תוצאות בדיקת פוליגרף אינן יכולות להוות ראיה קבילה בהליך פלילי, כי אם בהליך אזרחי בלבד, ואף זאת רק בהסכמת כל הצדדים להליך.
על פי הפסיקה, על הנבדק בהליך אזרחי להסכים לשני תנאים: להיבדק מרצונו החופשי, ושתוצאות הבדיקה תהוונה ראיה בבית המשפט.
לפיכך, הבדיקה לא תעמוד במבחן בית הדין אם העובד יטען כי חתם על האישור לקיימה תחת לחץ, קרי נתן הסכמה בכפיה.
כמו כן, ההסכמה חייבת להיות ברורה ומפורשת, ואין די בהסכמה מסוייגת לצרכי משא ומתן בין הצדדים או כתנאי לחיובו של היריב.
יחד עם זאת, לבית הדין קיים בכל מקרה שיקול דעת האם לקבל את תוצאות הבדיקה כראיה מחייבת או לאו.
כפי שציינו, בכל מקרה שבו עובד נדרש לעבור בדיקת פוליגרף במסגרת העבודה, רצוי שלא לתת תשובה למעסיק בטרם התייעצות עם עורך דין ובחינת מכלול הנסיבות בכל מקרה לגופו.