{if 0} {/if}
|
אין ספק ואין חולק כי סוגיית הכניסה להריון הנה מטבע הדברים סוגיה רגישה ועדינה מאין כמוה. כאשר האישה ההרה גם משמשת כעובדת שכירה, הסוגיה הופכת להיות רגישה שבעתיים. שכן, בנוסף לכל יתר הדברים שעליה להתמודד בשל כניסתה להריון, מתעוררת גם הסוגיה האם עליה לדווח על כך למעסיקה ואם כן מתי ובאיזה אופן.
שופטי בית הדין לעבודה ברחבי הארץ מודעים אף הם לרגישות העניין. במסגרת הליך ע"א 201/62 חנה כהן נ' ידידיה זרזבסקי, התייחס השופט העליון חיים כהן לסוגיה זו במילים הציוריות הבאות:
"אין דרכן של נשים להודיע למעבידיהן ששיחקה להן שעתן ונתברכה בטנן ונכנסו להיריון. דרכן של נשים היא לשמור דבר הריונן בסוד כמוס, משל כאילו אוצר גדול זה אין בו חלק ונחלה אלא לשני מוצאיו בלבד.... ידיעה שכזאת אינה קיימת בידי המעביד אלא במקרים נדירים ביותר, ויש להניח שהמחוקק יודע נפש האישה ואינו מצפה ממנה גילוי סודותיה בניגוד לטבעה".
כלומר, הפסיקה בארץ הכירה בעובדה המציאותית לפיה נשים שנכנסות להריון אינן ששות לחשוף עובדה זו ברבים כולל בפני מעסיקיהן. גם המחוקק הכיר בעובדה זו. יחד עם זאת המחוקק גם הכיר בעובדה הבלתי נמנעת כי על מנת להגן על פרי בטנה של העובדת, מחובתה להודיע על כך למעסיקה משלב מסויים.
כתוצאה מכך, קבע המחוקק במסגרת סעיף 10א לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, את ההוראה הבאה:
"עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה, ומשעשתה כן, או משנודע על כך למעסיק בדרך אחרת, לא יעסיקנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או הותר לעשות זאת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951; הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעסיקה בכתב, כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה".
כלומר, על פי סעיף זה על העובדת ההרה חלה החובה להודיע למעסיקה על דבר הריונה בהיותה בחודש החמישי להריונה.
מהרגע שהעובדת הודיעה למעסיק על הריונה או במידה ונודע לו על כך בדרך אחרת, לרבות בשל היות הריונה ניכר לעין, אסור להעסיקה בשעות נוספות ובימי המנוחה השבועית.
כמו כן, אין להעסיקה בעבודת לילה, אם היא הודיעה למעסיקה בכתב שהיא איננה מסכימה לעבוד עבודת לילה. עבודת לילה הנה עבודה שלפחות שעתיים ממנה הינן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00, וזאת לפי סעיף 10א(ד) לחוק.
מטרת סעיף זה הנה כפולה: ראשית וכאמור לעיל, המטרה הנה להגן על העובדת מבחינת המנוחה לה היא זקוקה בזמן הריונה, ולא להעסיקה בשעות נוספות / עבודת לילה. שנית, המטרה הנה גם לאפשר למעסיק להיערך מבעוד מועד לקראת היעדרותה הצפויה של העובדת עם צאתה לחופשת לידה, וזאת כדי למצוא לה מחליף הולם וכדומה.
יחד עם זאת, כאשר מדובר בעובדת אשר חשופה במהלך עבודתה לחומרים מסוכנים, עליה להודיע על כך למעסיקה תוך 10 ימים מהמועד שבו נודע לה על הריונה, ולצרף להודעתה אישור רפואי על הריונה.
כך קובע סעיף 4 לתקנות תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס"א-2001. ליתר דיוק, מדובר על עובדת אשר חשופה בעבודתה לחומרים המפורטים בתוספת השלישית, הרביעית והחמישית לתקנות אלו, או שהיא עובדת בקרבה למקור חום אשר עלול להעלות את חום גופה למעל 38.5 מעלות צלזיוס למשך 4 שעות רצופות.
בנוסף, על פי סעיף 5 לתקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל"ט-1979, עובדת המועסקת בעבודה בה היא עלולה להיחשף למנת קרינה העולה על 0.5 גרם לשנה, צריכה להודיע למעסיקה על הריונה סמוך ככל האפשר למועד בו נודעה לה עובדת הריונה.
קראי בהרחבה: עבודות אסורות בהריון
אגב, סעיף 10א לחוק חל גם על מועמדת לעבודה אשר נמצאת בחודש החמישי להריונה. כלומר, על המועמדת לעבודה לגלות את הריונה כבר במהלך ראיון העבודה וזאת בהנחה שהחלה כבר את החודש החמישי.
במידה והמועמדת לעבודה נמצאת לפני החודש החמישי להריונה, חלה עליה החובה לגלות את דבר הריונה במהלך הראיון לעבודה אך ורק כאשר מדובר במקרים הנדירים בהם ההריון רלוונטי למשרה המוצעת, וזאת מכח חובת תום הלב המוטלת על צדדים המנהלים משא ומתן לכריתת חוזה עבודה.
כך נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה בהליך ע"ע 363/07 שרונה ארביב נ' פואמיקס בע"מ. המדובר בין היתר גם במקרים בהם המשרה המוצעת הינה לגבי עבודה שמסוכנת להריון כפי שצויין לעיל.
עקרונית, ההודעה למעסיק בדבר היותך בהריון יכולה להימסר בעל פה והיא איננה חייבת להיות בכתב, אלא אם כן העובדת רוצה גם להודיע שהיא איננה מעוניינת לעבוד בעבודת לילה.
אולם מטעמי נוחות ולצרכי הוכחה, במידה והדבר ידרש בדיעבד, רצוי להודיע על כך בכתב למעסיק, ממש כפי שאנו ממליצים תמיד להתנהל מול המעסיק בכתב.
כלומר, למקרה שבו העובדת תפוטר חלילה והיא תנסה להוכיח כי הדבר נעשה שלא כדין, וכי הסיבה לפיטורים היתה בשל הריונה, הואיל והיא פוטרה זמן קצר לאחר שהיא הודיעה על הריונה למעסיקה וזאת מבלי שהיו לו כל תלונות כלפיה לפני כן.
דבר זה רלוונטי לאור סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, אשר אוסר על המעסיק לפטר עובדת בהריון ללא היתר מהממונה על חוק עבודת נשים.
סעיף זה גם קובע כי ההיתר ינתן רק במידה והממונה שוכנע שהפיטורים אינם קשורים להריון. איסור זה חל לגבי כל עובדת, בין אם היא קבועה, ארעית, או עובדת של קבלן כח אדם ובלבד שהיא עבדה באותו מקום עבודה לפחות חצי שנה.
לפיכך וכפי שצויין לעיל, במידה והעובדת תרצה להוכיח כי הפיטורים נעשו אך ורק בשל הריונה, אזי העובדה כי הם נעשו סמוך לאחר הודעתה למעסיק על הריונה, מבלי שהיו לו כל תלונות כלפיה קודם לכן, יכולה בהחלט להוות אינדיקציה לכך.
לשם כך מומלץ לעובדת להודיע בכתב על הריונה למעסיקה, או לפחות להקליט את מסירת הודעתה במידה והיא נעשית בעל פה.
לסיכום: על העובדת להודיעה למעסיקה על הריונה בהיותה בחודש החמישי להריונה, אלא אם כן היא עובדת בעבודות מסוכנות להריון, אשר מחייבות אותה להודיע על הריונה זמן קצר לאחר שנודע לה על כך, וזאת בהתאם לתקנות הספציפיות שקבועות בעניין זה.
בכל מקרה אחר, לפני הגיעך לחודש החמישי וגם במהלך ראיון עבודה, אינך חייבת לספר כי את בהריון משום סיבה שהיא. זכותך המלאה לשמור את דבר ההריון איתך ולא לשתף את המעסיק הנוכחי או מעסיק עתידי כאמור.
בעיות מול המעסיק בזמן ההריון?