{if 0} {/if}
|
אילו זכויות עומדות לעובד שפוטר מבלי שנערך שימוע בעניינו בטרם קבלת ההחלטה על פיטוריו? על מגוון האפשרויות החוקיות והדרך למימושן נסביר בהרחבה בסקירה המעניינת שבפניך.
זכות השימוע הנה זכות העובד להתגונן ולהשמיע את טענותיו כנגד כל כוונה של מעסיקו לפטרו או לפגוע בתנאיו. מקורה של זכות זו הינה בפסיקת בתי הדין העבודה ונכון לשנת 2020 היא עדיין איננה מעוגנת בחוק.
בעבר הרחוק החובה לכבד את זכות השימוע הוטלה רק על מעסיקים במגזר הציבורי, אולם זכות זו הורחבה בהדרגה כך שהיא הוטלה גם על גופים דו-מהותיים, שהנם גופים בעלי אופי ציבורי המעניקים שירותים לציבור הרחב, ולבסוף היא הוטלה גם על מעסיקים פרטיים.
כתוצאה מכך, הלכה למעשה, זכות השימוע קיימת כיום לכלל העובדים במשק.
במידה והעובד פוטר ללא קיום הליך שימוע המדובר על פיטורים שלא כדין לכל דבר ועניין. במקרה כזה עומדות בפני העובד 2 אפשרויות חוקיות ברורות.
העובד יכול להגיש כנגד המעסיק תביעה בפני בית הדין האזורי לעבודה לקבלת סעד אכיפה אשר מורה על ביטול הפיטורים והשבתו למקום העבודה, ביחד עם סעד פיצויים.
לחילופין, ניתן להגיש תביעה לקבלת סעד פיצויים בלבד מבלי לנסות ולבטל את הפיטורים בצו שיפוטי.
במידה והעובד החליט להגיש תביעה לקבלת סעד אכיפה והן לקבלת סעד פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, לרבות בגין היעדר שימוע, הסעד המקובל הנו סעד הפיצויים בלבד, בעוד סעד האכיפה בדבר ההשבה למקום העבודה ינתן רק במקרים חריגים.
כדי להורות בכל זאת על סעד האכיפה יש להתחשב בכמה וכמה נושאים מרכזיים כגון:
כך נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה במסגרת הליך ע"ע 456-06 אוניברסיטת תל-אביב נ' רבקה אלישע.
במידה והוחלט לתת לעובד סעד אכיפה, אזי יש לפסוק לו בנוסף גם פיצוי בגין תשלום הפרשי שכר, וזאת בכפוף לשיקולי מידתיות וסבירות בנסיבות המקרה הנדון.
חשוב לזכור כי במקרה של השבה לעבודה אין חובה לפסוק פיצויים בגובה השכר שכביכול נמנע מהעובד במשך כל תקופת אי העבודה שלו, ולא מתחייבת כל חפיפה בין גובה הפיצוי הכספי לבין תקופת אי העבודה.
הסעד של החזרה לעבודה יכול להיות מלווה גם בפסיקת פיצוי בגין הפיטורים שלא כדין, אשר מהווה מצד אחד, פיצוי הולם על מעשה הפיטורים שלא כדין ומצד שני, משום הרתעת המעסיק מפני פיטורים שכאלה, והכל בהתאם לנסיבות המקרה.
כדי ליישם את סעד האכיפה בעת השבת העובד לעבודתו, על המעסיק להביא בחשבון את צרכי העובד, התאמתו וכישוריו לתפקיד, השינויים שחלו במקום העבודה במהלך הטבעי של הדברים וצרכי המעביד.
על רקע זה ישום סעד האכיפה יכול להתבצע בדרך של שינוי הגדרת התפקיד, וזאת הן בשיבוצו של העובד לתפקיד ההולם את מכלול הצרכים והן בהעברתו לתפקיד אחר מזה ששימש בו.
בית הדין יבחן בכל מקרה על פי נסיבותיו, האם ישום סעד האכיפה נעשה באופן שיש בו מענה סביר ומידתי לאינטרסים של העובד ושל המעסיק והאיזון שנעשה במשקלם של אינטרסים אלה בכללותם.
במידה והעובד הגיש תביעה לפיצויים בלבד או במידה והעובד הגיש תביעה הן לסעד אכיפה והן לסעד פיצויים, אך הוחלט שלא ניתן לתת לו סעד אכיפה, למרות שפיטוריו היו שלא כדין, ניתן לתת לו פיצוי בגין הנזק הממוני - אובדן ההכנסה, שנגרם לו עקב הפיטורים שלא כדין.
סכום הפיצוי נקבע לפי מכפלת שכרו החודשי של העובד במשך תקופת הפסד השכר, עד לרף עליון של 12 חודשי שכר עבודה, למעט מקרים חריגים בהם יפסק לעובד פיצוי מעל לשנת שכר.
שיקולים לקביעת הפיצוי הרגיל בתוך טווח 12 חודשי השכר כוללים:
נקודות אלה נקבעו בין השאר במסגרת הליך ע"ע 43380-06-11 פלוני נ' אלמונית.
שיקולים לקביעת הפיצוי החריג מעל ל-12 חודשי השכר כוללים:
גם נקודות אלה נדונו במסגרת פסק הדין רבקה אלישע הנזכר לעיל.
בנוסף, ניתן לפסוק לעובד גם פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו עקב פיטוריו שלא כדין, אף זאת בהתאם לנסיבות המקרה. ככל שמדובר ביותר חוסר תום לב ובפיטורים שרירותיים, כך יפסק לעובד פיצוי גדול יותר.
כפי שנפסק בהליך ע"ע 43380-06-11 פלוני נ' אלמונית אין לקבוע את שיעור הפיצוי לפי שכרו של העובד.
עוגמת נפש אינה עומדת בהכרח ביחס ישיר לנזק הממוני וצערו של עובד המשתכר שכר גבוה אינו בהכרח גדול מצערו של עובד המשתכר שכר נמוך.
לשם כך יש לשקול, בין היתר, את מכלול נסיבות העניין ולרבות גילו של העובד וסיכויו למצוא עבודה חדשה.
פיטרו אותך בלי לקיים שימוע?