תשובות לשאלות נפוצות בנושא דמי חגים

כמדי שנה לפני חגי תשרי ובתקופה שלפני חג הפסח, כמות השאלות בעמוד הפייסבוק שלנו ובפורום של פורטל זכויות העובדים, בנושא התשלומים המגיעים לעובדים בתקופת החגים עולה לכדי מאות בכל יום.

בסקירה שלפניך תמצאו את השאלות הנפוצות ביותר של עובדים לגבי זכויותיהם בתקופה זאת ותשובות מפורטות של עורכי הדין שלנו.

מהם תנאי הזכאות לקבלת דמי חגים לגבי עובד גלובלי ולגבי עובד שעתי או יומי?

צו ההרחבה להסכם המסגרת 2000 מבדיל לעניין תשלום דמי החגים בין עובד גלובלי, שמרוויח משכורת חודשית, לעובד שעתי / יומי, שמרוויח שכר לפי שעות או ימי עבודה באופן הבא:

(א) עובד חודשי יקבל שכר חודשי רגיל עבור חודש הכולל ימי חג ועל כן הוא איננו זכאי לתשלום נפרד של דמי החגים.

(ב) עובד לא חודשי, כלומר, עובד שעתי / יומי / לפי תפוקה כגון עמלות מכירה, יהיה זכאי לתשלום דמי חגים בכפוף לשלושת התנאים הבאים: העובד עבד לפחות 3 חודשי עבודה, העובד לא נעדר מהעבודה לפני החג או אחרי החג אלא בהסכמת המעסיק, ימי החג לא חלים ביום שבת, במקרה שהוא עובד בשבוע עבודה מלא וכן לא יחולו ביום ששי, במקרה והוא עובד בשבוע עבודה מקוצר.

סיבת התנאי השני בדבר אי היעדרות מהעבודה לפני או אחרי החג, אלא בהסכמת המעסיק, נובעת מכך שמטרת צו ההרחבה הנה להטיב עם עובדים שעתיים ויומיים שאינם מקבלים שכר חודשי גלובלי אלא תשלום עבור שעות / ימי עבודה בפועל בלבד, וזאת במידה והעובד נאלץ שלא לעבוד ביום או בשעות בהן שובץ לעבודה בגלל שחל בהם חג.

מכאן נובע כי מטרת הצו איננה לשלם לעובדים הללו שכר עבודה עבור ימי חגים שחלים בימים או בשעות שבהם הם ממילא לא היו אמורים לעבוד. שכן, אין צידוק לשלם לעובד שעובד למשל במשך יום אחד בלבד בשבוע, תמורה של שני ימי חג החלים באותו השבוע.

יחד עם זאת, כאשר מדובר בעובד יומי שעבד בימים קבועים בשבוע, הוא יהיה זכאי לדמי חגים גם אם הוא נעדר ביום שלפני או ביום שאחרי החג, שכן היעדרות בימים אלה נחשבת להיעדרות בהסכמת המעסיק, מאחר שהצדדים הסכימו מראש שהעובד לא יעבוד בימים אלה.

כך נקבע בהליך סע"ש 37922-10-14 GLORIA INNOCENT CHIZOBA נ' אלי ארזי אשר התנהל בבית הדין לעבודה בתל-אביב.

האם יש הבדל בתשלום עבור עבודה ביום חג בין עובד שעתי, יומי וגלובלי?

צו ההרחבה להסכם המסגרת 2000 איננו מציין מהו גובה התשלום עבור ימי החג.

יחד עם זאת, הפרשנות המקובלת היא שלגבי עובד יומי המדובר בתשלום זהה לתשלום עבור יום עבודה רגיל. לגבי עובד שעתי המדובר בתשלום עבור מספר שעות העבודה הממוצע ליום במהלך השנה האחרונה. בכל מקרה, התשלום לעובד יומי / שעתי הנו ללא תוספות שונות כגון דמי נסיעות, גמול שעות נוספות וכדומה.

איך מחשבים דמי חגים לעובד במשרה חלקית?

לשאלה זו אין עדיין התייחסות בפסיקה או בדברי החקיקה מאחר שכאמור לעיל, צו ההרחבה להסכם המסגרת 2000 איננו מציין כלל מהו גובה התשלום עבור ימי החג.

יחד עם זאת, מכיוון שמטרת דמי החג הינה לפצות את העובד על הפסד השכר שנגרם לו עקב אי העבודה בחגים, ניתן להניח לכאורה שיש לשלם לעובד במשרה חלקית דמי חגים בשיעור השכר שהיה מגיע לו במידה והוא היה עובד בפועל בימי החג.

לא שובצתי למשמרת יום לפני החג, מגיע לי תשלום עבור החג?

גם לשאלה זו אין עדיין התייחסות בפסיקה או בדברי החקיקה.

יחד עם זאת, מאחר שכאמור לעיל, אחד התנאים לזכאות של עובד לא חודשי לקבלת תשלום דמי חגים הוא שהעובד לא נעדר מהעבודה לפני החג או אחרי החג אלא בהסכמת המעסיק, אזי ניתן לכאורה לומר שאי שיבוץ העובד למשמרת ביום שלפני החג על ידי המעסיק, מהווה היעדרות של העובד מהעבודה יום לפני החג בהסכמת המעסיק, מאחר שהמעסיק הוא שקבע זאת, על כן העובד עונה על תנאי זה מבחינת הזכאות לקבלת דמי חג.

כל זאת כמובן, במידה ולא נקבע באחרת במסגרתו של הסכם קיבוצי, חוזה אישי או נוהג במקום עבודה.

האם יש לשלם דמי חגים לעובד שיש בידיו אישור מחלה לתקופה שלפני, במהלך ולאחר החג?

גם לשאלה זו אין עדיין התייחסות בפסיקה או בדברי החקיקה.

על כן ניתן לפעול לפי אחת משתי הגישות הבאות: לכאורה ניתן לומר שהעובד זכאי לדמי חגים, כלומר, לתשלום שכר עבודה מלא, שכן אם אלמלא מחלתו הוא היה זכאי ממילא לדמי חגים.

לחילופין, ניתן לומר שיש להתייחס לימים בהם העובד חלה כאל ימי מחלה לכל דבר ועניין, ועל כן יש לשלם לו דמי מחלה בהתאם לחוק דמי מחלה.

ושוב, כל זאת כמובן במידה ולא נקבע אחרת בסוגיה זו בהסדר קיבוצי, צו הרחבה, חוזה אישי או נוהג במקום עבודה.

האם צריך לשלם דמי חגים עבור החגים היהודיים גם לעובד מוסלמי?

עובדים שאינם יהודיים יכולים לבחור בין ימי החג היהודיים לבין ימי החג הנהוגים לפי דתם.

אולם, אם עובד מוסלמי בחר לחגוג את החגים המוסלמים, ומקום העבודה שלו נסגר בימי החגים היהודים, הוא לא יהיה זכאי לכפל תשלומי דמי חגים, הן עבור החגים המוסלמים והן עבור החגים היהודיים, אלא יש לשלם לו דמי חגים עבור ימי החגים המוסלמים ודמי חופשה עבור ימי החגים היהודיים.

קראו על בחירת יום מנוחה שבועי לעובד שאינו יהודי

כמה שעות עובדים בערב חג לפי חוק?

התשובה לשאלה זאת תלויה במספר ימי העבודה השבועיים הנהוג במקום העבודה שלך.

(א) במקום עבודה בו עובדים שבוע עבודה מלא, 6 ימים בשבוע, בימים א'-ו', 8 שעות ביום: יום עבודה בערב חג לא יעלה על 7 שעות, וזאת לאור סעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 אשר קובע כי ביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, לפי חוק, הסכם או נוהג, לא יעלה יום עבודה על 7 שעות עבודה.

(ב) במקום עבודה בו עובדים שבוע עבודה מקוצר, 5 ימים בשבוע, בימים א'-ה', 9 שעות ביום: יום עבודה בערב חג לא יעלה על 8 שעות. במידה ומדובר במקום עבודה שחל עליו ההסכם הקיבוצי בדבר המעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים או צו ההרחבה על פיו, יחול סעיף 9 להסכם זה, אשר קובע כך: 

"בערבי חגי ישראל החלים ביום שהעובד חייב לעבוד בו יהיה יום העבודה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות. ההנהלה ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור. בערב יום כיפור יעבדו העובדים 6 שעות בתשלום של 9 שעות. במקומות עבודה שבהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8 שעות ימשיכו העובדים לעבוד 6 שעות בתשלום של 8 שעות".

האם יום הזכרון הוא חג שבוא אסור להעסיק אותי?

התשובה שלילית. רק עובדים שהנם קרובי משפחה של חלל צה"ל / כוחות הביטחון רשאים להיעדר מהעבודה ביום הזכרון מבלי שההיעדרות תנוכה משכרם.

עבור כל שאר העובדות והעובדים השכירים, המדבור על יום עבודה הדומה לעבודה בערב חג (ערב יום העצמאות).

האם יש לכלול עמלות מכירה בחישוב דמי חגים של עובד שעתי / יומי?

בית הדין הארצי לעבודה דן בנושא ספציפי זה וקבע כי התשובה שלילית.

לפי הכרעת בית הדין אין כל צורך לכלול את עמלות המכירה להן זכאי עובד שעתי או עובד בשכר יומי, בעת חישוב התשלום עבור דמי חגים המגיע לו לפי חוק. לקריאה נוספת בנושא זה לחצו כאן