הכרה בסיליקוזיס כפגיעת עבודה

סיליקוזיס הנה סוג של מחלת ריאות קשה אשר נגרמת עקב שאיפת חלקיקי אבק קטנטנים של סיליקה חופשית, צורן דו-חמצני ואשר גורמת לתגובה דלקתית ולפיברוזה של רקמת הריאות וייתכן שגם לשחפת ואף לסרטן ריאות.

יובהר כי המחלה איננה מופיעה מיד עם החשיפה לאבק הסיליקה, אלא היא מתפתחת בהדרגה בגוף במשך שנים רבות, בין 10 ל-30 שנה, בהתאם להיקף החשיפה של העובד לאבק הסיליקה.

תסמיניה הראשונים דומים לאלו של דלקת ריאות והיא גורמת לירידה הדרגתית בתפקוד הריאות, אשר עלולה לפגוע באופן משמעותי בכושר התפקוד הפיזי של מי שלוקה בה.

מטבע הדברים, מחלת הסיליקוזיס עלולה להתרחש בעיקר בקרב עובדים אשר חשופים במסגרת עבודתם לאבק סיליקטים, כגון עובדי תעשית עיבוד האבן והשיש, ובמיוחד בכל הקשור לעיבוד משטחי קווארץ מלאכותיים כגון אבן קיסר, תעשיית הזכוכית, כורי פחם, פועלי מחצבות, מנהרות, ומכרות, סתתים, עובדים בהתזת חול, עובדי בניין וכדומה.

מדובר במחלה שנחשבת לנפוצה ביותר בקרב עובדי תעשיות אלו בכל רחבי העולם, ובמיוחד במדינות המתפתחות.

למרבה הצער, גם בישראל חלה עליה משמעותית בשנים האחרונות בשכיחות המחלה בקרב עובדי התעשיות שחשופים לאבק הסיליקה. כך לדוגמא, בין השנים 2004-2013 חלה עליה של יותר מ-76% במספר המקרים המדווחים של עובדים שנפגעו מהמחלה.

עליה זו הביאה לחקיקת תקנות בטיחות בעבודה אשר נועדו להגן ככל הניתן על עובדים אלו מפני התפרצות המחלה ולרבות תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק) התשמ"ד – 1984, תקנות הבטיחות בעבודה (איסור עבודה בחמרים מסרטנים מסויימים), התשמ"ה  1984 ותקנות הבטיחות בעבודה (ציוד-מגן אישי), התשנ"ז-1997.

תקנות אלו עוסקות בין היתר בהגבלות לגבי החשיפה המותרת לאבק מזיק, חובות המעסיק לגבי נקיטת אמצעי זהירות ואספקת ציוד מגן אשיי לעובדים שחשופים לאבק מזיק.

בנוסף לתקנות אלו נקבע גם  תקן ישראלי מס' 4491 לגבי לוחות אבן פולימרית למשטחי עבודה, אשר עוסק בין היתר באופן סימון לוחות אלו ובחובה לספק למזמין שלהן הוראות עיבוד, התקנה, שימוש ותחזוקה.

באילו נסיבות תוכר סיליקוזיס כפגיעת עבודה?

מחלת הסיליקוזיס מוכרת עקרונית על ידי המוסד לביטוח לאומי כפגיעת עבודה בשל מחלת מקצוע וזאת בהתאם לפריט 15 של חלק ב' לתוספת ב' לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954.

פריט זה מגדיר את מחלת הסיליקוזיס / צורנית, עם שחפת או בלעדיה, בקרב עובדים החשופים לאבק סיליקטים, כמחלת מקצוע. לחילופין או בנוסף ניתן להכיר בסיליקוזיס כפגיעת עבודה בהתאם לתורת המיקרוטראומה.

תורת המיקרוטראומה הנה תורה יציר הפסיקה, אשר עוסקת במצב בו העובד ניזוק כתוצאה ממספר פגיעות זעירות, אשר כל אחת מהן בנפרד גרמה לנזק זעיר יחסית, שלא ניתן לאבחון, אך הצטברותן של כל הפגיעות יחדיו גרמה לנזק ממשי אשר פוגע בכושר עבודתו.

במסגרת תדריך לרופא נפגעי עבודה שפירסם המוסד לביטוח לאומי באוגוסט 2013 הובהר כי החלטת המוסד בתביעות של עובדים באבק מזיק מושתתת על עקרונות הנקבעים בוועדה הרפואית הארצית לאבק מזיק, אשר פועלת מכוח תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק) התשמ"ד – 1984.

בישיבת הוועדה מיום 31.5.2007 נקבעו מספר עקרונות לגבי הטיפול בתביעות עובדים החשופים לסיבי אסבסט ולאבק סיליקה שלקו במחלת סיליקוזיס או מחלת ריאות אחרות כנפגעי עבודה.

בין היתר קבעה הוועדה כי יש להכיר בסרטן ריאה בעובדים החשופים לאבק סיליקה חופשית כמחלת מקצוע, רק אם קיימים ממצאים רנטגניים או פתולוגיים המתאימים לסיליקוזיס.

עוד נקבע חד משמעית כי אין כל קשר בין מחלות ריאה, כולל סיליקוזיס, לעבודה בחשיפה לאבק של גיר ישן וחדש, לרבות שימוש בגיר במסגרת מקצוע ההוראה.

תביעה של עובד שביקש הכרה במחלת מקצוע עקב סיליקוזיס

במסגרת הליך ב"ל 46734-06-12 מיכאל סלביטקר נ' המוסד לביטוח לאומי נדונה תביעה של עובד נגד המוסד לביטוח לאומי להכרה במחלת הסיליקוזיס ממנה הוא סובל כפגיעת עבודה בשל מחלת מקצוע ו/או לפי תורת המיקרוטראומה.

העובד טען שבעקבות עבודתו בניקוי חול / סיליקה במשך 11 שנים, הוא החל לסבול מסיליקוזיס שגרמה גם לשחפת.

המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעת העובד, בין היתר בטענה שהמסמכים שבידיו אינם מוכיחים קיום אירוע תאונתי / אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתו של העובד, אשר הביאו לפגיעה בריאותיו.

בהתאם להסכמת הצדדים, נקבעה תשתית עובדתית לפיה העובד עלה ארצה בשנת 1992 מברית המועצות, שם עבד ככורה פחם במשך עשרים שנה.

בין השנים 1999–2010 עבד העובד בעבודות ניקוי חול / סיליקה בחברה מסויימת. עבודות ניקוי החול הן עבודות של התזת חול בלחץ גדול על ידי מכשיר ניקוי חול לשם ביצוע ניקוי של משטחים גדולים מצבע ולכלוך כהכנה לצביעה מחדש וכדומה.

העובד היה מנקה בצורה זו ברזל, פלסטיק ועץ. עבודות ניקוי החול בוצעו במשך תשע שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. במהלך יום העבודה, היה העובד עם מסיכה המכסה את אזור הראש והצוואר. על פי תעודה רפואית משנת 2006 העובד הופנה על ידי מעבידו לבדיקת פיקוח עקב חשיפתו לסיליקה.

על בסיס התשתית העובדתית זו הנ"ל מונה מומחה רפואי מטעם בית הדין.

חוות הדעת הרפואית של המומחה קבע שיש להכיר בסיליקוזיס של העובד כמחלת מקצוע, אשר נגרמה הן בשל עבודתו בניקוי חול בישראל והן בשל עבודתו ככורה פחם בברה"מ, אם כי קשה להעריך כמותית את היחס בין עבודתו בישראל לבין עבודתו בברה"מ בעניין הנזק הריאתי.

עוד נקבע כי חשיפה חוזרת גורמת לפגיעות חוזרות הגורמות לנזק מצטבר בלתי הפיך, אשר מחמיר את המחלה. 

בית הדין אימץ את חוות הדעת של המומחה הרפואי וקבע שיש לראות במחלת הסיליקוזיס בה לקה העובד כפגיעת בעבודה הן בשל היותה מחלת מקצוע והן על פי תורת המיקרוטראומה.

קראו עוד בנושא: הכרה בתסמונת התעלה הקרפלית כפגיעת עבודה