{if 0} {/if}
|
בחוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א- 1951 נקבע כמה שעות ביום מותר להעסיק עובד. גם לעובד אסור לחרוג ממספר השעות המקסימאלי שנקבע.
כיום עומד מניין השעות שמותר להחזיק עובד במקום עבודתו על שמונה שעות ליום כאשר מדובר בשבוע עבודה בן שישה ימים ותשע שעות ביום כאשר מדובר על שבוע עבודה בן חמישה ימים.
יש לזכור כי חוק שעות עבודה ומנוחה בא להגן על עובדים ולשמור מפני פגיעה בבריאותם. זהו ההיגיון מאחורי הגבלה שכזו על אפשרות העסקתם של עובדים למשך פרק זמן המקובל על שני הצדדים (העובד והמעסיק) ביום.
שעות נוספות הן למעשה השעות שעמד העובד לרשות העבודה מעבר למסגרת השעות של יום העבודה ו/או השבוע הרגיל.
לפי היתר כללי שניתן על ידי שר התעשייה והמסחר אפשר להעסיק את כלל העובדים במשק 4 שעות נוספות ביום, אך לא יותר מ-12 שעות בשבוע. במפעלים בהם עובדים 5 ימים בשבוע מותרת העסקה של עד 3.4 שעות נוספות ולא יותר מ-15 שעות שבועיות.
בגין החריגה ממספר השעות המותר זכאי העובד לתשלום מיוחד עבור שעות נוספות. ישנם כללים רבים שחשוב להכיר, בכל הנוגע לעבודה בשעות נוספות.
בסקירה שלפניך ניתן מענה והסברים בכל השאלות הנפוצות ובכלל זאת:
עובד שעבד שעות נוספות, זכאי לתוספת של 25% לפחות משכרו הרגיל לכל שעה משתי השעות הנוספות הראשונות. על כל שעה נוספת מעבר, זכאי העובד לתוספת של 50% לפחות משכרו הרגיל.
אם לעובד משולם שכר עבודה על בסיס תפוקה, על המעביד לשלם לו על כל יחידת תפוקה שיוצרה בתוך השעתיים הנוספות, לא פחות 1.25 מהשכר שהיה משלם עבור כל יחידה ולא פחות מ 1.5 מהשכר עבור ייצור כל יחידה מעבר לשעתיים הנ"ל.
עובד שמשולם לו שכר חודשי יכול להחליף את תוספת השכר על שעות נוספות, במנוחה מעבודה של שעה ורבע לכל שעתיים נוספות ומנוחה של שעה וחצי לכל שעה נוספת מעבר לשתיים הראשונות.
עובד שהועסק בשבת וביום חג ישולם לו שכר הגבוה ב 50% מהקבוע. ועל שעות נוספות באותם ימים יקבל תוספת של 25% על השעתיים הראשונות ו-50% על השעה הנוספת מעבר להן.
על פי סעיף 5 לחוק הגנת השכר, חל איסור על המעביד לקבוע שכר כולל, שכר שכבר מגלם בתוכו תמורה בגין שעות נוספות ו/או חופשה שנתית, אלא בתנאים מסוימים.
גם בית המשפט העליון בשבתו בערעור רע"פ 4784/12 הסכים עם קביעת בית הדין הארצי לעבודה בערעור של גדליה מגן נ' משרד התעשייה והמסחר (ע"פ 34078-12-11) וקבע כי:
"על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, גמול השעות הנוספות מתייחס לא לשכר הרגיל אלא לתוספת על השכר הרגיל...השכר הרגיל, על פני הדברים, הינו אותו שכר שלגביו חייב המעביד בתשלום שכר מינימום על פי חוק זה והדברים נכונים כמובן לגבי העסקה בימי שבת וחג".
חשוב להבין כי ככלל החוק אוסר על העמדת עובד לרשות מקום העבודה למשך יותר מאותן שמונה שעות ליום בשבוע עבודה בן שישה ימים או תשע שעות ליום בשבוע עבודה בן חמישה ימים.
השארת עובד לביצוע שעות נוספות הנה מקרה יוצא מן הכלל ומותר שתעשה רק על פי התנאים המוגדרים בחוק שעות עבודה ומנוחה.
בין התנאים שמגדיר החוק לפיהם מותר לחרוג משעות העבודה הרגילות ולעבוד בשעות נוספות:
המדיניות הרווחת במקומות עבודה המאפשרת שעות נוספות בכל מקרה שעולה הצורך ואף כמנהג קבוע לגבי עובדים מסוימים, מתאפשרת בזכות היתר גורף שהוציא שר העבודה מכוח אותו סעיף 11 הנ"ל. שר העבודה נתן היתרים נפרדים לעובדים בשבוע עבודה בן שישה ימים ולשבוע עבודה בן חמישה ימים.
בהיתרים אלה הגביל שר העבודה את מספר השעות הנוספות המותרות ביום וכן את סך כל השעות המותרות בשבוע. ישנם עובדים אשר מוגדרים כחריגים בחוק שעות עבודה ומנוחה. עובדים אלה לא יהיו זכאים לתמורה מיוחדת, מעבר לשכר הרגיל לשעה, עבור עבודה בשעות נוספות.
בין עובדים אלו נמנים אנשי מערכת הביטחון, משטרה, עובדי מדינה אשר תפקידם מחייב עבודה מחוץ למסגרת שעות העבודה הרגילות, ימאים, אנשי צוות אויר, עובדים אשר לא ניתן לפקח על מספר שעות עבודתם ביום יום.
כפי שכבר ציינו, כלל העובדים במשק זכאים לתוספת תשלום של 25% עד 50% מגובה השכר הרגיל שלהם, עבור עבודה בשעות נוספות, על פי סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה.
עובד שמועסק בשבוע עבודה בן 5 ימים יהיה זכאי לתשלום עבור שעות נוספות החל מהדקה ה-37 של שעת עבודתו התשיעית (8 שעות ו-36 דקות) או עבור כל שעה מעבר ל-42 שעות שבועיות. במקומות עבודה בהם עובדים 6 ימים בשבוע התשלום עבור שעות נוספות הנו כבר אחרי השעה השמינית.
ישנם כמה הסכמים קיבוציים המגדירים את יום העבודה כ-9 שעות עבודה, שאז העובדים יהיו זכאים לקבל גמול שעות נוספות רק אחרי השעה התשיעית, החל מהשעה ה-10 לעבודתם ביום מסויים.
עובד משרה מלאה שמועסק בשבוע עבודה בן 6 ימים, ועבד 8 שעות בימים ראשון עד חמישי, וכן 6 שעות עבודה ביום שישי - ובסך הכל עבד 46 שעות בשבוע, יהיה זכאי לגמול שעות נוספות עבור 4 שעות שבועיות, למרות שעל פניו לא עבר את מכסת שעות העבודה היומית.
מעבר לכל הנ"ל, עובדים זכאים לקבל גמול שעות נוספות החל מהשעה השמינית בעבודה במסגרת של משמרת לילה או בערב שבת.
החישוב נעשה על בסיס יומי או שבועי ובכל מקרה לא על בסיס חודשי, אלא במקרים של העסקה בשעות גמישות. הווה אומר כי על מנת לחשב מה גובה התשלום המגיע לעובד שהועסק בשעות נוספות, יש לבדוק כמה שעות עבד בכל יום וכמה שעות עבד בסך הכל בשבוע - לא את מספר השעות החודשיות.
למען הסר ספק, קודם יש לערוך חישוב של מספר שעות העבודה בכל יום עבודה ורק לאחר מכן יש לחשב את מספר השעות בהן העובד הועסק לאורך שבוע מלא. אם העובד עבד יותר שעות מהמכסה היומית בכל אחד מימות השבוע, הוא יהיה זכאי לקבל גמול שעות נוספות.
כמו כן, עם בסיכום השעות השבועי התברר כי הועסק יותר מאשר 42 שעות שבועיות, אותו עובד יהיה זכאי לקבל גמול שעות נוספות עבור כל שעה מעבר ל-42 השעות (רלוונטי בעיקר למי שעובד 6 ימים בשבוע).
לא ניתן בכל מקרה לערוך קיזוז של שעות נוספות אותן העובד עבד ביום מסויים, עם שעות בחסר ביום עבודה אחר. במקרים של עובדים במשרה חלקית אין כל משמעות למכסת השעות השבועית, ויש לבדוק כמה שעות הועסק העובד בכל יום עבודה על מנת להבין את מכסת השעות הנוספות שלו.
האחריות לערוך מעקב אחר שעות העבודה והשעות הנוספות הנה של המעסיק שמנהל פנקס שעות עבודה, והוא מחוייב על פי חוק לשלם לכל אחד מעובדיו עבור עבודה בשעות נוספות ללא תנאי ובהתאם לחוק.
ישנם תנאים מגבילים ומסויימים לפיהם ניתן לשלם לעובדים שכר כולל עבור עבודה בשעות נוספות.
אם המעסיק אינו משלם למי מעובדיו עבור עבודה בשעות נוספות ניתן לפנות ולהגיש תלונה ליחידת האכיפה של משרד הכלכלה. כמו כן ובמקביל ניתן לפנות לצורך הגשת תביעה לבית הדין לעבודה.
קראו עוד בנושא: עבודה בשעות נוספות ללא אישור המעסיק תשלום גלובלי עבור שעות נוספות
ברכה 01/10/2013 20:50
נורית 22/09/2011 10:35