העסקת בן משפחה בעסק או בחברה

עוסק זעיר וטייקון אוהבים להעסיק את בני המשפחה שלהם בעסק שהקימו. אין יותר טבעי ומובן מזה. כך נוהגים יצחק תשובה לב לבייב , נוחי דנקנר, קבלנים, עורכי דין, רואי חשבון ועוד. כאשר מדובר בהעסקת בן משפחה בחברה ציבורית ההתייחסות יותר ביקורתית לעומת זו הפרטית.

בן משפחה של בעל העסק מוגן וחסין בדרך כלל מפיטורין, גם אם הוא כישלון מהדהד. עובדים בסביבתו שמפוטרים בכמויות על רקע משבר כלכלי, נזרקים לרחוב וכמהים להיות במעמדו. יש מקרים שעובדים ומנהלים מוצלחים במיוחד נאלצים להיפרד ממשרתם הבטוחה לטובת הבן או הבת של בעל העסק.

בעסק או חברה משפחתית עלולה להתפתח תופעה פסולה של עיגול פינות וכיפוף הוראות החוק המפורשות.

קיימת נטייה טבעית להאמין ש"הכל נשאר במשפחה" ואפשר לנהוג אחרת בפחות הקפדה על דיני עבודה ושימור הזכויות של העובדים. המציאות מוכיחה אחרת.

זה קורה כאשר בן משפחה נפגע. הוא תובע את אבא שלו והסודות המשפחתיים נחשפים. לכן, כדאי תמיד להשתית את מערכת יחסי העבודה על אדנים חוקיים גם אם מדובר בעסק משפחתי.

אם הוצע לכם לעבוד בחברה השייכת למי מבני משפחתכם מהמעגל הקרוב ו/או הרחוק, כדאי מאד לבדוק אם אתם מוכרים כבני משפחה לפי ההגדרות הקבועות בחוק.

פירוש המושג בת או בן משפחה בחוק

סעיף 40 לחוק הביטוח הלאומי מתייחס לבן משפחה תחת ההגדרה של מיהו "עובד" וקובע כי: "עובד" – לרבות בן משפחה אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד, לעניין זה "בן משפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".

גיס או גיסה למשל לא נחשבים לבני משפחה. אם כבר הוצע להם לעבוד בעסק של בני משפחה עליהם למסד ולהסדיר את ההתקשרות לפי כללי היסוד הנדרשים ליחסי עובד ומעביד, כפי שנהוג עם כל עובד אחר מהשורה.

אם לא יעשו כן עלולים הם להפסיד את זכויותיהם הבסיסיות.

תשלום דמי לידה

כך קרה עם מינגל דאבע בוקשפן, ילידת 1978 ואם לשישה ילדים. בחודש יוני 2007 פתח אח של בעלה, יואל בוקשפן חנות-סופר בירושלים.

בעלה עבד בחנות וגם היא הצטרפה. ביום 18/7/08 ילדה בן. כחודשיים לאחר מכן הגישה תביעה לביטוח הלאומי לקבלת דמי לידה (בל (י-ם) 10160-09).

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נדרש להחליט האם התובעת היתה בבחינת עובדת אצל גיסה יואל בוקשפן או ברכה בוקשפן, כמוגדר בחוק, או שהיה זה בגדר עזרה משפחתית בלבד.

תשובה לשאלה תקבע את זכאותה לדמי לידה. התובעת עבדה אצל גיסה, שאינו עונה להגדרת בן משפחה.

לכן החליט בית הדין לבחון את התביעה, לא על פי כללי "בן משפחה" אלא על פי מבחני יחסי עובד מעביד המנויים בפסיקה.

העובדה שבעלה של התובעת הוא בן משפחה כהגדרתו בחוק, הועסק גם הוא באותו עסק, הובילה את בית הדין להחלטה לבחון גם את סוגיית העסקת בני משפחה.

בשלב ההוכחות התברר שהתובעת לא הצליחה להוכיח את היקף משרתה המדויק.

גובה שכרה כפי שהוצג בתלוש השכר לא היה אמין וחריג בכל קני מידה, שעות נוספות לא שולמו וגם אם כן, לא נמצא להן זכר בתלוש השכר, רישומי הנוכחות שלה בבית העסק נמצאו לוקים וחסרים.

על כך קבע בית הדין: "ברי אפוא כי מגון הגרסאות לגבי היקף המשרה, שעות העבודה, ימי העבודה ואופן או העדר הרישום פרט לכך שמצביעים על חוסר אמינות, אינם מקימים גרסת גרעין אחת אחידה לגבי שעות וימי העסקה והיקפה".

בית הדין הגיע למסקנה שהתובעת גם לא הצליחה להרים את נטל ההוכחה לקיומם של יחסי עובד ומעביד, שהיו מאפשרים לבית הדין להכריע בדבר זכותה לקבל את דמי הלידה.

התברר לפי חומר הראיות שהשכר של התובעת שולם במצרכי מכולת או במזומן, ללא רישום כלשהו וללא דיווח למוסד לביטוח לאומי, באופן קבוע, ללא קשר להיקף המשרה ושעות העבודה. למעשה, לא הוכח ביצוע תשלום בפועל בהיעדר כל רישום על ביצועו, ו/או על הפקדתו בבנק.

התובעת לפי פסק הדין, כשלה בהרמת הנטל גם לגבי מבחן מהותי של עצם תשלום תמורה בגין עבודה וגם לגבי אופן תשלום התמורה וריאליות השכר ואף בגין העדר דווח לרשויות המהווה נדבך נוסף שנבדק.

גם מטעם זה דין התביעה להדחות שכן לא הוכחו כלל יחסי עובד מעביד גם בהיבט זה.

ומעניין לעניין באותו עניין אך מכיוון אחר.

העסקת בן זוג לחיים ודמי לידה

דמי לידה ליולדת מחושבים לפי השכר היומי הממוצע ל-3 חודשים אחרונים שקדמו ליום הפסקת עבודתה, אך לא יותר מדמי הלידה המקסימליים ליום, המותרים בחוק הביטוח הלאומי שעומד על סך 1,432.33 ₪.

יתכנו מצבים בהם אישה מועסקת על ידי בן זוגה לחיים. העסקתה מוסדרת לפי כל הכללים הנדרשים במסגרת יחסי עובד ומעביד.

היא מקבלת משכורת, וממנה מנכים את ניכויי החובה לביטוח לאומי, מס הכנסה ומס בריאות וכל השאר. בת הזוג נכנסת להריון. מספר חודשים לפני הלידה מדווח בן הזוג המעסיק באמצעות תלוש השכר על שכר גבוה יותר ממה ששולם עד כה.

כחודשיים לאחר הלידה, תובעת היולדת לקבל דמי לידה על בסיס השכר הגבוה מהחודשים הקודמים. המוסד לביטוח לאומי שמשלם את דמי הלידה, חושד באמינות הדיווח ומותיר את ההכרעה בידי בית הדין לעבודה, לפי איזו משכורת לשלם.

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע נדרש לסוגיה דומה בתביעתה של רוה אילת נ' המוסד לביטוח לאומי בתיק בל (ב"ש) 1584/05 .

התובעת עבדה אצל "אלן סיורי מדבר - טיולי ארץ הנגב" כמנהלת אדמינסטרטיבית החל מחודש 10/00 ועד ליום 27/2/03, מועד בו ילדה את בנה. המעסיק שלה, מר אלן גפני, הוא בן זוגה לחיים ולהם ילד משותף.

התובעת השתכרה עד לחודש 6/02 סך של 2,750 ₪ וממועד זה ועד למועד הלידה הוגשו תלושי משכורת מהם עולה כי השתכרה סך של 4,500 ₪ ברוטו לחודש ולפיהם ביקשה הפרשי דמי לידה.

הביטוח הלאומי דחה את תביעתה להפרשים והעלה חשד לדיווח פיקטיבי על גובה השכר לאור העובדה שהיקף משרתה לא גדל בהתאמה לגובה השכר המדווח.

בית הדין הסכים שמערכת היחסים בין התובעת לבעלה זהה למערכת יחסים משפחתית שכן השניים מנהלים משק בית משותף והורים לילד משותף ובת הזוג התובעת עונה להגדרת החוק כבן משפחה.

לכן הוחלט שיש לבחון את התביעה לפי המבחנים של יחסי עובד מעביד, במסגרתה מועסק אדם על ידי קרוב משפחתו.

בתוקף מעמדה המשפחתי ביחס למעסיק, על התובעת להוכיח כי התקיימו בינה לבין בן זוגה יחסי עובד מעביד.

כך גם נפסק בתיק דב"ע לגו 159-0 בטי מרקו נ' המוסד לביטוח לאומי כפי שמובא בפסק הדין לענייננו: "מי שטוען כי היחסים בינו לבין קרובו, חורגים מגדר היחסים של עזרה משפחתית הדדית, ולבשו אופי של יחסי עובד מעביד, עליו לשכנע כי קיימת מערכת חובות וזכויות מכוח קשר חוזי".

על כל אלה לא היתה מחלוקת בין התובעת למוסד הנתבע. נותר לבית הדין להכריע בחשד לפיקציה בדיווח השכר של התובעת.

כאשר בית הדין נדרש לבדוק במקרה של העסקת בן משפחה, האם הסדר העבודה הנו אמיתי או פיקציה, עליו לקחת בחשבון את גובה תשלום השכר ותקופת הדיווח על העבודה.

כך גם עולה מפסק דין (עב"ל 20182/97 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף צבי גרוסקופף) שם נפסק שיש מקום לבחון בקפידה את טיב היחסים שנוצרו בקרב בני משפחה האם הם יחסים וולונטריים, התנדבותיים או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת, בין היתר, לסימני היכר כגון מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי או סמלי וכדומה.

בנוגע להעסקתו של קרוב משפחה נקבע עוד כי ניתן להפריד בין עבודה לבין עזרה על בסיס משפחתי. מקובל שאדם עוזר לבני משפחתו בעסק ובמקרה כזה אין הדבר נחשב לעבודה, כי אם לעזרה משפחתית. אולם יתכנו מקרים בהם העזרה חורגת מעזרה משפחתית ואז יחשב אותו פלוני לעובדו של בן המשפחה.

על יסוד פסיקה קודמת נקבע כי: "במקרים של העסקת קרוב משפחה תתכנה העלאות פיקטיביות של שכר לפני מועד הזכאות לגמלה. כך, כאשר הועלה שכרה של אישה בהריון חודשים ספורים לפני הלידה, חזקה שהמטרה היא להשיג דמי לידה גבוהים, שלא כדין".

בכפוף לתקדימים שהובאו במהלך פסק הדין הנדון הוחלט לדחות את התביעה לקבלת הפרשי דמי לידה.

בית הדין בדק את תלושי השכר של התובעת ומצא תנועה בלי מוסברת והגיונית ברמות השכר המשתנות ללא פרופורציה להיקף המשרה.

גם הדיווחים של המעסיק לא בדיוק התיישבו עם התיעוד שהציג המוסד לביטוח לאומי. חלק מהשכר שולם במזומן, באוכל, בקיזוז שכר דירה והסעות וחלק בהעברה בנקאית.

הפיצול והגיוון באופן התשלום מעורר ספק באשר לנכונותו. התובעת טענה כי שולמו לה שעות נוספות במזומן אך לא נמצא תיעוד לכך בתלוש השכר ואילו המעסיק טען מנגד כי התשלום נעשה באופן גלובלי.

בגין נימוקים אלו קבע בית הדין כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי השכר הועלה בפועל כנטען על ידה וכי ההעלאה לא נעשתה על מנת להשיג הטבות בדמי הלידה. לפיכך, דין התביעה להידחות.

קראו בהרחבה: אישה הועסקה בעסק של בעלה ותביעה דמי אבטלה - כיצד הכריע בית הדין?

העסקת אח או אחות בחברה או בעסק

אם כבר מחליטים להעסיק בן משפחה שעונה על הגדרות החוק, חובה על בעל העסק להסדיר את העסקתו, כך שתעמוד במבחנים הקובעים יחסי עובד מעביד כמו עם שאר העובדים.

להחתים אותו על חוזה עבודה אמיתי ולא פיקטיבי, להכין לו תלוש שכר שמשקף את כל רכיביו, לנכות משכרו לביטוח הלאומי ומס בריאות ולזכויות סוציאליות, כנדרש בחוק הגנת השכר.

במידה ולא מסדירים כנדרש את יחסי עובד ומעביד ובן המשפחה מועסק על תקן של מסייע ועוזר למאמץ המשפחתי, הדבר עלול לפגוע בו ובזכויותיו, כפי שקרה לואליד אעביד, שהועסק כנהג מונית שהיתה בבעלות אחיו.

ביום 23/1/05 הסיע ואליד במונית שני נוסעים. במהלך הנסיעה תקפו אותו בניסיון לשדוד אותו. ואליד נפגע והגיש תביעה לביטוח הלאומי לקבלת דמי פגיעה בגין תאונת עבודה (בל (י-ם) 12555/05).

גם כאן, נדרש בית הדין להכריע בשאלה האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לאחיו. התובע טוען כי עבד אצל אחיו, עבודתו הוסדרה כנדרש, שולמו עבורו דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי, ונוכו הניכויים הנדרשים למס הכנסה.

העסקת התובע כנהג מונית בשעות שבהן לא עבד האח, בעל המונית, היתה משתלמת לשני הצדדים ואין בה פסול. הביטוח הלאומי טען מנגד כי ההתקשרות בין התובע לאחיו אינה עונה על התנאים הקבועים בהגדרת "עובד" בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.

לטענת המוסד, אחיו של התובע לא היה זקוק כלל לעובד, הוא לא פיקח על שעות עבודתו של התובע וכמו כן לא היה עובד אחר שמילא את התפקיד, לא לפני התובע ולא אחריו.

על מנת ש"בן משפחה" שאין בינו לבין המפעל יחסי עובד מעביד, יחשב כעובד נדרש לקיים שני תנאים מצטברים. האחד, עבודה במפעל באופן סדיר והשני, אילולא נעשתה העבודה על ידי אותו קרוב – היתה נעשית בידי עובד אחר .

לפי חומר הראיות שהוצג בבית הדין נפסק כי שני התנאים הללו לא התקיימו. התובע לא עבד באופן סדיר, לא היו לו שעות עבודה קבועות, איש לא פיקח על עבודתו, ולא ברור כיצד שולם לו שכרו. בנוסף לכך לא נעשתה עבודתו בידי עובד אחר, לא לפני תחילת עבודתו ולא לאחר שעזב. לכן דין תביעתו להידחות.

קצבת זקנה ויחסי עובד מעביד בין בני משפחה

סגל נורית הגישה בשנת 1999 תביעה למוסד לביטוח לאומי לקבלת קצבת זקנה לפני שמלאו לה 65 שנים (בל (ת"א) 91698/99). המוסד דחה את תביעתה בטענה כי בשנים 1993 ועד 10/98 לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין החברות המשפחתיות שהעסיקו אותה אלא העסקתה היתה לכל היותר עזרה משפחתית בלבד.

לפי הכלל הנהוג אישה זכאית לקצבת זקנה גם בהגיעה לגיל 60 אם התקיימו שני תנאים במצטבר והם: תקופת אכשרה מלאה והכנסה שאינה עולה בשנת המס על ההכנסה המירבית. המוסד לביטוח לאומי טוען שתנאי האכשרה לא התקיים.

בית הדין האזורי בתל אביב קבע בעניין התביעה, כי לא ניתן להחיל על התובעת את ההגדרה של "עובד" לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי הואיל וההגדרה מכוונת למעסיק שאינו תאגיד. מערכת יחסי העבודה של התובעת מתקיימת בינה לבין חברות שהן תאגידים.

בית הדין מסכים שקרבה משפחתית, ולו קרבה שבין הורים לבנים, אין בה לשכעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד מעביד. המניע לבחירת העובד, בין כמניע עיקרי ובין כמניע משני, אינו קובע לעניין קיום או העדר קיום יחסי עובד מעביד.

מה שקובע הוא מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה. בקביעת המהות כעולה מפסיקת בתי הדין לעבודה היא שאלה מעורבת של עובדה וחוק. מי שטוען כי יחסים בינו לבין קרובו חורגים מגדר היחסים של עזרה משפחתית הדדית ולבשו אופי של יחסי עובד מעביד, עליו נטל השכנוע.

יתירה מזאת, כאשר הצדדים הם קרובי משפחה יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו.

במקרה של עובד בתאגיד קובע בית הדין כי ביחסים אלה אין מקום לבחון יחסים וולנטרים התנדבותיים, אלא יש להשיב על שאלה אחת ויחידה האם התובעת במקרה זה עבדה בחברה לפי המבחנים המקובלים לבחינת יחסי עובד מעביד, או שמא בפיקציה עסקינן, אשר "הולבשו" עליה סממנים של יחסים אלה.

על סמך העדויות שהוצגו בפני בית הדין נפסק כי לתובעת היתה מסגרת שעות עבודה קבועה לאורך כל תקופת העסקה בשתי החברות.

עבודתה של התובעת בתקופה הרלבנטית לתביעה נעשתה במתכונת סדירה וקבועה. לתובעת הוצאו תלושי משכורת והיא קיבלה שכר, למעט התקופה שמתחילת שנת 97, לכן נפסק כי אין המדובר בהסדר שהנו פיקציה, אלא הוכחה עבודה סדירה של התובעת כפקידה.

במקום אחר בפסק הדין נקבע כי לא נותר כל ספק שהתובעת מילאה את התפקיד שנדרש ממנה, כי אכן עבדה בפועל וכי עבודתה היתה נדרשת ומועילה.

בית הדין ער לעובדה כי לא הוצג חוזה עבודה בין התובעת לבין מי מהחברות, אולם אין בנתון זה כלשעצמו כדי לשלול קיומם של יחסי עובד ומעביד, משמדובר בעבודה ממשית ולא פיקטיבית. באשר לתנודות שחלו במשכורתה של התובעת, לא שוכנע בית הדין כי מדובר בתנודתיות בתכיפות ובשיעור שיש בהם כדי לשלול קיומם של יחסי עובד ומעביד.

תשלום השכר והנלווים אכן הושפע ממצבן הכלכלי של החברות. ככל שהדרדר מצבן הכלכלי של החברות, נוצר מצב שהתובעת לא קיבלה את המגיע לה.

חרף כל הקביעות הנ"ל דחה בית הדין את תביעתה וקיבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי. התובעת הרימה את נטל ההוכחה הנדרש לחלק מתקופת האכשרה שבמחלוקת. בחלק מהחברות הוכח כי מדובר על עזרה משפחתית ולא עבודה של ממש כהגדרתה בחוק.

אשר כן לא התקיימו התנאים להשלמת תקופת האכשרה הנדרשת בחוק והתביעה נדחתה.

נקודת אור לכל המבקשים להעסיק קרוב משפחה בעסק...

כ-20 אלף זוגות נשואים בישראל, עובדים באותו עסק משפחתי. עד לפני עשרות שנים בעלי עסקים הוציאו משכורת על שם האישה למרות שלא עבדה בעסק וזאת במטרה להגדיל את הכנסות המשפחה.

רשויות המס טיפלו בפרצה זו וקבעו בחוק כי משכורת שנייה לא תחויב במס רק עד 48 אלף שקל בשנה. לפי חישוב שכר חודשי המדובר על פחות מאשר שכר מינימום.

כך יוצא, שההפרשות לפנסיה נמוכות מאד. כל סכום מעבר לנ"ל יועמס על המשכורת הראשונה של בן הזוג וכך חבות המס תהייה הרבה יותר גבוהה מאשר בשתי משכורות נפרדות. בעלי העסקים הקימו כל זעקה וסחטו הבטחה משר האוצר לפני בחירתו לתפקיד שהוא ישנה את החוק הקיים.

בתאריך 07/8/13 פורסם כי שר האוצר הנחה את מנהל רשות המיסים לקדם הצעת חוק לביטול חישוב המס המאוחד שחל על שני בני זוג שעובדים באותו עסק ומושכים ממנו משכורת. כך יתאפשר לכל בן זוג ליהנות מחישוב מס נפרד, מנקודות זיכוי והטבות מס.

יש לך שאלות לגבי העסקת בן משפחה? רוצה לקבל יעוץ אישי?
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי מעורך דין מנוסה!