האם למעסיק מותר לחטט לך בהודעות דואר אלקטרוני?

בדקו את עצמכם – מתי בפעם האחרונה התכתבתם עם עובדים אחרים במייל והתלוננתם על הבוס? או השתמשתם במייל הפרטי שלכם (כמו ג'ימייל או וואלה) כדי לסגור את הזמנת כרטיסי הטיסה?

בואו נודה באמת, רובינו משתמשים במייל המשרדי לצורך עניינים שאין להם שום קשר להגדרת התפקיד שלנו. האם לשם כך אנו מקבלים משכורת? האם זה נראה ונשמע לך לגיטימי?

לעיתים אנחנו אפילו משתמשים במייל לצורך עניינים אישיים מאוד, שהיינו מעדיפים שהמעסיק לא ידע או מעבירים דרך המייל מידע שעשוי לפגוע בנו. אם אתם חושבים שזאת "רק שניה לשלוח" ו"מי ידע ויראה" כדאי שתבדקו טוב את הזכויות שמגיעות לכם בתחום.

האם לדעתך מותר למעביד לנטר הודעות דוא"ל של עובדים?

במהלך שנת 2011 פסק בית הדין הארצי לעבודה בעניינה של טלי איסקוב (הליך עב (ת"א) 10121/06 טלי איסקוב ענבר נ' הממונה על חוק עבודת נשים) עובדת שפוטרה ממקום עבודתה בחברת הייטק במהלך שנת 2006, לאחר חצי שנת עבודה.

איסקוב תבעה את המעסיק כי פיטר אותה משום שנכנסה להריון, בתגובה הגיש המעסיק לשעבר, חברת הסטארט אפ פאנאיה, אימיילים מתיבת הדואר המשרדית של איסקוב, המוכיחים כי היא התחילה לחפש עבודה חדשה עוד לפני שנכנסה להריון.

פסק הדין התקדימי שהתקבל בערעור של איסקוב, קבע כי חדירת החברה למיילים האישיים שלה, התבצעה בלי שאיסקוב נתנה את הסכמתה לכך ועל כן מהווה פגיעה בפרטיותה.

בפסק הדין שניתן, גם במקרה של איסקוב וגם בהליך עב (נצ') 1158/06 אפיקי מים - אגודה חקלאית שיתופית לאספקת מים בבקעת בית שאן בע"מ נ' רני פישר, הבחינו השופטים בין חדירה לתיבת מייל שנמצאת בבעלות העובד, תיבה חיצונית-אישית (כמו ג'ימייל למשל), לבין תיבה שהמעסיק הקצה לעובד, לצרכי עבודתו.

השופטים נסחו רשימת עקרונות המתייחסות לשני סוגי תיבות המייל השונות:

קביעת מדיניות ברורה - על המעסיק לקבוע מדיניות ברורה הנהוגה במקום ולהביאה לידיעת העובדים, עורכי דין המתמחים בדיני עבודה שהגיבו על הפרשה, אף המליצו למעסיק להחתים את העובדים על מסמך המבהיר כי העובד מודע למדיניות החברה בתחום זה.

תיבה מקצועית של העובד – מדובר בתיבה שהמעסיק מעמיד לרשותכם לשימוש בעבודה – בכפוף למדיניות החברה כפי שנמסרה לעובדים.

בתיבה זאת המעסיק רשאי לנטר ולעקוב אחרי התוכן. יחד עם זאת, אם קיים בתיבה תוכן אישי, שלא קשור לעבודה, גם אם התוכן נשלח בניגוד למדיניות החברה המפורשת, המעסיק לא רשאי לחדור לתוכן התיבה אלא בתנאים חריגים. תנאים שכאלה יכולים להיות התנהגות פלילית או פוגענית של העובד, כלפי החברה.

תיבה מעורבת או אישית של העובד - מדובר בתיבה שהמעסיק מקצה לרשותכם, לטובת התכתבויות אישיות בלבד, או לחילופין, תיבה מקצועית (כמו שמוסבר בסעיף הקודם), שהמעסיק מאשר לכם לקיים בה התכתבויות אישיות, שאינן קשורות לתפקיד.

בשונה מהתיבה המקצועית למעסיק אסור לנהל פעולות מעקב אחריכם בתיבה זאת, למעט בנסיבות חריגות בלבד ורק לאחר שנקט באמצעים טכנולוגיים חודרניים פחות שמעידים שקיימתם שימוש בלתי ראוי בטכנולוגיות שהועמדו לרשותכם לצורך עבודה (כלומר – תיבת המייל).

תיבה חיצונית-פרטית – תיבה ששייכת לכם בבלעדיות, בין אם אתם מתחברים חיבור מרחוק לתיבה שקבלתם מספק האינטרנט, או בודקים אם אישורי הטיסה הגיעו לג'ימייל שלכם.

לנוכח בעלותכם המוחלטת על תיבה זאת, אסור למעסיק לקיים שום מעקב על תוכן שכתבתם  בתיבה הפרטית. אם המעסיק סבור שהשתמשתם בתיבה הפרטית בצורה פוגענית, יהיה עליו לפנות לבית הדין לעבודה בבקשת צו חיפוש ותפיסה, לתיבה.

אז אפשר לשלוח מיילים ממקום העבוד הולהרגיש חופשי ובטוח?

למרות שני פסקי הדין התקדימיים שהתקבלו בנושא, חשוב לזכור שעדיין אין חקיקה מסודרת בתחום בישראל ונושא הגלישה הפרטית והאישית חדש לבתי המשפט, שנוי במחלוקת ומורכב.

כדאי לזכור שבסופו של דבר אנחנו נמצאים בעבודה על מנת לעבוד לעבוד ועל כך מתוגמלים בסיום כל חודש באמצעות שכר עבודה.

את הסידורים הפרטיים בהחלט אפשר לערוך אחרי הצהרים או בכל שעה שאינה על חשבון המעסיק. יחד עם זאת, מעסיקים רבים בהחלט מכירים בעובדה שלפעמים יש סידורים שלא ניתן לדחות ולכן מאשרים לשלוח מיילים פרטיים, בהגבלות מסוימות.

לכן, בכניסה למקום עבודה חדש, כדאי ואפילו רצוי, להתעניין במדיניות החברה בתחום ולשים לב למה עושים שאר העובדים. האם הם גולשים למייל הפרטי? האם הם עושים זאת רק בהפסקות? האם הם ממזערים את החלון בלחץ כל פעם שהבוס עובר?

ליחצו לקריאה בנושא: יחסי עובד מעביד

פסק דין נוסף ומעניין בסוגיה זאת: בש"א (ת"א) 3951/08 אייל שגב נ' וויזמג'יק בע"מ.

ליחצו כאן והכנסו לפורום הגדול בישראל בנושא זכויות העובד