פייסבוק ויחסי עבודה - נקודות חיכוך והשקה

אין חולק כי הרשתות החברתיות באינטרנט, לרבות פייסבוק, הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים של רובנו בעידן המודרני. הסטטיסטיקה מראה כי האזרח הממוצע מבלה יותר זמן ברשת החברתית הגדולה בעולם מאשר בכל אתר אחר.

תופעה זו מעוררת את השאלה בדבר אופן השפעת הרשתות הללו, ובעיקר פייסבוק, על מקום העבודה ועל מערכת היחסים בין עובד ומעביד, ובכך נדון בהרחבה בכתבה שלפניך.

ככל שמספר המשתמשים ברשת החברתית הגדולה בעולם הולך וגדל, כך גדל גם מספר המעסיקים אשר נוהגים לעקוב באופן יזום אחר הפרופילים של עובדיהם וללמוד מכך על אופן התנהלותם.

זאת בין אם המדובר בהיקף השימוש של עובדיהם בפייסבוק במהלך שעות העבודה, ובין אם המדובר לגבי התכנים שמעלים אותם עובדים בפייסבוק.

ברם, מסתבר כי ישנם לא מעט משתמשים ברשת החברתית אשר לא לוקחים בחשבון את היקף חשיפתם הפומבית במסגרת שימושם ברשת זו, ומתייחסים אליה כאל מעין מרחב אינטימי ומוגן, וזאת למרות שהמדובר ברשתות שהפומביות מהווה מרכיב מאד מהותי לגביהן.

יתרה מכך: מחקרים מראים כי מספר רב של גולשים אינם יודעים כלל כי ניתן להגביל את החשיפה של זרים לפרופיל הפייסבוק שלהם, וממילא כיצד לעשות זאת, ובכך להתמודד עם החדירה לפרטיותם.

גם המשתמשים שהגבילו את החשיפה של פרופיל הפייסבוק שלהם למקורביהם בלבד אינם מודעים, או אולי נוטים לשכוח, את העובדה לפיה נוכח האמצעים הקיימים כיום, דברים שהם כביכול מעלים באופן פרטי ובקרב חבריהם בלבד במסגרת הפייסבוק, עדיין יכולים עדיין למצוא את דרכם גם מעבר להם.

בין היתר, הפרסומים שלנו ברשת החברתית עשויים להגיע לידיעתם של חברים לעבודה ובעיקר של מעסיקים, וזאת בין אם המדובר במעסיקים קיימים, ובין אם המדובר במעסיקים פוטנציאליים לעתיד מבחינת המפרסמים.

הדבר בעייתי במיוחד נוכח העובדה כי ישנם לא מעט גולשים בפייסבוק אשר משתמשים בו כבמה להבעת דעות פוגעות, ולעיתים באופן משתלח וחסר כל רסן, כלפי מעסיקיהם או עמיתיהם לעבודה, דבר אשר מטבע הדברים יכול להשפיע לרעה מאד על יחסי העבודה שלו עמם ועל תדמיתו של מקום עבודתם.

קראו בהרחבה איך להסתדר טוב יותר עם קולגות בעבודה

לפיכך, מומלץ מאד לכל מי שמשתמש ברשת החברתית ואשר יחסי העבודה שלו יקרים לו, לזכור כי קשה מאד לשמור על פרטיות מוחלטת ברשתות הוירטואליות, ועל כן חשוב להימנע לחלוטין מלהביע כל התבטאות שלילית בפייסבוק כלפי מעסיקיו, עמיתיו לעבודה, לקוחותיו, וכל מי שנמצא עמו בקשרי עבודה כלשהם.    

בדיקת  מועמדים לעבודה בפייסבוק

מעסיקים רבים מקבלים מידע רב על מועמדים לעבודה באמצעות שימוש פשוט ברשתות חברתיות כמו לינקדאין או פייסבוק, המאפשר להם בין השאר לחדור לעולמם הפרטי של מועמדים אלו.

מידע זה יכול לא פעם לספק למעסיקים תשובות אמינות מאלו שיתקבלו על ידי המועמדים במהלך ראיונות העבודה הפורמאליים, וכן לספק להם פרטים אישיים אשר בדרך כלל אין ביכולתם להשיג במסגרת ראיון עבודה סטנדרטי.

המדובר, למשל, בפרטים אודות אופיים האותנטי של המועמדים, מהם הערכים האמיתיים שלהם, מי הם מבחינה חברתית, וכיצד הם יצליחו להשתלב במארג המקצועי והחברתי של מקום העבודה.

כמו כן, בוחנים המעסיקים את הפרטים הבאים אשר מונעים את קבלת המועמד לעבודה: האם המועמד מעלה תמונות חושפניות ובלתי הולמות, האם הוא צורך הרבה אלכוהול ואף סמים, האם הוא נוהג להשמיץ את מעסיקיו הקודמים, מהו כושר הניסוח והאם הוא כולל התבטאויות עילגות ושגיאות כתיב, האם המועמד מביע דיעות קדומות וגזעניות וכיו"ב.

קראו בהרחבה: אפליה בקבלה לעבודה בגלל מראה חיצוני

אגב, ממחקר שנערך לאחרונה בארץ בקרב 2,000 אנשי גיוס, עלה כי לפחות 39% מהחברות עושות שימוש ברשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר כדי לגלות מידע אודות מועמדים לעבודה, אותו בדרך כלל לא היו יכולים לגלות במסגרת ראיונות העבודה.

באילו נסיבות רשאי המעסיק לעקוב אחר עובדיו בפייסבוק?

על פי המצב המשפטי הקיים כיום בארץ, לכאורה כל עוד המעסיק מתבונן בפרופיל הפייסבוק של עובדיו באופן לגיטימי, וללא חדירה בלתי חוקית אליו, אין כל מניעה חוקית שהמעסיקים יעקבו אחר הפרופילים של עובדיהם בפייסבוק ויקבלו מהם מידע אודותם, וזאת כשם שכל אדם רגיל רשאי לעשות כך.

עם זאת, מן הראוי לתת את הדעת על פסק הדין אשר ניתן במסגרת הליך ס"ע 29090-05-12 גורליק נ' אנבינדר.

בתיק זה נדון מקרה בו המעביד הביט בעמוד הפייסבוק של העובדת, עיין בהתכתבות שבינה לבין העובדת השניה, ואף הפיץ חלק מההתכתבות, כשהיא ערוכה, באמצעות פונקציית שתף (SHARE) שבפייסבוק.

במהלך הדיון בתיק הסתבר כי העובדת השאירה במקרה את העמוד האישי שלה פתוח על המחשב של העסק שהיה בשימושה, ורק כתוצאה מכך נחשף מעבידה לאותה התכתבות.

למרות זאת, בית הדין לעבודה קבע כי בהביטו בדף הפייסבוק שלה, המעסיק חדר לפרטיותה של העובדת, הואיל והיה עליו לסגור מייד את עמוד הפייסבוק, ולא לעיין במידע אליו נחשף, ובודאי שלא להפיצו:

"כל המשתמש במחשבים בימינו אנו יודע, שאין זה נדיר כלל וכלל שאדם מגיע אל מחשב במקום העבודה שהשתמש בו קודמו, עובד אחר או המעסיק עצמו, ומגלה שהמשתמש הקודם "לא התנתק" (didn't logged out) מתוכנת המייל, הפייסבוק או כל תוכנה או מאגר קבצים אישי שלו, ועל כן הוא יכול ללא כל קושי לעיין במיילים, בפייסבוק או במידע אחר ש"שייך" למשתמש הקודם.

מה אמור לעשות מי שנמצא בסיטואציה שכזו? לדעתנו, חובתו של המשתמש החדש "לסגור" מיד את התוכנה שהשאיר חברו שהשתמש קודם לו במחשב, ולא לעיין במידע אליו נחשף".

פיטורי עובד בהסתמך על סטטוס שפרסם בפייסבוק

נשאלת השאלה האם ניתן לפטר עובד עקב כתיבת סטטוס בפייסבוק, ולרבות עקב כתיבת סטטוס שלילי המכיל השמצות אודות מעסיקו ו/או מקום עבודתו.

מבחינת המצב המשפטי הקיים בארץ נכון לעכשיו, ככל שהמדובר בכתיבת סטטוס שלילי המכיל השמצות אודות המעסיק ו/או מקום העבודה, אין בחוק ובפסיקה התייחסות ספציפית לפיטורי עובדים על רקע פרסום סטטוס כזה.

זאת למעט במקרים בהם המדובר בחשיפת שחיתויות, שאז סביר להניח כי העובד יזכה להגנה על פי החוקים הקיימים בנושא זה.

לפיכך, כדי לקבוע האם יש בסטטוס שלילי מסויים על המעסיק / מקום העבודה כדי להוות עילה מוצדקת לפיטורים, יש לבדוק את נסיבות כל מקרה לגופו, ולבחון האם יש באותו פרסום כדי להצדיק את פיטורי העובד, כשם שהמדובר בכל התבטאות אחרת, בעל פה או בכתב, אשר עלולה להוות עילה מוצדקת לפיטורים.

לדוגמא, יש לבחון האם המדובר בהתבטאות אשר פוגעת במכוון ובמישרין במעסיק ו/או במקום העבודה, או האם המדובר בהתבטאות הפוגעת בשמם הטוב, או האם המדובר בהתבטאות שמפרה קוד אתי וכיו"ב.

יחד עם זאת, יש לבחון היטב האם אכן המדובר בהשמצה שלילית, להבדיל מביקורת לגיטימית על מקום העבודה, כגון דיווח על עומס העבודה, או ניסיון של העובדים להקים ועד עובדים במקום עבודתם, לרבות באמצעות פתיחת דף בפייסבוק.

כך לדוגמא, קבע בית הדין הארצי לעבודה במסגרת הליך עס"ק 17452-90-21 ההסתדרות החדשה נ' פלאפון, כי למעביד אסור להתערב בחופש הביטוי של עובדיו ובנסיונם להקים ועד עובדים, גם אם הם מסתייעים לשם כך בתקשורת האלקטרונית.

לעומת זאת, כאשר המדובר במקרים שבהם העובד נתפס משקר, לדוגמא כאשר הוא דיווח שהוא נאלץ להיעדר מעבודתו עקב מחלה, כשבמקביל הוא מעלה תמונות בפייסבוק בהן הוא נראה באותו הזמן כשהוא מטייל להנאתו, שמח וטוב לבב – אזי דומה שהדבר עלול להוות עילה מוצדקת לפיטוריו, והכל, כמובן, בכפוף למכלול נסיבות העניין.

כמו כן, נשאלת השאלה לגבי מה דינו של סטטוס של עובד המביע דיעה אישית שאינה נוגעת ישירות למקום העבודה, אך אינה עולה בקנה אחד עם דיעותיו של מעסיקו.

האם גם סטטוס כזה יכול להוות עילה לפיטורין? במסגרת הליך סע"ש 26396-08-14 עביר רואשדה נ' מור מאר בע"מ, נדון סטטוס שהעלתה עובדת ערביה במהלך מבצע צוק איתן, ואשר הכיל קישור לאתר אינטרנט בו נערכה השוואה בין תמונות של יהודים בשואה לתמונות של פלסטינאים במהלך המבצע.

משנודע הדבר למעסיקתה, זומנה העובדת לשימוע מידי ובסופו פוטרה, חרף התנצלותה על מעשיה ועל הפגיעה ברגשות מעסיקה, ולמרות שהיא הבהירה כי היא הורידה את הסטטוס לאחר שהבינה שהוא פוגע בחבריה לעבודה.

הנתבעת טענה כי אין המדובר בהבעת דיעה לגיטימית, כי אם בהסתה אשר פגעה בתדמיתה הציבורית, וכן גרמה לתסיסה חברתית מיותרת במקום העבודה.

בית הדין דחה את טענות הנתבעת, וקבע כי הפיטורים מנוגדים לסעיף 2(א) לחוק שיווין ההזדמנויות, אשר קובע, בין היתר, כי אין לפטר עובד בשל השקפת עולמו.

בהמשך לכך, הוציא בית הדין צו זמני להשבת העובדת לעבודתה תוך 7 ימים, ולהעסקתה עד למתן הכרעה בתביעה בתיק העיקרי.

מכל התיאורים הנ"ל ומדוגמאות רבות אחרות ניתן להבין כי השפעתה של הרשת החברתית הוכלת וגדלה מדי יום, גם ככל שהדבר נוגע למערכת היחסים שלנו מול המעסיקים במקום העבודה.

מאחר והשימוש בפייסבוק "צעיר" באופן יחסי אין לנושא כל ביטוי בחקיקה מוסדרת ואף בפסיקות בתי הדין לעבודה ניתן למצוא רק פסקי דין ספורים שעוסקים בשאלת השימוש ברשת החברתית.

לכן, כאשר מתעוררת שאלה מהותית הנוגעת לשימוש על עובדים / מעסקים בפייסבוק, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני.