התפטרות לאחר לידה - דעי את הזכויות שלך!

החלטת שאת לא רוצה לחזור לעבוד אחרי הלידה? לא כל היולדות חוזרות לעבודה לאחר חופשת לידה הרגילה הקבועה בחוק. יש מהן המבקשות להאריך את חופשת הלידה בעוד מספר שבועות ואחרות מעדיפות להתפטר כדי להיות עם הרך הנולד ולהשקיע בו מקסימום אימהות בחודשי חייו הראשונים.

מה קובעים חוקי העבודה לגבי כל אותן אימהות שמחליטות להתפטר אחרי הלידה?

מה קורה עם הזכויות הצבורות שלהן ועד כמה הן מקבלות סעד מבתי הדין לעבודה כאשר תביעותיהן לא נענות על ידי המעסיקים והמוסד לביטוח לאומי כאשר מדובר בתשלום דמי אבטלה בגין התפטרות לאחר לידה?

אילו זכויות עומדות לאמהות שבוחרות להפסיק לעזוב ולהיות אמהות במשרה מלאה ואילו חוקים נועדו להגן על מעמדן? על כל אלה ועוד בסקירה המעניינת שלפניך.

הסיפור של יפית גיסין שהחליטה להתפטר לאחר הלידה

יפית גיסין הגיעה עד לבית הדין הארצי לעבודה עם הסוגיה הנדונה. היא עבדה כמתמחה במשרד עורכי דין עד לתום תקופת התמחותה ביום 1.3.1995. גיסין המשיכה בעבודתה עד ליום 27.4.1995. ביום 28.4.1995 ילדה בן, והיא קיבלה דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי מיום 28.4.1995 עד ליום 20.7.1995.

לקראת תום חופשת הלידה הודיעה גיסין על התפטרותה מעבודתה עקב רצונה לשהות עם בנה הבכור ולגדלו, אף בתקופה שמעבר לתקופת הלידה הקבועה בדין. לגישתה, היא לא רצתה לעבוד לאחר הלידה במשרה מלאה, ובאותה תקופה לא הוצע לה על ידי מעסיקה לעבוד בחצי משרה.

גיסין נרשמה בלשכת שירות התעסוקה כדורשת עבודה, ונרשמו לה ימי אבטלה בחודשים יולי עד אוקטובר 1995. תביעתה לדמי אבטלה בעד התקופה שמיום 21.7.1995 עד ליום 18.10.1995, נדחתה על-ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה שהתפטרותה לא הייתה עקב מצב בריאות או הרעה מוחשית בתנאי העבודה.

לאור עמדת המוסד לביטוח לאומי הגישה גיסין תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. במסגרת התביעה טענה כי המוסד דחה את תביעתה בשרירות לב ובניגוד לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה.

עוד טענה כי התפטרות בתום חופשת הלידה מהווה התפטרות מוצדקת ועולה עם האמור בחוק פיצויי פיטורים ובנוסף לכך, היא התפטרה כדי לשהות עם בנה הבכור עד לסיום הטבעי של תקופת ההנקה וזו לכל הדעות צריכה להחשב כהתפטרות מוצדקת שמזכה בפיצויי פיטורין.

בית הדין האזורי דחה את תביעתה לתשלום דמי אבטלה ונימק זאת בעובדה שעצם פנייתה לקבלת עבודה במשרה מלאה שוללת את ה"הצדקה" להתפטרות ממשרתה הקודמת על-פי דרישת סעיף 127ח(א) לחוק הביטוח הלאומי.

על החלטה זו הגישה גיסין ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (דב"ע 048/98 גיסין נ' המוסד לביטוח לאומי). 

בית הדין הארצי דן בערעור ופסק כי אין התניה בין הזכות לפיצויי פיטורין לבין חוסר מסוגלותו של מי שהתפטר מטעמי בריאות, להמשיך בעבודתו. אותו עיקרון חל גם לגבי התפטרות לאחר לידה לשם טיפול בילד.

עוד נפסק שאם כבר ניתן לראות התפטרות לאחר לידה כמצדיקה את הפסקת העבודה הקודמת אין בעובדה שגיסין המערערת נרשמה בלשכת שירות התעסוקה לחיפוש מקום עבודה במשרה מלאה – ששעות העבודה בה פחותות מעבודתה שלפני הלידה – כדי לפגוע ב"הצדקה" זו המזכה בפיצויי פיטורין ותשלום דמי אבטלה.

לטעמו של בית הדין, נדרשים שני תנאים מצטברים שיתמלאו על-מנת שתקום זכאות לפיצויי פיטורים האחד – לידה, והשני מטרת ההתפטרות – הטיפול בילד.

זו הסיבה שבית הדין קובע בזו הלשון: "אין ליתן לדיבור 'על מנת לטפל בילד' פירוש, על-פיו כל זמנו של ההורה יוקדש לטיפול בילד וכל עוד הוא בגדר 'ילד'.

הפירוש הנכון, לדעתנו, הוא כי ההתפטרות נועדה לאפשר להורה שהות ארוכה יותר, משמעותית, עם הילד, תוך טיפול בו" .

באותו עניין קבע בית הדין הארצי לעבודה בתיק דב"ע 63/98 בוליל- א.צ שירותים משפטיים כי אם עובדת מתפטרת מספר חודשים לאחר שילדה, ותוך מספר שבועות מחזרתה לעבודה, קיימת בדרך כלל חזקה כי סיבת ההתפטרות נובעת מרצונה לטפל בילדה.

>>> הפורום לדיני עבודה לשירותך! <<<

המקרה של אביגיל עזרא - התפטרות לאחר הלידה

אביגיל הועסקה כמנהלת חשבונות במשרה מלאה בחברת רמגד מאגרים בע"מ. ביום 20/06/2006 ילדה ועם סיום חופשת לידתה בקשה לחזור לחצי משרה כדי לטפל בילדה. המעסיק סירב להיענות לבקשתה והיא התפטרה. אביגיל המובטלת נרשמה כדורשת עבודה בלשכת התעסוקה.

הביטוח הלאומי דחה את תביעתה לתשלום וקבע כי הפסיקה לעבוד מרצונה החופשי ללא הצדקה הקבועה בחוק לפיו, התפטרות נחשבת רק בשל מצב בריאותה או בן משפחתה או במקרה של הרעת תנאים.

קראי בהרחבה: המעסיק הודיע כי יפטר אותך לאחר 60 יום מחופשת הלידה?

בעקבות דחייה זו פנתה בתביעה לבית הדין האזורי בחיפה בתיק בל 119/01 עזרא אביגיל נ' המוסד לביטוח לאומי.

בית הדין נדרש לפסוק בשאלה האם לראות את התובעת כמי שהפסיקה את עבודתה מרצון מבלי שהיתה לכך הצדקה ואם בכלל יש לראותה כמובטלת הזכאית כמו כולם לדמי אבטלה.

בית הדין בחן את הפסיקות הנוגעות לסוגיה שבפניו ואת המסמכים שהוגשו והעדויות שהושמעו. מעיון בתלושי השכר של התובעת מצא בית הדין כי כמעט מידי חודש עבדה שעות נוספות, לפי גמול שעות נוספות של 125%, ואף לפי גמול של 150% המצביע על ריבוי השעות הנוספות.

בכפוף לנסיבות אלו קבע בית הדין כי רצונה למצוא מקום עבודה במסגרת משרה מלאה ללא שעות נוספות כפי שעבדה עד ללידה, מצדיקה את התפטרותה. התביעה התקבלה.

אביגיל טליקאר נ' המוסד לביטוח לאומי בתיק עבל 1078/02

בית הדין האזורי בחיפה בתיק בל 119/01 קיבל את תביעתה לתשלום דמי אבטלה מאחר והפסקת עבודתה מרצונה בחברה בה עבדה, על מנת לטפל בילדה - היתה מוצדקת.

לפיכך נפסק, לא היה מקום לשלילת זכאותה לקבלת דמי אבטלה על פי סעיף 166(ב) לחוק הביטוח הלאומי. המוסד ערער על פסק הדין בפני בית הדין הארצי וטען כי העובדת לאחר התפטרותה, לא היתה נכונה לעבוד בכל עבודה שתוצע לה על ידי שרות התעסוקה, אלא במשרה חלקית בלבד. ולפיכך יש לדחות תביעתה לדמי אבטלה.

לאחר שנבחנו טענות הצדדים, הגיע בית הדין הארצי להחלטה כי דין ערעור המוסד להידחות לאור ההלכה כפי שנקבעה בפסק דין דב"ע 48/98-0 יפית גיסין - המוסד לביטוח לאומי. על פי הנפסק באותו פסק דין, התפטרות לאחר לידה למציאת מקום עבודה מתאים יותר, אין בה "כדי לפגוע בהצדקה להפסקת העבודה".

המסגרת החוקית להתפטרות בדין מפוטר לאחר הלידה

סעיף 7 (א) לחוק פיצויי פיטורין התשכ"ג 1963 מהווה את המסגרת החוקית, שמאפשרת לעובדת להתפטר במהלך תשעת החודשים שלאחר הלידה במטרה לטפל בילדה.

לפי החוק הנ"ל, יש לראות התפטרות כזאת כדין פיטורים לכל דבר ועניין, ולסעיף זה תכלית סוציאלית שמטרתה להגן על זכויות האישה שהחליטה כי ברצונה להקדיש את עצמה לגידול ילדה, מבלי שזכויותיה יפגעו ככל שהדבר נוגע למקום עבודתה עד למועד הלידה.

בית הדין לעבודה יקפיד לבדוק אם התפטרות האם היולדת היתה אכן לצורך טיפול ברך הנולד ולא לכל מטרה אחרת, כמו למשל מימוש זכויות ומציאת עבודה אחרת.

היה ובית הדין לעבודה ימצא כי 2 התנאים המצטברים יתממשו, יפסוק לאם שהתפטרה את מלוא זכויותיה כאילו פוטרה על ידי מעסיקה וזאת כאמור במקרים שבהם אכן היתה לידה ובתוך התקופה של תשעת החודשים שלאחריה, היולדת התפטרה לצורך טיפול בילדה.

חשוב לקרוא: תשובות לשאלות נפוצות בזמן חופשת לידה.

הפסיקה דנה גם במקרים שבהם היולדת התפטרה וכעבוד תקופה קצרה מצאה עבודה חדשה, שבה תנאי העבודה היו נוחים באופן משמעותי לצורך טיפול בתינוק, שגם אז אושרו ליולדת פיצויי פיטורים בדין מפוטר וכל התנאים הנלווים. הווה אומר כי בית הדין מתחשב מאד ברצון האם לגדל את הרך הנולד ולהיות בחברתו הרבה יותר שעות.

המועד הקובע לבחינתה זכאותה של היולדת לפיצויי פיטורים הוא מועד ההתפטרות בפועל ולא מועד הלידה. האם היולדת אינה חייבת לתת למעסיק הזדמנות למצוא לה משרה בתנאים נוחים יותר,
וכל שעליה לעשות על מנת להקים לעצמה את הזכות לקבל פיצויים הוא להוכיח כי פיטוריה נועדו לצורך טיפול בילד/ה שזה אתה נולד/ה.

נדגיש כי מפסיקת בתי הדין לעבודה ניתן ללמוד כי ככל שעובר יותר זמן מרגע הלידה ועד לרגע ההתפטרות, יבחן בית הדין את התנהלות האם בייתר חשדנות, למרות שהחוק מאפשר ליולדת להתפטר עד 9 חודשים לאחר הלידה.

התפטרות אב לאחר לידה

על מנת שלא ליצור אפליה בין המינים מגיע סעיף 7(ב) לחוק פיצויי פיטורים וקובע כי החוק הנוגע להתפטרות אם לאחר הלידה יחולו בשינויים המחוייבים על עובד (האב למעשה) ובלבד שיתקיים אחד התנאים הבאים לכל הפחות:

• היולדת, בת זוגו של האב הועסקה לפחות 6 חודשים ברציפות לפני ההתפטרות.
• הילד שזה עתה נולד נמצא בחזקתו הבלעדית של האב או בטיפול שלו מחמת נכות או מחלת בת הזוג היולדת.
• היולדת היתה עצמאית במשך 12 חודשים רצופים לכל הפחות לפני מועד הלידה או מועד האימוץ.

אימצתם ילד? החוק לא מקפח אתכם!

סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים קובע באופן נחרץ כי גם עובדת או בן זוגה שקיבלו לאימוץ ילד שגילו נמוך מגיל 13  יכולים להתפטר בדין מפוטר בתשעת החודשים הראשונים לאחר קבלת הילד לאימוץ, ובתנאי אחד - שניתן צו אימוץ לפי חוק לפני ההתפטרות או מיד בסמוך אליה.

בכל מקרה, רק בן זוג אחד יכול להתפטר בדין מפוטר - האם או האב ולא שניהם כמובן וכעולה מלשון החוק. נציין עוד, כי על ההורה המטפטר למסור הודעה בכתב למעסיק כמתחייב מתקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעה למעביד) התשמ״ט-1988.

יש לך שאלות לגבי האפשרות להתפטר לאחר הלידה בהתאם לחוק?
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי מעורך דין מנוסה בתחום!