תביעה כספית על הטרדה מינית בעבודה

מטרת החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 הינה לאסור על ביצוע הטרדה מינית, וכן להקנות דרכים להתמודדות עמה.

עקרונית, החוק אוסר על ביצוע הטרדה מינית באופן כללי, ולאו דווקא רק במקומות עבודה. כמו כן, כאשר המדובר על הטרדה מינית במקומות עבודה, אזי המדובר בהטרדה אשר יכולה להתבצע הן על ידי בעל מרות כלפי עובד הכפוף לו, והן על ידי עובד אחד כלפי עובד אחר וזאת מבלי שמתקיימים ביניהם יחסי מרות.

ברם, מאחר שרובן ככולן של ההטרדות המיניות, לרבות במקום העבודה, מתבצעות במציאות על ידי גברים כלפי נשים ותוך ניצול יחסי מרות, נתייחס במאמר זה להלן בעיקר לסוג המקרים הזה. 

ביצוע הטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות במקום העבודה הינו מצב בו בעל המרות משתמש לרעה בסמכותו כדי לכפות מעשה מיני על עובדת הכפופה לו, וזו נאלצת 'להסכים' לכך בעל כורחה, בשל חששה כי בעל המרות יפגע בעתידה המקצועי ובתנאי עבודתה, במידה והיא תסרב לו.

סעיף 3 (א) לחוק מגדיר סוגים שונים של מעשים המהווים הטרדה מינית. ביניהם, הצעות או התייחסויות בעלות אופי מיני המופנות כלפי מי שהראתה למטריד כי היא איננה מעוניינת בהן.

יחד עם זאת, במידה וההצעות או ההתייחסויות מתבצעות תוך כדי ניצול יחסי מרות, אזי עבירת ההטרדה המינית תתגבש גם אם המוטרדת לא הראתה כי היא אינה מעוניינת בהן, כאמור בסעיף 3(א)(6)(ג) לחוק, ואף אם היא הראתה כי היא לכאורה מסכימה להן, וזאת לאור ההנחה כי היא  לא העיזה להתנגד להן מתוך החשש שבעל המרות יתנכל לה עקב כך.

כדי להתמודד עם הטרדה מינית של בעל מרות במקום העבודה, החוק מקנה לעובדת שלוש חלופות שונות:

• במישור המשמעתי – הגשת תלונה בפני הממונה על הטרדה מינית במקום העבודה
• במישור הפלילי - הגשת תלונה במשטרה לשם פתיחת הליכים פליליים כנגד המטריד, אשר עלולים להביא אף למאסרו
• במישור האזרחי - הגשת תביעה כספית כנגד המטריד ומקום העבודה

בסקירה שלפניך נרחיב ונסביר על האפשרות להגיש תביעה כספית לתשלום פיצויים כנגד המטריד.

הדרך להגשת תביעה כספית בגין הטרדה מינית במקום העבודה

עובדת שנפגעה מהטרדה מינית במקום עבודתה, זכאית כאמור להגיש תביעה כספית כנגד המטריד ומקום העבודה. נדגיש כבר כעת כי יש לפנות אל עורך דין מיומן בדיני עבודה על מנת לטפל בתביעה כבר בראשית הדרך.

בטרם ניגש לפירוט אופן הגשת תביעה זו, יוזכר כי גם במקרה כזה, כמו לפני הגשת כל תביעה אחרת, עורך הדין שלך ישלח תחילה מכתב דרישה לתשלום פיצויים למטריד ולמקום העבודה. המכתב יבהיר לנמעניו כי המדובר במכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים.

במידה ומכתב הדרישה לא יענה, או במידה והוא יענה באופן בלתי מספק לדעתה של התובעת, אזי מומלץ לפעול ולהגיש את התביעה.

זכותה של העובדת להגיש תביעה כספית כאמור נובעת מסעיף 6 (א) לחוק, אשר קובע כי הטרדה מינית והתנכלות הן עוולות אזרחיות, וכי הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליהן בכפוף להוראות החוק.

עם זאת יובהר כי את התביעה כנגד מקום העבודה ניתן להגיש רק במידה ומקום העבודה לא קיים את חובותיו על פי סעיף 7 לחוק, אשר מחייבות אותו לנקוט באמצעים למניעת ההטרדה המינית וכן לטפל ביעילות בכל מקרה של הטרדה מינית.

על העובדת להגיש את התביעה בפני בית הדין לעבודה, וזאת לאור סעיף 10 (א) לחוק, אשר מקנה לבית הדין לעבודה סמכות יחודית לדון, בין היתר, בתביעות לפי סעיף 6 לחוק ובאחריות המעסיק לפי סעיף 7 לחוק.

בהתאם לסעיף 6 (ג) לחוק, תקופת ההתיישנות על תביעות בגין הטרדה מינית עודכנה והועמדה על 7 שנים, כאמור בסעיף 5 לחוק ההתיישנות, בעוד שבמקור היא עמדה על 3 שנים בלבד. את תקופת ההתיישנות יש לספור ממועד היווצרות עילת ההטרדה ולא ממועד סיום יחסי העבודה.

נטל ההוכחה - מי צריך להוכיח את מה שקרה?

במסגרת התביעה בגין הטרדה מינית במקום העבודה, על התובעת להוכיח כי היא הוטרדה מינית על ידי בעל מרות או עובד אחר כאמור בסעיף 3 (א) לחוק.

במסגרת הליך ע"ע 274/06 פלונית נ' אלמוני קבע ביה"ד הארצי לעבודה כי נטל ההוכחה המוטל על התובעת בתביעה אזרחית בגין הטרדה מינית הינה כשל נטל ההוכחה המוטל בכל תביעה אזרחית רגילה, דהיינו, לפי מאזן ההסתברויות וכי לא מוטל על התובעת נטל הוכחה מוגבר.

עוד נקבע כי כאשר מדובר בהטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות, מוטל על התובעת נטל הוכחה ראשוני בלבד בדבר קיום ההטרדה המינית.

במידה והתובעת עמדה בנטל זה, יועבר הנטל אל בעל המרות, באופן לפיו עליו לסתור את חזקת ניצול המרות, אשר קובעת כי במידה והתקיים קשר מיני בין בעל מרות לעובדת כפופה לו, אזי המדובר בקשר שנכפה עליה בניגוד לרצונה החופשי, ותוך ניצול לרעה של יחסי המרות בין הצדדים.

על מנת להפריך חזקה זו, ולהוכיח שלא ניצל לרעה את מרותו, על בעל המרות להוכיח כי מערכת היחסים בינו לעובדת הייתה קשר זוגי של ממש, להבדיל מקשר מיני בלבד, וכי הוא לא התנה את יחסי המין במתן הטבה כלשהי לעובדת.

ניתן לתבוע פיצויים - כמה וכיצד?

במסגרת התביעה הכספית ניתן לתבוע שני סוגים של פיצויים:

• פיצויים עונשיים, ללא הוכחת נזק, עד לסכום של 120,000 ₪, וזאת כאמור בסעיף 6 (ב) לחוק. יובהר כי הסכום של 120,000 ₪ עודכן ביום 1.8.2013, כאשר הסכום המקורי עמד ע"ס של 50,000 ₪.
• פיצויים רגילים בגין הנזקים שנגרמו לה בפועל עקב ההטרדה המינית, ללא הגבלה בסכום, אם כי בכפוף להוכחת נזק. כך, לדוגמא, ניתן לתבוע פיצויים בגין הפסדי שכר במידה והתובעת חדלה לעבוד במקום עבודתה עקב ההטרדה, הוצאות בגין טיפול נפשי לו נזקקה בעקבות ההטרדה, אובדן כושר עבודה עקב הנזק הנפשי שנגרם לה בשל ההטרדה המינית וכיו"ב.

לעניין הפיצויים העונשיים יובהר כי בית הדין לא יפסוק לתובעת בהכרח ובאופן אוטומטי פיצוי בסך של 120,000 ש"ח בכל פעם שעובדת תוכיח כי בוצעה כלפיה הטרדה מינית.

סכום הפיצוי שייפסק תלוי בשיקול דעתו של בית הדין ובנסיבות המקרה, כגון האם המדובר בהטרדה חד פעמית או מתמשכת, האם המדובר בהטרדה פיזית או מילולית, פערי הכוחות בין הצדדים וכיו"ב.

יחד עם זאת, במסגרת פסק הדין אשר ניתן ביום 30.10.2011 במסגרת הליך ע"ע 679/09 פלונית נגד אלמוני, קבע בית הדין הארצי באופן תקדימי כי במקרה בו התקיימו הטרדות מיניות חוזרות ונשנות, ניתן לתבוע את הפיצוי העונשי המקסימלי בגין כל הטרדה מינית בנפרד אף כשהם באים בתוך רצף אירועים אחד, וזאת בהתאם לנסיבות המקרה ושיקול דעתו של בית הדין.

במסגרת החלטה זו, שינה ביה"ד הארצי הלכה קודמת שלו שניתנה שנה לפני כן במסגרת הליך ע"ע 178/06 פלונית נגד אלמוני, אשר קבעה כי נפגעת הטרדה מינית במקום העבודה, שהוטרדה מספר פעמים בידי אותו אדם, אינה זכאית לפיצוי ללא הוכחת נזק בגין כל מעשה הטרדה בנפרד באותו הליך משפטי, אלא במקרים חריגים שבהם ההטרדה היא בעלת אופי פלילי חמור, כמו אינוס וכד'.

בית הדין הארצי קבע כי איסופם של מעשי הטרדה מינית בכתב תביעה אחד, לא צריך להיות שיקול לעניין סמכות ביה"ד לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק.

כל מעשה של הטרדה מינית צריך להיבחן לגופו, ובהתאם לנסיבותיו. ככל שמדובר שמעשה שהוא בבחינת הטרדה מינית כהגדרתה בחוק, כי אז קמה לביה"ד סמכות לפסוק בגינו, ללא הוכחת נזק, פיצוי עד לגובה המקסימלי שנקבע בחוק.

עוד הבהיר בית הדין כי כל פרשנות אחרת של החוק למניעת הטרדה מינית לא עונה על התכלית העומדת ביסוד החוק, שהינה להרתיע מטרידים פוטנציאליים ממעשיהם.

עם זאת יצויין כי לזכור כי פסק הדין בהליך ע"ע 679/09 הנ"ל ניתן בסוף שנת 2011, כלומר, במועד בו סכום הפיצוי העונשי עמד עדיין על סך של 50,000 ₪, ומאז טרם ניתן פסק דין דומה.

ממילא טרם ניתן עד כה פסק דין אשר מכפיל את סכום הפיצוי העונשי בסך של 120,000 ₪ בגין כל הטרדה מינית בנפרד.

אשר לפסיקת ההוצאות נקבע, כי יש במידה ונפסק כי התובעת זכאית לפיצויים בגין הטרדה מינית, אזי יש לפסוק לטובתה הוצאות משפט גבוהות בסכום משמעותי אשר יביא לביטוי את אופיו של ההליך, וזאת תוך התחשבות עלות ניהולו, מורכבותו, התמשכותו, מספר ישיבות בית הדין והיקפם, סכום התביעה והסכום שנפסק לתובעת, אופן ניהול ההליך ע"י הצדדים ועוד.

כך נקבע בין השאר במסגרת הליך ע"ע 178/06 פלונית נגד אלמוני.

לא בטוחה מה לעשות והאם לתבוע?

עורכי הדין של פורטל זכויות העובדים בעלי ניסיון רב בטיפול וליווי נפגעות הטרדה מינית בעבודה. אנו מציעים גם לך לפנות אלינו לצורך קבלת ייעוץ משפטי פרטני ודיסקרטי.

למעשה, רק לאחר שיחה עם עו"ד ניתן לקבל החלטה מושכלת, ולהבין כיצד ראוי ורצוי להתמודד מול המקרה הטראומטי שחווית במקום העבודה - בין אם על ידי הגשת תלונה במשטרה ו/או הגשת תביעת פיצויים כנגד המטריד.

פורטל זכויות העובדים מפעיל עורכי דין מעולים הפרוסים בכל רחבי הארץ ואנו מסייעים מדי חודש לעשרות אלפי עובדות ועובדים.

אל תהססי לפנות אלינו בכל שאלה ובכל עת!

קריאה נוספת: המעסיק אילץ את העובדת לצפות בפורנו בעבודה!