{if 0} {/if}
|
פירוק חברה פרטית הוא הליך בו נסגר, נמחק ומחוסל תאגיד שהוקם לפי ההליכים בחקיקה. הסיבות לפירוק יכולות להיות שונות ומגוונות, החל מקשיים כלכליים, חילוקי דעות בין בעלי המניות באשר לאופן הניהול של החברה, רצון שלהם לממש את ההשקעה, היעדר פעילות עסקית ועוד.
ישנה חשיבות רבה לפירוק של חברות שאינן פעילות, משום שכל עוד החברה לא פורקה היא מחויבת להמשיך לשלם את האגרה השנתית של רשם החברות אחרת תחויב בתשלום קנסות. בסיום ההליכים היא חדלה מלהתקיים ואין יותר אפשרות להיפרע ממנה.
מערכת המשפט הישראלית מכירה בשלושה סוגים של הליכי פירוק: פירוק מרצון, פירוק בפיקוח בית משפט ופירוק על ידי בית משפט.
המדריך שלפניך ירחיב ויסביר על הדרכים לפרק חברה בע"מ לפי חוקי מדינת ישראל.
פירוק מרצון משמעו חיסול החברה מרצונה. פירוק זה יכול להיעשות כאשר הסתיימה התקופה בתקנון שנקבעה לקיום החברה, קבלת החלטה מיוחדת בדבר פירוק או שהיא החליטה באופן מיוחד שהיא לא יכולה להמשיך יותר בעסקיה בשל חובותיה ולכן ראוי שתתפרק.
פירוק זה יכול להיעשות לבקשת בעלי מניות או נושים, לרבות עובדים של החברה כמפורט להלן:
פירוק על ידי בעלי המניות
פירוק מרצון על ידי נושים
בפסק הדין ע"א 13/73 ריבק נ' חברת חלקה 708 בגוש 6189 בע"מ פ"מ כח (1) 179 קבע בית המשפט העליון בראשות כבוד השופט משה זוסמן שכאשר חברה בוחרת להתפרק היא בעצמה אמורה לבחור את המפרק.
בפסק הדין ע"א 778/81 וולף נ' בנג'מין ואח' פ"ד מ(1) 365 בית המשפט העליון בראשות כבוד השופט לשעבר שלמה לוין פסק שבפירוק מרצון ישנו שיקול דעת רחב לאסיפה הכללית בדבר קביעת השכר של המפרק.
פירוק בפיקוח בית משפט הוא למעשה פירוק מרצון שבו משתתף, נושה או המפרק והם יכולים לפנות לבית המשפט על מנת שיפקח על הליכי הפירוק.
החברה מגישה לבית המשפט, באמצעות עורך דין מטעמה, בקשה לפירוק לאחר שהחלטה בעניין זה התקבלה באסיפת בעלי המניות.
הרציונל להליך זה הוא להסדיר מחלוקות שיכולות להתעורר במהלך הפירוק מרצון.
בקשה לפירוק חברה על ידי בית משפט יכולה להיות מוגשת על ידי החברה עצמה, משתתף או נושה.
העילות בהתאם לפקודה לפירוק על ידי בית משפט יכולות להיות כאלו: החלטה מיוחדת של החברה שתפורק על ידי בית המשפט, החברה הפסיקה את עסקיה למשך שנה או שלא החלה לפעול תוך שנה לאחר שהתאגדה, חדלות פירעון או שבית המשפט החליט שמן הצדק והיושר שהחברה תפורק.
בית המשפט בעל הסמכות העניינית לעשות זאת הוא בית המשפט המחוזי. הפקודה מחייבת ש-14 יום לפני הדיון על הפירוק תפורסם הודעה ברשומות ובעיתון יומי.
הפירוק יחל ביום בו הוגשה הבקשה לפירוק. בית המשפט ימנה לחברה מפרק שיכנס את נכסיה ויחלק את התמורה ממכירתם בין הנושים. חיסול החברה הוא בצו בית משפט, כאשר 14 יום ממועד הינתנו תועבר הודעה על כך לרשם החברות.
אחת הבעיות שיכולות להתעורר בפירוק חברה הוא חלוקת הרכוש בין הנושים. כינוס הנכסים וחלוקת הרכוש בפירוק החברה נעשית לפי סדר הנשייה.
לרוב הראשונים יהיו הנושים המובטחים של החברה שהם בדרך כלל בעלי זכויות שעבוד קבועות על נכסיה (בנקים לדוגמא). הקבוצה השנייה תהא נושים בדין קדימה הכוללים את עובדי החברה שזכאים להיפרע ממנה לפני בעלי חוב אחרים.
תביעת החוב שלהם תכלול בדרך כלל את שכר העבודה, מיסים שהחברה הפחיתה מהשכר שלהם והעבירה לרשות המיסים לפני הפירוק ותשלומי חובה אחרים לתקופה של עד שנה טרם הפירוק.
לפי החקיקה שכר העובדים יהיה בדין קדימה עד לסכום שלא יעלה על 7,119 שקל. לאור העמדה שלעובדים יש זכות בדין קדימה, אם לחברה המתפרקת יש נכסים, יקבלו קודם העובדים את שכרם ורק לאחר מכן ייפרעו שאר הנושים מהחברה.
יחד עם זאת, קיימים גם מקרים בהם החברה שבפירוק לא יכולה לפרוע את חובותיה בכלל אפילו כלפי מי שיש לו דין קדימה. במקרים אלו העובדים יהיו זכאים לפנות לביטוח הלאומי לקבלת שכרם עד לגובה התקרה שקבוע בחוק שעומד נכון להיום על 76,830 שקלים.
חוק הגנת השכר תשי"ח-1958 מגדיר את שכר העבודה ככולל את התשלומים בעד שעות נוספות, חגים ותשלומים נוספים שמגיעים לפרט בעקבות עבודתו. המפרק שממונה על ידי בית המשפט בפירוק החברה הוא שיאשר את סכום החוב שמגיע לעובד ואת זכותו לקבלת הגמלה מהביטוח הלאומי.
קיראו בהרחבה על: זכויות עובדים במקרה של פשיטת רגל או פירוק חברה
בפסק הדין פר"ק 2001-06 נפתלי ואח' נ' כתר ניצן מרפאות ומעבדות שיניים בע"מ ואח' קובעת כבוד שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים קיבלה את הערעור על החלטות המנהל המיוחד באשר לתביעות חוב של העובדים.
השופטת קבעה שבין החברה לעובדים התקיימו יחסי עובד מעביד בהקשר לאמור בחקיקה הרלבנטית ולכן הם זכאים לקבל את סכומי התביעה הכוללים את שכר העבודה כולל פיצויי פיטורין בדין קדימה מתקופת הפירוק.
שכר העבודה לעניין זה אומנם מוגבל לתקרה שקבועה בחקיקה אך לא בתקופה לגביה מיוחס החוב. בהתאם לכך זכות הקדימה שייכת לא רק למי שהיו עובדים בזמן הפירוק אלא גם לפניו.
לפני שמקבלים החלטות על פירוק חברה, מכל סיבה שהיא, רצוי ומומלץ בחום לפנות להתייעצות עם עורך דין בעל ניסיון והתמחות ספציפית בדיני חברות ותאגידים.
ישנם מקרים, בהם קיימות חלופות או הליכים נוספים, מעבר לפירוק החברה, ולכן מומלץ להקדים ולהתייעץ עם עורך דין הבקיא בהליכים, שיוכל לבחון את הנסיבות המיוחדות לחברה המיועדת לפירוק.
שאלות לגבי פירוק חברה בע"מ? רוצה לקבל סיוע אישי?
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי מהיר מעורך דין!