{if 0} {/if}
|
כידוע לכולנו, המודעות לתופעת ההטרדות המיניות תפסה תאוצה דרמטית בשנים האחרונות, לא מעט הודות לקמפיין העולמי של MeToo.
אולם, למרבה הצער, יש גם מי שמנסה "לתפוס טרמפ" בעניין זה, כדי להגיש תלונות שווא בגין הטרדה מינית כנגד אנשים חפים מפשע במקומות עבודה, ללא עוול בכפם, ובשל כל מיני מניעים שליליים, כגון רצון לנקום בהם, או לסחוט אותם וכדומה.
חשוב להדגיש כבר עתה כי המדובר על היקף קטן יחסית מכלל התלונות על הטרדות מיניות, בשיעור של 4%-2% כפי הנראה, הואיל ורוב התלונות הנן תלונות אמת.
אולם, בל נשכח שגם כאשר מדובר בהיקף קטן יחסית, הנזק שנגרם לנילון ולשמו הטוב עקב תלונת השווא שהוגשה נגדו הינו גדול ועצום, ובמגוון היבטים: חברתי, נפשי, כלכלי ואף בריאותי ומסתבר שגם חוקי.
כיצד, אם כן, יכול להתגונן מי שנפגע מתלונת שווא על הטרדה מינית, ולא מוכן להבליג עליה?
ובכן, עקרונית, באפשרות הנפגע להגיש תביעה כנגד אותו מתלונן ובמסגרתה לתבוע ממנו לשלם לו פיצויים בגין כל הנזקים שנגרמו לו עקב תלונת השווא שלו.
במקרים חמורים במיוחד, ניתן גם לשקול הגשת תלונה כנגד המתלונן בפני משטרת ישראל לצורך העמדתו לדין פלילי.
כדי להגיש תביעת פיצויים בגין תלונת שווא על הטרדה מינית במקום העבודה ובכלל, צריך בראש ובראשונה עילת חוק שעליה ניתן יהיה לבסס את התביעה.
תחילה יובהר כי לפחות נכון לרבעון האחרון של שנת 2024, החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 איננו עוסק כלל בנושא תלונות השווא וממילא אינו מגדיר אותן כעוולה כלשהי ובהתאם גם אין כל התייחסות למקרים של תלונות שווא על הטרדה מינית במקום העבודה.
יתכן שהדבר נובע מאחוז תלונות השווא הקטן יחסית בנושא זה, כפי שצויין לעיל, אם כי יתכן בהחלט וצריך לקוות שהחוק יתוקן בעתיד ויסדיר את הטיפול במקרים של תלונות שווא.
מכל מקום, בהיעדר עילת חוק ספציפית שעוסקת בתלונות שווא על הטרדה מינית, ניתן לנסות להסתמך על כל מיני עילות חוק נזיקיות אחרות.
בין היתר, ניתן להשתמש בעילת לשון הרע ולטעון שתלונת השווא על הטרדה מינית מהווה לשון הרע, לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, ועל כן התובע זכאי לפיצויים לפי חוק זה.
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע מגדיר "לשון הרע" כדבר שפרסומו עלול, בין היתר, להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; או לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; או לפגוע במשרתו, עסקו, משלח ידו או מקצועו.
לאור האמור לעיל, דומה שאין חולק כי תלונת שווא על הטרדה מינית במקום העבודה עונה על ההגדרות הללו, מאחר שהיא בהחלט עלולה להשפיל קורבן התלונה, לעורר שנאה ולעג כלפיו, לבזותו בשל ההטרדה המינית שמיוחסת לו, ואף לפגוע בעבודתו ופרנסתו.
מצד שני, צריך לקחת בחשבון שהמתלונן ינסה להתגונן בפני תביעת לשון הרע הנ"ל באמצעות ההגנות שעומדות לו לפי החוק, כגון הגנת אמת בפרסום לפי סעיף 14 לחוק, ולטעון שהוא אכן הוטרד מינית בפועל על ידי התובע, או הגנת תום הלב לפי סעיף 15 לחוק, ולטעון שהוא באמת סבר בתום לב שהתנהגותו של התובע כלפיו מהווה הטרדה מינית.
באופן ספציפי יותר, המתלונן יוכל לנסות לטעון שהוא פטור מאחריות לפי החוק, לאור סעיף 15(8) לחוק שעוסק בפרסום לשון הרע במסגרת:
"הגשת תלונה על הנפגע בענין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בענין המשמש נושא התלונה ואולם אין בהוראה זו כדי להקנות הגנה על פרסום אחר של התלונה, של דבר הגשתה או של תכנה".
אולם, אם בית המשפט יחליט בסופו של דבר לקבל את טענות התובע ולדחות את טענות המתלונן, התביעה תתקבל ובית המשפט יפסוק לנפגע פיצויים כספיים.
בעניין הפיצויים, יובהר כי בית המשפט מוסמך לפי החוק לפסוק לנפגע פיצויים ללא הוכחת נזק, בסך של עד 50,000 ₪, ואף בסכום כפול, במקרה שיוכח שהמתלונן הגיש את התלונה כנגד התובע בכוונה לפגוע זו.
במקרים חמורים במיוחד, גם כאלה הנוגעים כמובן לתלונות שווא שהוגשו כנגד עובד או עובדת במקום העבודה, ניתן גם להגיש תלונה במשטרה כנגד מי שהגיש את תלונת השווא על ההטרדה המינית, לצורך העמדתו לדין פלילי. לפני הפניה למשטרה מומלץ בהחלט לפנות ולהתייעץ עם עורך דין באופן אישי ומפורט.
אמנם, גם חוק העונשין איננו כולל עבירה ספציפית בגין הגשת תלונת שווא על הטרדה מינית, אולם ניתן להשתמש בכמה סעיפים אחרים שלו בעניין זה, אם כי כמובן אך ורק לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו.
למשל, סעיף 240(א) לחוק העונשין, שעוסק במי שמוסר "הודעות או עדויות, בענין אחד בפני רשויות שונות, והודעותיו או עדויותיו סותרות זו את זו בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי הענין, ועושה כן בכוונה להטעות – דינו מאסר חמש שנים".
יחד עם זאת, חשוב להיות מודע לכך שלפי מדיניות הפרקליטות כיום, נקיטת הליכים פליליים כנגד מי שהגיש תלונות שווא או עדות שווא בגין עבירות מין, לרבות עבירת הטרדה מינית, תיעשה רק במקרים נדירים, ובכפוף לאישור פרקליט המחוז או משנהו.
קריאה נוספת: מה עושים במקרה של הטרדה מינית בצבא?