לא רק משבר בריאותי! עובדים ומעסיקים בצל הקורונה

נכון לאמצע חודש מרץ 2021 עדיין לא קיים חוק המחייב עובדים להתחסן גנד וירוס הקורונה.

כמו כן, אין כל חוק המאפשר למעסיק לכפות / לחייב את מי מעובדיו לעבור חיסון כתנאי להמשך / חזרה לעבודה.

לחצו כאן לסקירה נרחבת בנושא

כיוון שלשכת התעסוקה סגורה, יש צורך להגיש בקשה מקוונת באתר של שירות התעסוקה וכמו כן גם להגיש טופס לקבלת דמי אבטלה באתר של הביטוח הלאומי.

מעל 600,000 עובדות ועובדים הוצאו לחל"ת מאז תחילת חודש מרץ 2020 בשל המצב בישראל והתפשטות הנגיף המדבק.

לאור התפשטות הווירוס בישראל המוסד לביטוח לאומי מעניק הקלות בקבלת דמי אבטלה לעובדים ועובדות שהוצאו לחל"ת על ידי המעסיק.

כל עובד ועובדת שיצאו לחל"ת בשל משבר הקורונה יוכלו לקבל דמי אבטלה כבר מהיום הראשון לחל"ת, גם אם נותרו לזכותם ימי חופשה צבורים.

חשוב עדיין לזכור כי הזכאות לקבלת דמי אבטלה מותנית בתנאים הנדרשים בחוק, כמו תקופת אכשרה וגיל העובד/ת. היום נקבע כי גם עובדים שצברו וותק של 6 חודשים בלבד יהיו זכאים לדמי אבטלה.

קראו בהרחבה: מה לעשות אם הוציאו אותך לחל"ת בשל הקורונה?

מידע נוסף וסיוע במימוש הזכויות שלך באתר הביטוח הלאומי.

בשל המצב בארץ שירות התעסוקה מאפשר להתייצב און-ליין באתר האינטרנט של שירות התעסוקה.

לדאבוננו, מעמדם של העצמאיים בישראל אינו מוגדר בחוק ועל כן, ככלל, הם אינם זכאים לדמי מחלה, דמי אבטלה וכיוצא בזה. עד אתמול, עצמאיים שנכנסו לבידוד ו/או מי שהפסיד ימי עבודה בגלל אירועים וכנסים שבוטלו, לא קיבל החזר כספי על הנזק הנגרם.

מה שכן, עובדים עצמאיים שחתמו על חוזי העסקה ויוכלו להמציא הוכחות לעבודה שהם הפסידו - כן יוכלו באופן חד פעמי וחריג לקבל דמי אבטלה.

בנוסף, תאריך 16.3.2020 התקבלה החלטה לפיה תשלומי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות של מעסיקים ועצמאים בישראל עבור חודש אפריל 2020 יידחו, פעולות האכיפה של המוסד יוקפאו לחלוטין.

כמו כן, עובדים עצמאיים יקבלו מענק חד פעמי של 6,000 ש"ח, במידה ומחזור הכנסותיהם הנו מעל 300 אלף ש"ח בשנה. היתר יקבלו מענק יחסי.

כאמור, התשלום לעובדים שכירים יתבצע על חשבון ימי המחלה של העובד.

נבהיר, של פי הנחיות משרד הבריאות אין לפנות לרופא המשפחה שלכם בכדי להוציא אישור מחלה בגין ההיעדרות ובמקום זה יש להוציא תעודת מחלה גורפת מקוונת דרך האתר של משרד הבריאות. שכן, אסור לאנשים בבידוד לצאת מהבית לשום מטרה, גם לא לרופא.

לתעודה זו יש לצרף חתימה על הצהרת היעדרות ותאריך עזיבה את המדינה שממנה חזרתם ו/או מגע עם אדם שחזר ממדינה שנמצאת ברשימת המדינות שהחזרה מהן מחייבת בידוד ביתי.

בהתאם לסעיפים 17 ו-18 לחוק, בעתות חירום החוק קובע כי קיימים שני סוגי עובדים המוגדרים כחיוניים - 

1. מגוייסי פנים אשר עובדים במפעל שהנו חיוני לטובת מתן שירות המוגדר כקיומי בשגרה.
2. מגוייסי חוץ המחויבים להגיע לעבודה, גם אם זה אינו מקום עבודתם הרגיל, למשל עובדים במערכת הבריאות. 

עם זאת ועל אף האמור לעיל, נכון להיום גם מקומות עבודה שאינם מוגדרים כחיוניים עדיין ממשיך לפעול לא במתכונת של עבודה מהבית וזאת רק אם במשרד יש פחות מ-10 עובדים ואם התנאים מאפשרים שמירה על מרחק של פחות 2 מטרים האחד מהשני.

שימו לב - ההנחיות החדשות אוסרות על נסיעה של יותר משני אנשים ברכב והתחבורה הציבורית בערבים ובסופי השבוע בוטלה.

בעיקרון לכל עובד יש מכסה של דמי אבטלה שהוא זכאי לקבל. במידה וכבר קיבלתם דמי האבטלה השנה, תוכל ולקבל דמי אבטלה רק באופן יחסי ובמידה ולא ניצלתם את המכסה המלאה המגיעה לכם לפי חוק.

כלומר, תוכלו לקבל שוב דמי אבטלה רק בחלוף 11 חודשים מהפעם האחרונה שבה קיבלתם דמי אבטלה או באופן יחסי, בהתאם לימים שטרם ניצלתם בתביעה הקודמת.

לאור המצב עובדים רבים פוטרו, הוצאו לחל"ת או חוו פגיעה משמעותית בהיקף העבודה. התקופה הקרובה תהיה מלווה בחוסר וודאות רב ולכן ההמלצה שלנו היא להמשיך לעבוד בתנאים הנוכחיים ולנסות להסתדר כלכלית עם הכסף שאתם מרוויחים בהיקף השעות הנוכחי.

במידה ותרצו, החוק מאפשר לכם להתפטר בדין מפוטר או להמתין שיפטרו אתכם.

ראוי לחדד ולהסביר שאלפי עובדים הנמצאים כעת בבידוד לא חולים אלא רק חשודים כחולים ולכן, במידה והתפקיד מאפשר עבודה מהבית ובהתאם להחלטת המעסיק - עובדים אלו יוכלו להמשיך לעבוד מהבית ולא לחתום על ימי מחלה.

עובדים שאין באפשרותם לעבוד מהבית ידרשו להשיג אישורי מחלה אונליין באתר של משרד הבריאות.

נסייג ונאמר שיש לוודא כי עבודה מהבית בהתאם לדרישת המעסיק לא מהווה עבור העובד הרעת תנאים, למשל במקרים בהם העובד מרוויח משכורת המושתת על יעדים ובונוסים, שלא ניתן להגיע אליהם כשעובדים מהבית בשל מגבלות הבידוד.

במידה ועובד חזר ממדינה שלא רשומה במסגרת המדינות המחייבות בידוד, אבל אחוזי ההדבקה שם גבוהים ו/או שהוא מראה תסמינים של חום, שיעול וקשיי נשימה, מותר למעסיק לדרוש ממנו לעבור בדיקה שתוכיח שהוא לא חולה ולהביא אישור מרופא שהוא לא נשא של הנגיף.

היה והעובד לא יעתר לבקשתו של המעסיק ללא סיבה מוצדקת, התנהלות זו תיחשב כהפרת תנאי משמעת.

על המעסיק לקבל החלטה עניינית, לגלות שקיפות מול העובד ולפרוש בפניו את כלל השיקולים, תוך שמירה על פרטיותו וכדי שלא חלילה תהיה פגיעה בשמו הטוב.

מעסיק שלא יאפשר לעובד להגיע למקום העבודה, למרות שלפי הנחיות משרד הבריאות הוא לא אמור להיות בבידוד ורופא אישר שהוא אינו חולה, יצטרך לאפשר לו לעבוד מהבית או לחלופין לשלם על הימים שבהם נעדר העובד.

נוסיף ונאמר שלמעסיק מותר להגביל חופשות פרטיות ולא רק בחו"ל וזאת על מנת למנוע מצב של היעדרות כפולה, גם היעדרות בזמן החופשה וגם היעדרות של שבועיים בחזרה מחו"ל בשל ההוראה להיכנס לבידוד ביתי.

עובדים שמפחדים להידבק במקום העבודה ללא חשש סביר ומבוסס, עדיין יידרשו להגיע למקום עבודתם. אי הגעה לעבודה בשל חשש להידבק ומבלי שיש בפועל סבירות הדבקה גבוהה יותר באותו מקום עבודה, תיחשב כהיעדרות לא מוצדקת והיא עלולה לגרור תגובות משמעתיות ואף פיטורים.

מה שכן, באשר לעובדים אשר מפחדים להידבק כיוון שהם מוגדרים כנמצאים בסיכון גבוה לחלות בקורונה וביניהם אנשים מעל גיל 60, חולי סוכרת ולב, חולים במחלות אוטואימוניות ו/או בעלי מערכת חיסונית מוחלשת, ההנחיה שונה.

החוק קובע שהמעסיקים מחויבים לספק לעובדים סביבת עבודה בטוחה שאינה מסכנת את בריאותם ואם התנאים במקום העבודה לא מאפשרים סביבה שכזו, על המעסיקים להציע לאותם עובדים לעבוד מהבית או לחלופין (ורק אם מוצו כל האפשרויות האחרות) לצאת לחל"ת.

אם המעסיק אינו עושה דבר בנדון ובכל מקרה שהעובד אינו מרגיש בטוח ומוגן במקום העבודה בשל סיכון בריאותי אפשרי, העובד יכול לפנות לרופא תעסוקתי על מנת לקבל ממנו הנחיות מחייבות למעסיק.

בכל אופן צריך לבחון כל מקרה לגופו ובמידת הצורך להתייעץ עם עורך דין לענייני עבודה כדי ליישב את הנושא מול המעסיק בצורה הגיונית וחוקית. 

החוק אוסר להוציא עובדת בהריון לחל"ת, אלא באישור הממונה על עבודת נשים במשרד העבודה.

עם זאת, יתכן ולאור המצב מעסיקים כן ייאלצו להוציא עובדות בהריון לחל"ת ואז תהיה להן אפשרות באופן מיוחד לחתום בלשכה ולקבל דמי אבטלה וזאת בכפוף לתנאים המאפשרים קבלת דמי אבטלה ורק אם מדובר בחל"ת של 30 יום.

עקרונית עובדת אשר חוזרת מחופשת לידה זכאית לפי החוק להגנה של 60 יום מפני חל"ת, אך לאור המצב, במידה ומעסיקים יצטרכו להוציא עובדות שאמורות לחזור מחופשת לידה לחופשה ללא תשלום, הם יוכלו לעשות זאת ורק בכפוף לאישור של הממונה על עבודת נשים במשרד העבודה.

משרד העבודה פרסום טופס מיוחד למעסיקים לצורך קבלת היתר לפגיעה זכויותיה של עובדת בתקופה המגונת

הוראת השעה טרם הגדירה את הפיצויים שהמעסיקים יקבלו מהמדינה, אם בכלל, שכן עד עתה לא היה מצב חירום בריאותי בישראל, אלא רק מצבי חירום ביטחוניים והמדינה עדיין לא ערוכה להתנהלות במצב חירום בריאותי.

קיימת אפשרות תאורטית כי אותם מעסיקים יוכלו לדרוש פיצויים בטענת כוח עליון. מעבר לכך, נשמעו קולות המדברים על הקמת קרן ממשלתית בהיקף של 4 מיליארד ש"ח לפיצוי חברות ומעסיקים.

מעסיק יכול במקרים מסוימים למשוך כספים מתוך החיסכון הפנסיוני שלט עצמו במצב של אבטלה בשל סגירת העסק או הפסקת מוחלטת של פעילותו העסקית.

גובה המשיכה יכול להגיע עד ל-12,200 ש"ח עבור כל שנה שבה המעסיק הפריש תשלום עבור הביטוח הפנסיוני שלו עצמו. משיכת הכספים הנה לשיקול דעתו של המעסיק ותהיה פטורה מתשלום מס.

בשורה התחתונה, נכון למועד כתיבת שורות אלו ואפשר לומר "כרגיל", בעלי העסקים והמעסיקים הם הנפגעים העיקריים מהתפשטות נגיף הקורונה בישראל.

משרד הבריאות לא הוציא איסור רשמי על נסיעות עבודה לחו"ל, אלא העביר למעסיקים הנחיה לבחון את נחיצות הנסיעה, מהות הנסיעה, רמת הסיכון להדבקה ביעד המדובר, שקילת חלופות לנסיעה ובמידת הצורך ואם אין ברירה אלא לקיים את נסיעת העבודה לחו"ל, לצייד את העובדים באמצעי מיגון.

הצפי הוא כי בכפוף להמשך התפשטות נגיף COVID-19 בישראל, תצא הנחייה חדשה לפיה כלל הישראלים השבים מחו"ל יונחו להיכנס לבידוד של שבועיים, מה שככל הנראה יעמיד שוב בשאלה את עניין נסיעות העבודה לחו"ל.

מעסיק לא יוכל לפטר עובד בכל תקופת שהייתו בבידוד ביתי בשל החשש לקורונה. זאת בהתאם לצו בריאות העם, לפיו היעדרותו של עובד בבידוד תיחשב כהיעדרות בשל מחלה ועל סמך סעיף 4א (א) לחוק הביטוח הלאומי:

"מעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק זה או לפי הסכם קיבוצי וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימלית לפי סעיף 4".

עם זאת ועל אף שהחוק אוסר פיטורי עובד בזמן מחלה (או במקרה שלנו בידוד), מותר לפטר עובד שחזר מבידוד וזאת רק בכפוף למתן הודעה מוקדמת וקיום שימוע.

אם כבר בפיטורים עסקינן, חברות רבות החלו לנקוט צעדים לצמצום כוח אדם ובפרט בחברות התעופה וסוכנויות המציעות חופשות בחו"ל.

המספרים עומדים על פיטורים עד כה של 70% מהעובדים הזמניים בנמל בן גוריון ונראה שגלי פיטורים נוספים בכלל החברות במשק עוד לפנינו.

נדגיש כי למרות המצב הקשה במשק ולמרות שלבטח המוני עובדים יקבלו הודעות פיטורים, הרי שכל הליך פיטורים צריך להתבצע בהתאם להוראות החוק והפסיקה ובכפוף לקיום הליך שימוע כחוק.

עובד שקיבל זימון לשמוע ולאחריו גם מכתב פיטורים זכאי לכל הזכויות המנויות בחוק.

במידה וקיבלתם מכתב פיטורים וקיים ספק לגבי תקינות ההליך או עצם הפיטורים עצמם, רצוי ומומלץ בהחלט לפנות לקבלת ייעוץ משפטי אישי - דיני העבודה מגינים על העובדים גם בעת משבר ומגפה, ממש כמו במקרה של נגיף הקורונה המתפשט.

שאלה מצויינת וחשובה למען הבריאות של כולנו.

אדם החוזר מחו"ל וצריך להכנס לבידוד בשל חשש מפני וירוס הקורונה צריך לשהות בבידוד במשך 14 ימים מיום שובו לישראל. היום הראשון במניין הימים הוא יום החזרה לארץ וכך צריך למנות 14 יום, כאשר ביום ה-14 ניתן לחזור לשגרה כל עוד לא התפתחו תסמינים בעיתיים.

אל תשכחו לשטוף ידיים!

עובדים השוהים בבידוד ביתי, עלולים להיפגע בביתם, למשל להחליק ביציאה מהשירותים ולשבור רגל.

התשובה לשאלה האם תאונה שאירעה במהלך הבידוד הביתי תיחשב תאונת עבודה, תלויה בסיכום שהיה בין העובד למעסיק בעת תקופת הבידוד של העובד בביתו.

היה והעובד ששהה בבידוד עבד מהבית ונפגע בשעות שבהן עבד, הבית למעשה מהווה את מקום העבודה ועל כן סביר להניח שהתאונה תוגדר כתאונת עבודה ותאפשר לעובד לקבל את התשלומים המגיעים לו ככל נפגע עבודה.

לעומת זאת, אם עובד ששהה בבידוד ביתי לא עבד מהבית, אלא השתמש בימי המחלה שלו כדי לקבל תשלום עבור הזמן שבו נעדר מהעבודה, תאונה שאירעה בביתו לא תיחשב כתאונת עבודה, שכן הוא לא עבד באותו זמן.

כך או כך, חשוב לבחון כל מקרה לגופו, להתייעץ עם עורך דין לענייני עבודה ובכל מקרה לא לפעול לבד במקרה של פגיעה חמורה בזמן השהייה בבידוד בשל נגיף הקורונה.

התשובה היא לא. עובדים בחל"ת לא יצברו ימי חופשה, ימי מחלה, ימי הבראה וניכויים לפנסיה.

אותם עובדים יוכלו לבקש מהמעסיק לחתום ימי מחלה, ימי חופשה או לחלופין לצאת לחל"ת ולקבל דמי אבטלה בזמן הזה. זאת בכפוף לאישור מיוחד שנקבע השבוע לאור המצב.

לפי ההנחיות של משרד הבריאות מעסיקים חייבים למדוד חום לעובדים לפני כניסתם למקום העבודה וחל איסור מוחלט להכניס למקום העבודה עובד או עובדת שחום גופם מעל 38 מעלות.

בכל מקום עבודה חיוני המעסיק חייב לאפשר לעובדים לשמור מרחק של 2 מטרים לפחות האחד מהשני בכל רגע נתון. מעבר לכך, חשוב שכל עובד ועובדת יקפידו הקפדה יתרה על היגינה אישית והנחיות משרד הבריאות.

חל איסור מוחלט לצאת למקום העבודה אם העובד/ת חש/ה בתסמינים כמו חום, קשיי נשימה, שיעול וכדומה.

עובדים במערכת הבריאות שבאים במגע עם חולי קורונה, אמנם משתמשים באמצעי מיגון, אך אין ספק שהם נמצאים בסיכון מוגבר לחלות ומשכך עשויים להיות מוגדרים כנפגעי עבודה.

העניין הוא שלא רק הם חשופים להדבקה בזמן העבודה ודוגמא לכך ניתן לראות במקרה ההדבקה הראשון בקורונה שאירע בארץ, שבו הבעלים של חנות "הפיראט האדום" באור יהודה הדביק את אחת העובדות שלו.

במידה ועובד נדבק בקורונה בעבודה ונגרם לו נזק משמעותי או חלילה מוות וניתן יהיה להוכיח שההדבקה אכן קרתה במקום העבודה, סביר להניח כי ניתן יהיה לקבל הכרה בתאונת עבודה, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.

המוסד לביטוח לאומי עדכן וקבע כי עובד או עובדת אשר חלו בקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה במקום העבודה יוכרו כנפגעי עבודה.

שאלות נוספות? היכנסו לקבוצת הפייסבוק תשאל עורך דין!