תשלום אגרה בבית הדין לעבודה

מערכת המשפט רואה באגרת המשפט כלי תקציבי והרתעתי. האגרה מוגדרת כתשלום הנגבה עבור שירות לאזרח אך משמשת גם אמצעי העשוי למנוע תביעות סרק או תביעות מנופחות.

כל בעל דין או בא כוחו הפונה לבית הדין לעבודה חייב בתשלום אגרה המהווה תנאי בסיסי לפתיחת ההליך. התשלום עבור הגשת התביעה הוא בשיעור של 1% משווי התביעה ולא פחות מסכום המתעדכן מעת לעת.

באופן עקרוני יש לשלם עבור כל הליך כאשר התשלום מתעדכן לפי האגרה הקבועה בתוספת הראשונה לתקנות בית הדין לעבודה. שיעור האגרה משתנה בהתאם לסוג התביעה ובהתאם לערכאה.

גובה העמלות לתשלום

נכון לתאריך 1 בינואר 2013 בבית הדין האזורי לעבודה תשולם אגרה בסכום של 144 שקלים חדשים עבור תביעה של עמית נגד חברה מנהלת של קופת גמל או תביעה מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד.

אגרה בבית הדין לעבודה אגרה בבית הדין לעבודה

אגרה דומה תשולם לפני ערעור על החלטה או פסק דין של רשם בית דין אזורי, ערעור לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) התש"ל 1970, ערעור, ערר או תביעה אחרים וסכום לניכוי לפי תקנה 5.

תביעה לסכום קצוב שלא נקבעה לה אגרה בתוספת הראשונה, תעלה למגיש התביעה בין אחוז אחד מהסכום הנתבע בעת הגשת התביעה ל–144 שקלים לפחות.

עבור תביעה בנושא דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון מעבידים, לפי סעיף 33ז' לחוק הסכמים קיבוציים התשי"ז, ועבור תביעה לסכום קצוב של חברה המנהלת קופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים התשס"ה, או תביעת מעביד נגד קופת גמל, תשולם אגרה בסכום של 1% ועד ל-355 שקלים לפחות.

בבית הדין הארצי לעבודה ישולמו 355 שקלים עבור ערעור על החלטה או על פסק דין בהליכים לפי סעיף 24 (א) (2) לחוק או עבור ערעור על פסק דין של בית דין אזורי.

אגרה בסכום של 178 שקלים תשולם עבור ערעור על החלטה או פסק דין בהליכים לפי סעיף 24 (א) (4) לחוק, ועבור ערעור על החלטה או על פסק דין בהליך של עמית נגד קופת גמל או ערעור על פסק דין לפי חוק ביטוח בריאות או ערעור על פסק דין בנושא תביעה לפי חוק שירות המדינה (גמלאות).

אגרה בסכום של 593 שקלים, תשולם על ערעור לפי סעיף 8 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם התשנ"ו 1996 ועל הליך לעניין צו לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה התשי"ד 1954.

תשלום האגרה נקבע גם עבור פניות כלליות: הסכום עבור בקשה שאינה פטורה מתשלום אגרה הינה בסך 119 שקלים ועבור ניסוח תצהיר – 48 שקלים.
 
במסגרתו של הליך דיון מהיר בענייני עבודה על התובע לשלם מחצית מסכום האגרה שהיה עליו לשלם באופן רגיל.

בבית הדין האזורי לעבודה תשלום האגרה עבור דיון מהיר הוא 71 שקלים, ובבית הדין הארצי ערעור על החלטה או צו בהליך ביניים או בקשת רשות ערעור או ערעור על החלטה של רשם או ערעור על פסק דין שניתן בדיון מהיר יעלו למשלם האגרה 178 שקלים.

מתי אפשר לבקש פטור מאגרה?

לצד השימוש הכלכלי והרתעתי שעושה מערכת בתי המשפט באגרה, ראה המחוקק לנגד עיניו גם את החשיבות החברתית והציבורית בעת קביעת שיעורה ולפיכך נקבעו הקלות ופטורים מהאגרה התלויים בנושא התביעה וביכולתו הכלכלית של התובע.

פניות לבית הדין לעבודה הפטורות מתשלום אגרה הינן תביעות נגד המוסד לביטוח לאומי וערעורים על החלטות של ועדות רפואיות כאשר המוסד לביטוח לאומי הוא המשיב. גם תביעות לשכר עבודה שבסמכות רשם פטורות מתשלום אגרה.

סוגי תביעות נוספות הפוטרות מתשלום אגרה: אמהות, אבטלה, ילדים, הבטחת הכנסה, סיעוד ונכות, זקנה ושארים, דמי מזונות, נפגעי עבודה ותאונות, תגמול למשרתי מילואים ולמתנדבים, סכסוך קיבוצי וארגוני, ערעור על ועדה רפואית ושירות התעסוקה, עיכוב ביצוע פסק דין, צו מניעה זמני, סעד ועיקול זמניים, הארכת מועד וערעור פלילי.

כך תקבל/י פטור מאגרה...

מבחינת הפרוצדורה של הגשת הבקשה לפטור מאגרת בית הדין יש לפעול כדלקמן: על מבקש הפטור מאגרה לנהוג לפי התקנות, המתייחסות לשלושה רכיבים עיקריים בהליך הגשת בקשת הפטור מאגרה: מילוי טופס הבקשה, צרוף מסמכי התביעה ותצהיר אודות מצבו הכלכלי.

הקריטריונים העיקריים למתן פטור מאגרה הם קושי כלכלי לעמוד בתשלום + עדות להימצאותה של עילה מוצקה לתביעה.

בנוסף, על המבקש להציג נימוקים שישכנעו את שופטי בית הדין שדחיית הבקשה תגרום לנזק משמעותי ותפגע ביכולתו לפנות לבית הדין ולדון בעניינו.

לפיכך, בטופס הבקשה יש לפרט טיעונים המבססים את חוסר יכולתו הכלכלית של המבקש ומהי ההצדקה להגשת התביעה. חשוב לתאר מהי הסיבה להגשת התביעה וכיצד מתכנן המבקש להציג ראיות להוכחתה.

בראש טופס הבקשה לפטור מאגרה מצוינת הערכאה אליה פונה המבקש, בית הדין האזורי או הארצי לעבודה, ובהמשך ימלא המבקש את פרטיו האישיים ובין השאר: שם, תעודת זהות, כתובת וטלפון.

כמו כן, יש להקפיד ולמלא את פרטי המשיב ובין השאר: שם, תעודת זהות או מספר ח.פ. במקרה של חברה בע"מ, כתובת וטלפון.

לאחר מכן, מופיע נוסח קבוע בטופס הבקשה: "בית הדין מתבקש לפטור אותי מתשלום אגרה בתיק מן הנימוקים הבאים:..." וזהו בדיוק המקום לפרט ולנמק את מהות הבקשה ועניינה.
 
לטופס הבקשה יש לצרף בנפרד את מסמכי התביעה ותצהיר הכולל מידע לגבי רכוש שבבעלות המבקש, הכנסותיו בששת החודשים האחרונים ונכסים המוחזקים על ידי בן זוגו והוריו במקרה שהם תומכים בו כלכלית.

על מבקש הפטור להציג בבית המשפט גם את שיעור המשכורת הנמוכה, חובות - במקרה שהוא בהליך פשיטת רגל או בעל משכנתא, וקצבאות שהוא מקבל על מנת לסייע לו.

עם קבלת מסמכי הבקשה ידון בית הדין האזורי / הארצי בנתונים ויקבע האם אכן המבקש נטול יכולת כלכלית לשלם את האגרה.

בתום הדיון בית הדין יכול להחליט האם לתת פטור מלא או חלקי מתשלום האגרה. משמעותו של פטור מלא הוא שהמבקש יהיה פטור מתשלום כל אגרה נוספת במסגרת אותו הליך מדובר.

יש לך שאלות לגבי תשלום אגרה בבית הדין לעבודה?
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי מעורך דין מנוסה!