שאלות נפוצות ותשובות של עורכי דין - הלנת שכר

לאורך שנות פעילותו של פורטל זכויות העובדים, טיפלנו באלפי מקרים של הלנת שכר וענינו לעשרות אלפי פניות ושאלות של עובדות ועובדים, שחלקן נבעו ממקרים של הפרת הוראות חוק הגנת השכר, ולמרות זאת לא הוגשה תביעה משפטית.

ברוב המקרים של הלנת שכר העבודה, ישנן שאלות שחוזרות על עצמן בכל פעם בהתאם לנסיבות המקרה, אך התשובות לשאלות אלה חשובות ומהוות בסיס להחלטה כיצד לפעול על מנת לקבל את המשכורת באופן מיידי ולמנוע ככל שניתן מקרים חוזרים של אי תשלום שכר עבודה במועד הקבוע בחוק.

לפניכם 5 שאלות נפוצות שנשאלות על ידי עובדות ועובדים שכירים, כאשר התשובות ברורות ומסבירות בדיוק את אשר מעסיק הרבה יותר מדי עובדים.

איזה סנקציות יחולו על מעסיק שהלין שכר עובד?

חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 מטיל שתי סנקציות חמורות על מעסיקים שהלינו שכר עובדיהם.

תשלום פיצויי הלנה לפי סעיף 17 לחוק, והגדרת הלנת השכר כעבירה פלילית כאמור בסעיף 25ב(ב1)(1) לחוק, וזאת באופן לפיו ניתן להטיל בגינה על המעסיק מאסר חצי שנה או קנס כאמור בסעיף 61 (א)(3) לחוק העונשין.

קראו בהרחבה על חוק הגנת השכר

איך מחשבים כמה פיצויים מגיעים במקרה של הלנת שכר?

סעיף 17 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 קובע כי תשלום פיצויי הלנת השכר יעשה לפי הסכום הגבוה מבין שני התחשיבים הבאים:

• בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה - פיצוי בסך 5% מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו - פיצוי בסך 10% מהשכר המולן. תחשיב זה עשוי להגיע לסכום שנתי של 515%!
• הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה.

לנוחותכם, ניתן למצוא ולהשתמש במחשבון הלנת שכר שלנו - המחשבון נותן הערכה קרובה לסכום הפיצויי שניתן לקבל במקרה של אי תשלום שכר במועד.

על פי הפסיקה, פיצויי הלנת השכר הנם גבוהים במיוחד מאחר שנועדו הן על מנת לפצות את העובד על הנזק שנגרם לו עקב הלנת שכרו, וכאשר נאלץ לפנות למקורות מימון אחרים כדי לכלכל את משפחתו, והן על מנת להוות כמכשיר להרתעת המעביד מהלנת שכר עובדיו.

כך נקבע במסגרת הליך ע"ע 1242/04 עיריית לוד נ' אבלין דהן יו"ר ארגון עובדי לוד ואח'.

הגדלת סכום הפיצויים: כאשר המדובר בהלנה של שכר מינימום, אזי על פי סעיף 8 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, בית הדין לעבודה רשאי לחייב את המעסיק לשלם פיצויי הלנת שכר מוגדלים, ככל שיראה לו צודק בנסיבות הענין.

הפחתת סכום הפיצויים: לפי סעיף 18 לחוק הגנת השכר, בית הדין לעבודה רשאי להפחית את סכום פיצוי הלנת שכר או אף לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו.

מה עושים במקרה של הלנת שכר כשלעובד אין כסף לשלם לעורך דין שייצג אותו?

ככלל, אין חובה להיות מיוצגים ע"י עורך דין במסגרת הגשת תביעה בבית הדין לעבודה, אולם כמובן שהדבר מומלץ, במיוחד כאשר מדובר בתביעות מורכבות.

מצד שני, עובד אשר שכרו הולן, ואשר אין ביכולתו לממן תשלום שכר טרחה לעורך דין לצורך הגשת תביעת הלנת השכר כנגד המעסיק שלו, יכול לייצג את עצמו יחסית ללא קושי, באמצעות הגשת טופס 703 – תביעה לתשלום שכר עבודה.

טופס 703 הנו טופס מובנה להגשת תביעת הלנת שכר, שניתן להורידו באתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט.

בהקשר זה יש לזכור כי בהתאם לסעיף 17א לחוק הגנת השכר, יש להגיש תביעה לתשלום פיצויי הלנת שכר עבור שכר שלא שולם כלל תוך שנה אחת (!) בלבד ממועד הלנת השכר.

במידה והשכר שולם אך שולם באיחור, יש להגיש תביעה לפיצויי הלנת השכר בגינו תוך 60 יום ממועד קבלת השכר בפועל, אם כי בית הדין האזורי לעבודה רשאי להאריך תקופה זו ל-90 יום.

כמו כן, במידה והמעסיק הלין את שכר העובד כולו או חלקו, 3 פעמים בתוך תקופה של 12 חודשים רצופים שבתוך שלוש שנים רצופות לאחר יום תשלום השכר בו היה הפיצוי קשור, אזי תקופת ההתיישנות תעמוד על שלוש השנים הללו, וזאת בהתאם לסעיף 17א(ב) לחוק הגנת השכר.

אולם, בהתאם לסעיף 17א(ג) לחוק זה, הוראה זו לא תחול על פיצויי הלנת שכר שחלפה לגביהם תקופת ההתיישנות של שנה כאמור לעיל.

במסגרת הליך דב"ע שם/2-10 מדינת ישראל נ' ברזילי ואח' נקבע כי במידה והזכות לפיצויי הלנת שכר התיישנה, לא ניתן להעניק את הסעד שנקבע בחוק הגנת השכר כפיצוי על פיגור בתשלום שכר עבודה, אך בית הדין רשאי לפסוק תשלומי הפרשי ריבית והצמדה על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה.

האם אפשר להתפטר בדין מפוטר בגלל הלנת שכר?

סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 קובע כי במידה ועובד התפטר לאחר שנת עבודה, מחמת הרעה מוחשית בתנאי עבודתו או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו עובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודה, אזי התפטרותו תיחשב כפיטורים לכל דבר ועניין, אשר מזכים את העובד בקבלת פיצויי פיטורים ויתר הזכויות הסוציאליות המגיעות למי שפוטר.

בהקשר זה התעוררה השאלה האם הלנת שכר מהווה עילה שניתן להתפטר בגינה ולהיחשב כמפוטר באופן המזכה בפיצויי פיטורים.

הפסיקה קבעה כי פיגור חד פעמי בתשלום לא יהווה עילה להתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים. מאידך, כאשר מדובר בפיגור חוזר ונשנה בתשלום המשכורת, דבר זה יהווה עילה להתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים, מאחר והדבר מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה או נסיבות בהן אין לדרוש מן העובד להמשיך בעבודתו.

כך נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה במסגרת הליך דב"ע נג/210-3  רביוב נ' נאקו שילוק בע"מ וכן במסגרת פסק הדין המעניין בהליך דב"ע נו/299-3 אריה לוי נ' גונזגה.

למה עורכי דין לא ממליצים לתבוע מעסיק ששילם את השכר באיחור של כמה ימים בלבד?

סעיף 18 לחוק הגנת השכר קובע כי בית הדין לעבודה רשאי להפחית את סכום פיצוי הלנת שכר או אף לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו.

מאחר שפיצויי הלנת השכר הנם יחסית פיצויים גבוהים במיוחד, אשר יכולים להקשות מאד על המעסיק, התפתחה בפרקטיקה של בתי הדין לעבודה בארץ נטייה להמעיט בפסיקת פיצויי הלנת השכר, ולפסוק אותם בעיקר במקרים שבהם הוכח שאי תשלום השכר לעובד היווה אקט של זלזול מופגן בעובד וחוסר תום לב מובהק.

לעומת זאת, במקרה והמדובר בפיגור של ימים ספורים למשל אין טעם להגיש תביעה ולהסתכן בדחייתה, תוך בזבוז של הוצאות המשפט, זמן יקר ואנרגיות נפשיות.

ההסבר לכך נובע מהעובדה שדי בכך שהמעסיק יוכיח שהוא פעל בתום לב או שהוא היה נתון לקשיים ולחצים חריגים ויוצאי דופן, שלא היו בשליטתו, כדי שבית המשפט יתחשב בו ולא יפסוק פיצויי הלנה כלל או שהוא יפסוק בסכום נמוך במיוחד.

מתי חלה התיישנות על תביעה של עובד/ת בשל הלנת שכר?

במקרים רגילים, על תביעה לתשלום שכר עבודה חלה תקופת התיישנות של 7 שנים, כמו ברוב התביעות האזרחיות.

מאידך הזכות לקבל פיצויי הלנת שכר מתיישנת תוך שנה אחת מהיום שבו החלה הלנת השכר או 60 יום מהמועד בו קיבל העובד את השכר המולן - לפי המוקדם מביניהם.

חשוב מאד לציין כי לבית הדין לעבודה שמורה הזכות להאריך את מועד ההתיישנות במידה ויוכח כי המעסיק מלין את שכר עובדיו באופן שיטתי.