{if 0} {/if}
|
נפגעת בגלל תאונת עבודה ומסתבר שהגורם לתאונה היה רשלנות מצד המעסיק? כעת עומדת לך הזכות המלאה לפנות ולהגיש תביעת פיצויים כנגד המעסיק הרשלן, ועל כך נסביר בהרחבה בסקירה שלפניך.
כאשר עובד עובר תאונת עבודה פתוחים בפניו מספר מסלולים להגשת תביעה לקבלת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו עקב התאונה.
הגשת תביעה בפני המוסד לביטוח לאומי - כדי לקבל את מלוא הזכויות המגיעות לו בגין כך. במסגרת תביעה זו אין כל חשיבות לסוגיית האשם בתאונה. ניתן להגיש תביעה זו תוך שנה אחת ממועד קרות התאונה.
תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ניתן להגיש רק לאחר שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה ועד 48 חודשים מיום התאונה.
קראו בהרחבה על זכויות נפגעי תאונות עבודה מול ביטוח לאומי
הגשת תביעה כנגד המעסיק - זאת במידה ותאונת העבודה אירעה עקב התרשלותו של המעסיק. להבדיל מהתביעה בפני המוסד לביטוח לאומי, אזי כמו בכל תביעת נזיקין, לסוגיית האשם בתאונה בהחלט ישנה חשיבות במסגרת תביעה זו, הואיל ועל העובד להוכיח כי התאונה אכן אירעה עקב התרשלות המעסיק ועל כן הוא אחראי לנזקים שנגרמו לעובד בגינה.
במידה והמעסיק מבוטח בפוליסת ביטוח מסוג חבות מעבידים, כל שיהיה נדרש ממנו במידה והוכח כי התרשל, הוא לשלם את סכום ההשתתפות העצמית החלה עליו לחברת הביטוח שלו, ותו לא, בעוד שחברת הביטוח היא שתשלם את מלוא הפיצוי לעובד. ניתן להגיש תביעה זו תוך 7 שנים ממועד קרות התאונה ולאחר תקופה זאת חלה התיישנות.
בסקירה שלפניך נסביר לפרטים את האפשרות להגיש תביעת פיצויים כנגד המעסיק.
הגשת תביעה במסגרת פוליסת תאונות אישיות - עובדים רבים מבוטחים באופן פרטי במסגרת פוליסות תאונות אישיות, פוליסות נכות ופוליסות אובדן כושר עבודה, וכן פוליסות קבוצתיות מטעם מקום עבודתם.
לפיכך, כאשר נפגע עובד במהלך עבודתו, הוא זכאי על פי רוב להגיש תביעה גם מכח הפוליסות הפרטיות, בנוסף לתביעה המוגשת למוסד לביטוח לאומי ו/או כנגד המעסיק. ניתן להגיש תביעה זו תוך 3 שנים ממועד קרות התאונה.
לפני שניגש לדון בתביעה כנגד המעסיק נסביר בקצרה מהי תאונת עבודה לפי החוק: עקרונית, תאונת עבודה מוגדרת כאירוע בו נפגע עובד תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו לרבות פגיעה של עצמאי במהלך עבודתו.
אולם, חוק הביטוח הלאומי אף הרחיב את ההגדרה הזו והכליל בה מקרים נוספים שעשויים להיחשב כתאונת עבודה.
בין היתר, המדובר בתאונת דרכים שאירעה בזמן עבודתו, במהלך נסיעתו של העובד, בין אם היה אמור להגיע למקום עבודתו או חזר ממנה ובין אם על ידי נשלח על ידי מעבידו לבצע עבודה במסגרת אחריותו או עיסוקו.
תאונה שאירעה במסגרת הפסקה מעבודה וכן פגיעה עקב חומרים כימיים ואחרים במקום העבודה אשר גרמו נזק לבריאותו של העובד, כגון מחלת ריאות או פגיעה במערכת השמע.
על פי פקודת הנזיקין, המעסיק מוגדר כמי שיש לו ביחסיו עם אדם אחר שליטה גמורה על הדרך שבו אדם אחר מבצע עבודה בשבילו, ואילו הוא עצמו אין עליו מרות דומה לגבי אותה עבודה. העובד מוגדר כמי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור על ידי מעבידו.
אחריות המעביד כלפי עובדיו נובעת מכח פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל 1970, ומכוח הפסיקה אשר קבעה בשורה של פסקי דין כי יחסי עובד מעביד מצמיחים חובת זהירות כלפיי העובד.
במסגרת אחריות זו מוטל על המעסיק לנקוט בכל האמצעים והפעולות הסבירים על מנת להגן על עובדיו מפני סיכונים המצויים במקום העבודה ובמסגרת תהליך העבודה.
אחריות זו כוללת בתוכה גם את החובה לנקוט באמצעי זהירות סבירים על מנת למנוע נזק גוף לעובד במהלך עבודתו.
בין היתר על המעסיק להדריך את עובדיו באשר לאופן ביצוע העבודה והשימוש בכלי העבודה, לספק לעובדים ציוד מתאים לסביבת העבודה הכולל ציוד מגן, לוודא שהשימוש בציוד נעשה כנדרש, להזהיר את העובד בדבר הסיכונים הצפויים בסביבת עבודתו ולסלק סיכונים שעשויים להתעורר.
בנוסף, על המעסיק חלה החובה לפקח על עובדיו ולוודא כי הם שומרים על כללי הבטיחות במקום העבודה ונוהגי בהתאם להנחיותיו לגבי אופן ביצוע העבודה והפעלת כלי העבודה.
ככל שהמעביד לא נקט בכלל האמצעים הסבירים הנדרשים להגנה על עובדיו מהסיכון ועובדיו נפגעו במהלך העבודה, תעמוד לזכותם האפשרות לתבוע אותו בגין הנזק שנגרם להם.
יחד עם זאת, בצד חובת האחריות המוטלת על המעסיק מובן כי גם על העובד להיות אחראי ולעמוד בהנחיות המעביד ובכללי הזהירות.
לפיכך, במידה והמעסיק יוכיח כי הנזק נגרם לעובד גם בשל פעילות רשלנית וחסרת זהירות מצד העובד, אזי גם העובד יאלץ לשאת באחריותו לנזקו. במקרה כזה יופחת מהפיצוי המגיע לעובד מצד המעסיק החלק היחסי הנגזר ממידת רשלנותו התורמת של העובד.
במידה וחלילה נגרמה לעובד תאונת עבודה עליו לנקוט בפעולות המפורטות להלן:
קבלת טיפול רפואי: לפנות מיד לאבחון ולקבלת טיפול רפואי ותעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה. חשוב להקפיד שבמסמכים הרפואיים ירשם כי מדובר בתאונת עבודה, וכן יעשה רישום מדוייק נסיבות התאונה, מאחר שכל סתירה בין הכתוב במסמכים הרפואיים לבין הגרסה של העובד לאירוע עלולה להתפרש כשינוי בגרסאות ולגרום לאי הכרה באירוע כתאונת עבודה.
רישום ותיעוד פרטי התאונה: לרשום ולתעד פרטים מהותיים לגבי התאונה, כגון המועד והמקום שבו אירעה התאונה ונסיבותיה מדויקות, שמות העדים לתאונה. חשוב גם לצלם את מקום התאונה ואת המכשול או הגורם לתאונה, כגון נוזל כימי שנשפך עליו.
מסירת הודעה למעסיק: יש למסור הודעה למעסיק ולמלא טופס בל 250 הודעה על תאונה.
קבלת ייעוץ משפטי: יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי באמצעות עורך דין המתמחה בדיני עבודה, לשם הגשת תביעה כנגד הביטוח הלאומי ו/או המעסיק, וכן מכח פוליסת ביטוח אישית אם ישנה כזו. כאמור, את התביעות הללו ניתן להגיש תוך שנה אחת / 7 שנים / 3 שנים בהתאמה ממועד קרות התאונה.
יחד עם זאת, יש לזכור כי התביעות בגין תאונת עבודה מיועדות לתת לעובד פיצוי שמטרתו להשיב אותו למצבו לפני התאונה.
לכן, כאשר תובעים בגין תאונת עבודה הן את הביטוח הלאומי והן את המעסיק לא ניתן לקבל פיצוי מקביל מכל אחד מהמסלולים, באופן שיביא לכפל פיצויים. כתוצאה מכך בית המשפט מפחית את התגמולים שקיבל הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי מהפיצוי שהוא פוסק לנפגע בתביעתו אל מול המעסיק.
לצורך הגשת התביעות חשוב מאד לאסוף ולשמור כל חומר הקשור לתאונה, הן בכל הקשור לתיעוד התאונה והן בכל הקשור לטיפול הרפואי עקב התאונה.
בין היתר, חשוב לשמור מסמכים רפואיים כגון צילומי רנטגן ובדיקות הדמיה, תעודות רפואיות, כל החשבוניות בגין ההוצאות הכרוכות בקבלת הטיפול הרפואי, כגון תרופות, עזרים רפואיים, נסיעות ועוד.
נדגיש עוד כי חשוב לפעול בנושא רק תחת ייצוג משפטי של עורך דין, ויש לפנות לייצוג כאמור מיד לאחר קרות התאונה ובטרם פניה אל המוסד לביטוח לאומי ו/או חברת הביטוח של המעסיק.
נפגעת בתאונת עבודה והחלטת לתבוע את המעסיק?