{if 0} {/if}
|
מדי יום פונות אלינו נשים הנמצאות רגע לפני או במהלך חופשת לידה, ושואלות בנושא מעניין וחשוב מאד עבורן: מה קורה עם ההפרשות הפנסיוניות בזמן חופשת הלידה? מי משלם פנסיה לעובדת בשמירת הריון? ועוד שאלות דומות לגבי הזכויות הפנסיוניות של נשים שהפסיקו לעבוד באופן זמני מפני שיצאו לשמירת הריון או חל"ד.
בסקירה המקיפה שלפניך תמצאי תשובות והסברים מלאים לגבי הזכויות שלך והחובות של המעסיק לאורך תקופה זאת, וכמו כן נסביר כיצד ניתן לשמור על רצף ההפרשות הפנסיוניות גם בתקופה שלאחר הלידה.
הפסקת ההפרשות עבור התחום הפנסיוני לתקופה של מספר חודשים עלולה לפגוע בזכויות הביטוחיות שנצברו, כגון בכל הקשור לצבירת ותק ואף לאובדן מוחלט של זכויות מסוימות, כגון כיסוי ביטוחי במקרה של אובדן כושר עבודה וביטוח שאירים למקרה של מוות.
כאשר מדובר באישה הנמצאת בהריון אך ממשיכה לעבוד באופן רגיל, חובת ההפרשות חלה לגביה כמו לגבי כל אישה עובדת אחרת.
השאלה שמעניינת נשים רבות הנה מה דינן של ההפרשות הללו בכל הנוגע לתקופת שמירת ההריון ותקופת חופשת הלידה, ועל כך נשתדל להשיב בצורה ברורה ומפורטת בסקירה שלפניך.
לצרכי סקירה זאת, ההפרשות עבור התחום הפנסיוני או לקופת גמל מתייחסות גם להפרשות במסגרת קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוח מנהלים, קרן השתלמות וכדומה.
סעיף 7א(א) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 קובע כי עובדת שזכאית לדמי לידה או לגמלת שמירת הריון לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 והיא והמעסיק שלה או רק המעסיק שלה, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, אזי המעסיק שלה ימשיך לבצע את ההפרשות הללו גם במשך התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, כאילו העובדת המשיכה לעבוד בפועל במהלך התקופות הללו, אך זאת בכפוף לשני התנאים המפורטים להלן.
ראשית, גם העובדת המשיכה לשלם את התשלומים החלים עליה במהלך התקופות הללו.
שנית, כשמדובר בתקופה של שמירת הריון על העובדת לעבוד אצל המעסיק לפחות 6 חודשים לפני תחילת ההריון, וכשמדובר כשמדובר בתקופה של דמי לידה, על העובדת לעבוד אצל המעסיק לפחות 6 חודשים לפני תחילת ההריון וכן כי התקיימו יחסי עובד מעביד ביניהם כל תקופת ההריון.
כמו כן, לגבי תקופת חופשת הלידה, חובת ההפרשה חלה על המעסיק רק לגבי 14 השבועות הראשונים שלה, שהם התקופה עבורה למעשה משולמים לעובדת דמי לידה מטעם המוסד לביטוח לאומי.
עובדת שנמצאת בחופשת לידה שמעבר ל-14 שבועות יכולה להמשיך ולהפריש את החלק שלה לביטוח הפנסיוני בעצמה באותה התקופה, על מנת להבטיח את רציפות הזכויות שלה.
קראי בהרחבה: בעד ונגד הצעת החוק החדשה להארכת חופשת הלידה
בנוסף, על פי תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל) התשס"ח-2008, אשר נכנסו לתוקף ביום 1.9.2008 ואשר חלות התקנות חלות על מי שזכאותה לגמלת שמירת הריון או דמי לידה החלה לאחר יום זה, יש לפעול כך:
ימשיך המעסיק לשלם תשלומים כאמור במועדים ולפי הכללים החלים עליו, בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה שבעדה היא זכאים לגמלת שמירת הריון או דמי לידה.
לגבי עובדת בשמירת הריון:
המעסיק ימשיך לשלם את התשלומים החלים עליו בתקופה שבה העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון, ויעביר אותם לקופת הגמל לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מהיום שבו הפקידה העובדת את התשלומים החלים עליה.
העובדת תפקיד במהלך התקופה שבה היא זכאית לגמלה לשמירת הריון את התשלומים החלים עליה אצל מעסיקה, בכל חודש, לא יאוחר מהיום ה-9 בכל חודש שהעובדת נעדרה בו מהעבודה בשל שמירת ההריון.
יודגש כי גם אם העובדת הפקידה באיחור את תשלומיה, על המעביד לשלם את התשלומים החלים עליו ולהעביר את התשלומים החלים על העובדת לקופת הגמל בתוך 7 ימי עבודה מיום שהעובדת הפקידה אצלו בפועל את תשלומיה.
לגבי עובדת בחופשת לידה:
המעסיק ימשיך לשלם את התשלומים החלים עליו בתקופה שבה העובדת זכאית לדמי לידה ויעביר אותם לקופת הגמל, במועדים שבהם היה משלם התשלומים האמורים אילולא חופשת הלידה.
העובדת תשלם את התשלומים החלים עליה כך: בתחילה המעסיק שלה ינכה, ככל הניתן, מהשכר האחרון שישלם לעובדת לפני יציאתה לחופשת לידה, סכום שלא יעלה על שיעורי התשלומים לקופת הגמל החלים עליה בעד שני חודשי עבודה, וזאת בנוסף על ניכוי התשלום לקופת גמל החל עליה עבור החודש שבעדו משתלם השכר האמור.
את יתרת התשלומים החלים על העובדת בתקופת חופשת הלידה, תשלם העובדת באמצעות מקדמות על חשבון שכר עבודה שישלם לה המעביד לצורך זה, כמשמעותן בסעיף 25(א)(7) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.
על המעסיק למסור לעובדת הודעה בדבר ההוראות המפורטות לעיל, לפי נוסח הטופס שצורף לתקנות, בתוך זמן סביר מיום שנודע לו על דבר הריונה של העובדת.
עוד יש לזכור כי תקנות אלה מוסיפות על זכויותיהם של עובדת או עובד מכוח דין, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי, חוזה עבודה אישי או נוהג ובוודאי שאינן גורעות מהן.