תקנות הבטיחות בעבודה

מטרת פקודת הבטיחות בעבודה הינה לתמוך במשק העבודה באופן כזה שסביבת העבודה תהיה בטוחה ונטולת אירועים מסוכנים. כל מעסיק בישראל צריך להקפיד ולמלא אחר הוראות החוק, על מנת לשמור ולהבטיח את בריאותם ורווחתם של העובדים.

ראשיתן של תקנות הבטיחות בעבודה הוא בקובץ חוקים מתקופת השלטון העותמני המכונה "חוק בתי החרושת", שקיבל תוקף על ידי השלטון הבריטי ב–1946 והוכר מאז כ"פקודת בתי החרושת, 1946".

בשנת 1954 צורף לפקודה זו חוק ארגון הפיקוח על העבודה ושני אלו שימשו בסיס למערך הארצי של תקנות הבטיחות המוכר כיום.

לאורך השנים נחקקו עוד 170 חוקים ותקנות המגדירים את כללי הבטיחות והגיהות התעסוקתית, ובנוסף פורסמו על ידי מת"י, מכון התקנים הישראלי, 187 תקנים המתייחסים לבטיחות המתקנים והמוצרים בענפי תעשייה וייצור שונים.

פקודת הבטיחות בעבודה כוללת עשרה פרקים אשר העיקריים בהם עוסקים בבריאות, בטיחות ורווחת העובדים.

בתחום הבריאות נכללות תקנות הניקיון, צפיפות במקום העבודה, אוורור, תאורה, חום, תנאי היגיינה והשגחה רפואית.

בריאות: נקודות עיקריות מתוך התקנות

• פסולת שהצטברה בחדרי עבודה ובחדרי מדרגות תסולק והרצפה תנוקה בשיטה ראויה כמו שטיפה או טאטוא לפחות פעם בשבוע. קירות ותקרות חלקים ובלתי חדירים או צבועים יש לנקות אחת לארבעה עשר חודשים לפחות במים חמים ובסבון או בחומר ניקוי מתאים. יש לחזור ולצבוע אחת לשבע שנים לפחות או בתקופה קצרה מזו.
• בעת העבודה במפעל לא תהיה צפיפות העלולה לפגוע בבריאות העובדים, ותחול "חזקת הצפיפות" לפיה - אם מספר עובדים העובדים יחד באותו זמן הוא כזה שנפח החלל לכל עובד הוא פחות מאחד עשר מטרים מעוקבים, ייחשב השטח לצפוף.
• יש להשיג אוורור מספיק בכל חדר עבודה על ידי מיחזור אויר צח על מנת למנוע נזקי אדים, אבק וזוהמה.
• התאורה צריכה להיות מספיקה וראויה, טבעית ומלאכותית בכל חלק במפעל שבו יש עובדים או עוברים בו. חלונות וצהרים המשמשים לתאורה יוחזקו נקיים ללא הפרעה לחדירת אור.
• יש להשיג מידת חום סבירה בכל חדר עבודה באמצעים יעילים בלי להשתמש בשיטה הכרוכה בפליטת אדים לאוויר בחדר. כאשר העבודה מתבצעת בישיבה ואינה דורשת מאמץ גופני, לא תהיה מידת החום נמוכה מ–16 מעלות צלזיוס.
• נוחיות נאותים יותקנו עבור עובדי המפעל ויוחזקו במצב נקי בתאורה ראויה.
• במקרים בהם יש סיכון גבוה למקרי מחלה עקב תהליכים או חומרים במפעל או שינוי בהם וכאשר מוכנסים חומר או תהליך חדשים, יחייב השר את המקום בהסדר להשגחה רפואית על העובדים.

בתחום בטיחות העובדים נכללות תקנות המתייחסות לבטיחות בעבודה ליד מכונות, מעליות ודרגנועים, בטיחות במעברים ומשטחים, ליד נוזלים ואדים מסוכנים, בעת דליקה ובפעולות העלולות לפגוע בעיניים.

בטיחות: נקודות עיקריות מתוך התקנות

• חלקים במכונות הדורשים גידור יגודרו לבטח. למשל, חלקים של מנועים וגנרטורים חשמליים, חלקי ממסרת או מוט – גלם הבולט מעבר לראש מחרטה. חלקים כמו בורג הידוק או גלגל סבבת שיניים יהיו מוגנים כדי למנוע סכנה.
• השר רשאי להורות על התקני בטיחות המונעים חשיפה של חלקים מסוכנים במכונות כאשר הן בתנועה ולהתקין תקנות הדורשות גידור חומרים וחפצים מסוכנים כאשר המכונה בתנועה.
• קיים איסור לסחור במכונות שאינן עונות על דרישות התקינה.
• מעברים נאותים יותקנו בחדרי העבודה, ומעברים ומדרגות בבניין יהיו נטולי מכשולים כמו חומרים וציוד. אם קיימת סכנת נפילה של יותר משני מטרים, יותקנו אמצעי בטיחות כגון גידור.
• כל מיכל המכיל נוזל ארסי ששפתו נמוכה ממטר אחד מעל לקרקע יכוסה באופן בטוח או יגודר עד אותו גובה.
• מדרכות, מדרגות, מסדרונות ומרצפות יתקנו רק אם הם מחומרים איכותיים. לצד המדרגות יותקן מעקה יציב ואם הן פתוחות לשני צידיהן באופן היכול לגרום לתאונה, יותקנו שני מעקות.
• כל פתח ברצפה יגודר וכל סולם יהיה בנוי היטב.
• על המעליות להיות מיוצרות מחומרים איכותיים, מחוזקות במצב מכני טוב, ומסומנות בעומס מקסימלי.
• ניתן יהיה להשתמש במעלית חדשה רק לאחר בדיקת העומס המותר על ידי בודק מוסמך, ובהמשך, יותר שימוש רק אם המעלית נבדקה תוך שישה חודשים שקדמו לשימוש.
• המעלית תיבנה כך שאדם או סחורה לא יוכלו להלכד בין חלק מהמעלית לבין מבנה.
• דרגנועים יבנו רק בהתאם לדרישות התקן, ישראלי רשמי או אירופי או בינלאומי המוכר בישראל, ויופעלו לראשונה לאחר אישור בודק מוסמך לגבי התקן ועומס העבודה הבטוח.
• שימוש בשרשרות, חבלים ואביזרי הרמה יאושר רק אם הם ממבנה וחומר איכותיים, מחוזקים היטב וללא פגם הנראה לעין, ומוצג לגביהם לוח עומס עבודה בטוח. האביזרים ירופו אחת ל-14 חודשים וכאשר אינם בשימוש, רק כאשר הדבר נחוץ.
• מכונות הרמה (כמו עגורן, מלגזה וגלגלות למיניהן), אשר יותקנו במקום העבודה, תהיינה מחומר בריא ומחוזק מספיק ותבדקנה ביסודיות לפחות אחת ל-14 חודשים על ידי בודק מוסמך. המסילות שעליהן נוסע עגורן נע או אביזר הרמה אחר יתאימו במידותיהן, יהיו מחוזקות היטב ובעלות משטח נסיעה חלק. על מכונות ההרמה יסומן עומס העבודה הבטוח. 
• כוות אש תותקן בכל מקום מוקף כמו חדר, תא, בור או צינור, שאין דרך ראויה ליציאה ממנו, והכניסה למקום תותר רק לאדם הלבוש מכשיר נשימה מתאים וחגור בחגורה המחוברת לחבל המוחזק על ידי אדם מבחוץ. חלק מספיק מן העובדים יאומן בשימוש במכשירים ובשיטת ההנשמה ויינקטו כל האמצעים למניעת חדירת אדים.
• מתקן העלול ליצור אבק נפיץ, כלומר העלול להתפוצץ אם יוצת– יוקף, הצטברות האבק תסולק ויורחקו מקורות ההצתה העיקריים.
• ניתן לפתוח מתקן המכיל אדים נפיצים או דליקים בלחץ שמעל ללחץ אטמוספרי רק בתנאי שזרימת האדים למיכל או לצינור תופסק על ידי שסתום או אמצעי אחר וייעשה מה שניתן על מנת להפסיק את לחץ האדים בצינור.
• במתקן שבא במגע או מכיל חומר נפיץ או חומצה אסור לבצע עבודות ריתוך, הלחמה וחיתוך תוך שימוש בחום טרם סולק החומר והאדים העולים ממנו, או שהועברו למצב בלתי דליק. למתקן שנעשו בו פעולות אלו אסור להכניס חומר דליק עד שהמתכת התקררה, על מנת למנוע הצתה של החומר.
• בעת דליקה יש להקפיד על שילוט וגישה למיקלטים. כל מוצא כמו דלת או חלון העשויים לשמש מימלט בעת דליקה תסומן כפתח מילוט, וחדר העבודה יהיה מסודר כך שלעובדים יהיה מעבר חופשי לפתח המילוט בעת דליקה. את דלתות החדר במפעל או בכל מקום עבודה אחר יש לסגור בצורה המאפשרת פתיחתן בקלות מבפנים.
• פיר המעלית יהיה מוקף באופן מוחלט בחומרים עמידים בפני אש וכמו כן כל אמצעי הגישה למעלית.
• במפעל בו עובדים יותר מ-20 בני אדם ומאוחסנים בו או נמצאים בשימוש חומרים דליקים, תותקן אזעקה שתישמע היטב בכל הבניין בעת דליקה. במקומות אלו ייערכו גם תרגילי הימלטות שיבטיחו שהעובדים יידעו כיצד להתנהג בעת חירום.
• אם פעולה מסוימת היא בעלת סיכון לפגיעה בעיניים על ידי חלקיקים הניתזים במהלך העבודה, יסופקו משקפי מגן נאותים או סוככים יעילים כדי להגן על עיני העובדים.
• חדר בקומת מרתף שבנייתו הסתיימה לאחר 31.12.1962 יוכל לשמש לעבודה רק באישור המפקח האזורי לגבי בטיחותו.
• חדרים ישנים שנבנו לפני 1.1.1963 לא ישמשו לעבודה אם המפקח האזורי קבע שאינם מתאימים למטרתם מטעמי גהות ובטיחות.

בתחום רווחת העובדים התקנות העיקריות קשורות למי שתייה ועזרה ראשונה.

רווחה: נקודות עיקריות מתוך התקנות

• יש להתקין בנקודות שהגישה אליהן נוחה לכל העובדים אספקת מים ראויים לשתייה ממקור שאושר על ידי רופא של לשכת הבריאות המחוזית שהמפעל נמצא בתחומה.
• יש להתקין ארגז עזרה ראשונה עם גישה נוחה לפי תקן שקבע השר לכל מאה וחמישים עובדים לכל היותר.

פסיקות לדוגמה

פסק דין ע"א 85/ 435 מחמוד בע"מ נ' אסתר אטדגי, מתייחס למקרה של עובדת שנפגעה ממכונה לפריסת לחם בעת שהכניסה ידה לחלק לא מגודר במכונה.

בפסק הדין שהתקבל בבית המשפט העליון קבע השופט וינוגרד שההדרכה שקיבלה העובדת כללה את הפעולות הנדרשות ממנה ללא כללי זהירות ברורים ובלי להגדיר במפורש מהם הסיכונים שבהפעלת המכונה.

מכאן, הסיק השופט, שמלוא האחריות מוטלת על המעביד (המערער במקרה זה) וניתן להאשימו ברשלנות.

במקרה אחר שהובא בפני בית המשפט העליון תבע העובד, טפסן באתר הבניה, את מעבידו ואת הקבלן הראשי בגלל תאונת עבודה בה נפל עם הסולם שעליו ניצב.

לאחר שמיעת הפרטים קבע בית המשפט שהסולם, שנבנה על ידי קבלני המשנה של העובד מקרשים ועצים שנמצאו באקראי באתר, היה מסוכן לשימוש.

חובת המעביד הייתה לקחת בחשבון שסולם מאולתר יכול לקרוס או להחליק כאשר העובד ניצב מעליו. מאחר שהמעביד במקרה זה לא נקט באמצעים הנדרשים למניעת סיכון זה, המסקנה היא כי הוא התרשל ולא מילא אחר תקנות הבטיחות בעבודה ולכן הנפילה מהסולם מוגדרת כחבות המעסיק.

יש לך שאלות בנושא תקנות הבטיחות בעבודה?
ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי מעורך דין מנוסה!