דחיינות כרונית בעבודה ובכלל

איך להצליח להספיק הכל בלי לחכות לרגע האחרון? אני תמיד דוחה הכל לרגע האחרון, נכנס ללחץ ובסוף לא מספיק/ה כלום... המחשבה הזאת מוכרת לך?

עובדים ביחד עם מישהו כזה בחברה? בן זוג ממנו נשמע המשפט הזה מידי יום כשהוא מאחר להגיע הביתה? או שאולי בעצם אתם אלה שמזדהים עם התחושה הזו וחווים אותה מידי יום במקום העבודה ובחיים בכלל?

כולנו דוחים משימות כאלה ואחרות, לעיתים קרובות יותר או פחות. הנטייה לדחיינות מאפיינת אנשים רבים, לא פעם משפחות שלמות, ולפעמים מתגנבת בנו התחושה שדחיינות כרונית היא מאפיין ישראלי נפוץ.

אלא שבעוד שעבור רוב האנשים דחיינות היא תופעה מזדמנת יותר מאשר תופעה יום-יומית, עבור אחרים, הנטייה לדחיינות מהווה קושי של ממש, הפוגע באיכות החיים, במערכות היחסים עם אנשים קרובים ובמידה רבה גם ביכולת התעסוקתית. בין אם במקום העבודה שלך ובין אם בתהליכי חיפוש עבודה חדשה....

במקרים אלו הדחיינות מוגדרת כדחיינות כרונית וסביר להניח כי היא גורמת לכם לבעיות בחיים ובעיקר במקום העבודה. ד"ר אילן טל, מנהל מרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית, מספר כי לאורך השנים הגיעו למרכז עובדים רבים שסובלים מהבעיה.

אולי תתפלאו, אבל תופעת הדחיינות מוכרת אצל עובדים בתפקידים בכירים, מנהלי חברות, אנשי שיווק ומכירות, כמו גם אצל עובדים זוטרים וחסרי ניסיון. לדברי ד"ר טל, אבחון מקצועי המוביל לטיפול ממוקד עשוי להקל על הסובלים מדחיינות ובמקרים רבים אף להעלים את התופעה ולפתור אותך ממנה לחלוטין.

מהי דחיינות כרונית ומהם מאפייניה?

דד ליין הוא מושג מוכר בעיקר בתחום של עבודה ולימודים. דוגמאות נפוצות הן הצורך להספיק ללמוד את כל החומר עד מועד הבחינה להגיש את הדו"ח או להשלים משימות הקשורות בעבודה עד התאריך שקבע המעסיק.

בדרך כלל אנשים שמרגישים שיש להם בעיה בדחיינות יעידו כי עיקר הקושי בא לידי ביטוי במקום העבודה.

אלא שכאשר הם מתבקשים להביט באופן רחב יותר, למגוון התפקידים שממלאים את חייהם הם מבחינים כי הנטייה לדחיינות אינה משפיעה רק על התפקוד בעבודה.

אנשים בעלי נטייה לדחיינות מתקשים לעמוד בתאריכי יעד "טריוויאליים" ובמטלות שגרתיות שלאחרים אינם מהווים קושי כלל.

למשל, לדחיינים קשה להספיק להגיע לגן בזמן כדי לאסוף את הילדים, לתכנן ולהכין את ארוחת הערב כך שלא תהיה בשעה מאוחרת מידי, לקנות מתנה לחברה או לבן משפחה בסמוך ליום ההולדת ועוד.

תחושות המלוות אנשים הסובלים מדחיינות כרונית היא חרדה מתמדת מפני ביצוע המשימה או מפני העובדה שטרם בוצעה, רגשי אשמה, אי-שקט, מתח, תסכול, אכזבה עצמית ולעיתים גם דיכאון.

מאפיין חשוב של דחיינות הוא הימנעות מביצוע מטלה או משימה מסוימת עד שאין ברירה ומגיע מועד עשייתה.

את המעסיק או הקולגות בעבודה זה יכול מאד להרגיז!

פעמים רבות הימנעות זו היא מסוות ואינה מודעת. תוכל לבחון את עצמך: האם גם לך יש נטייה להתחיל קודם את כל המשימות הקלות, הלא חשובות כדי לא להגיע למשימה החשובה?

האם גם את/ה מוצא/ת עצמך עורך שיחות חולין ארוכות במטבחון עם כל קולגה שעוברת במסדרון? האם את/ה עושה הכל כדי לא להגיע לביצוע המשימה העיקרית שנראית גדולה ומאיימת?

האם מנהל העבודה מעיר לך לעיתים קרובות ומבקש לא לדחות ביצוע משימות?

אם ענית על אחת או יותר מהשאלות האלה בחיוב, יתכן מאד שהגיע הזמן לטפל בבעיה, שעלולה לעכב את ההתקדמות שלך בעבודה.

כך לדוגמא, אם יגיע המועד לבקש או לקבל תוספת שכר, המעסיק יחשוב פעמיים במקרה שלך... חבל לא?

גורמים לדחיינות בעבודה ובכלל

במקרים בהם הדחיינות איננה זמנית, אלא דפוס התנהגות, ייתכן והיא מעידה על קושי אחר. דחיינות כרונית יכולה להיות קשורה לכמה קשיים רגשיים נפוצים.

הפרעת קשב וריכוז, כאשר מאפיינים כמו: קושי להתמקד לאורך זמן במטלה אחת, קושי לדחות סיפוקים ונטייה לאימפולסיביות, באים לידי ביטוי בנטייה לדחיינות. במקרה אחר, דחיינות נובעת מחרדה. בין אם חרדה מכישלון, חרדה מהתמודדות עם משימות קשות או חרדה חברתית (אז נדחה משימות שקשורות באינטראקציה חברתית).

במקרים מעין אלו, הדחיינות הופכת לתירוץ ומהווה בעצם מנגנון התמודדות עקיף לחרדה, שעם הזמן עלול להפוך למנגנון לא יעיל המגביר את החרדה ופוגע עוד יותר בתפקוד היום-יומי. נטייה לדיכאון ותחושה של היעדר אנרגיה (הנובעת למעשה מהדיכאון) גורמים להימנעות מעשייה ובאופן ישיר לדחיינות.

נטייה לפרפקציוניזם והרצון לעשות הכל באופן מושלם פוגעת ביכולת לעמוד ביעדים וגורמת לדחייה מתמדת של השלמת המשימות שלך בעבודה. באופן דומה, דימוי עצמי נמוך גורם גם הוא לדחיינות בשל החשש שהמשימה לא תבוצע באופן מספק, מושלם או משביע רצון.

התמודדות עם דחיינות מחייבת להתמודד עם מה שמאיים עלינו, כמו למשל הפחד להיכשל. פחדים וקשיים שמוסווים בדרך כלל על-ידי אותה דחיינות.

ההתמודדות כוללת הן את ההבנה של הבסיס הרגשי המניע אותנו להתנהג על פי דפוס זה והן טיפול מותאם באותם קשיים, תוך שילוב של רכישת מיומנויות ארגון וייעול עצמי.

במידה ואתם חשים כי הנטייה שלכם לדחות משימות לרגע האחרון פוגעת בתפקוד שלכם במקום העבודה, ביחסים עם עובדים אחרים, המעסיק ובכלל, חשוב לבחון את הסיבה לנטייה זו ולהתמודד איתה.

ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה ומנהל מרכז ד"ר טל, מציין כי חשוב וניתן לאבחן באופן מקצועי את המקור להתנהגות הדחיינית ולאחר האבחון – לטפל בגורמים באופן ממוקד באמצעות אנשי מקצוע מתאימים.

ליחצו כאן והכנסו לפורום הגדול בישראל לזכויות עובדים ודיני עבודה!