חובת המעסיק למסור תלוש שכר לעובד

תלוש השכר הינו מסמך המפרט את פרטי השכר המשולם לעובד, ופירוט התשלומים השונים ששולמו לעובד לשם מימוש זכויותיו הסוציאליות, כגון ימי מחלה, ימי חופשה, דמי הבראה, דמי נסיעות ועוד.

המדובר במסמך שחשוב מאד לעובד וזאת לצורך שתי מטרות עיקריות: האחת, על מנת לברר את מצב זכויותיו מול המעסיק, ולקבל את מלוא המידע אודות התשלומים אשר מגיעים לו כדין, על מנת לדעת האם ועד כמה הם שולמו לו בפועל.

השניה, לצורך מימוש זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי, כגון לצורך קבלת תשלומי דמי לידה, דמי אבטלה, וכדומה. שכן הביטוח הלאומי מתנה רבים בתשלומיו בין היתר, בהמצאת תלושי השכר ע"י העובד.

גם המחוקק היה ער לחשיבותו של מסמך זה, ועל כן הוא קבע במסגרת תיקון 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, אשר נכנס לתוקף ביום 1.2.2009, כי מחובתו של המעסיק למסור לעובד תלוש שכר בכתב, כאמור בסעיף 24 לחוק זה.

סעיף 24 (א) לחוק הגנת השכר מטיל על המעסיק חובה לנהל פנקס שכר, ולמסור לכל עובד תלוש שכר בכתב.

פנקס שכר מוגדר כ: "פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדים ופרטי השכר ששולם להם" ואילו תלוש שכר מוגדר כ: "רישום נתונים מתוך פנקס השכר, המפרט את פרטי השכר ששולם לעובד".

בהתאם לסעיף 24(ב) לחוק הגנת השכר, אשר מפנה לתוספת החוק, תלוש השכר צריך לכלול שורה ארוכה של פרטים לגבי התשלומים המגיעים לעובד.

בין היתר, על תלוש השכר לכלול את הפרטים הבאים:

פרטי הזיהוי של העובד והמעסיק, מועד תחילת העסקת העובד והוותק המצטבר שלו, היקף המשרה, תקופת התשלום עבורה משולם השכר, מספר ימי החופשה שניתנו לעובד ויתרת ימי החופשה שנותרה לו, מספר ימי המחלה שנוצלו על ידי העובד ותקופת המחלה הצבורה, דמי הבראה, דמי חופשה, דמי מחלה, ניכויים למס הכנסה / ביטוח לאומי / ביטוח בריאות / קופת גמל, סכומי ברוטו ונטו של התשלום לעובד.

קראו בהרחבה: איך קוראים את תלוש המשכורת?

סעיף 24 (ג) לחוק קובע כי יש למסור לעובד את התלוש לא יאוחר מהיום הקובע. "היום הקובע" מוגדר בסעיף 1 לחוק כיום ה-9 לכל חודש קלנדרי.

לפיכך, על המעסיק מוטלת החובה למסור לעובד את תלוש השכר בכתב עד ליום ה-9 לכל חודש קלנדרי, בגין שכר העבודה ששולם לו עבור החודש הקודם.

המעסיק לא מסר לך את תלוש השכר?

מעסיק אשר הפר את החובה למסור לעובד את תלוש השכר עד למועד הקובע, או מעסיק שמסר לעובד תלוש שכר שאיננו כולל את מלוא הפרטים כאמור בחוק, צפוי לסנקציה על פי סעיף 25ב(א) לחוק, ולפיה עליו לשלם את מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

לשם כך על העובד להגיש תלונה כנגד המעסיק אצל יחידת האכיפה של חוקי העבודה במשרד הכלכלה, אשר תבדוק את פרטי המקרה, ותנקוט בהליכים כנגד המעסיק במידה והיא תמצא שהתלונה מוצדקת.

בנוסף, העובד רשאי להגיש תביעה כנגד המעסיק בפני בית הדין לעבודה, וזאת לשם קבלת פיצויים ללא הוכחת נזק ו/או פיצויים לדוגמא, בגין כל תלוש שבוצעה לגביו עבירה, וזאת כאמור בסעיף 26א(ב)(1) לחוק.

במסגרת תיקון 25 לחוק, אשר נכנס לתוקף ביום 1.7.2010, הוגבל סכום הפיצויים לדוגמא לסך של עד 5,000 ₪ לכל תלוש, וזאת כאמור בסעיף 26א(ב)(3) לחוק. יחד עם זאת, בית הדין לעבודה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצוי בסכום אחר.

סעיף 26א(ב)(2) לחוק אף קובע כי במידה וההפרה בוצעה בלפחות שני חודשים בתוך תקופה של 24 חודשים, חזקה שהמעסיק ביצע את ההפרה ביודעין, אלא אם כן הוא הוכיח אחרת.

כמו כן, העובד רשאי לתבוע פיצויים אחרים או כל סעד אחר שמגיע לו לפי הדין בגין אותה עבירה, למעט קבלת פיצויים במסגרת תובענה ייצוגית, כאמור בסעיף 26א(ב)(4) לחוק.

במסגרת פסק הדין שניתן ביום 21.6.2014 בהליך ס"ע 20896-09-11 כהן צח נ' אור-אורלי קניונים בע"מ, נדונה תביעה של עובד נקיון בקניון איילון לתשלומים שונים המגיעים לו, לטענתו וכן לפיצוי בגין אי מתן תלושי שכר ועריכת תלושי שכר בניגוד לתיקון 24 לחוק הגנת השכר.

בית הדין קבע כי בין השיקולים שיש לשקול לשם קביעת סכום הפיצויים ללא הוכחת נזק שיש להשית על המעסיק בשל הפרת סעיף 24 לחוק, יש לכלול את השיקולים הבאים:

• מספר ההפרות בכל תלוש
• הכמות המצטברת של ההפרות - האם מדובר במעביד שהינו 'מפר סדרתי' או שהמדובר במעידה חד פעמית או בהפרות בודדות בלבד
• סוג ההפרות - אם מדובר בהפרות שעשויות לשים מכשול משמעותי בפני העובד בבואו לממש את זכויותיו
• נסיבות ההפרה
• כוונת המפר – האם הפרות אלה נועדו להביא לערפול מכוון של הנתונים באופן שיקשה על מימוש הזכויות
• האם התקיימו נסיבות מקלות אצל המעביד שיש להתחשב בהן
• באיזו מידה מדובר בהפרות שהיו למכת מדינה והתגבשו לנורמה מושרשת שיש לשרשה

באותו מקרה נקבע כי תקופת העסקה של העובד השתרעה על פני 24 חודשים, וההפרות בהן המדובר היו אמנם מועטות, אך היה בהן לפגוע במימוש זכויותיו של העובד.

לפיכך קיבל בית הדין את טענות העובד כי הסעד הראוי והמידתי הינו פסיקת פיצוי בסך כולל של 2,000 ש"ח בגין כל ההפרות.

המעסיק לא נתן לך תלושי שכר למרות הקבוע בחוק?