פיטורים על סמך נוהל שנקבע בחוסר סמכות

במסגרת הליך עת"מ 37473-01-15 מוראד מוראד נ' הכנסת קצין הכנסת אשר התנהל בפני בית המשפט במחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, דן בית המשפט בחוקיותו של נוהל ותיק יחסית, אשר נקבע במשכן הכנסת עוד בשנת 2000 בעניין אופן העסקת אנשי משמר הכנסת.

נוהל זה קבע כי אנשי משמר הכנסת מגויסים לתקופה של 5 שנים בלבד וכי לאחר מכן תופסק העסקתם.

יחד עם זאת הנוהל מאפשר להאריך את תקופת העסקתו של איש המשמר בשנתיים נוספות ואף מעבר לכך, במידה והוא מועסק במשמר הכנסת במסגרת תפקיד מזכה.

תפקיד מזכה הנו תפקיד מבצעי בכח עוז המופקד על אבטחת ח"כים, תפקיד בכח התערבות או תפקיד פיקודי וכן תפקיד כמסופן, העוסק בהנפקת אישורי הכניסה למשכן הכנסת.

במסגרת פסק הדין אשר ניתן על ידי נשיא בית המשפט דוד חשין ביום 19.10.2015, קבע בית המשפט כי המדובר בנוהל בלתי חוקי מאחר והוא נקבע בחוסר סמכות ועל כן הוא מבוטל.

בסקירה שלפניך נסביר את פסיקת בית המשפט ואודות האפשרות לבטל פיטורים של עובד אם וכאשר הוכרעו עקב נוהל שנקבע בחוסר סמכות.

הסיבה להגשת העתיקה נגד פיטורי העובד

העתירה בתיק זה הוגשה על ידי עותר ממוצא בדואי ששירת במשמר הכנסת במשך 5 שנים ועד שהוחלט על אי חידוש חוזה העסקתו.

בתחילה עבד העותר כמאבטח במשמר הכנסת במשך 5 שנים. בתום תקופה זו הוארכה תקופת עבודתו בשנתיים וחצי נוספות בהן עבד במרכז הדיווח המבצעי, אשר איננו מוגדר כתפקיד מזכה.

בקשתו של העותר להאריך את עבודתו במשמר מעבר לכך נענתה בשלילה ע"י מינהל הכנסת, מהטעם שאין הוא מועסק בתפקיד מזכה ועל כן לא ניתן עוד לחרוג מהנוהל לגביו.

במסגרת עתירתו טען העותר טענות שונות לרבות לגבי הצורך בהחלת עקרון ההעדפה המתקנת של בני האוכלוסיה הערבית. ברם, בסקירה הנוכחית נתמקד בטענות העותר באשר לחוסר חוקיותו של הנוהל.

העותר נימק את טענתו לפיה המדובר בנוהל בלתי חוקי בהסתמך על הטענה לפיה הוא נקבע בניגוד לאמור בסעיף 17 לחוק משכן הכנסת ורחבתו, תשכ"ח-1968.

סעיף זה קובע כי קבלת עובדים למשמר הכנסת ותנאי שירותם יהיו כקבלת שוטרים למשטרה וכתנאי שירותם, "בתיאומים שקבע יושב-ראש הכנסת". כלומר ככל שייקבע לגבי אנשי משמר הכנסת נוהל החורג מההסדר החל על השוטרים, על נוהל זה להיקבע על ידי יו"ר הכנסת.

העותר טען כי במקרה דנן הנוהל אכן חרג מתנאי הסדר השוטרים, מאחר והוא כלל תנאי בדבר קציבת תקופת השירות במשמר הכנסת, אשר אינו קיים לגבי השוטרים. ומאחר ותנאי זה לא אושר על ידי יו"ר הכנסת כאמור בסעיף 17 לחוק משכן הכנסת, אזי המדובר בתנאי שנקבע בחוסר סמכות ועל כן הנו בלתי חוקי ודינו פסלות.

על כך השיבו נציגי הכנסת, כי הם סברו בעת קביעת הנוהל שאין צורך לעגנו בתיאום עם יו"ר הכנסת, מאחר שהנוהל אינו מנוגד לפקודת המשטרה ולתכליתה, מאחר וגם סעיף 17 לפקודה זו קובע כי תקופת שירותו של השוטר תוארך בכל פעם בחמש שנים ע"י מפכ"ל המשטרה.

לפיכך, תכלית הנוהל היא להתוות ולתחום את שיקול הדעת הרחב המוקנה למפכ"ל המשטרה, ובהתאמה לקצין הכנסת, להאריך את שירותם של שוטרים לתקופה של עד חמש שנים.

עוד טענו נציגי הכנסת כי הנוהל אינו מוסדר במסמך כתוב אחד, אלא במסגרת מסמכים שונים ובפרקטיקה הנוהגת בפועל, וכי למרות זאת הוא ידוע ומוכר לכל אנשי המשמר.

החלטת בית המשפט לגבי חוקיותו של הנוהל

בית המשפט קבע בתחילה כי העובדה שהנוהג הנו למעשה נוהג לא כתוב, המורכב ממקבץ של הוראות בעל פה והנחיות של מפקדי משמר הכנסת מעידה על חוסר סבירות אינהרנטי לגביו.

בית המשפט פסק כי נוהל צריך להיות כתוב ומפורסם, כך שאלו הנדרשים או מבקשים לנהוג לפיו יוכלו לעשות כן מבלי לתהות בדבר תוכנו או שינויים שאולי הוכנסו בו.

והעיקר: בית המשפט קיבל את טענת העותר לפיה הנוהל הנו בלתי חוקי, מאחר והוא נקבע בניגוד לסעיף 17 לחוק משכן הכנסת.

סעיף זה קובע כאמור כי ניתן להחיל על אנשי משמר הכנסת תנאי שירות שונים מאלו החלים על שוטרים במשטרת ישראל רק בכפוף לביצוע תיאומים על ידי יו"ר הכנסת. במקרה דנן, הנוהל מחיל על אנשי הכנסת תנאי שירות שונים משל תנאי שוטרי משטרת ישראל בדבר קציבת שירותם.

לפיכך הנוהל היה צריך להיות מאושר על ידי יו"ר הכנסת ומאחר והדבר לא נעשה על ידו, המדובר בנוהל שנקבע בחוסר סמכות.

טענת נציגי הכנסת כי הסמכות נתונה בעניין זה לקצין הכנסת הנה חסרת בסיס, מאחר שקצין הכנסת רשאי לפעול אך בהתאם לסדרי העבודה אותם קובע יושב ראש הכנסת. קצין הכנסת אינו יכול לקבוע בעצמו את אותם ההסדרים.

עוד נקבע כי יו"ר הכנסת רשאי, במסגרת החלטות התיאום, שלא להחיל על אנשי המשמר תנאי שירות החלים על שוטרים, ובלבד שמדובר יהיה בהחלטה שתתקבל בתום לב ומשיקולים סבירים ועניינים.

ברם, לא הוכח שהשיקולים עליהם מתבסס הנוהל, בדבר ריענון שורות משמר הכנסת, מחשש לשחיקת אנשי המשמר, הינם אכן בגדר שיקולים עניינים. בית המשפט קבע כי לא הוכח כי מי מאנשי המשמר, ששירותו הסתיים בעקבות הנוהל, לרבות העותר עצמו, אכן נשחק בתפקידו.

כמו כן התקבלה טענת  העותר לפיה סביר להניח שדווקא שירות בתפקידים מבצעיים שבמסגרת התפקידים המזכים יביא לשחיקה מהירה, או מהירה יותר, של אנשי המשמר.

עוד קבע בית המשפט כי הפגם שנפל בנוהל לפיו הוא לא נקבע בתיאום עם יו"ר הכנסת כנדרש על ידי סעיף 17 בחוק משכן הכנסת איננו בגדר פגם טכני, אותו ניתן לרפא. שכן, בית המשפט פסק כי מן הראוי כי הכנסת תפעל בהתאם לחוקיה שלה, ובכללם חוקי העבודה, שנועדו להגן על אוכלוסיית העובדים, המצויה בעמדת נחיתות ביחס למעסיקים.

הדבר נכון שבעתיים עת מדובר בעובד שמעסיקתו הנה המדינה, כאמור בהליך ע"ע 1403/01 סרוג'י נ' המוסד לביטוח לאומי.

לפיכך, משלא בחן האורגן המוסמך של הכנסת האם יש לקצוב את תקופת שירותם של אנשי המשמר ולא שקל האם החרגת אנשי המשמר מההסדר החל על שוטרי משמרת ישראל מתחייב מאופי עבודתם, אין כל מקום להשאיר את הנוהל על כנו.

לאור כל האמור לעיל קבע בית המשפט כי הנוהל לא נקבע על ידי מי שהוסמך על פי חוק לקבעו וככזה אין לו תוקף. לפיכך נפסק כי הנוהל מבוטל ובעקבותיו מבוטלת גם החלטת הכנסת בדבר סיום שירותו של העותר במשמר הכנסת.

פיטרו אותך מסיבה לא ראויה או בהליך פסול?