צברת ותק במקום העבודה? קרא על זכויותייך

כמו בכל דבר בחיים לוותק ולניסיון המצטבר יש יתרון. עם הוותק המצטבר צוברים זכויות ככל שהדבר נוגע למקום העבודה שלך, ולכן חשוב שכל אחד מאיתנו ידע ויכיר בדיוק את מה שמגיע לו ככל שהזמן בו אנו עובדים חולף.

מהות הזכות ואופיה משתנים ומותאמים לסוג העיסוק וההסכם שנכרת בין העובד למעסיקו. דיני העבודה לא התעלמו מהזכויות המוענקות והשמורות לעובדים ותיקים. בתי הדין לעבודה נדרשים תדיר, לברר ולהכריע בתביעות של עובדים כנגד מעסיקים בגין אי תשלום תוספת ותק לשכרם.

חוק הגנת השכר אינו מחייב מעביד לשלם תוספת ותק לעובדיו. תשלום תוספת זו נובע בדרך כלל מהסכמים קיבוציים שנחתמו בין המעסיקים להסתדרות.

אם שר הכלכלה והמסחר חתם על צו הרחבה לאותו הסכם הכולל בתוכו תוספת ותק, הצו יחייב את המעסיקים באותם ענפים שצו ההרחבה חל עליהם. הסכמים קיבוציים נחתמים במגזר הציבורי ומעגנים מגוון זכויות לעובדים. במגזר הפרטי תשלום תוספת הוותק מותנה בהסכם מפורש בין המעסיק לעובד.

התוספת היא הוספת אחוז מסוים לשכר היסוד של העובד עבור כל שנת ותק נוספת. עצם העובדה שהיא נכללת בשכר היסוד היא תשפיע כמובן על הפרשות לפנסיה ועל פיצויי פיטורים, בניגוד לתשלומים אחרים שלא משפיעים כדוגמת: דמי חופשה, דמי מחלה, הבראה וביגוד כפי שמפורט בסעיף 24 לחוק הגנת השכר.

אם הוחלט בהסכם ובצו הרחבה לשלם תוספת ותק, כדאי לעובד שהתוספת תופיע בנפרד במסגרת תלוש המשכורת. זו הדרך הברורה והפשוטה למעביד להוכיח שהוא שילם לעובד. שילוב תוספת שכזו ברכיב אחר בשכר עלול להבליע אותה ולהקשות על דרכי הוכחת התשלום למקרה של ויכוח או תביעה בעתיד.

לפי סעיף 3 לחוק שכר מינימום תוספת ותק שמשולמת לעובד המשתכר שכר מינימום לא תובא בחישוב שכרו, אלא תשולם בנפרד כמו שמשולמת תוספת משפחה, משמרות, פרמיה, מענקים והחזרי הוצאות. רכיבי שכר המינימום שיבואו בחשבון הם: שכר יסוד או משולב, תוספת יוקר ותוספת קבוע שמשולמת לעובד בגין עבודתו.

עמדתו של בית המשפט לגבי ותק של עובד

מהותה של הזכות לתוספת ותק במשפט העבודה נבחנה ביסודיות בערעור בפני בית הדין הארצי לעבודה בהליך ע"ע 132/10 אילן בוסקילה נ' סער ביטחון בע"מ.

בערעור זה נבחנה בקשה של מספר עובדים לאשר תביעתם לתשלום תוספת ותק כתובענה ייצוגית על פי החוק ובמסגרתו.

קודם שדן והחליט בית הדין הארצי בעניין הזכות לתובענה ייצוגית הוא קבע את עמדתו העקרונית ופסיקתו בעניין תוספת הוותק גם של העובדים התובעים בענף השמירה והאבטחה.

לפי הנפסק הזכות לתוספת ותק מעוגנת בהסכם הקיבוצי הכללי בין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, האיגוד הארצי של עובדי שמירה ואבטחה, לבין הארגון הארצי של מפעלי השמירה בישראל.

הסכם זה נחתם ביום 12 ביולי 1972 ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7019/1972.

בהסכם זה נקבע בין השאר כי צד ב' ישלם לכל עובד, למעט עובדי אבטחה, תוספת ותק שנתית בשיעור התעריף ליום לכל שנת עבודה עד למקסימום של 10 שנות עבודה.

הוראות ההסכם הקיבוצי הורחבו בצו הרחבה בענף השמירה משנת 1973 ושם מוגדרת תוספת הוותק בזו הלשון:

"המעביד ישלם לכל עובד, למעט עובדי אבטחה, תוספת ותק שנתית בשיעור 1.48 לירות ליום לכל שנת עבודה, עד למקסימום של 14.80 לירות ליום לאחר 10 שנות עבודה. תוספת הוותק לעובדי אבטחה תהיה בשיעור של 2.12 בעד כל שנת עבודה עד למכסימום של 21.20 לירות, לאחר 10 שנות עבודה...".

לפי בית הדין, תוספת ותק הפכה לחלק מהזכויות הקוגנטיות במשפט העבודה המגן. הסכומים המפורטים בהסכם הותאמו ועודכנו.

לטעמו של בית הדין, תוספת ותק מכוח ההסכם הקיבוצי, הינה בעלת מאפיינים של חקיקת מגן. תוספת ותק, בשיעור שנקבע בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה, מהווה חלק משכר העבודה לצרכי הפרשה לפנסיה.

בערעור הנדון בפניו קבע בית הדין כי לתוספת הוותק נפקות אף בכל הנוגע למימושן של זכויות קוגנטיות נוספות ושיעורן. כך, לפי סעיף יב' להסכם הקיבוצי, נכללת הזכות לתוספת ותק בבסיס שכרו של העובד לצורך חישוב הפרשות עבור פיצויים, פנסיה ותגמולים.

לפי סעיף ט' לצו ההרחבה בענף השמירה, נחשבת הזכות לתוספת הוותק כשכר עבודה לצורך חישוב תוספת יוקר.

בערעור הנדון לא חסכו בתי הדין האזורי והארצי ביקורת נוקבת על הסתדרות העובדים שלא פעלה לאכיפת הזכות לתוספת ותק והעדיפה שהתובעים יתבעו באופן פרטני.

לפי בית הדין הארצי לעבודה ההסתדרות לא עשתה הנדרש לאכיפת הזכות לתוספת ותק.

"ההסתדרות לא בחנה את זכאות העובדים לתוספת ותק ויישומה על פי ההסכם הקיבוצי ומימושה העדכני בשכר במישור הקיבוצי, ואף לא פעלה באמצעות המנגנונים העומדים לרשותה כארגון עובדים ובהם: יישוב חילוקי דעות בוועדה פריטטית לפי הוראת סעיף כ"ט להסכם הקיבוצי משנת 1972; משא ומתן קיבוצי; הפעלת כוח ארגוני; בוררות; הגשת תובענות בבתי-הדין לעבודה בהליך קיבוצי ועוד. על כל אלה פסק בית הדין ביחס להסתדרות: דבר מכל אלה לא נעשה בענייננו".

בשולי ההחלטתו בערעור קבע בית הדין הארצי כי נשללה מיסודה זכותם של העובדים לתשלום תוספת ותק המעוגנת בהסכם הקיבוצי הכללי החל על חברות השמירה הנתבעות.

בתקופות הרלבנטיות לתביעה, חברות השמירה המעסיקות, לא שילמו לעובדים התובעים את תוספת הוותק, אף הודיעו כי אין בכוונתן לשלם תוספת זו לעובדיהן בעתיד לבוא.

כל העת הזו, נקטה ההסתדרות במדיניות של "שב ואל תעשה" ונמנעה מלנקוט בפעולה קיבוצית למימוש זכותם של העובדים לתשלום תוספת ותק. וזאת, ולמרות היותה צד ישיר להסכם הקיבוצי מכוחו נתבעה אותה זכות.

בנסיבות חריגות אלה אין מניעה לאשר לתובעים להגיש תובענה ייצוגית על אי תשלום תוספת ותק ולכן. הערעור על החלטת בית הדין האזורי שלא לאשר, התקבל בבית הדין הארצי שהורה לבית הדין האזורי לדון מחדש בתביעה שבפניו.

קראו בהרחבה: אלו הזכויות שתלויות בוותק שלך במקום העבודה!