{if 0} {/if}
|
חברה מסחרית מורכבת מאנשים המניעים ומנהלים אותה וכמו כל תאגיד היא בעלת זכויות וחובות. אך כדרכו של עולם, גם היא עשויה להגיע למצב של פירוק ולעיתים אף לחדלות פירעון ועקב כך היא אינה יכולה לשלם את חובותיה לנושיה.
הכרזה על חברה מסחרית כחדלת פירעון, יכולה להיעשות או על ידי החברה עצמה או בבקשה שמוגשת על ידי נושה יחיד או על ידי קבוצת נושים.
זה המקום לציין שבין נושיה יכולים להיות גם עובדיה, זאת אומרת שהעובדים בחברה יכולים גם הם להיחשב כנושים ואף להיות אלה המבקשים את פירוקה של החברה ככל נושה אחר.
בקונסטלציה שבה חברה מסחרית הופכת להיות חדלת פירעון, לעובדים יש זכות קדימה בנוגע לחובות החברה ומשכורת העובד תזכה לקדימות לפני חובות רגילים.
המחוקק לא העלים את עינו מסיטואציה מאד לא רצויה שבה עובד נשאר בחיסרון כיס, על כן החוק בישראל מקנה זכויות סוציאליות לעובדים של חברות בפירוק וזכויות אלו ממומשות באמצעות המוסד לביטוח לאומי.
חשוב לציין כי זכויות העובדים בנסיבות שכאלו אינן מסתכמות רק בחסדי הביטוח הלאומי. לעובדים הפועלים יחדיו יש כוח רב, הן ברמה הקיבוצית בפני בית המשפט שדן בפירוק החברה והן באפשרותם להגיש תובענות נזיקין נגד בעלי המניות, בנסיבות בהן רשלנותם היא אשר הביאה לפירוק החברה, הכוונה היא כשמדובר במקרים של מרמה.
פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, נוסח חדש, התשנ"ה- 1995, מונה את זכויות העובדים בחברה שהחלה בהליכי פירוק.
בטרם נפרט את הזכויות עלינו לציין את העובדה, כי לעובד קמה עילה לקבלת גמלה מהביטוח הלאומי בנסיבות המתוארות, בהתקיים אחד התנאים הבאים:
שכר עבודה - שכר העבודה של העובד ישולם כהגדרתו בחוק הגנת השכר, כלומר לא ישולמו רכיבי שכר אשר אינם מוכרים כשכר עבודה.
לדוגמא: הוצאות רכב, החזר בגין שימוש בטלפון, ביטוח רכב וליסינג.
מנגד, כן ישולם לעובד שכר עבודה בגובה חוב השכר או פיצויי הפיטורין שהחברה המצויה בפירוק חייבת לו.
יחד עם זאת, הסכום שישולם לא יעלה על פי 13 מגובה שכר המינימום וכמו כן, על החוב להיות עדכני לשנים עשר החודשים האחרונים בהם עבד העובד.
פיצויי פיטורין - הכלל בנוגע לשכר עבודה רלוונטי גם לצורך תשלום פיצויי פיטורין, אך חשוב לציין כי חוק הביטוח הלאומי מאפשר תשלום פיצויי פיטורין בכפוף לכך, שאין עובד נהנה מקופת גמל אשר תיטול על עצמה את חבות הפיצויים.
חוק חופשה שנתית - עובד אשר החברה בה עבד מצויה בפירוק יהיה זכאי גם לתשלום בגין ימי החופשה השנתית וזאת בהתאם לחוק חופשה שנתית, התש"א- 1951.
הסכום ישולם על פי המקסימום הקבוע בחוק, שהוא 14 ימים בגין כל שנה, במשך 4 השנים הראשונות.
קופת גמל - במקרים בהם המעסיק לא העביר גמלה כדין לקופת הגמל וזאת בהתאם לתנאי העבודה או לפי הסכם קיבוצי ככל שזה קיים, על הביטוח הלאומי להעביר את התגמולים לקופת הגמל.
עובד שנפטר - במקרה של עובד אשר נפטר ובתנאי שבמועד הפטירה היה זכאי לקצבאות מהביטוח הלאומי, יקבלו שאריו את הקצבה, כפי שהיה העובד מקבל אילו היה חי.
שארים הינם התלויים או הסמוכים על שולחנו של הנפטר, משמע בן זוג וילדים.
הגשת תביעה - לעובד הזכאי לפיצויים מהמוסד לביטוח הלאומי, קיימת האפשרות להגיש את תביעתו, באמצעות הנאמן אשר מונה לטפל בענייני החברה.
הביטוח הלאומי אמנם אינו מעניק החזר של מאה אחוזים ולרוב העובד, אשר הרוויח סכומים גבוהים מאלה אשר ישולמו לו על ידי הביטוח הלאומי לבטח נפגע מהמצב, אך יחד עם זאת מדובר בביטחון סוציאלי מן המעלה הראשונה.
פקודת החברות, נוסח חדש, תשמ"ג- 1983, קובעת את סדר החזרת החובות של חברה, בעוד שפקודת פשיטת רגל קובעת את סדר החזרת החובות במקרים שפושט רגל הינו אדם פרטי, על אף שגם אדם פרטי יכול להיות מעסיק.
כאשר עסקינן בחברה, סעיף 353 לפקודת החברות, קובע כי חלוקת נכסי חברה תעשה על פי דיני פשיטת הרגל בכל הנוגע לחובות מובטחים, כקבוע בפקודת פשיטת הרגל.
עם זאת, סעיף 354 לפקודת החברות, קובע כי שכר עבודה יזכה לקדימות, לעומת רוב חובות החברה המצויה בפירוק. הקדימות חלה על שכר עבודה, עד לסך של 21,000 ₪.
כלומר, אם משכורתו של עובד הייתה כ-30,000 ₪ בחודש, הוא לא יפוצה מעבר לסך של 21,000 ₪. כך שלמעשה ככל שמשכורתו של עובד הייתה נמוכה יותר, הרי הוא יהנה ממלוא גובה הכנסתו בנסיבות של פירוק החברה.
חובות שכר בפירוק יהנו מדין קדימה על פני חובות בגין אי תשלום וניכוי מס במקור. בנוסף חוב שכר יהיה קודם לחובות לטובת אוצר המדינה ודמי שכירות לבית העסק.
חובות שכר יהיו קודמים לחובות רגילים כמו למשל ספקים המספקים סחורה לחברה בפירוק. חובות אלו מכונים חובות רגילים והם מצויים בתחתית הקדימות, הן בפירוק חברה והן כאשר מדובר באדם פרטי הפושט רגל.
יחד עם זאת, שכר עבודה לא יהיה קודם להלוואה שניתנה לצורך תשלומי חובה של החברה המצויה בפירוק, כלומר אם אדם או בנק, הלווה לחברה בפירוק כספים לצורך תשלומי חובה במסגרת הליך הפירוק, יהיה לו לנושה בנסיבות כאלו דין קדימה גם על שכר עבודה.
שכר עבודה לא יזכה לקדימות מול הוצאות הניהול של נכסי פושט רגל או מפרק חברה. מדובר בהוצאות ניהול כדוגמת אגרות בית משפט, שכר למפרק או לנאמן ועוד.
ראשית, הכלל בנוגע לעובדים בעת פירוק חברה הוא כי פירוק חברה כמוה כמתן הודעת פיטורין על כל המשתמע מכך. לעובד במקום העבודה הזכות והיכולת לברר אודות מצבה.
לכן, כאשר מתעורר חשש כי החברה בה מועסק העובד מצויה בקשיים, מומלץ לפנות להתייעצות עם עורך דין וכן לדרוש גילוי נאות מצד מעסיקיו. כמו כן, מומלץ לעובדים לפעול במשותף אל מול החברה - תמיד באמצעות עורך דין מטעמם.
על עובדים להיות ערניים למצבה הכלכלי של החברה, כך לדוגמא כאשר ישנם איחורים בתשלום שכר עבודה, קיצוצים נרחבים או הליכי פיטורים - יש להיות עם היד על הדופק.
כאשר מתקיימים הליכי פירוק, מומלץ לעובדים בין אם בדרך של התאגדות או בין אם כפרטים, לבחון את התנהלות החברה והסיבות שהביאו לפירוקה.
לדוגמא, אם חברה הגיעה למצב של פירוק עקב ניהול כספים רשלני של הנהלתה או כתוצאה מרשלנות של רואי החשבון של החברה, הרי שלעובדים יש אפשרות להגיש תובענה נזיקית נגד אותם בעלי תפקידים.
כאשר החברה מצויה בהליכי פירוק, על העובד למצות את זכויותיו מול הביטוח הלאומי. באפשרותו להיעזר בנאמן לצורך הגשת תביעת חוב וכמו כן, כמו שאנחנו נוהגים להמליץ - יש לפנות אל עורך דין המתמחה בדיני עבודה לצורך בחינת המקרה וקבלת סיוע וליווי משפטי הולם.
זיכרו כי על החלטות המוסד לביטוח לאומי ניתן לערער ולאחר מכן אף לפנות אל בית הדין לעבודה לצורך ערעור שני.
האחראי כלפי העובדים מיום תחילתם של הליכי הפירוק הוא מפרק החברה בכפוף לביקורת השיפוטית של בתי המשפט.
פקודת החברות וגם פקודת פשיטת הרגל קובעות כי נושה יגיש תביעת חוב נגד חברה או פושט רגל לנאמן או למפרק, על כן עובד ככל נושה צריך לפנות למפרק בתביעת חוב אשר תועבר לביטוח הלאומי.
החוק מאפשר לכל נושה לערער, על החלטות הנאמן או המפרק, לבית המשפט המחוזי ולכן מומלץ כאמור להסתייע תמיד בייעוץ משפטי חיצוני. המפרק חב בחובת אמונים לפי כל נושה וכל שכן כלפי עובד. רשלנות של מפרק או מרמה מצידו מקימה עילת תביעה כלפיו בנזיקין ואף בסנקציות פליליות בעת הצורך.
יש לציין כי בין היתר, חובת המפרק כלפי העובדים לבחון ולעמוד כל תביעה ותביעה אישית של עובד, לרבות בנוגע לנושא זכויות העובד, השכר המגיע לו ושאר הזכויות הסוציאליות מהן נהנה העובד בתקופת עבודתו.
על המפרק לסייע לחברה המצוייה בפירוק בנאמנות מוחלטת ובהגינות, על מנת לנסות ולהחזירה לפעילות במידת האפשר או לחסל את חובותיה, לפרק אותה מנכסיה ולסגור אותה. כל פעולות המפרק אמורות להתבצע בראייה רחבה ותמיד לטובת העובדים והנושים בכלל.
המוסד לביטוח לאומי הוא הגוף הממונה על מדיניות הרווחה של מדינת ישראל ומתוקף תפקידו עליו לספק רשת ביטחון לכל אזרחי ישראל.
בנסיבות כאלו, תפקידו של הביטוח הלאומי הוא מתן סעד לעובדים ועליו למלא את החסר שהושאר על ידי החברה המצויה בפירוק.
עובד שעבודתו הופסקה עקב פירוק או פשיטת רגל, צריך לפנות לביטוח הלאומי ולמלא טופס 5305 - תביעה לתשלום חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורין בפשיטת רגל ופירוק תאגיד.
לטופס יש לצרף אישור מס הכנסה, לצרכי פטור ונקודות זיכוי, שלושה תלושי משכורת אחרונים, מכתב פיטורין או אישור על פשיטת רגל, אישור מקופת הגמל ואישור פנסיה. כמו כן רצוי גם לצרף צילום שיק לצורך אימות מספר חשבון הבנק.
את הניירת יש להגיש למפרק או לנאמן אשר מונה על ידי בית המשפט.
במידה וקיים קושי באיתורו, יש לפנות למשרד כונס הנכסים הרשמי במשרד המשפטים. כל בירור בנוגע לסטטוס בו מצויה התביעה אותה הגיש העובד, אמור להיעשות באמצעות פניה למפרק.
הגמלה תכלול את השכר שטרם שולם לעובד, את פיצויי הפיטורין ואת התגמולים שלא הועברו על ידי המעסיק לקופת גמל. תחילה משולם שכר העבודה ולאחר מכן ישולמו פיצויי פיטורין. הסכום המרבי שישולם לעובד בגין שכר עבודה ופיצויי פיטורין הוא 112,000 ₪.
לאחר שתוגש התביעה למפרק, יועברו הפרטים למוסד לביטוח לאומי, אשר לו הסמכות לחלוק על הסכומים, לקזז מהם ואף לדחותם.
משך זמן הטיפול בתביעת חוב שכזו, עשוי לנוע בין מספר שבועות לחודשים ספורים וזאת בהתאם לנסיבות, למספר הנושים ולסך הכספים אותם ניתן לממש במסגרת הפירוק. הכספים המאושרים על ידי הביטוח הלאומי, יועברו לחשבון הבנק של העובד התובע.
בהליך ת"א מרכז 12923-02/11 ינאי חלפון נגד נזאם אבו רביעה, הגישה קבוצת עובדים במכבסה שנכנסה להליכי פירוק, בקשה לבית המשפט להורות על תשלום שכר עבודתם.
העובדים התלוננו על התנהלות לא נאותה מצד הנאמן וטענו כי לא שולם להם מלוא שכרם. הנאמן מנגד טען כי ישנו קושי בדרישת התשלום של עובדים מסוימים, עקב מחלוקת בנוגע לימי חופשה ושכר ככלל. בית המשפט קיבל חלק מטענותיהם של עובדים מסוימים, אשר הגישו תחשיבי שכר מסודרים.
בהליך פר"ק ירושלים 21297-01/14 אהרון ערב בן עמי ו-51 מבקשים נוספים נגד כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים, הוגשה בקשה לפירוק נגד חברה מטעם עובדיה מן הטעם שהחברה אינה עומדת בחובותיה.
העובדים טענו כי בקשת הפירוק הוגשה על מנת להבטיח את זכויותיהם ואת שכרם. בית המשפט הורה על צו כינוס נכסים אשר ניתן טרם הפירוק ומינה מפרקת זמנית אשר בחנה את תביעות החוב של העובדים.
יחד עם זאת העובדים טענו כי המפרקת הזמנית נוהגת שלא כדין, עקב קשרים שיש לה עם בעלי המניות של החברה המתפרקת.
בית המשפט לא מצא סיבה להחליפה, אך בד בבד הורה על הארכת מינויה על מנת לאפשר תביעות חוב ובנוסף אף הורה על הקפאת כל ההליכים נגד החברה, במטרה לייעל את האפשרות לשלם את שכרם של כל העובדים.
יש לך שאלות לגבי מעמדך כעובד/ת בחברה תחת פירוק?
חייג/י למוקד הייעוץ של פורטל זכויות העובדים: 072-336-0524