ערעור על פסק דין או החלטה בענייני עבודה

בית הדין לעבודה פסק או קיבל החלטת ביניים שאינה מטיבה איתך? עורך הדין שלך סבור כי ניתן וצריך לערער בפני בית הדין הארצי?

הסקירה שלפניך מסבירה כיצד ומתי ניתן וצריך להגיש ערעור על החלטה של בית הדין לעבודה ומהי הפרוצדורה הנכונה לשם כך.

ישנם שני סוגי תביעות אשר ניתן להגיש לבית הדין לעבודה – תביעות בנושא יחסי עובד ומעביד, ותביעות נגד המוסד לביטוח לאומי.

התביעות הנוגעות ליחסי עובד ומעביד מוגשות בבית הדין האזורי שבתחום שיפוטו נמצא מקום העבודה או מקום ביצוע העבודה והן כוללות תביעה לתשלום שכר עבודה, תביעה לתשלום פיצויי פיטורין ותביעה לתשלום קצבה.

הדיון בתביעות נגד המוסד לביטוח לאומי נערך בבית הדין האזורי הקרוב למקום מגורי התובע כאשר נושאי התביעות הינם: הכרה בתאונת עבודה, גמלת סיעוד ותשלומי קצבאות ומענקים, ערעור על החלטת ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי ותביעה לדמי אבטלה ולהבטחת הכנסה.

אם אחד הצדדים אינו מרוצה מפסק הדין ניתן להגיש ערעור, המוגדר מבחינה משפטית כפניה לבית משפט בערכאה גבוהה יותר מזו שבה הוחלט על פסק הדין. מטרת הפניה היא שהשופטים בערכאת הערעור ידונו שנית בהחלטת קודמיהם וישנו את הפסיקה במידת הצורך.

הגשת ערעור בזכות או ברשות

במקרה שבו לאחר הכרעת הדין בערכאה הראשונה רשאי כל צד לממש את זכותו לערער לערכאה גבוהה יותר, מדובר בערעור בזכות.

למשל: שני צדדים שעניינם נדון לראשונה בבית משפט השלום, רשאים להגיש ערעור בזכות בבית המשפט המחוזי.

במצב של ערעור ברשות, הצד המעוניין לערער זקוק לאישור בית המשפט על מנת להגיש את כתב הערעור.

מצב זה מתרחש לאחר שהוגש כבר ערעור בזכות והצד המערער מחליט להגיש ערעור נוסף.

כאשר מדובר בבית הדין לעבודה, הערכאה הראשונה בה נערך הדיון הוא בית הדין האזורי.

במקרה שאחד הצדדים מעוניין לערער על פסיקתו, הוא רשאי לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים המשמש ערכאת ערעור על פסקי דין של בתי הדין האזוריים.

כאשר מדובר בערעור על פסק דין של שופט, ישמע הערעור בבית הדין הארצי לעבודה. ערעור בזכות יוגש תוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין בבית הדין האזורי.

ערעור בזכות על פסק דין של רשם יש להגיש לבית הדין האזורי בו מכהן הרשם.

המועד להגשת ערעור ברשות על פסק דין של בית דין אזורי לעבודה הוא חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה.

תביעות הנוגעות לשכר עבודה וזכויות נלוות, פיצויי פיטורין וקצבה, המגיעות עד לסכום מסוים המתעדכן מעת לעת, ידונו בבית הדין לעבודה בהליך דיון מהיר – דיון בו כל העדויות, הראיות והמסמכים מוצגים במועד אחד.

צד המעוניין לערער על פסק דין שהוכרע בדיון מהיר נדרש להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך חמישה ימים ממועד מתן פסק הדין. אם ניתנה רשות ערעור, בית הדין הארצי קובע את מועד הגשת כתב הערעור.

 דיון בערעור על פסק דין של רשם יערך בית הדין האזורי לעבודה, ואילו ערעור על פסק דין של שופט יערך בין כתלי בין הדין הארצי.

אם אחד הצדדים מעוניין לערער על החלטת ביניים, עליו לבקש רשות ערעור מבית הדין הארצי לעבודה עד חמישה עשר ימים ממועד קבלת עותק ההחלטה, וזאת בין אם החלטת הביניים ניתנה במעמד צד אחד ובין אם במעמד שני הצדדים.

ערעור על החלטת ביניים של רשם תוגש לבית הדין שבו פועל הרשם תוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה. אם החלטת הביניים ניתנה בהליך דיון מהיר, ניתן להגיש ערעור על פסק הדין, אך לא ניתן לבקש רשות ערעור.

במקרה שרוצים להגיש ערעור על פסק דין בנושא ועדות רפואיות, יש לבקש רשות ערעור מבית הדין הארצי לעבודה תוך שלושים ימים ממועד מתן פסק הדין.

במקרה של ערעור על פסק דין שניתן נגד המוסד לביטוח לאומי או נגד שירות התעסוקה, אין צורך בבקשת רשות ערעור, וניתן להגיש כתב ערעור תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין. אם כן הוגשה בקשת רשות יש לצרף אליה את פסק הדין או ההחלטה בשני עותקים.

הפרוצדורה וסדרי הדין בערעור

הפרטים והשלבים החשובים בהליך הטכני של הגשת הערעור הם ערכאת הערעור אליה יש לפנות, מועדי הגשת הערעור והגשת ההעתקים.

בית הדין לעבודה כולל את ערכאת בית הדין האזורי ואת בית הדין הארצי, המתפקד כערכאת ערעור של בית הדין האזורי. ערכאת בית הדין האזורי מונה חמישה בתי דין אזוריים הפזורים ברחבי הארץ, ועל פסקי הדין המתקבלים בהם ניתן להגיש ערעור בבית הדין הארצי לעבודה.

על פסיקותיו של בית הדין הארצי לא ניתן לערער, אך כן ניתן להגיש עתירה לבית הדין הגבוה לצדק אשר יתערב בפסיקה רק במקרים חריגים ובשני תנאים מצטברים בלבד: במקרה שבהכרעת בית הדין הארצי נמצאה טעות משפטית וכאשר הצדק מחייב התערבות של בג"צ.

בנוסף, מחוייב בית המשפט העליון לבדוק האם לערעור יש חשיבות ציבורית הנוגעת לכלל וחורגת מעבר לעניינו הפרטי של העותר.

דוגמה למקרה בעל חשיבות ציבורית בו בית המשפט העליון מצא לנכון להתערב הוא פסק דין תקדימי שניתן ב–17.5.2012 בהליך בג"ץ 1758/11 גורן נ' הום סנטר בע"מ.

הרקע למקרה הוא תביעה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב על ידי עובדת שטענה ששכרה נמוך מזה של גבר שעבד אצל המשיבה בתפקיד זהה. העותרת זכתה בתביעה הן לתשלום הפרשי שכר לאור חוק שכר שווה לעובדת ולעובד התשנ"ו, והן לפיצוי לאור חוק שוויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח.

המשיבה הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בטענה שהוכחת תביעה לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד אינו מזכה את העובדת באופן אוטומטי גם בפיצוי לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
בית הדין הארצי קיבל את הערעור, אך העותרת הגישה עתירה לבג"ץ.

עתירתה הוגשה אמנם למעלה משלוש שנים לאחר מתן החלטת בית הדין הארצי, אך למרות זאת החליט בית המשפט העליון לדון בעתירה בשל חשיבותה הציבורית "הנוגעת ליחס בין דברי החקיקה השונים המסדירים את איסור ההפליה בין גברים לנשים במקום העבודה" לדברי השופטים.

בית המשפט הגבוה לצדק קבע שזכות הניתנת לפי חוק שכר שווה לעובד ולעובדת מהווה ראיה מספיקה להוכחת תביעה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה שבמסגרתו נדרש המעביד להוכיח שמין העובד לא היה אחד השיקולים לקביעת גובה השכר.

במקרה זה המעביד לא הוכיח שיש הצדקה לפער של 35% בשכר בין העובד לעובדת ומכאן שהתרחשה כאן אפליה מחמת מין המובילה לזיכוי התובעת בפיצויים.

מועד הגשת ערעור

המועד להגשת ערעור בזכות על פסק דין של בית דין אזורי הוא שלושים ימים מיום השימוע, או מהיום שבו הומצא למערער פסק הדין אם ניתן בהיעדר הצדדים.

 המועד להגשת ערעור ברשות על החלטת בית דין אזורי הינו עד חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה במקרה שניתנה בפני המבקש, או מיום המצאתה אם ניתנה לא בפניו.

במקרה שניתנה רשות לערער, המועד להגשת הערעור על החלטת בית הדין האזורי יהיה חמישה עשר ימים מיום מתן הרשות. אם לא הוגש כתב ערעור במועד זה, בקשת הרשות לערער תיחשב ככתב ערעור.

הגשת הערעור במספר עותקים

מספר העותקים שנדרש להגיש  שונה בכל ערכאה: ערעור לבית הדין הארצי לעבודה ימסר בחמישה עותקים של כתב הערעור, ולאלו יצורפו עותקים נוספים כמספר המשיבים.

ערעור לבית הדין האזורי לעבודה ימסר בשלושה עותקים של כתב הערעור, ולאלו יצורפו עותקים נוספים כמספר המשיבים.

דוגמא לערעור

בערעור לבית הדין לעבודה היא נדרשו השופטים להכריע לגבי תשלום שעות נוספות בגין שעות שבמהלכן שהו העובדים במקום העבודה בתורנות.

הרקע לערעור הוא עובדי תחזוקה בבית ספר שדה שביצעו מדי פעם תורנויות בימי חול ושבת והגישו תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בטענה שהם זכאים לתשלום שעות נוספות בגין שעות אלו.

בית הדין האזורי דחה את תביעתם בנימוק שהשעות בהן הם נכחו בבית הספר בעודם בכוננות לפי דרישת המעסיקה אינן שעות בהן עבדו בפועל כל עוד לא בוצעה בהן עבודה.

העובדים סירבו לקבל את פסק הדין והגישו ערעור לבית הדין הארצי.

שופטי בית הדין הארצי קבלו את הערעור ונימקו בפסק הדין שגם הזמן בו המערערים שהו בבית הספר כאשר הם מוכנים לבצע מטלות לטובת המשיבה, נחשב לשעות עבודה לאור סעיף 1 לחוק שעות העבודה ומנוחה התשי"א לפיו שעת עבודה הנה "הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה".
 
דוגמא נוספת

בית דין אזורי נדרש להכריע במחלוקת על רקע השאלה מתי מוגדר אדם כבעל לקות שמיעה הנגרמת בשל תאונת עבודה.

לטענת העובדים, מספיק שבמהלך העבודה כושר השמיעה פחת בתדירויות גבוהות על מנת שליקוי השמיעה יוכר כתאונת עבודה. הם התבססו על סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי המגדיר מהם התנאים להכרה בליקוי שמיעה כתאונת עבודה ובית הדין קיבל את תביעתם.

המוסד לביטוח לאומי לא השלים עם פסק הדין והגיש ערעור לבית הדין הארצי בטענה שנדרשת גם פגיעה בדיבור המהווה נזק על מנת שהאירוע יוכר כתאונת עבודה.

בית הדין הארצי קיבל את הערעור וקבע שליקויי השמיעה לא יוכרו כנפגעי תאונת עבודה שכן לא הוכח קשר סיבתי ממשי בין הליקוי לבין תנאי העבודה.

לפני שמחליטים: כדאי לקבל חוות דעת מקצועית!

אם בית הדין לעבודה החליט בעניינך, בין אם היית מיוצצג על ידי עורך דין ובין אם הגשת תביעה ללא יצוג משפטי, לפני שמקבלים החלטה על הגשת ערעור חשוב ורצוי להתייעץ עם עורך דין נוסף, שיבדוק את המקרה האישי שלך וייעץ לך לגבי האפשרות להגיש ערעור וסיכויי הצלחתו.

כפי שבוודאי שמת לב, דיני העבודה הנם ענף משפטי נרחב ודינמי, כאשר הסכמים קיבוציים ופסקי דין מתעדכהים ומשתנים חדשות לבקרים, ומכאן החשיבות הרבה שבקבלת החלטות מושכלת לפני הפניה לערכאות,לא כל שכן לפני הגשת ערעור בזכות או ברשות.

ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי אישי בנושא זכויות עובדים!