{if 0} {/if}
|
התקשרות עסקית בין ספק שירותים פרילנסר לבין לקוח שהוא חברה ו/או משרד ממשלתי, מקובלת ונפוצה מאד בשוק העבודה הישראלי. ניתן לפגוש בה במקצועות העיתונות, גרפיקה, מחשוב, יעוץ, כתיבת תוכן לאתרי אינטרנט ועוד. התנאים להתקשרות בין הצדדים נקבעים בחוזה בכתב ועליו חלים עליו דיני החוזים.
זו התקשרות שככל הנראה נוחה לשני הצדדים לה. נותן השירותים העצמאי יכול לבחור את לקוחותיו לפי טעמיו ושיקוליו, באפשרותו לקבוע עצמאית את סדר יומו, אין הוא מחויב לשעון נוכחות במשרדי הלקוח, הוא יכול לעבוד מהבית ולחסוך הוצאות על תפעול משרד.
הלקוח מצדו, משוחרר ממערכת יחסי עובד מעביד ומהזכויות והחובות הנלוות למערכת זו כעולה ממשפט העבודה. עיקרן לענייננו: תשלומי דמי חופשה, פיצויים, דמי הבראה, ימי מחלה, דמי חגים והפרשות סוציאליות לקרנות פנסיה.
מי שבחר לעבוד כפרילנסר חייב לדעת שלצד היתרונות של להיות עצמאי יש המון ניירת ודיווחים לרשויות המס כמתחייב בחוק. על העוסק העצמאי לפתוח תיק במע"מ, במס הכנסה ובמוסד לביטוח לאומי.
משעה שדווח לרשויות על הקמת העסק, הפרילנסר מוגדר כנישום החייב בניהול ספרי חשבונות ורישום תקבולים. אם הוא לא עוסק פטור ממע"מ עליו לשלם מקדמות עבור המע"מ שגבה מלקוחותיו, הנישום מחויב להגיש דוח שנתי על הכנסותיו וכל דוח והצהרות נוספות ככל שיידרש על ידי פקיד השומה. והפקידים האלו דורשים הרבה.
הנישום חשוף לביקורות וחקירות. כאב ראש לא קטן. לא כל פרילנסר מוכן להיות כלוא ברשת של רשות המסים. בצוק העיתים, גובר הגעגוע למעמד השכיר. שהמעסיק ישבור את הראש מול הרשויות, שעליו תחול חובת הדיווח ופתיחת תיק ניכויים.
מכיוון שלא ניתן ליהנות מכל העולמות בו זמנית, גם מיתרונות הפרילנסריות וגם מניתוק הקשר המחייב עם רשויות החוק והמס היושבות על צווארנו, קמו חברות שזיהו את המגמה והצורך והציעו לפרילנסרים להיות שכירים שלהם.
נניח שנסיבות החיים הובילו אותך לעבוד ככותב תוכן לאתרי אינטרנט במעמד של פרילנסר.
בחוזה ההתקשרות עם המעסיק אתה נדרש להמציא קבלה או חשבונית מס כנגד התשלום שתקבל. על סמך ניסיונם של רבים אחרים, אתה מחליט שלא מתאים לך להיכנס לרשת הסבוכה של רשויות המס ולשלם לרואה חשבון ויועצי מס עבור הגשת הדוחות וייצוג.
בשלב זה נכנסות לתמונה אותן חברות כמו: חשבונית לשכיר, חברות שכר וחברות העסקה.
הן מציעות לך להיות שכיר שלהן למרות שאתה עצמאי במהות העיסוק שלך. הכיצד? אתה מבקש לברר ונציג החברה מסביר לך כך: כתבת כמה מאמרים בחודש.
הגשת דרישת תשלום. הלקוח דורש חשבונית או קבלה כנגד התשלום. אתה הפרילנסר מעביר לחברה את התשלום שקבלת מהלקוח, החברה מוציאה לו חשבונית מס, אתה מקבל את התמורה שמגיעה לך באמצעות תלוש משכורת בניכוי עמלה של החברה עבור השירות בשיעור של כ–5%.
כך יוצא שאתה הפרילנסר רשום כשכיר של החברה המנפיקה את חשבונית, וככזה אתה מדווח לרשויות המס והביטוח הלאומי על ידי החברה.
החברה היא למעשה המעסיק שלך ובתוקף מעמד זה אתה זכאי להטבות ותשלומים המגיעים לך כחוק כמו: מענק לידה, תשלום בגין יציאה למילואים, החזר הוצאות, דמי נסיעות, מחלה ועוד. הסידור הזה מתאים למי שרוצה להשלים הכנסה, למי שנמצא בין עבודות ולקראת מיזם ניסיוני.
השאלה שעומדת למבחן קשורה להגדרת זהותו ומעמדו של הפרילנסר. אם הוא מוגדר כשכיר של החברה מנפיקת תלוש המשכורת שלו וחשבונית המס ללקוח, מהן זכויותיו וחובותיו.
אילו יחסים מתקיימים בין החברה לבינו? אם הוא באמת עצמאי כפי שמהות עיסוקו מעידה לפי כל אמת מידה מקובלת, מהן ההשלכות הנגזרות ממעמד זה?
נניח שהפרילנסר התקשר עם חברת חשבונית לשכיר. היא מנפיקה חשבונית למרות שלא היא נתנה את השירות בגינו התקבלה התמורה. היא רק מתווכת בין הפרילנסר, ללקוח שלו ולרשויות המס.
הפקת תלוש השכר מגדירה את הפרילנסר כשכיר. מפיקת התלוש משלמת את כל הימסים ומפרישה את הניכויים הנדרשים למוסד לביטוח לאומי, מס הכנסה ומס בריאות.
במידה וכעבור תקופה, הסתיימה התקשרות זו, הפרילנסר מובטל, תלושי השכר שקיבל בעבר מעידים שהוא שכיר וקמה לו הזכות לתבוע דמי אבטלה שמשולמים מקופת הביטוח הלאומי.
הזכות לדמי אבטלה שמורה רק לשכירים ולא לעצמאיים. הפרילנסר שלנו הוא למעשה עצמאי בעיסוקו ומעמדו הוגדר כשכיר רק מתוקף ההתקשרות עם חברת חשבונית לשכיר ודומיה.
בהנחה שחברת חשבונית לשכיר פועלת לפי החוק ומעבירה לביטוח הלאומי את הסכום המדויק ששיעורו נקבע בחוק, לכאורה, לא צריכה לקום צעקה.
אם הניכוי הועבר על שמו של הפרילנסר, אזי הוא זכאי לבקש דמי אבטלה במידה והוא מובטל. הוא כבר שילם את הפרמיה. הביטוח הלאומי לא אוהב את הסידור הזה. זהות הנישום צריכה להיות ברורה לטעמו ולא מעורפלת. הזהות קובעת את גובה התשלום.
לפי הביטוח הלאומי ובכפוף למבחן הכנסה מדורג, העצמאי משלם הרבה יותר מאשר השכיר. החברות שמגדירות את הפרילנסר כשכיר שלהם גורמות למוסד הזה לאובדן הכנסות.
בתפר הזה שבין הזהויות השונות, עלול להיווצר פער בתשלומים לרעת הביטוח הלאומי. המוסד לא מוכן לוותר על מקור הכנסותיו ולכן הוא פועל להסדיר את הסוגיה תוך ביצוע בקרות וחקירות בקרב החברות שמנפיקות תלושים וחשבוניות מס עבור הפרילנסרים.
הואיל והביטוח הלאומי לא פועל בחלל ריק ועושה דין לעצמו הוא כפוף להוראות החוק והפסיקה ומכוחן הוא רשאי לתבוע את מה שלהבנתו מותר לו.
כמה פרילנסרים סיפרו ל"דה מרקר" שנציגי הביטוח הלאומי מתקשרים אליהם ודורשים מהם תשלומים נוספים שמגיעים להם מתוקף מעמדם כעצמאי. מעובד בשם בדוי דני דרשו 60 אלף שקל, ממיכאל 100 אלף שקל.
הם לא מבינים מה הקפיץ דווקא עכשיו את הביטוח הלאומי, שנים הם עובדים עם חברות שמנפיקות להם תלוש משכורת וחשבונית. לתחושת הפרילנסרים הנתבעים לשלם, מס הכנסה התלבש על החברות הללו, מצא ליקויים, חלקן נסגרו והביטוח הלאומי עלה על הגל הזה ודרש את המגיע לו לטענתו.
פרופ' שרון רבין־מרגליות, מומחית לנושא דיני עבודה ודיקאן בית ספר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, מסרה בתגובה לפניית "דה מרקר" כי יש מקום להכיר בחברות השכר, במיוחד כאשר מדובר בפרילנסרים החסרים חוסן כלכלי וביטחון תעסוקתי.
בשני העשורים האחרונים חלו שינויים בשוק העבודה הישראלי, ובתוך כך נולדה שכבה גדולה של עובדים פרילנסרים. חלקם עבדו מול לקוח עיקרי אחד בלי שהיו להם זכויות סוציאליות או קרן פנסיה. להבנתה, מעמדם הוא בין עובד שכיר לעצמאי, אבל הביטוח הלאומי רוצה לכפות עליהם מעמד של עצמאי.
הביטוח הלאומי מסר גם הוא תגובה ולפיה חברות מדווחות על עובדים למרות שלמעשה הן אינן מעסיקות אותם אלא משמשות רק כגורם מדווח.
מאחר שיש השלכות משמעותיות הנגזרות ממעמד העובד אם זה שכיר או עצמאי, על זכויותיו וחובותיו בביטוח הלאומי, הכרחי לבדוק את המצב לאשורו. גם רשות המיסים מסרה כי תאסוף מידע לגבי החברות האמורות ותפעל בהתאם לממצאים.
שווה להמתין לתוצאות. יהיה מעניין.
פרילנסר? עובד/ת עם חשבונית לשכיר? יש לך שאלות?
ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי אישי מעורך דין מנוסה!