פרשנות לסעיף 14 בחוק פיצויי פיטורין

רבים מהעובדים במקומות עבודה שונים חותמים על הסכם עבודה, כאשר אחד מסעיפיו עוסק בתחולת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין.

לעומתם, רק חלק קטן מאיתנו מכירים את המשמעות האמיתית של סעיף 14 לחוק, ובסקירה שלפניך ניתן למצוא את ההסבר המלא ודוגמאות מתוך פסקי דין בהם דן בית הדין לעבודה בנושא.

עובד נקלט במקום עבודה בגיל צעיר. הוא עובד שעות רבות ומתפרנס בכבוד. הביטחון התעסוקתי לא מובטח לדורות. העסק יכול לפשוט רגל, העובדים יפוטרו ויצטרפו למעגל האבטלה.

העובד יכול להיפצע תוך כדי עבודתו או בתאונת דרכים, המוות אורב לכולנו בפינה מבלי להתחשב בגיל. אם שיחק לנו המזל, המשכנו לעבוד ברציפות עד גיל הפרישה לפנסיה. 

בקרות אחד מהאירועים המנתקים אותנו העובדים ממעגל העבודה או מהחיים, מישהו צריך לשלם לעובד שאיבד את כושר עבודתו, שפוטר וצריך לקבל פיצויי פיטורין, שנפטר ושאריו צריכים להמשיך לחיות, שפרש לגמלאות וזקוק הוא לקצבה.

המקור הכספי למימון אירועים אלו הוא תוכניות חיסכון באמצעות קרן פנסיה, קופת גמל וביטוח מנהלים.

התוכניות עברו רפורמות במהלך השנים. האחרונה שבהם והמשמעותית ביותר היא חוק פנסיה חובה שנכנס לתוקף בשנת 2008 המחייב את המעסיקים לבטח את עובדיהם בביטוח פנסיוני לפי בחירתם.

הביטוח הפנסיוני מתבצע באמצעות הפרשות עובד ומעביד. בשנת 2013 שיעור ההפרשות הכולל לפנסיה עומד על 15% מתוכן, 5% על חשבון משכורת העובד והיתר על חשבון המעסיק, 5% לתגמולים ו-5% לרכיב פיצויים.

בשנים עברו, הסכמים קיבוציים בין מעסיקים להסתדרות העובדים וצווי הרחבה שבאו בעקבותיהם הסדירו את הפעלת תוכניות החיסכון כמקור למימון פיצויי פיטורין, נכות, מוות ופרישה לגמלאות.

ואז, כל פעם שעובד פוטר או התפטר בדין מפוטר התעוררו השאלות הבאות:

• האם העובד זכאי לתשלום פיצויי פיטורין למרות שכל השנים המעסיק הפריש עבורו לקרן פנסיה או לקופת גמל או לכל תוכנית חיסכון אחרת?
   
• האם בחישוב פיצויי הפיטורין לפי הנוסחה של מספר שנות עבודה כפול המשכורת האחרונה צריך לנכות את הסכומים שהמעסיק הפריש לרכיב פיצויים?
   
• האם המעסיק זכאי לקבל את הכספים שהפקיד עבור העובד לפיצוי פיטורין לאחר שהתברר שאין העובד זכאי לקבלם בנסיבות התפטרותו ו/או בפיטוריו שלא מזכים אותו בפיצויים לפי העילות המפורטות בחוק?

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין הוא הסעיף הרלבנטי לענייננו והוא קובע כך: "תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר" .

כל אימת שמתעורר ויכוח או מוגשות תביעה על ידי עובדים כנגד המעסיקים נאחזים הצדדים בסעיף 14 לחוק הפיצויים כדי להוכיח את צדקתם.

בתי המשפט ובעיקר בתי הדין לעבודה נדרשים לפרש את הוראות החוק ואם הנסיבות והראיות שמובאות בפניהם מתיישבות עם הוראותיו או סותרות אותו. 

על מי ומה אנו מדברים?

דוגמאות מפסיקת בית המשפט לגבי סעיף 14

גונדבי נגד אליאנס חברה לצמיגים

מנחם גונדבי עבד כפועל ייצור בחברת "אליאנס חברה לצמיגים (1992) בע"מ. לאחר כ-18 שנות עבודה פוטר ביום 13/06/95. טענתו לפיטורים שלא כדין נדחו על ידי בית הדין לעבודה בתיק עב 913655/95.

לגבי רכיב הפיצויים נקבע באותו פסק דין כי החברה תשלם לעובד סך של 114,631 ₪ בניכוי הסכומים שנצברו לטובתו בקופות הגמל עד ליום 13.6.95, בסך של 54,072 ₪ וזאת על פי משכורת קובעת של 6,368.40 ₪.

על פסק דין זה הגישו שני הצדדים ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בהליך ע"ע 1510/02, בו ערערה הנתבעת על חיובה בפיצויי פיטורים מעבר לסכומים שנצברו לזכות התובע בקופות הגמל ואילו העובד ערער על הקביעה כי פיטוריו היו כדין.

בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה ביום 21/6/04 נדחה ערעור התובע. באשר לערעור החברה הנתבעת נקבע כי התיק יושב לדיון בבית דין האזורי להכרעה בשאלות האם סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים חל על התובע, מהו ההסכם הקיבוצי שחל בין הצדדים ומה היה שכרו הקובע של התובע לצורך ההפרשות לפיצויי פיטורים.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הסביר בפסק דינו (עב' 008769/04) כי מטרת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים היא להביא לכך שמעסיקים יפרישו באופן שוטף הפרשות שיעמדו לזכות העובד עם פרישתו או פיטוריו. יחד עם זאת, הוראת החוק נועדה למנוע מצב שיוטל על המעסיק נטל כפול של תשלומים והפרשות ואילו העובד המפוטר יהנה מכפל מכפל זכויות.

אם מעסיק רוצה להוכיח שהעובד אינו זכאי לקבלת פיצויי פיטורים באמצעות הוראת סעיף 14 הנוגעת להסכם קיבוצי החל על הצדדים או קיים אישור שר העבודה המורה במפורש כי ההפקדות לקרן מסוימת לצבירת פיצויי פיטורים באות במקום פיצויי פיטורים, עליו מוטל נטל ההוכחה ואותו דבר בנוגע להוכחת הסכום אשר הופרש לטובת התובע לקופות גמל.

החברה הנתבעת הציגה בפני בית הדין מספר הסכמים קיבוציים כדי להוכיח את צדקת טענתה. שני הסכמים משנת 1964 ומשנת 1979 לא היו רלבנטיים לעובד התובע ולכן אין בהם לתמוך בטענת הנגד.

הסכם קיבוצי נוסף משנת 1992 שהיה רלבנטי לעובדים במעמד יומי כמו זה של התובע קבע מפורשות, שההנהלה תפריש עבור העובדים בשכר יומי הפרשות חודשיות בגובה 1/3% 8 מן המשכורת הכוללת לקרן הפיצויים 'גדיש' וסכומים אלה כוללים ויבואו במקום זכות לפיצויי פיטורין וזאת לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין תשכ"ג 1963.

עוד נקבע בהסכם שהוצג כי ע"י ביצוע ההפרשות הנ"ל משוחררת החברה מכל חובה הקשורה בתשלום פיצויי פיטורין ו/או עריכת חשבונות בנדון ולעובד לא תהיה כל זכות לתבוע כספים נובעים כלשהם בגין פיצויי פיטורין מהחברה.

בסעיף נוסף בהסכם נקבע עוד: "מוסכם ומוצהר כי תשלומי החברה עפ"י הסכם זה לקרן הפנסיה יבואו במקום חובת תשלום 72% מפיצויי הפיטורים המגיעים לעובדים בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, בגין ועבור אותם עובדים שההסכם חל עליהם".

עם כזה הסכם שקובע מפורשות את הרכיבים הנדרשים בסעיף 14 לחוק לא נותר לבית הדין אלא לקבוע כי הסכם זה יכול לפטור את הנתבעת מתשלום הפיצויים לפי סעיף 14 לחוק ביחס לתקופה הרלבנטית בהסכם.

למרות שההסכם הקיבוצי תומך בטענות החברה הנתבעת היא לא הצליחה להציג לבית הדין תלושי שכר המתייחסים לתקופת עבודתו של התובע אשר קדמה לתקופה עליה חל הסכם 92' ולכן היא לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח את גובה הסכומים שהפרישה לתגמולים ופיצויים. אותו דבר קרה עם החברה בנוגע להסכם קיבוצי משנת 95 שהוצג אף הוא לאותה מטרה של החברה.

מפסק הדין עולה המסקנה הברורה שאין די בלהציג הסכם קיבוצי שיכול לתמוך בטענה העקרונית כעולה מסעיף 14 לחוק שעשויה לשחרר את המעסיק מתשלום פיצויי פיטורין אלא חובה להציג את תלושי השכר של העובד וגם את סכומי ההפרשות של המעסיק כדי להוכיח חד משמעית כמה כסף הועבר לזכות העובד.

זו הסיבה בעקבותיה דחה בית הדין את טענת החברה לפטור אותה מתשלום פיצויי פיטורין לעובד וקבע את זכאות העובד לקבלת מלוא סכום הפיצויים.

קראו בהרחבה: מתי ניתן להתפטר ולקבל פיצויים למרות חתימה על סעיף 14?

ד"ר אלחין נ' מכבי שירותי בריאות (עב ת"א 10927/06)

גם בתביעה זו, של ד"ר אלחינן שפוטר מעבודתו בקופת החולים נדרש בית הדין לפרשנות של סעיף 14 לחוק הפיצויים.

במהלך הדיון הוברר כי ביום 30/6/98 ניתן אישור כללי של שר העבודה שקבע כי התשלומים יבואו במקום פיצויי פיטורים ובלבד שנתקיימו התנאים הכלולים בו. התנאי השני באישור קבע, בין היתר, כי בתוך 3 חודשים יחתם הסכם בין העובד למעסיק ובו תיכלל הסכמת העובד להסדר שקבוע באישור. 

בהסכם העבודה עם המעסיק נקבע כי לצורך ביצוע האמור יחתום הרופא על הסכם (עמית שכיר) לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין, התשכ"ג- 1963, אשר יועבר לאישור משרד העבודה והרווחה עם תחילת ביצוע הפרשותיה של מכבי לפיצויי פיטורין.

בפועל התברר כי מכבי שירותי בריאות לא החתימה את התובע על הסכם זה עד ליום הדיון בבית הדין. ולכן נפסק כי "בהעדר חתימת התובע על המסמך אין מנוס מלקבוע כי הנתבעת לא עמדה בדרישות סעיף 14 לחוק הפיצויים.

עב (חי) 1576/04 בנבנישתי רמי נ' מטק מטל טכנולוג'יס בע"מ

בתיק זה טענה החברה הנתבעת כי אין היא חייבת בתשלום יתרת פיצויים כלשהם לתובע מעבר לכספי הפיצויים שהופרשו ונצברו בקרן ביטוח מנהלים בחברת הפניקס להבטחת הפיצויים שלו.

הן מכוח ההסכם הקיבוצי, החל עליה בשל היותה חברה באיגוד התעשיינים, ובפרט סעיף 11 להסכם הקיבוצי, שהחיל עליה סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין, והן מכוח ההסכם הפיצויים עליו חתם התובע וקובע כי תשלומי המעביד לחברת הביטוח, יבואו במקום פיצויי הפיטורין.

לבירור הטענות נדרש בית הדין לסעיף הרלוונטי בהסכם הקיבוצי הקובע בסעיף 11 כי תשלומי המעביד על פי הסכם זה, יבואו לכל דבר ועניין, במקום חובת תשלום פיצויי פיטורים לאותם עובדים בהתאם לסעיף 14 לחוק הפיצויים. סעיף 12 להסכם הקיבוצי מפרט את הסכומים שינוכו מהעובדים והסכומים שיפריש המעסיק.

ניתוח של ההסכמים תוך הישענות על הלכות פסוקות של בית הדין הארצי לעבודה, הביאו את בית הדין שבפניו נדונה תביעה זו למסקנה שהחברה הנתבעת לא הרימה את נטל ההוכחה בדבר ביצוע הפרשות כספים ברכיב הפיצויים עבור התובע כמתחייב מההסכם הקיבוצי.

הנתבעת גם לא הוכיחה שפוליסת ביטוח המנהלים עמדה בתנאים שנקבעו באישור הכללי של שר העבודה, בדבר תשלומי מעסיקים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים, שנכנס לתוקף ביום 1/6/98.

הואיל וכך, החברה אינה יכולה לסמוך ידיה על הסכם הפיטורים הנטען. אשר על כן, כל הכספים שהצטברו לטובת התובע ברכיב פיצויי פיטורים ושולמו לו ע"י חברת הביטוח, באים הם על חשבון פיצויי הפיטורים הסטטוטוריים המגיעים לו, בלבד. לתובע שולמו רק 60,690 ₪.

הוא זכאי להשלמת פיצויי הפיטורים, בסכום של 22,440 ₪, שמהווה את ההפרש בין פיצויי הפיטורים הסטטוטוריים בסך של 83,130 ₪, לבין הסכום ששולם לו ע"י חברת הביטוח כאמור.

לחצו לקריאה נוספת בנושא: חישוב פיצויי הפיטורים לפי סעיף 14 לחוק