{if 0} {/if}
|
לכל עובד שעומד בפני פיטורים עומדת הזכות לשימוע. שימוע אמיתי ואותנטי, שבו המעסיק מקשיב לדברי העובד בפתיחות, הגינות, תום לב ובנפש חפצה.
זאת, להבדיל משימוע מלאכותי, שנערך למראית עין בלבד ורק על מנת לצאת ידי חובה, מאחר שהמעסיק גמר בדעתו לפטר את העובד בכל מקרה, בדומה לשימוע שנדון בהליך סע"ש 2553-01-15 הראל נ' זול ובגדול בע"מ, שהתנהל בפני בית הדין לעבודה בבאר שבע.
תיק זה עסק בעובד שכיר שעבד כמנהל בסניף של רשת לשיווק מזון במשך למעלה מ-6 שנים ופוטר מעבודתו בטענה שהוא פעל במרמה ובניגוד לנהלי העבודה.
לדברי הרשת, העובד הגיש לה שוב ושוב דיווחים כוזבים על שעות הנוכחות שלו בסניף, וזאת למרות שהוא ננזף על כך על ידה והותרה מספר פעמים. עוד טענה הרשת שהעובד מכר סחורה בסיטונאות והשתמש באופן חורג בצריכת הדלק ברכב שניתן לו וזאת בניגוד לנהלים שלה.
העובד טען שהמדובר בהאשמות חמורות שקריות וחסרות כל בסיס שהרשת טפלה עליו ושהיא פיטרה אותו בבושת פנים, לאחר שערכה לו שימוע מלאכותי ובניגוד לדין.
בגין כך תבע העובד פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בגובה של 3 משכורות, בסך כולל של כ-25,000 ₪. בנוסף תבע העובד תשלומים בגין גמול שעות נוספות וזכויות סוציאליות שונות, כגון דמי הבראה, דמי פדיון חופשה ועוד.
לדברי העובד, הרשת הודיעה לו על שיחת השימוע בשיחת טלפון ובהודעת פקס יום אחד בלבד לפני מועד השימוע עצמו ומבלי שניתן לו זמן סביר להתכונן לשימוע.
בנוסף, הרשת לא הודיעה לו שהוא רשאי להתייעץ עם עורך דין במהלך השימוע, לא מסרה לו פרוטוקול שימוע ולמעשה המדובר היה בשימוע מלאכותי מאחר שכבר למחרת הודע לו על פיטוריו.
הרשת הכחישה את טענות העובד וטענה שהיא ערכה לו את השימוע כדין.
בית הדין ציין כי לפי הפסיקה, זכות הטיעון של העובד איננה מטבע לשון ואין לראות בה כ-"טקס" גרידא שיש לקיימו, מצוות אנשים מלומדה, ורק כדי לצאת ידי חובה.
על המעסיק ליתן לעובד פרק זמן סביר לפני השימוע בכדי שיוכל להיערך להשמעת טענותיו, וליידע אותו שהוא זכאי לייצוג משפטי במהלך השימוע.
והעיקר, על המעסיק להציג בפני העובד את הטענות שמופנות כלפיו ולאפשר לו להציג את נקודת ראותו, וזאת בפתיחות, בהגינות, ובתום לב.
כלומר, חובתו העיקרית של המעסיק במהלך השימוע היא להקשיב לטענות העובד ולתת את דעתו עליהן ללא פניות, בלב נקי ובנפש חפצה, וזאת לפני שהוא יקבל את ההחלטה הסופית לגבי המשך העסקתו של העובד או לאו.
בהסתמך על העדויות והראיות שהוגשו בתיק זה, קבע בית הדין לעבודה כי הזימון לשימוע נמסר לעובד יום אחד בלבד לפני מועד השימוע, דבר שמעיד כי לעובד לא ניתנה הזדמנות אמיתית להיערך להשמעת טענותיו לקראת השימוע.
עוד נקבע שהרשת לא ידעה את העובד על אפשרותו להיות מיוצג על ידי עורך דין במהלך השימוע ועל כן נבצר ממנו לדאוג לעצמו לייצוג לפני השימוע.
לגבי הפרוטוקול, קבע בית הדין שהרשת דווקא ערכה פרוטוקול במהלך שיחת השימוע, שממנו עלה שהרשת פירטה את טענותיה כלפי העובד וגם איפשרה לו להגיב להן.
עוד נקבע כי הרשת לא טרחה להביא כל ראיות ועדים מטעמה להוכחת טענותיה כלפי העובד, דבר אשר הקשה על בירור האמת כפי שזו נראית בעיניי העובד ו/או בעיניי הרשת, למרות שלכאורה נערך פרוטוקול שימוע, וגם מנע מבית הדין לקבוע האם הטעמים לפיטורי העובד היו מוצדקים או לאו.
בעניין עריכת השימוע באופן מלאכותי, קבע בית הדין כי העובדה לפיה הרשת לא טרחה לבצע את השימוע כדין ובהתאם לכללים שנקבעו בפסיקה בעניין זה ובכלל זאת לא נתנה לעובד מספיק זמן והזדמנות אמיתית להתכונן לשימוע, וגם קיבלה את ההחלטה לפטרו כבר למחרת, מובילה למסקנה לפיה הרשת לא הוכיחה שהיא ערכה את השימוע "בלב נקי ובנפש חפצה" כנדרש בפסיקה, ולמעשה נראה שהיא גמרה בדעתה לפטר את העובד בכל מקרה.
בית הדין הוסיף והבהיר שלא כל פגם שנפל בשימוע מצדיק מתן פיצוי לעובד לפי הפסיקה, אלא יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו. אולם, במקרה דנן, הפגמים שנפלו בשימוע אינם פגמים צורניים בלבד כי אם פגמים מהותיים, שמצדיקים מתן פיצוי לעובד.
בהתחשב בכל נסיבות השימוע שנערך לעובד שלא כדין ולאור העובדה שהוא עבד ברשת למעלה מ-6 שנים, בית הדין פסק לו פיצוי בגין ערכית השימוע שלא כדין בסך של 15,000 ₪.
בהתחשב במכלול הדברים כפי שפורטו עד כה ובהתחשב בעובדה כי העובד הועסק אצל הרשת למעלה משש שנים (ועל כן אין חולק) נפסק כי יש לפסוק לזכות העובד פיצוי בגין הפגמים בהליך השימוע שהובילו לפיטוריו, בסך 15,000 ₪.
בנוסף פסק לו בית הדין תשלומים בגין גמול שעות נוספות וזכויות סוציאליות שונות, כך שבסך הכל נפסק לו סך של כ-144,000 ₪.
לקריאה נוספת: פיטורים 4 חודשים אחרי שימוע