מקרים בהם ניתן לקבל צו מניעה נגד עובד/ת

המקרים בהם בתי הדין לעבודה בארץ מורים על מתן צו מניעה כנגד עובד/ת מתרחשים בדרך כלל כאשר המעסיקים מעוניינים להגביל את חופש העיסוק של העובדים לשעבר שלהם, וזאת בשל החשש לפגיעה בזכויותיהם הקנייניות וגזל סודות מסחריים שלהם.

בהקשר זה ראוי להזכיר תחילה כי השיקולים למתן צו מניעה בבית הדין לעבודה, מקבילים לשיקולים למתן צו מניעה בבתי המשפט האזרחיים, בהתאם לתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, וזאת כמפורט להלן:

• עילת תביעה - המבקש הציג ראיות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה
• מאזן הנוחות - הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן צו המניעה יהיה גדול מאשר הנזק שייגרם לצד השני וכל צד אחר אם יינתן הצו
• תום לב - האם הבקשה למתן צו המניעה הוגשה בתום לב, מתן הצו צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש

המקרים בהם מעסיק מגיש בקשה לצו מניעה להגבלת עיסוק של עובד לשעבר שלו עוסקים בדרך כלל במצבים בהם, לטענת המעסיק, העובד הפר סעיף הגבלת עיסוק / אי תחרות בהסכם העסקה שלו, ועל כן יש להוציא כנגדו צו שימנע ממנו מלעסוק באותו עיסוק למשך התקופה שנקובה באותו סעיף.

סעיף הגבלת עיסוק / אי תחרות הנו סעיף שמגביל למשך תקופה מסויימת את יכולתו של העובד לעבוד אצל מעסיק אחר שמתחרה במעסיק המקורי שלו או להקים עסק מתחרה משל עצמו וזאת למשך תקופה מסויימת.

מאחר ומדובר בסעיף שפוגע ומגביל את חופש העיסוק של העובד, שהנה זכות יסוד בעלת מעמד חוקתי, קבעה הפסיקה שכדי לקבל צו מניעה שיאכוף את קיומו של סעיף זה, יש להוכיח שהוא עונה על לפחות אחד מהמבחנים הבאים:

• סוד מסחרי - האם העובד עושה שימוש שלא כדין בסוד מסחרי של המעסיק הקודם.
• הכשרת העובד - האם המעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים לשם הכשרתו המיוחדת של העובד, בגינה העובד התחייב לעבוד אצל המעסיק במשך תקופה מסויימת.
• תמורה מיוחדת - האם העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבות מצידו שלא להתחרות בעתיד במעסיק הנוכחי.
• תום לב - יש לתן משקל לתום לבם של העובד ו/או המעסיק החדש שלו, כך שבמידה ומי מהם התנהג בחוסר תום לב בוטה, יינתן תוקף לתניית אי התחרות.

כך נפסק במסגרת פסק הדין הידוע כהלכת צ'ק פוינט, ואשר נפסק בשנת 1999 על ידי בית הדין הארצי לעבודה במסגרת ע"ע 164/99 דן פרומר ו-צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ נ' רדגארד בע"מ.

עם זאת, דומה שרוב המקרים בהם ניתן צו מניעה להגבלת עיסוק של העובד, הנם כאשר מדובר במניעתו מלעשות שימוש בסוד מסחרי של המעסיק.

סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 מגדיר סוד מסחרי כמידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו.

סעיף 6 לחוק זה קובע שגזל סוד מסחרי הינו נטילת, שימוש, או קבלת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו.

בפסיקה נקבע כי על מנת להוכיח שמידע מסוים הינו אכן סוד מסחרי, עליו לא רק להקנות יתרון מסחרי לבעליו ולהיות סודי ולא נגיש לציבור, אלא יש גם להוכיח שיצירתו וגיבושו צריכים להיות כרוכים בהשקעה של זמן, ממון ומאמץ.

עוד נפסק שהחובה לשמור על סודות עסקיים של המעסיק ולא לנצלם לצרכי העובד עצמו או לצרכי זולתו ולא לגלותם, אינה מותנית בקיום הוראה מפורשת בחוזה העבודה וכי יש להבחין בין מקרה שבו העובד מבקש לעזוב את מעסיקו ולעבוד אצל מעסיק אחר לבין מקרה שבו מבקש עובד לנצל את הידע המסחרי שרכש אצל המעסיק שלו על מנת להקים עסק מתחרה, שאז מדובר במקרה חמור יותר.

המקרים הנפוצים בהם מעסיקים מגישים בקשות לצווי מניעה כנגד עובדים לשעבר שלהם אשר ימנעו מהם מלעשות שימוש בסוד מסחרי שלהם, כוללים, בין היתר, שימוש בנוסחאות ייצור או מידע מקצועי וכן שימוש ברשימת לקוחות של המעסיק וזאת כפי שנסביר מיד.

צו למניעת שימוש בנוסחאות ייצור שמהוות סוד מסחרי

במסגרת הליך סע"ש 22657-04-16 דקוליין ציפויים דקורטיביים בע"מ נ' סלאמה אשר התנהל בפני בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, הגישה חברה שמייצרת טיח דקורטיבי בקשה לצו מניעה כנגד עובד לשעבר שלה, אשר ימנע ממנו מלעשות שימוש בנוסחאות מקצועיות שלה שמשמשות לייצור המוצרים שלה, בטענה שמדובר בסוד מסחרי שלה שהעובד גזל ממנה.

בית הדין קבע שנוסחאות אלו אכן מהוות סוד מסחרי, מאחר שהוא קיבל את טענת החברה לפיה בתחילת דרכה היא רכשה נוסחאות ייצור בסיסיות מחברה איטלקית, וכי עם הזמן היא שיפרה אותן, והתאימה אותן לאקלים הישראלי, כך שכיום היא מייצרת את כל החומרים שלה בעצמה לפי נוסחאות שהיא עצמה המציאה.

עוד נקבע כי העובד לשעבר גזל אותן שלא כדין, מאחר שהוא נתפס במצלמת האבטחה של החברה כשהוא מעתיק את אותן הנוסחאות ממחשב החברה לדיסק און קי שלו.

בהתאם לכך הורה בית הדין לעבודה על מתן צו מניעה קבוע כנגד העובד אשר ימנע ממנו מלהשתמש בנוסחאות הללו.

צו למניעת שימוש במידע מקצועי שמהווה סוד מסחרי

במסגרת הליך סע"ש 2433-03-17 פלייטיקה בע"מ אשר התנהל בפני בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, הגישה חברה בקשה למתן צו מניעה כנגד עובד לשעבר שלה, אשר בין היתר יאסור עליו לעבוד בחברה מתחרה שלה וזאת כעובד שכיר, או כעצמאי, יועץ, מנהל או שותף, וכן יאסור עליו מלעשות כל שימוש בסודות המסחריים שלה.

התיק עסק בחברה שעוסקת בפיתוח ושיווק משחקים ייחודיים לרשתות חברתיות ופלטפורמות סלולריות, ובמיוחד במשחקי מחשב חברתיים, בהם משחקים באמצעות כסף וירטואלי.

בין החברה לעובד נחתם הסכם שגם כלל סעיף לפיו העובד התחייב שלא לעבוד בחברה מתחרה במשך 6 חודשים במשך 6 חודשים לאחר סיום עבודתו בה ולשמירת סודותיה המסחריים אשר קשורים לפיתוח אותם משחקים. החברה טענה כי העובד גם קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבותו זו.

אולם, העובד הודיע לחברה שהוא מתפטר וכי מיד לאחר סיום תקופת הודעתו המוקדמת, הוא יתחיל לעבוד בחברה מתחרה וינהל שם משחקים דומים מאוד למשחקים המפותחים בידי החברה.

בהמשך לכך הגישה החברה בקשה לצו מניעה כנגד העובד, בטענה שהעובד נחשף לכלכלת המשחק ותוכניות הפיתוח של משחק שהיא פיתחה בשם סלוטומניה, וכי המדובר במידע שמהווה סוד מסחרי שלה.

בית הדין קבע שאכן מדובר במידע שמהווה סוד מסחרי וכי חשיפתו על ידי העובד בפני החברה המתחרה עלולה לגרום לה נזק עצום, של מאות מיליוני דולרים, אשר עולה על הנזק שייגרם לעובד ולחברה המתחרה במידה והוא לא יתחיל לעבוד אצלה באופן מיידי.

בהתאם לכך הורה בית הדין על מתן צו מניעה זמני כנגד העובד שיימנע ממנו להתחיל לעבוד מיידית אצל החברה המתחרה, אם כי במשך 3 חודשים בלבד, בשל התיישנות מידע זה וכנגד קבלת שכר עבודה עבור 3 חודשים אלו מהחברה הקודמת שלו, וזאת כדי לאזן את הנזק שייגרם לעובד בתקופה בה יימנע ממנו לעבוד בחברה המתחרה.

צו למניעת שימוש ברשימת לקוחות שמהווה סוד מסחרי

ישנם לא מעט מקרים בהם מעסיקים מגישים בקשות לצווי מניעה כנגד עובדים לשעבר שלהם בתואנה לפיה רשימת הלקוחות שלהם מהווה סוד מסחרי, וכי אותם עובדים נטלו לידיהם שלא כדין את רשימת הלקוחות שלהם ועשו בה שימוש שלא כדין על מנת לפתות את הלקוחות שלהם לעבור לעבוד עם העובד עצמו או במקום העבודה החדש של העובד. 

אולם, בעניין זה קבע בית הדין הארצי לעבודה שלא כל רשימת לקוחות מהווה סוד מסחרי וכי רשימת לקוחות תוגדר כסוד מסחרי רק אם המעסיק יוכיח שדרוש היה מאמץ מיוחד להשיגה, ושיש ערך מוסף כלשהו בקבלת הרשימה מן המוכן. כך נקבע בהליך ע"ע 9046/96 בן ברוך נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ.

בנוסף נקבע שבמקרים רבים חשיבותה של רשימת לקוחות אינה נובעת מזהות הלקוח אלא מתנאי העסקאות עמו, מהמוצרים שהוא רוכש ומהטיפול שלו הוא זוכה, וזאת כאמור בפסק הדין המעניין בהליך ע"ע 1141/00 הר זהב שירותי מזון בע"מ נ' פודליין בע"מ.

דוגמא למקרה בה הוגדרה רשימת לקוחות כסוד מסחרי ואף ניתן בו צו מניעה זמני כנגד עובד למניעת שימוש באותה רשימה, נדונה במסגרת הליך סע"ש 36380-04-14 מורגון ירוסלב נ' מגן סוכנות לביטוח, אשר התנהל בפני בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב.

בית הדין לעבודה קבע שסוכנות הביטוח אכן הוכיחה שרשימת הלקוחות שלה מהווה סוד מסחרי בהתאם לדין, שכן המדובר היה ברשימת לקוחות שנוצרה וגובשה על ידי הסוכנות במסגרת פעילותה במכירת ושיווק פוליסות ביטוח לפלח שוק מצומצם ומוגדר בקרב דוברי השפה הרוסית, שהנו פלח שוק שיש בו תחרות רבה.

לשם יצירת רשימה זו, הסוכנות השקיעה משאבים כלכליים וכוח אדם, הואיל והיא העסיקה מחלקת טלמרקטינג שתפקידה לאתר עבורה לקוחות פוטנציאלים ובנוסף היא העסיקה את העובד עצמו וכן את יתר מנהלי קשרי הלקוחות וסוכני ביטוח שלה על מנת שהם יקדמו את גיוס הלקוחות הללו.

עוד נקבע שהמדובר ברשימה בעלת ערך מוסף רב, שיש ערך רב בקבלתה מן המוכן וכי הסוכנות נוקטת אמצעים לשמור על סודיות מאגר לקוחותיה.

בהתאם לכך נקבע כי שימוש שלא כדין ברשימה זו מהווה גזל סוד מסחרי וניתן צו למניעת השימוש בו.

קראו עוד בנושא: הוצאת צו מניעה נגד מעסיק - באילו תנאים?