{if 0} {/if}
|
מעמד המורה בישראל ירוד. הכבוד הראוי לו, נלקח ממנו. הסיבות ידועות ומגוונות. תקצר היריעה מלפרט את הרשימה הארוכה. כפועל יוצא ממעמדו הנחות של המורה הוא נחשף ליחס מזלזל של ההורים והתלמידים.
היחס הזה גורר אלימות מילולית ופיזית. תנאי הלימוד בכיתות מעיקים. השכר עלוב ביחס למאמץ ולמהות התפקיד הפדגוגי.
פעם היו קמים לכבוד המורה עם כניסתו לכיתה בתחילת שיעור. היום, התלמידים עושים טובה שהם בכלל מתייחסים אליו. המורים זקוקים להגנה ולהכרה במעמדם המיוחד בחברה הישראלית בדומה למתרחש בעולם הנאור.
כל שר חינוך שנכנס לתפקידו יוזם רפורמה חדשה. הקדנציה הקצרה של שר החינוך לא מאפשרת לו ליישם את מה שתיכנן. אין קשר וזיקה עניינית בין רפורמה אחת לזו שבאה אחריה ולפניה. המורים הפנימו מזמן שללא התארגנות במסגרת ארגוני עובדים מקצועיים שינהלו עבורם את המאבק אל מול הממשלה שמעסיקה אותם, אין סיכוי לשיפור במעמדם.
החברות בארגונים יציגים מאפשרת להם להכריז על סכסוך עבודה, להשבית את מערכת החינוך ולהפעיל כל מנוף חוקי לקידום זכויותיהם. עדיין חסרה מסגרת חוקית שתעגן את זכויות המורה. רק בחודש ינואר 2007 אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת "חוק זכויות המורה" שהגישה חברת סיעת קדימה לשעבר, רונית תירוש.
בחודש מרץ 2008 אישרה ועדת החינוך של הכנסת להגיש לקריאת ראשונה את הצעת חוק זכויות המורה. חלפו 5 שנים ומאז לא קרה דבר. אין חוק. יש הצעה חוק. מעיקריה ניתן ללמוד על מעמד המורה, זכויותיו והסיבות שהניעו את המחוקקים לפעול לחקיקת הזכויות של המורה.
בדברי ההסבר להצעת החוק נטען כי החינוך הוא התשתית החברתית-ביטחונית של מדינת ישראל, ועל-כן צריך וראוי שיוצב בראש סדר העדיפויות הלאומי.
החינוך הוא המפתח לחברה משכילה, תרבותית וצודקת, לכלכלה מפותחת ולחוסן בטחוני. אולם החברה הישראלית נוהגת בכפיות טובה כלפי אלה העוסקים בחינוך ומקדישים לו את כל חייהם – מורי ישראל.
באשר למעמד המורה בישראל נכתב בדברי ההסבר, כי מעמדם של מורים כיום, ומעמדו של מקצוע ההוראה, סובלים מתדמית שלילית ולא מכובדת. ולכן מוצע לגמול למורים על המאמץ העצום שהם משקיעים בחינוך ילדינו.
חובה על המדינה, כך נכתב, לשפר את מעמדם ולהעמידו במקום הראוי לו בסולם הערכים החברתיים. במצב הנוכחי, המדינה אינה מעמידה אפילו סביבת עבודת בסיסית למורה, הכוללת עמדת מחשב וציוד משרדי, אשר נדרשת לו לשם מילוי תפקידו באופן ראוי.
כך, במקרים רבים, אין למורה בתחום מוסד החינוך בו הוא מלמד את הכלים הבסיסיים להוראה ולסביבת לימודים מקצועית רצינית וראויה. במקרים קיצוניים אין למורה אפילו כיסא ישיבה ושולחן עבודה בכיתת הלימוד בה הוא נמצא שעות רבות במהלך יום הלימודים.
לא יעלה על הדעת, נכתב עוד, שבעידן המודרני של המאה עשרים ואחת מורה בישראל לא יוכל להיעזר בשירותי מחשב ובאינטרנט זמין במקום עבודתו, כאשר עליו להכין ולהכשיר את תלמידיו, לחיים באלף השלישי!
לעניין הכבוד והיחס למורים נטען כי אנו עדים בתקופה האחרונה, לזילות מעמד המורה וליחס של העדר כבוד בסיסי כלפיו. גילויי אלימות מילולית וגופנית קשה מצד תלמידים והורי תלמידים כלפי מורים, הפכו זה מכבר לעניין שבשגרה. ולכן קובע המחוקק שאין אנו כחברה יכולים עוד להרשות לעצמנו לעמוד מנגד, ולעצום את עינינו לנוכח המתרחש.
הנחת היסוד בהצעת חוק זו היא שעל המדינה חלה החובה לוודא שכבודו, בריאותו, שלמות נפשו וגופו של המורה יישמרו בתחומי מוסד החינוך, על פי ערכי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
ואלו מקצת הזכויות המוצעות:
- מורה יהא זכאי להגיש תלונה במשטרה, בגין גילויי אלימות שהופנו כלפיו, זאת מבלי לקבל אישור מאת הממונים עליו ועל סמך שיקול דעתו הבלעדי.
- תחוזק הסמכות המורית והמשמעת כלפיו מצד התלמידים וכלפיהם.
- אסורה הפליה בהעסקת מורים על רקע מוצא, מין, דת, נטייה מינית, השקפה, מעמד אישי וכיו"ב, וזאת לפי זרם החינוך אליו משתייך המוסד החינוכי.
- מקצוע ההוראה יוגדר כפרופסיה, בדומה למקצועות חופשיים אחרים: עורך דין, רואה חשבון.
- יש למסד השתלמויות ופיתוח מקצועי לאורך כל שנות הקריירה וזאת כחלק ממשרתו של המורה, על מנת שיוכל להתעדכן ולהתמחות באופן מתמיד.
- מוצע להגביר את מידת האוטונומיה המקצועית של המורה בתחום הוראתו ולהפכו לסמכות מקצועית בתחום הוראתו, תוך הגבלת אפשרות ההתערבות בה.
- בהצעת חוק זו אף מוצע להבטיח למורים תנאי העסקה ראויים, לרבות תנאי פרישה, והזדמנות שווה לקידום. כמו כן יינתן תגמול כספי נוסף למורים המכהנים באזוריי קו עימות ובשכונות מצוקה.
- עוד מוצע לעגן בחוק את זכות המורה לעיון בתיקו האישי, להגנה משפטית, ולקימו של שימוע במקרה שמתבקש לסיים העסקתו.
- לצורך מימוש מטרות ויעדי החוק, מוצע למנות "נציב לזכויות המורה" בתוך משרד החינוך, אשר תקציבו יקבע במסגרת תחום פעולה נפרד, בתקציב משרד החינוך.
- עוד מוצע לקבוע יום מיוחד בלוח שנת הלימודים בו יצוין "יום המורה" אשר יוכרז כיום הוקרה למערכת, למורי ישראל ולמקצוע ההוראה.
בשולי דברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "הצעת חוק זו, מהווה פרק ונדבך נוסף לחוק זכויות התלמיד, התשס"א-2000, כאשר שני הנושאים – זכויות התלמיד וזכויות המורה ידורו בכפיפה אחת וישמשו בסיס לאמנה חינוכית עתידית למדינת ישראל". האמנם?
מה שארגוני המורים הותיקים והחזקים לא הצליחו לעשות למען קהלם במשך עשרות שנים, הצליחה מועצת התלמידים הארצית.
ביוזמתה, חוקק בשנת 2000 חוק זכויות התלמיד. מועצת התלמידים "עשתה בית ספר" לארגוני המורים שהתנגדו לחוק ורק יכלו להתקנא בו. המורים נשארו עם הצעת חוק מעודדת, מתחשבת ואופטימית. אך עדיין רק עם הצעת חוק ולא חוק. זכויות המורה וזכויות התלמיד לא דרים עדיין בכפיפה אחת, כלשון, דברי ההסבר להצעת החוק, הם לא משמשים בסיס לאמנה חינוכית למדינת ישראל.
לחוק זכויות התלמיד יש מטרה מוצהרת בחוק: "לקבוע עקרונות לזכויות התלמיד ברוח כבוד האדם ועקרונות אמנת אומות המאוחדות בדבר זכויות הילד, תוך שמירה על כבוד התלמיד, עובד ההוראה וצוות המוסד החינוכי..."
אם למורה לא תבוא הישועה מחוק זכויות המורים שעודנו בגדר הצעה, אולי מחוק זכויות התלמיד. מי יודע?
עם כל זאת, כשאין חוק, יש רפורמות, יש תוכניות פדגוגיות ויש הסכמים קיבוציים שנכרתים בין ארגוני המורים והמעסיקים. אלו המסגרות שמניעות תהליכים ומעגנים גם את זכויות המורים. ויש תוצאות.
הצצה לאתר הסתדרות המורים חושפת רשימה ארוכה מאד ומסודרת לפי הא"ב תחת הכותרת "זכויותך תשע"ג". והעיקריות שבהן:
שיפור בתנאי השכר והגדרת המשרה, גמול כספי למורים וגננות, שעות נוספות, קידום בדרגה, חופשות, הריון, השתלמויות, אמבולנס למורה שנפגע בזמן טיול, שעות עבודה בכיתות, הפרשות לפנסיה, ביטוחים, הלנת שכר, ותק, דרגות שכר, סמינרים, עבודות פרטיות, פיצויים, פרישה מוקדמת ועוד.
כך לדוגמא, בתוכנית "אופק חדש" שמופעלת בחינוך היסודי וחטיבות הביניים מאז שנת 2008 ומטרותיה המוצהרות: לשפר את מעמד המורה ושכרו, לשנות את מבנה ההוראה ושעות הלימוד, שיפור בסביבת העבודה ופיתוח מקצועי לסגל ההוראה.
לפי הרפורמה למערכת החינוך יתווספו כ-900 אלף שעות לימוד פרטניות. שכר המורים יעלה בממוצע בשיעור 20% תמורת תוספת שעות. בכל שנת לימודים יקבל מורה תגמול עבור 36 שעות נוספת בגין פעילויות בתוך בית הספר שהתקיימו לאחר שעות הלימודים.
נקבע למורים מסלול קידום מקצועי המותנה בהכשרות מיוחדות. מורה בדרגה גבוהה ביותר עשוי להגיע לשכר של 15,000 ₪ לחודש. הרפורמה פועלת בקרב 1,200 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים וגם בגני ילדים בהם נוספה שעת לימודים יומית המוקדשת לפעילות חינוכית וחברתית.
לפי סקרים שבוצעו קיימת שביעות רצון רבה בקרב המורים החברים בתוכנית. כמו בכל מסגרת יש תמיד כאלה שלא מרוצים ומרגישים מקופחים. שמיכת התקציב קצרה ואין בה לספק מענה מושלם לכל דורש, גם אם תביעתו צודקת בכל אמת מידה מוסרית, חוקית וחברתית. זה מה יש וזה לא מעט.
שאלות בנושא זכויות המורים בישראל? רוצה לקבל יעוץ אישי?
ליחצו כאן לפניה אל עורך דין וקבלת סיוע משפטי מיידי!