התעמרות בעובד/ת במקום העבודה

ממחקר שנערך בארץ לאחרונה על ידי פסיכולוג תעסוקתי, עולה כי כמחצית מכלל העובדים השכירים במשק חווים התעמרות כלשהי במהלך שנות עבודתם.

יתרה מכך: 45% מהעובדים שחווים התעמרות סובלים מבעיות בריאות, ואילו 10% מההתאבדויות בארץ נובעות מהתעמרות בעבודה!

על פי נתוני משרד הכלכלה, המשק בארץ מפסיד שני מיליון ימי עבודה בשנה בשל תופעת ההתעמרות בעובדים.

ביטוייה המעשיים של התעמרות בעבודה הם רבים ומגוונים, אולם בכל מקרה אין ספק כי הצלקת הנפשית שהיא מותירה בלבו של העובד הינה לעתים חמורה בהרבה מהצלקות שהתעמרות פיזית עלולה להותיר.

ההתעמרות בעובדים יכולה לבוא לידי ביטוי בהתעללות, צעקות, בקללות, בהאשמות שווא, בגרימת נידויו של אדם או החרמתו, במתן משימות משפילות ועוד.

כל אלו גורמים לעובד להרגיש מבוזה, מאוים ומושפל במהלך עבודתו, ולא פעם אף מעבר לשעות העבודה, ולעתים אף שנים לאחר שהעובד סיים בכלל לעבוד באותו מקום עבודה שבו נתקל בהתעמרות.

נדגיש כבר בתחילת הדברים כי אין עובדת או עובד ש"מגיע" לו לסבול מהתעמרות במקום העבודה. אם את או אתה חשים כי זה המצב במקום העבודה, אל תעברו על זה לסדר היום.

פנו לשיחה אישית עם עורך דין על מנת לבדוק איך מומלץ לפעול ומה הן בדיוק הזכויות שלכם בכל מקרה לגופו. אפשר וצריך לשים סוף להתעמרות שאתם חווים בעבודה ויפה שעה אחת קודם.

המצב החוקי בארץ

בעוד שבמדינות רבות בעולם נחקקו חוקים ספציפיים במטרה להתמודד עם התופעה, נכון להיום, לא קיימת עדיין חקיקה מפורשת האוסרת על התעמרות בעובדים במקום העבודה.

יחד עם זאת, לאחרונה הועלתה בארץ הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה–2015, אשר אוסרת על ביצוע התעמרות באופן מפורש וספציפי, וזאת לא רק מצד ממונה בעבודה, דהיינו – בעל מרות, אלא גם מצד עמית לעבודה, לקוח או ספק.

על פי הצעת החוק הוגדרה התעמרות כהתנהגות חוזרת ונשנית כלפי עובד המייצרת סביבת עבודה עוינת.

בין השאר הוגדרו בהצעת החוק התנהגויות כגון: התייחסות מבזה או משפילה, צעקות, קללות, האשמות שווא, הפצת שמועות מזיקות, וכן שיבוש יכולתו של אדם לבצע את עבודתו, הצבת דרישות בלתי סבירות, היטפלות קנטרנית, הצבת דרישות שאינן חלק מהעבודה, הכפפה לאווירה של פחד ואיומים, פגיעה בפרטיותו, יחוס הצלחותיו לאדם אחר וכיו"ב.

הצעת החוק נועדה לטפל באופן מקיף וייחודי בתופעת ההתעמרות, ולאפשר למי שנפגע מהתעמרות, בין היתר,  להגיש תביעה לפיצויים ללא הוכחת נזק עד לסך של 120,000 ₪ כנגד הגורם המתעמר, ותביעת פיצויים תוך הוכחת היקף הנזק, ללא הגבלת הסכום.

ביום 1.7.2015 אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק, ויש לקוות כי היא תהפוך במהרה לחוק מחייב לכל דבר ועניין.

כיצד ניתן להתמודד מול התעמרות בעבודה?

למרות שבארץ אין עדיין חקיקה האוסרת באופן ספציפי על התעמרות בעובדים, קיימות מספר דרכים לפיהן ניתן להתמודד עם תופעה זו.

ראשית, עובד אשר חש שאינו מוכן להשלים עם ההתעמרות כלפיו, זכאי להתפטר באופן שהתפטרותו תיחשב כפיטורים.

הזכות כאמור הנה בהתאם לסעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים, אשר קובע כי התפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי העבודה לגביהן אין לדרוש מהעובד שימשיך בעבודתו, דינה כדין פיטורים.

בהתאם לכך, עובד אשר יתפטר עקב התעמרות יחשב כמפוטר לכל דבר ועניין, לרבות לעניין זכותו לקבלת פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, וכל יתר הזכויות הסוציאליות המגיעות לו עקב כך.

בתי הדין לעבודה פסקו כי הטחת עלבונות וכינויי גנאי משפילים, לרבות ביחס למוצאו של העובד, השפלות, שפה בוטה ופוגענית, הפגנת חשדות כבדים כלפי עובד על לא עוול בכפו ועוד, הינן בגדר נסיבות בהן אין לדרוש מהעובד שימשיך בעבודתו.

זאת כאמור לפי סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים, ועל כן יש לראות בהתפטרות על רקע אמירות אלו כפיטורים.

בנוסף, ניתן להגיש תביעות כנגד הגורם המתעמר בהתאם לנסיבות הספציפיות של ההתעמרות וההתנכלות בה נקט כלפי העובד, וזאת בהתאם לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח–1998, וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988.

קראו בהרחבה: מני נפתלי נגד משפחת נתניהו ומדינת ישראל

במסגרת הליך ס"ע 1201-02-11 ועלני נ' וידסלבסקי ואח' נדון מקרה בו העובדת נאלצה לסבול מצד מעסיקה קללות, השפלות והערות גזעניות במהלך תקופת עבודתה, כגון "תימניה שחורה" ו-"תחזרי לכרם התימנים" עד שלבסוף הוא אף איים על חייה ודרש ממנה לא להגיע עוד לעבודה.

בית הדין האזורי לעבודה פסק לעובדת, בין היתר, פיצוי בסך של 25,000 ש"ח בשל עוגמת הנפש שנגרמה לה ו/או מכוח חוק איסור לשון הרע, וכן 21,000 ₪ עקב פיטוריה לאלתר ללא עריכת שימוע כדין.

במסגרתו של הליך תע"א 12486-08 מירה וולברג נ' מדינת ישראל ואח', נדון מקרה של עובדת מדינה שסבלה במשך שנים התנכלויות מצד הממונה עליה.

בית הדין פסק כי המדינה הפרה את חובתה הבסיסית לספק לתובעת סביבת עבודה סבירה, וזאת למרות שהמדינה הייתה ערה למערכת היחסים הקלוקלת שבין הנתבע לבין התובעת ולצורך לקיים ביניהם הפרדה.

עוד נפסק כי אם מסיבה כזו או אחרת ההפרדה אינה מתרחשת, שומה על המעביד להפעיל פיקוח אדוק יותר על יחסי העבודה כדי למנוע מצב בו כוח המשרה או כוח אחר משמש כלי במאבק שבין הניצים.

הותרת הצדדים הניצים לאנחות אינה פתרון. העובדה כי נזקי מערכת היחסים העכורה אינה מורגשת בכיס, בהנחה שאין פגיעה כלכלית, אין משמעה כי אין נזקים.

נזקים אלה באים תדיר לידי ביטוי בעגומת נפש ובשיבוש אורחות החיים. בהתאם לכך פסק בית הדין לעובדת פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 75,000 ₪ עקב הפרת המדינה את חובותיה לפי חוזה העבודה.

כמו כן, בפסיקה נקבע כי לחץ נפשי קיצוני בעבודה עלול לגרום לעובדים נזקים פיזיים ונפשיים, אשר יוכרו כתאונת עבודה המזכה בתגמולים, לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, אשר קובע כי תאונת עבודה הינה תאונה אשר אירעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו.

לפיכך, במקרה וההתעמרות גרמה לנזקים נפשיים ופיזיים, ניתן להגיש תביעה להכרה בהם כתאונת עבודה. לשם כך, יש להוכיח כי התרחש אירוע תאונתי וכי קיים קשר סיבתי בין האירוע התאונתי לבין המצב הרפואי שנגרם בגינו.

בכל מקרה, לפני שנוקטים בצעדים מעשיים כלשהם ובעקבות התעמרות במקום עבודה, יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני מול עורך דין מנוסה בדיני עבודה.

יש לבחון את נסיבות העסקתך, חוזה העבודה שלך וכמובן שאת התנהלותם של המנהלים, המעסיק וחבריך לעבודה.

רק לאחר בחינה מדוקדקת של מלוא הנסיבות ניתן לקבל החלטות לגבי התפטרות בדין מפוטר ואולי אפילו הגשת תביעה כנגד המעסיק.

סובל/ת מהתעמרות בעבודה?