להתמודד עם פיטורין ולהמשיך הלאה!

עולם התעסוקה של היום לא נראה כפי שהיה נראה לפני עשרים שנה: גיל הפנסיה עולה, רעיון הקביעות מאבד מאחיזתו ונורמת החלפת העבודות באופן תדיר הופכת נפוצה יותר.

כך גם הביקוש לכוח עבודה צעיר הופך נפוץ יותר ומהווה את המקור העיקרי לחרדה מפני פיטורין, בעיקר אצל אנשים שעברו את גיל 50. אלא שגם עבור הדור הצעיר שנאלץ להתמודד עם ההכרח להחליף עבודות מידי כמה שנים, זו התמודדות לא פשוטה.

למרות שהתופעה נפוצה ועולה לא פעם על סדר היום הציבורי, כל אחד חווה אותה באופן אישי וקשה להתנחם בכך שהיא נחלת רבים.

בעת ההתמודדות עם פיטורין אין תחושתו של אחד דומה לתחושתו של אחר, ולא תמיד קיים בסביבה מי שיכול להבין או לתמוך. בסקירה המעניינת שלפניך נסביר כיצד ניתן להתמודד טוב יותר עם התחושות שמציפות אותנו בעקבות פיטורין מהעבודה.

מדוע אנו מתקשים להתמודד עם פיטורין?

מקום העבודה הוא מקור פרנסה ומהווה רשת ביטחון. אבדן הפרנסה יכול להעלות חרדה בשל החשש לאבדן היכולת לספק את הצרכים הבסיסיים ביותר כמו מימון, קורת גג ומזון.

גם עבור אלו שיודעים כי לא ירעבו, אבדן הפרנסה משמעו אובדן העצמאות והיציבות, תחושת חוסר וודאות לגבי העתיד וחשש להיות תלותי ולבקש עזרה.

העיסוק המקצועי מהווה גם חלק חשוב מהזהות החברתית והאישית של האדם.

עבור רבים העיסוק המקצועי מהווה מקום בו הם יכולים לבטא הישגים ולהתפתח, ופיטורין פוגעים בתחושת המסוגלות והערכה העצמית שלהם. בנוסף, כאשר אדם מפוטר הוא מתמודד עם תחושות של דחייה גם כאשר סיבת הפיטורין אינה קשורה לתפקודו האישי.

כיצד החשש מפיטורין משפיע עלינו?

בהרבה מקרים החשש מפיטורין מתחיל הרבה לפני המאורע. החשש מתחושת העלבון והפחד מהלא נודע גורמים לא פעם לניסיון להיאחז בעבודה שכלל אינה מתאימה, לנסות לרצות מעסיקים, לתת מעבר ליכולת ללא בקשת תמורה, וכתוצאה מכך להרגיש מתח גבוה ותסכול.

חרדה זו באה לידי ביטוי לא פעם גם במתיחות משפחתית, קשיים בשינה, שינויים בתיאבון, עצבנות, דאגנות בלתי פוסקת לעתיד וחוסר יכולת לפעול לשינוי.

חשוב לציין כי החשש מפיטורין לעיתים מזיק אף יותר מהפיטורין עצמם.

במחקר שפורסם בשנת 2010 ונערך באוניברסיטת מישיגן בארה"ב, נבדקו 1700 אנשים מעל גיל 25.

אלו שהביעו חשש מתמיד מפני פיטורין דיווחו על בריאות לקויה ועל תסמיני דיכאון רבים יותר מאשר אנשים שפוטרו בפועל.

אז איך מתמודדים?

הספרות המקצועית רואה בפיטורין גורם סיכון משמעותי המעורר חרדה גבוהה.

אדם החווה פיטורין יכול לחוש אובדן בזהות המקצועית, אובדן בהערכה עצמית, אבדן בשגרת היום-יום, פרידה מעמיתים ואובדן תחושת נחיצות וביטחון.

לא לחינם התהליכים הנפשיים אותם עובר המפוטר מוגדרים ונחווים כתהליכי אבל, כפי שקורה כאשר נפרדים מבן זוג, או חלילה שמאבדים אדם קרוב.

יחד עם זאת חשוב לזכור שלכל מקום עבודה יש תחליף ותקופת אבל זו היא זמנית.

בעת הפיטורים אנשים מוכנים לעשות הכול כדי להחזיר את המצב לקודמו ולזכות ביציבות שאבדה, גם כאשר התלוננו רבות על מקום העבודה.

בדומה לזוגיות שנגמרת, תחושת הנטישה גורמת להאדיר את הקשר שנגמר. העלבון והקושי הכרוך בשינוי מעוררים את הרצון למצוא מהר תחליף חדש.

בדרך כלל אלו שמוצאים עבודה תוך זמן קצר מצליחים לעבור את המשבר בקלות, אך מציאת עבודה חדשה יכולה לקחת זמן, ועד אז יש להתמודד עם הריקנות שנוצרת.

בשלב ראשוני חשוב להתייצב מול הרגשות הקשים שהפיטורים עוררו ולהבין כי זה אירוע מטלטל ויש את כל הסיבות להרגיש מדוכא.

מומלץ לשתף מישהו קרוב בהרגשתכם, במרבית המקרים תופתעו לגלות שאינכם לבד ומרבית האנשים שעברו פיטורין חשו כמוכם תחושות של עלבון, כעס וחרדה.

איך מתמודדים עם המחשבות שמציפות?

מאד חשוב לזכור כי בעתות משבר יש נטייה לחשיבה קטסטרופלית. זה כולל מחשבות הרות אסון לגבי העתיד כגון: "מה יהיה עכשיו? מה יקרה אם לא אמצא עבודה? מה אעשה כל יום? איך אשלם את המשכנתא?" חשוב לזכור כי אנחנו לא יכולים לנבא את העתיד, ואל לנו לצבוע אותו ברגשות הקשים שאנו חווים בהווה.

לחשיבה מתלווה תחושה של האשמה עצמית: "אני לא מספיק טוב במה שאני עושה", "יכולתי להתאמץ יותר", ונטייה להכללה: "אני כישלון", "הלכו לי החיים", "אף אחד לא ירצה להעסיק אותי".

אלו מחשבות שקשה לשלוט עליהם אך חשוב להבין שהן מחשבות המושפעות מתחושת החרדה ואינן רציונאליות. מאחר והן צובעות את המציאות שלנו מומלץ מאד לרשום כנגדן מחשבות מציאותיות יותר שאינן מושפעות באופן טוטאלי מפחדינו.

כך למשל מחשבות כגון "הפיטורים היו חלק מקיצוצים, זו לא אשמתי", "לא הסתדרתי במקום העבודה אך זה לא אומר שכך יהיה במקום העבודה הבא", "יש לי הזדמנות למצוא עבודה שתתאים לי יותר" יכולות לקדם את תהליך ההשלמה ולהעלות את הדימוי העצמי, החשובים מאד בתהליך מציאת עבודה חדשה.

לקחת פסק זמן

כדי להתמודד עם החלל שנוצר מומלץ בתקופה הראשונה למלא את הזמן בפעילויות שרציתם לעשות ולא היה עבורם זמן.

בין אם זה זמן איכות עם חברים וקרובי משפחה, חזרה לכושר, או כל דבר אחר שיכול לגרום לכם להסתכל באור יותר חיובי על הסיטואציה שנכפתה עליכם.

חשוב בתקופה זו להקדיש זמן לשינה, אכילה נכונה ופעילות גופנית שיעזרו לכם להחזיר כוחות ולהפחית חרדה. יש להשלים עם העובדה כי את הגלגל לא ניתן להחזיר אחורה, ולהתמקד בבחינה איך מתקדמים מנקודה זו ומוצאים עבודה חדשה.

רבים מעידים כי בדיעבד הפיטורים היו עבורם אירוע חיובי ואף מכונן. לפעמים, בעזרת נקודת מבט נכונה זה לא חייב להיות אירוע משפיל, מאכזב, ומעורר חרדה.

זו גם יכולה להיות הזדמנות מצוינת לשינוי משמעותי בחיים. אנשים שמצליחים למנף את הפיטורין ולמצוא עיסוק מספק יותר רואים בתהליך אירוע שהביא להם צמיחה. 

כדי לקחת תקופה מסוימת של חשיבה שתסייע לכם להבין איזו עבודה אתם מבקשים לעצמכם.

תקופת פסק הזמן חשובה גם עבור צבירת כוחות והחזרת הביטחון העצמי שלעיתים נפגע. זוהי לא פריבילגיה אלא הכרח, שכן חיפוש עבודה מחודש כרוך גם באכזבות, בראיונות עבודה לא מעטים ובקבלת תשובות שליליות.

אדם שאיבד את האמון שלו ביכולותיו ובכישוריו יתקשה לשרוד את תקופת חיפוש העבודה מבלי לקחת לעצמו זמן לחידוש כוחות ואמונה בעצמו. על מנת לייצר תחושה של שליטה וחיוניות מומלץ להתייחס לתהליך מציאת העבודה כאל עבודה בפני עצמה.

קיראו עוד בנושא: חיפוש עבודה בלינקדאין

למי אפשר לפנות?

יתכן ותחושת החרדה לא תחלוף מהר ועל כן מאד חשוב לשתף את המעגל המשפחתי והחברתי בתהליך. מעגלים אלו הם מקור אדיר לתמיכה ויכולים גם לקשר אתכם למקום עבודתכם הבא.

לעיתים הורים חוששים לשתף את ילדיהם במתרחש. חשוב לזכור שילדים מרגישים כאשר בן משפחה סובל ונוטים לדמיין את הגרוע ביותר.

מומלץ לתת להם ביטחון ולהסביר כי זו תקופה זמנית וכי הכול בשליטה. ניתן לרתום אותם למאמץ המשפחתי ולהסביר להם כי בחודשים הקרובים הם יצטרכו לתת יד לצמצום ההוצאות.

בכל עת ניתן לפנות לעזרה מקצועית. על מנת למצוא כיוון חדש ומתאים אפשר להתייעץ עם איש מקצוע, שיכול גם לתת לכם מידע על הביקוש למקצועות שתמיד רציתם לעשות ולא העזתם.

לאלו שחשים מצוקה ושוקעים במחשבות שליליות מומלץ להסתייע בפסיכולוג או פסיכיאטר. לפעמים טיפול פסיכולוגי קצר מועד או טיפול תרופתי זמני יכולים להקל על התחושות השליליות, לשנות נקודת מבט, להעמיד על הרגליים ולתת את הכוחות הדרושים להתחלה חדשה.

קראו עוד בנושא: איך מתמודדים מול אבטלה?