{if 0} {/if}
|
דיני העבודה נועדו להסדיר את הזכויות והחובות של עובדים ומעסיקים במסגרת הפערים המובנים ביחסי הכוח שבין הצדדים. זכות השימוע לעובד הידועה גם בתור זכות הטיעון היא למעשה זכותו להשמיע את דברו בטרם קבלת ההחלטה הסופית של המעסיק לגבי פיטורין.
החוק והפסיקה בישראל מיחסים לזכות זאת משמעות הולכת וגדלה, ובמקרים שבהם לא ניתנה לעובד זכות השימוע מסיבה כלשהי, עמודת לזכותו האפשרות להגיש תביעה משפטית שתידון בפני בית הדין לעבודה וכפי שנפרט בהמשך.
במידה ופוטרת מעבודתך מבלי שניתנה לך זכות הטיעון במסגרת שימוע, מומלץ לפנות לקבלת יעוץ משפטי אישי, באמצעות עורך דין המתמחה בנושא דיני עבודה, שיוכל לבחון את מעמדך החוקי, הזכויות המגיעות לך ולהכריע בנושא קיומה של עילה להגשת תביעה משפטית כאמור.
באופן עקרוני החובה לקיים שימוע אינה טבועה בחקיקה ובעבר היא הייתה נהוגה בעיקר במוסדות המגזר הציבורי ובגופים פרטיים שחלות עליהם חלק מהנורמות הציבוריות מכוח היותם גופים דו מהותיים כמו חברת חשמל לדוגמא.
ברם בשנים האחרונות, החילה הפסיקה את זכות השימוע של העובד מכוח חובת תום הלב וכללי הצדק גם ביחסי העבודה במגזר הפרטי.
מטרתו של ההליך שבו מוגשמת זכות השימוע של העובד, היא לאפשר למעסיק להחליט על פיטורי העובד מתוך שיקול דעת ועל בסיס נימוקים רציונאליים והתייחסות לגורמים שיכולים להיפגע כתוצאה מצעד זה.
לכן הליך השימוע צריך להתקיים בשלב שבו אפשרות זו עולה על הפרק אך בטרם התקבלה אצל המעסיק החלטה מגובשת בעניין סיום יחסי העבודה בין הצדדים.
מסיבות אלו גם נפסק כבר כי הפגישה שבה נמסר מכתב הפיטורים לעובד לא תהווה מועד עריכת שימוע.
קיראו בהרחבה על: הדרכים לסיום יחסי עבודה
על מנת להבטיח כי הליך השימוע ייערך כראוי, ולא באופן טכני גרידא ולמראית עין בלבד, וזאת כדי לצאת ידי חובה ותו לא, יש להקפיד על קיום הכללים הבאים במלואם ובמועדם:
בחרנו להביא כדוגמא את הליך ע"ב 1037/03 שוורצבאום נ' אפלייד מטריאלס ישראל בע"מ - תביעה נגד פיטורי העותר שבוצעו לטענתו מבלי שניתנה לו זכות שימוע ובחוסר תום לב.
הנתבעת עוסקת בתחום התוכנה והתובע הוא רואה חשבון שעבד אצל הנתבעת 12 שנה החל משנת 1990.
בעקבות משבר בתעשיית ההיי טק הוחלט על פיטורי התובע בשנת 2002. נמסר לידיו מכתב פיטורין עם מועד לביצועם אך פניותיו להלנה על עצם הפיטורים נדחו. מנגד טוענת הנתבעת כי נשמעו טענות התובע.
כבוד שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ד"ר יצחק לובוצקי קובע שהליך הפיטורים של התובע לא היו כדין והשיחות שהיו לו עם אחד הגורמים בחברה לא מהווים את קיום החובה למתן זכות שימוע. בית הדין פוסק לזכותו פיצויים בסך 117,750 שקלים.
במסגרת הליך ע"ע (ארצי) 530-09 סינטק מדיה נגד אלדד סיידה התייחס כבוד השופט עמירם רבינוביץ אל זכות השימוע באלה הדברים:
"ההחלטה של המעסיק לפטר עובד אינה פשוטה כלל ועיקר. החלטה שכזו נועדה לשרת את צרכיו של המעסיק אך בה בעת היא נוגעת בעובד. החלטה שכזו מחייבת שיקול דעת זהיר ומעמיק... מכאן הצורך בהליך של שימוע אשר נועד להעלות על פני השטח את עניינו של העובד ולעמתו עם צרכיו של המעסיק.
רק החלטת פיטורים המבוססת על צרכים של אמת מצד אחד ושקילה רצינית וכנה של עניינו של העובד מצד שני, עומדת במבחן תום הלב המחייב את המעסיק בפעולתו. אכן, כח הפיטורים אינו בלתי מוגבל ורק שימוש נכון בו יעמוד במבחן הביקורת".
קראו עוד בנושא השימוע: