הגבלת שכר הבכירים במשק קרובה מתמיד...

בשנים האחרונות מתקיים בארץ דיון ציבורי נוקב אודות שכרם המופרז של המנהלים בחברות ציבוריות במשק הישראלי בכלל, ובגופים פיננסיים בפרט וחולשתם של מנגנוני הבקרה והפיקוח לגבי גופים אלו.

כרבע מארבעים מקבלי השכר הגבוה בחברות ציבוריות בישראל הנם בעלי תפקידים בגופים פיננסיים, כאשר היחס בין שכרם לשכר הממוצע במשק גבוה במיוחד.

מנהלי בנקים ומוסדות פיננסיים רבים השתכרו בשנים האחרונות בהיקפים של חצי מיליון עד מיליון ש"ח בחודש דהיינו, עד פי 100 מהשכר הממוצע במשק.

כתוצאה מכך נוצר במשק מצב בו מצד אחד, מתבצעים קיצוצי שכר נרחבים והעסקה הולכת וגדלה של עובדים מקבלי שכר עבודה נמוך במיוחד, בעוד שמצד שני, המנהלים הבכירים נוטלים לעצמם שכר שעלותו החודשית מגיעה לסכומי עתק.

יש לזכור בהקשר זה שהגופים הפיננסיים מנהלים כספי ציבור בהיקף עצום. היקף החסכון הפנסיוני, פיקדונות, קרנות נאמנות, תעודות סל וכספים אחרים, המנוהלים על ידי גופים מוסדיים, תאגידים בנקאיים, מנהלי קרנות נאמנות, מנהלי תיקים ומנפיקי תעודות סל עומד על למעלה מ-2 טריליון ₪ ומהווה את החלק הארי מתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור.

כמו כן, לפעילות גופים פיננסיים השפעה מהותית על היציבות הפיננסית במשק הישראלי.

אין חולק כי היקף כספי הציבור המנוהל על ידי הגופים הפיננסיים, פערי המידע בינם לבין ציבור החוסכים באמצעותם, והסיכונים להם חשופים כספי ציבור, מחייבים את הגופים הפיננסיים לקיים אמות מידה וסטנדרטים גבוהים והדוקים לממשל תאגידי נאות.

כמו כן הם מדגישים את חשיבות קיומם של מנגנוני השגחה בקרה ופיקוח יעילים וקפדניים, וכן מערכת איזונים ובלמים נאותה בגופים אלה.

הדברים שלעיל אמורים במיוחד לגבי שכר הבכירים בגופים אלה, אשר הרקיע שחקים בשנים האחרונות, וזאת על אף שבהיותם גופים המנהלים כספי ציבור נכון היה לצפות מהם לאחריות ציבורית רבה יותר.

על מנת למתן תופעה זו מבלי לחרוג מכללי השוק החופשי, הועלו בכנסת מעת לעת הצעות חוק שונות להגבלת שכר הבכירים במשק.

מטרת הצעות אלו הייתה לצמצם את פערי השכר העצומים בין העובדים במשק, באמצעות יצירת תמריץ לריסון העלייה החדה במשכורות הבכירים בישראל, עידוד העלאת המשכורות הנמוכות בחברות שבכיריהן מעוניינים לקבל תגמול גדול, והגדלה בהכנסות המדינה ממיסוי חברות, כתוצאה מביטול הפטור על משכורות גבוהות במיוחד.

צמצום אי השיוויון ויצירת מנגנון טבעי לריסון השכר של הבכירים, יביאו מטבע הדברים גם להגדלת רווחי המשקיעים הקטנים בחברות הציבוריות.

ביום 16.3.2016 אישרה ועדת הכספים של הכנסת, בצעד היסטורי, את הצעת החוק להגבלת שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים, כגון בנקים, חברות ביטוח, קופות גמל וקרנות הפנסיה.

הצעת החוק אושרה פה אחד לקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת.

הצעת חוק זו נועדה להגביל את שכר הבכירים בחברות אלו באופן לפיו השכר הגבוה ביותר שיוכל בכיר בחברה פיננסית להרוויח, כשהוצאות השכר שהחברה משלמת עבורו מוכרות לצרכי מס, יעמוד על לא יותר מפי 44 משכרו הריאלי של העובד בעל השכר הנמוך ביותר בחברה או פי 35 מעלות השכר של אותו עובד.

זאת לרבות עובדי קבלן המועסקים ישירות על ידי התאגיד או המועסקים על ידי נותן שירות המועסק באמצעות התאגיד.

כמו כן, תקרת השכר שתזכה את החברה בניכוי הוצאות שכר לצורך תשלומי המס תעמוד על 2.5 מיליון ש"ח בשנה. לגבי בכיר שישתכר יותר מכך החברה תשלם מס מלא החל מהשקל הראשון שהוא מרוויח.

בעקבות החוק יופחת שכר הבכירים לשכר של לא יותר מ־200 אלף ש"ח בחודש. בכיר שיהיה מעוניין להעלות את שכרו, יהיה חייב לוודא שהשכר המבוקש על ידו יהיה לפחות פי 44 משכר העובד הזוטר בחברה או פי 35 מעלות שכרו של אותו עובד.

כך שלמעשה יש כאן גם תמריץ של בכירים להעלות את שכר העובדים שכן במקרה כזה הם יוכלו להעלות גם את שכרם שלהם.

ביום 20.3.2016 דהיינו, כעבור 4 ימים ממועד אישור הצעת החוק דלעיל בוועדת הכספים של הכנסת, הגישה ח"כ זהבה גלאון הצעת חוק נוספת, בדבר הגבלת שכרם של הבכירים בכל החברות הציבוריות במשק ולא רק בתאגידים הפיננסיים.

הצעת החוק החדשה נומקה בכך שאין הגיון באי החלת החוק בחברות ציבוריות, שגם בהן מושקעים בסופו של דבר אותם כספי ציבור ממש. לפיכך, ההצעה מציעה להחיל את המגבלה שנקבעה בהצעת החוק דלעיל לגבי נושאי משרה בתאגידים פיננסיים, גם על התאגידים הציבוריים הריאליים הפועלים במשק.

יש לקוות כי גם הצעת חוק זו תאושר בבוא העת, ובכך תסייע גם היא לצמצום פערי השכר המשוועים במשק הישראלי.

לחצו כאן והשתתפו בדיונים בפורום שלנו!