הנחיות לאישה בהריון שקיבלה מכתב פיטורים

באופן כללי החוק בישראל מקשה מאד על מעסיקים לפטר נשים בתקופת ההריון. אם את נמצאת במהלך חודשי ההריון וקיבלת מהמעסיק הודעה או מכתב פיטורים, יש לך זכויות והגנה חוקית.

בסקירה שלפניך נפרט בדיוק מהם הכלים החוקיים שעומדים לרשותה של אישה בהריון שקיבלה הודעה על פיטוריה ממקום עבודתה ולמרות היותה בהריון.

השקעת הרבה שנות לימוד והתמחות עד שעברת בהצלחה את שלב המיונים המפרך למשרה החדשה כמנהלת פיתוח עסקי. המשרה דרשה ממך התמסרות טוטאלית. לא מצאת זמן לזוגיות ותרבות פנאי.

לא העלית על דעתך שזה הזמן המתאים להביא ילדים לעולם. השנים חלפו. הגוף נשחק והתעייף. הפרופורציות השתנו וקבלו מימד יותר אנושי ופחות טכני. נקשרת בזוגיות. נישאת. ויתרת על ירח הדבש. המשכת לעבוד בשיא המרץ וכעבור חודשיים נודע לך שאת בהריון.

בהגינותך כי רבה הודעת על כך לבוס הישיר. הוא שיחק אותה כמי ששמח בשבילך והבטיח להתחשב. ההבטחה, כך התברר די מהר לא קוימה. הריון ראשון בגיל מאוחר יחסית, לא תמיד זורם חלק. נדרשו בדיקות ומעקבים רבים שעלו בהיעדרויות תכופות מהעבודה. פרויקטים נתקעו.

הלקוחות עשו פרצופים וחלקם עזבו לטובת המתחרים. זה כבר יותר מדי לבוס שלך. הוא מחליט לפטר אותך. הוראות החוק מוכרות לו. הוא מגיש בקשה לממונה במשרד הכלכלה והמסחר (משרד התמ"ת) לקבלת היתר לפיטורייך ממקום העבודה. להריון שלך מחיר שאין הוא יכול לשאת מבחינה עסקית.

את מרגישה נבגדת אך לא מוכנה לוותר על המערכה למרות ההריון המציק שלוקח ממך את שארית כוחותייך.

מה הכלים שעומדים לרשותך כדי למנוע את הפיטורים?

המעסיק לא רשאי לפטר אותך בתקופת ההריון כפי שהוא רשאי לפטר עובדים בשגרה. ממש לא. עליו להגיש בקשה מיוחדת לממונה על הסדרה ואכיפה של חוקי העבודה במשרד הכלכלה והמסחר לקבלת היתר לפיטורייך.

במסגרת הגשת הבקשה להיתר פיטורים עליו לפרט את העילות המיוחדות בגינן נדרש ההיתר לפטר אותך למרות היותך בהריון. העילות קשורות בדרך כלל לניהול העסק, פירוק או פשיטת רגל, מכירה, לצעדי התייעלות ותפקוד לקוי שלך כעובדת. לכל עילה עליו לצרף נימוקים מפורטים בכתב התומכים בגרסתו.

את העובדת רשאית לפי הנוהל הקיים להגיב בכתב לטענות המעסיק. תגובתך צריכה להיות מנומקת ומגובה בהמלצות, מסמכים, חוות דעת, דוחות וכל תיעוד אחר שיש בו לסתור את נימוקי העילה המועלים על ידי המעסיק המבקש לפטר אותך.

תגובתך הכתובה נשלחת לממונה במשרד הכלכלה. תיקבע לך פגישה עם המעסיק. את רשאית ואנו ממליצים לשכור עורך דין שייצג אותך. הממונה רשאי למנוע נוכחותו של עורך הדין במהלך הדיון. כך שאת צריכה לסמוך על עצמך ועל כושר הביטוי והשכנוע שלך בצדקת טיעונייך.

אם הדיבור קשה עלייך מכל מיני סיבות, את יכולה להעלות על הכתב את כל מה שנבצר ממך להעלות בעל פה במסגרת השימוע ואין סיבה לחשוש, שהטיעונים הכתובים יקבלו יחס לא הוגן בהשוואה לטיעונים בעל פה בנוכחות עורך דין או נציג של הוועד.

תוך חודש ימים הממונה יקבל החלטה אם להתיר את הפיטורים שלך או לא. אם הממונה יגיע למסקנה שהבקשה לפיטורייך נגועה רק בעובדת היותך בהריון, סביר להניח שהממונה ידחה את בקשת המעסיק.

לעומת זאת, אם אחת מהעילות המנויות לבקשת ההיתר לפיטורים תימצא כלא קשורה כלל להריון אלא תתברר כעניינית, רלבנטית ולא קנטרנית, יתכן ויתקבל האישור לפטר אותך. גם אז עומדת בפנייך האופציה לערער על ההחלטה בפני בית הדין לעבודה תוך 45 יום.

במידה ונכנסת להריון עוד בטרם חלפו 6 חודשים מתחילת עבודתך לא תוכלי ליהנות מההגנה של סעיף 9 לחוק עבודת נשים האוסר על המעסיק לפטר אותך ללא קבלת היתר מיוחד מהשר הממונה.

עם זאת, את יכולה להיעזר בהוראת סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות שוות בעבודה האוסרת אל אפליית עובדים בין היתר בגין הריון בכל אחת מנקודות הזמן בהם מועסקים.

ללא קשר לבקשה של המעסיק להיתר מיוחד, אם פוטרת בהיותך בהריון לאחר שעבדת למעלה מחצי שנה או פחות את רשאית להקדים את המעסיק ולפעול כך:

• להגיש תלונה נגד המעסיק ליחידה לאכיפה במשרד הכלכלה
• להגיש תביעה לבית הדין לעבודה לקבלת פיצויי פיטורים
  
• להודיע לממונה במשרד הכלכלה על הפיטורים שלך בתקופת הריונך ובניגוד לחוק
• ניתן לפנות למרכזי סיוע לנשים שמתמחים גם בפיטורים של נשים בהריון

אנו ממליצים בחום לכל אישה בהריון שחשה כי זכויותיה נפגעו לפנות לקבלת יעוץ משפטי אישי באמצעות עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת פעולות כלשהן.

חשוב לך לדעת ולזכור שבסיומו של כל הליך משפטי תתקבל הכרעה שלא בהכרח תחייב את המעסיק להחזיר אותך לעבודה.

יתכנו מקרים בהם תתקבל פשרה שתוצע על ידי בית הדין להעביר אותך למשרה אחרת באותה חברה, או לסניף אחר ואפילו הסכם של עבודה מהבית, הכל תלוי בסוג העסק ועד כמה הפשרה המוצעת ישימה עבורך. בסופה של כל פשרה יש מחיר שעלייך לשלם. ככה זה. המחיר עלול להיות קשור למוניטין המקצועי שלך, לרמת השכר, לתנאים הנלווים ולמעמד הכללי שלך בתוך החברה היום ובעתיד לבוא.

אם בית הדין ישתכנע שהפיטורין קשורים להריון והמעסיק לא פעל כמתחייב מהוראות החוק, הוא עשוי לפסוק לך פיצויים בגין עוגמת נפש, אובדן הכנסה, פיטורים ללא עריכת שימוע וללא מתן הודעת מוקדמת ועוד זכויות נלוות לפי הנסיבות כמו פגיעה בהפרשות לפנסיה וקופת גמל .

אם בכל זאת הנסיבות אילצו אותך להיגרר לפתחם של בתי הדין לעבודה כדי למנוע את פיטורייך, נציג בפנייך מספר החלטות בנסיבות דומות, כדי שתעריכי במידת האפשר את הסיכויים לכאן או לכאן.

אפשר להיות אופטימיים, אך לא תמיד. בתי הדין פוסקים בדרך כלל פיצויים לטובת העובדת ההרה. טובתה לנגד עיניהם כמו טובת הילד בפני בתי הדין לענייני משפחה. אלא אם כן, מדובר בעובדת מסוכנת, אלימה ועבריינית שמקומה מאחורי הסורגים, או שלא נמצא יסוד מוצדק וחוקי לתביעה לעומת העילות והנימוקים של המעסיק שנפלו בגדר הוראות החוק.

פיטרו אותך בהריון? הכירי את עמדת בית הדין לעבודה!

אידית כהן עבדה אצל טקילה לוי מוטי במהלך שנת 2006 ופוטרה בעת היותה בהריון. היא הגישה תביעה לבית הדין לעבודה בחיפה בתיק עב 1864/08 לתשלום הפרשי הוצאות נסיעה, לתשלום פיצויי פיטורים וכן לפיצוי בגין פיטורים בהריון, הפרשי שכר לתקופת הריון ועוגמת נפש.

בית הדין פסק כי דין התביעה להידחות הואיל והשתכנע כי התובעת פוטרה ללא קשר לעובדת הריונה ומפאת חוסר שביעות רצון מעבודתה.

התובעת פוטרה לאחר 4 חודשי עבודה והמעסיק פטור מהצורך לקבל היתר כנדרש בסעיף 9 לחוק עבודת נשים. גם בהקשר זה נפסק שאין התובעת זכאית להגנה של סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה האוסר על אפליה שלא התקיימה לגישת בית הדין כי פיטוריה לא נעשו בחוסר תום לב של המעסיק אלא בגלל תפקוד לקוי.

עוד מקרה שהוכרע בבית הדין כנגד עובדת הטוענת לפיטורים בזמן הריון. מאידך, מנימוקי דחיית התביעה של בית הדין כדאי לאמץ את אלה שיש בהם הדרכה וכלים כיצד לנהוג במקרים דומים ומהם הסיכויים לזכות בפיצויים המבוקשים.

אביב סקירה הועסקה בעירית לוד משנת 1995 ובשלוש השנים האחרונות להעסקתה הגיעה לדרגה של ראש אגף פרויקטים.

העירייה נקלעה לקשיים והפכה לחדלת פירעון בשנת 2004. מונתה ועדה קרואה ונקבעה מסגרת לתוכנית הבראה שהציעה קיצוץ בהוצאות ופיטורי עובדים בהתאם להסכם הקיבוצי שנחתם בין העירייה להסתדרות העובדים. התובעת בתיק עב (ת"א) 2072/05 נכללה ברשימת המפוטרים ועל כך תביעתה לביטול הפיטורים והשבתה לעבודה בעירייה.

בית הדין האזורי בתל אביב דחה את תביעתה ופסק כי גם אם נמצאו פגמים כלשהם בהתנהלותה העירייה הרי שאין הם יורדים לשורשם של דברים ואין בכוחם לבטל את פיטוריה של התובעת. אין עילה בחומר הראיות, ליתן כל סעד אחר, שאינו ביטול הפיטורים והחזרה לעבודה.

לדעת בית הדין העירייה פעלה בהתאם להסכם הקיבוצי. נערך לתובעת שימוע כדין ובהתאם לאמות המידה הנדרשות. עוד נפסק כי כתב התביעה הוגש עוד לפני שהתובעת ידעה שהיא בהריון והיא לא ביקשה לתקן את התביעה.

מועד הריון אמור להיקבע כלשון בית הדין על חודו של יום וזאת כדי לאפשר לדחות או לקבל הגנה לפי סעיף 9 לחוק עבודת נשים הקובע זמן עבודה של 6 חודשים לפחות. העירייה לא נדרשה להיתר מיוחד לפי סעיף זה ולכן נקבע: אין חולקין כי פיטוריה של התובעת אינם קשורים באופן כלשהו להריונה.

עדה פלדמן הועסקה כמזכירה במשרה חלקית אצל פרופ' אריאל בן עמר שירותי רפואת שיניים והשקעות בע"מ. את עבודתה החלה ביום 15/08/05. כעבור כ-6 חודשים ביום 13/02/06 נודע לה בשיחת טלפון מהמרפאה כי היא בהריון.

באותו יום נקראה העובדת למנהלת המרפאה וזו הודיעה לה שאינה מרוצה מתפקודה והודיעה לה בהודעה מוקדמת שפיטוריה נכנסים לתוקף החל מיום 01/3/06. המעסיקה לא ידעה שהעובדת בהריון באותו יום. זמן קצר לאחר מכן הודיעה העובדת שהיא בהריון וביקשה לבטל את פיטוריה. המעסיקה סירבה והציעה לה להאריך את ההודעה המוקדמת בכמה ימים.

העובדת בתגובה שלחה מכתב תלונה לממונה על חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה על פיטוריה בניגוד לחוק עבודת נשים. המעסיקה נחקרה ונדרשה להסביר מדוע לא ביקשה היתר מיוחד לפיטורים. בהמשך ולאחר שהתלונה נגנזה מסיבות לא ידועות פנתה העובדת לתוכנית לסיוע משפטי במרכז הבינתחומי בהרצליה.

שם דרשו הסברים מהמעסיקה וזו טענה מנגד כי פוטרה עקב תפקוד לקוי, מוזר ותמוה כלשונה.

לאחר הלידה הגישה העובדת תביעה לבית הדין האזורי וזה קבע כי לאור העובדה שהתובעת עבדה במרפאה תקופה העולה על שישה חודשים ופוטרה בהיותה בהריון, מבלי שהתבקש היתר לפיטוריה כנדרש בחוק, פיטוריה נעשו בניגוד לחוק והנם בטלים מעיקרם.

המרפאה ערערה לבית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 285-09) וזה אישר את פסק הדין של בית הדין האזורי וקבע כי פיטורי עובדת בהיותה בהריון, ללא קבלת היתר כחוק, הם פיטורים שלא כדין, גם אם המעסיק לא ידע בעת הודעת הפיטורים כי העובדת בהריון.

בית הדין הארצי התייחס גם להלכה הנוגעת לעובדת בהריון או מועמדת לעבודה, שאינה מחויבת לגלות למעסיק על דבר הריונה עד לחודש החמישי להריונה, למעט בנסיבות חריגות ויוצאות דופן בהן הגילוי מתחייב מאופיים או מהותם של התפקיד או המשרה.

הלכה זו לדעת בית הדין הארצי חלה גם במצב בו העובדת נשאלת שאלה מפורשת לגבי הריונה ובוחרת, מטעמיה, להשיב בשלילה, שכן, שאלה מסוג זה כלל אינה אמורה להישאל על ידי המעסיק או מי מטעמו.

עוד נפסק כי סעיף 13 א'(ב) לחוק קובע את גובה הפיצוי שייפסק לעובדת אשר פוטרה בניגוד לסעיף 9 לחוק. מטרת הסעיף היא להביא לפיצוי אזרחי עונשי שמטרתו הרתעתית וחינוכית. אין כל דרישה בחוק, מעובדת שפוטרה בניגוד לסעיף 9, לפעול באופן אקטיבי לצורך חזרה בפועל למקום העבודה.

אין לצפות מהעובדת להוכיח כי עשתה מאמץ אינטנסיבי למצוא עבודה חלופית. אך מאידך, ככל שלעובדת מוצע תוך כדי הריונה לחזור למקום העבודה, יש לצפות כי תיענה לכך, אלא אם נסיבות הפיטורים, הפגמים שנפלו בפיטורים, התנהלות המעביד ביחס לעובד ועיתוי הצעת המעביד מצדיקים באותן נסיבות שלא לחייבה בכך.

בית הדין מסכם את החלטתו, תוך מתן עצה לתובעת שעניינה נדון בפניו וגם אחרות במצב דומה יכולות לנהוג לפיו.

התובעת יכולה להגיש תביעה למוסד לביטוח הלאומי למיצוי זכויותיה. סעיף 13 א'(1) לחוק מאפשר לבית הדין לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין, לרבות פיצוי בגין זכויות נוספות שהיו משולמות לעובדת לו פיטוריה היו נעשים כדין.

ליחצי כאן לפניה אל עורך דין וקבלת יעוץ משפטי אישי!