העובד התפטר ונמצא זכאי לפיצויי פיטורים

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ס"ע 45220-11-11

לפני:

• כב' השופטת  דגית ויסמן
  העובד התפטר ובית הדין פסק כי מגיעים לו פיצויי פיטורים העובד התפטר ובית הדין פסק כי מגיעים לו פיצויי פיטורים
• נציג  ציבור (עובדים), מר אריה המר
• נציגת ציבור (מעבידים), גב' עליזה מעין

התובע: נגש מהרטו - ע"י ב"כ עו"ד שגיא לגסה

הנתבעת: סופרבוס ושות' - ע"י ב"כ עו"ד רוית ווקס- סלוקי       

חקיקה שאוזכרה:

• חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963: סע'  6
• תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964: סע'  12(ז)

פסק דין

1. התובע עבד בנתבעת כנהג כחמש שנים, עד להתפטרותו. המחלוקת בין הצדדים היא האם בנסיבות ההתפטרות, התובע זכאי לפיצויי פיטורים לפי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963 (להלן – החוק).

2. רקע עובדתי

א. הנתבעת היא חברה המפעילה קווי אוטובוס ציבוריים.

ב. התובע עבד אצל הנתבעת כנהג, מיום 10.11.05 ועד ליום 16.1.11.

ג. במהלך עבודתו הנתבעת העמידה לזכות התובע הלוואות ומפרעות. התובע גם נעזר בב"כ הנתבעת לצורך טיפול בתיקי הוצאה לפועל שנפתחו כנגדו. התמורה בגין טיפול משפטי זה שולמה באמצעות הנתבעת ונוכתה משכרו של התובע.

ד. ביום 6.6.10 התובע התגרש מאשתו, לאחר תקופה בה התגוררו בנפרד.

ה. בתקופה בה התובע עבד אצל הנתבעת, הוא התגורר בעיר לוד.

ו. ביום 21.12.10, בעקבות מעבר מתוכנן לעיר נשר, בה התגוררו אמו וסבתו, התובע הודיע על התפטרות.

ז. מאחר שהתובע אינו שולט בשפה העברית, הוא ביקש מגב' אורית תורג'מן, רכזת כח אדם בנתבעת, שתנסח עבורו מכתב פיטורים, וזו לשונו:

"לכבוד חב' סופרבוס

הנדון: מכתב התפטרות

לאור מעבר למגורים בחיפה הנני נאלץ להתפטר מעבודתי בחברת סופרבוס וזאת בשל בעיות משפחתיות אישיות.
אשמח אם תעמידו לרשותי את הכספים שנצברו לזכותי פיצויים חופשה תגמולים וכו.."

ח. לאחר סיום עבודתו בנתבעת, עבר התובע להתגורר בעיר נשר עם אמו בת ה-85 (ילידת 1926) וסבתו בת ה-101 (ילידת 1910). כשלושה חודשים לאחר סיום עבודתו, ביום 12.3.11, נפטרה סבתו של התובע.

3. ההליך והעדויות

א. התובע הגיש תביעתו על סך 167,893.11 ₪ ועתר לתשלום רכיבים רבים ושונים, ביניהם החזר ניכויים שבוצעו משכרו שלא כדין, פיצויי הלנה ודמי הבראה.

בדיון המוקדם התובע הודיע שהוא חוזר בו מתביעתו ברוב הרכיבים וצמצם את תביעתו לפיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ופיצוי בגין עגמת נפש. יש לציין כי התביעה לפיצויים בגין עגמת נפש אינה נזכרת בכתב התביעה.

ב. בישיבת ההוכחות נשמעו עדויות התובע, מר יעקב (ז'קי) תורג'מן, שכנה של אם התובע וכן גב' חנה פליישר, שהתיידדה עם התובע כאשר נסעה באופן קבוע באוטובוס בו נהג במסגרת עבודתו.  כמו כן נשמעו עדי הנתבעת: מנכ"ל הנתבעת, מר אייל ווקס ורכזת כ"א בנתבעת, גב' אורית תורג'מן.

ג. לא מצאנו ליתן משקל של ממש לעדותה של גב' פליישר, מאחר שניכר היה שהיא ביקשה לסייע לתובע ככל יכולתה, כך שאין בידינו לקבוע כי עדותה היתה חסרת פניות.

ביחס לעדותו של מר תורג'מן נציין שהגם שהיתה עיקבית, לא היה בה לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים, מאחר שביסודה עמדה הטענה לפיה אמו וסבתו של התובע נזקקו לסיוע טכני בעניינים שונים. ברי כי נשים בגילאים אלה (85 ו–101 שנים) נזקקות לסיוע מסוים ואין בכך להעיד על הסיבה בגינה התפטר התובע.

דיון והכרעה

4. לטענת התובע, הוא התפטר בשל מצבן הרפואי של אמו וסבתו, כך שבהתאם להוראות סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, הוא זכאי לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת.

בכתב התביעה נטען לחילופין שהתובע זכאי לפיצויי פיטורים מכח סעיף 12(ז) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964, מאחר שעבר דירה המרוחקת למעלה מ-40 קילומטרים ממקום מגוריו הקודם, בעקבות גירושיו. התובע חזר בו מהטענה בתצהירו.

5. לטענת הנתבעת, התובע התפטר מעבודתו ועבר לעיר נשר לדירת אמו וסבתו, עקב מצבו הכלכלי ותוך ניסיון לצמצם בהוצאות, שכן התובע חוייב בדמי מזונות לילדיו הקטינים מנישואיו הראשונים ואף נשא בהוצאות המחייה השוטפות שלו ושל בת זוגו השנייה וילדם המשותף.

6. בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים נקבע –

"התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות – רואים לענין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים."

על פי ההלכה הפסוקה (ע"ע (ארצי) 1214/02 שיטרית – סטופ אש בע"מ, פד"ע לח 838 (2003); להלן – פרשת שיטרית), על מנת להיות זכאי לפיצויי פיטורים על פי סעיף 6, צריכים להתקיים מספר תנאים מצטברים:

א. מדובר במי שהוא במעמד של "עובד";

ב. העובד התפטר עקב מצב בריאותו של או בן משפחתו;

ג. היתה "סיבה מספקת" להתפטרות.

נטל ההוכחה לעניין תחולת סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, מוטל על התובע, קרי עליו להוכיח כי התפטר לרגל מצבו הבריאותי וכן עליו להוכיח כי לאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין היוו סיבה מספקת להתפטרות.

כלומר, על התובע להציג ראיות (תעודות רפואיות) כי מצבו הבריאותי לא איפשר לו להמשיך ולעבוד יותר בשירות הנתבעת והוא היווה סיבה מספקת להתפטרות המזכה בפיצויים פיטורים (דב"ע נג/ 3-210 רביוב – נאקו שיווק בע"מ, פד"ע כז 514 (1994)).

עוד נפסק:

"על העובד להודיע למעסיק טרם התפטרותו, על מצב בריאותו הוא או של בן משפחתו כמונע המשך העבודה שעשה עד כה, וזאת על מנת לאפשר למעסיק להציע לו עבודה אחרת או תנאי עבודה ולהשפיע בכך על 'שאר הנסיבות', כך שלא תהא סיבה מספקת להתפטרות."

(פרשת שיטרית ור' גם דב"ע לג/ 3-2 זילבר – גלוביס בע"מ, פד"ע ד 53 (1972)).

7. בפרשת שטרית בית הדין הארצי עמד על הרציונל בבסיס הוראת סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים וקבע כך (ההדגשה הוספה – ד.ו.):

"תכליתו של סעיף 6 לחוק הינה להעניק פיצויי פיטורים לעובד שנאלץ להתפטר עקב כך שמצב בריאותו אינו מאפשר לו להמשיך את עבודתו במפעל. רוצה לומר, שאין היגיון להעניק פיצויי פיטורים לעובד בעקבות מחלה שאינה מונעת או מקשה מאוד על המשך עבודתו. מנגד, תכליתו של חוק פיצויי פיטורים אינה לשעבד את העובד למקום עבודה אחד. המשק המודרני והתחרותי מבוסס על מעבר חופשי של מצרכים, הון, עבודה ושירותים. לעובד שמורה הזכות לעזוב את מקום עבודתו ולעבוד במקצוע ובמקום העבודה שהוא בוחר לעצמו, ויש להמעיט את ההגבלות המוטלות עליו באמצעות הפסד פיצויי הפיטורים. זאת ועוד, אין לעודד מצב שבו עובד ימשיך לעבוד על אף שמצב בריאותו אינו מאפשר זאת, בשל חשש מהפסד פיצויי פיטורים. זאת ואף זאת, בענייננו מדובר בסך הכול בפיצוי בגין תשע שנות עבודה."

על רקע כל האמור לעיל יש לבחון את הנסיבות שהוכחו בעניינו של התובע.

8. אין חולק שמכתב ההתפטרות נכתב על ידי גב' אורית תורג'מן, בהתאם לפנייתו של התובע. התובע העיד שהוא מסר לגב' אורית תורג'מן שהוא מבקש להתפטר מעבודתו עקב מצבן הרפואי של אמו ושל סבתו וביקש ממנה שתכתוב נימוק זה במכתב ההתפטרות (סעיף 11 לתצהיר התובע).

עוד העיד שמסר למר ווקס את הדברים וכי הלה הבהיר שיהא זכאי לפיצויי פיטורים אם יעדכן את כתובתו במשרד הפנים, מאחר שהעתיק מגוריו למקום המרוחק עבר ל-90 קילומטרים (סעיף 12 לתצהיר התובע).

התובע שב על גרסה זו באופן עקבי במסגרת חקירתו הנגדית בבית הדין (ר' עדות התובע בעמוד 6 לפרוטוקול, שורות 13-19, עמוד 8 לפרוטוקול, שורות 26-29).

9. התובע צירף לכתב התביעה אישורים רפואיים שיש בהם להעיד על מצבן של אמו ושל סבתו (נספחים ו' -3 לכתב התביעה). מהם עולה כי מדובר בשתי נשים מבוגרות מאד (בנות 85 שנים ו–101 שנים במועדים הרלוונטיים).

עוד עולה מהמסמכים כי אמו של התובע סבלה ממספר בעיות אורטופדיות וכן מסכרת ואילו סבתו סבלה של התובע סבלה מחולשה וסניליות, אבדן משקל, מחסור בויטמינים ומינרלים והתדרדרות כללית.

איננו מקבלים את טענת הנתבעת כי מאחר שהאישורים הרפואיים מאוחרים למועד ההתפטרות, הם אינם תומכים בגרסת התובע.

התובע לא טען שהציג את האישורים לנתבעת והנתבעת לא טענה שביקשה אישורים רפואיים כלשהם. תוכנם של האישורים תומך בגרסתו של התובע לגבי המצב הרפואי של אמו ושל סבתו. מבחינה זו, המועד בו המסמכים הונפקו הוא חסר משמעות.

נוכח האמור במסמכים אלה, התומכים בעדות התובע, הוכח שאמו של התובע וסבתו היו נשים מבוגרות מאד ואף סבלו מבעיות רפואיות שונות במועד בו התובע התפטר. בנוסף, סבתו של התובע הלכה לעולמה כשלושה חודשים לאחר שהתובע התפטר.

10. בהקשר זה יש להעיר שבכתב התביעה (סעיף 14) וכן במכתב הדרישה שנשלח על ידי ב"כ התובע (נ/1), נכתב כי סבתו של התובע נפטרה עובר להתפטרות, ועובדה זו אינה נכונה (ר' תעודת פטירה שצורפה כנספח ה' לכתב התביעה).

איננו סבורים שיש לזקוף טעות זו לחובת התובע, מאחר שמדובר במסמכים שנכתבו על ידי בא כוחו. נוסיף שאין זו הטעות העובדתית היחידה שנפלה במכתבים שנשלחו בשמו של התובע. כך למשל, במכתב לחברת הפניקס, נרשם שהתובע פוטר (נספח ג' לכתב התביעה).

11. במכתב ההתפטרות אשר נוסח על ידי נציגת הנתבעת עצמה, גב' תורג'מן, נכתב שהתובע התפטר בשל "בעיות משפחתיות אישיות". מדובר בניסוח כללי וגם בעיות רפואיות של בני משפחה יכולות לבוא בגדר ביטוי זה. מסיבה זו ומאחר שהמכתב נוסח על ידי נציגת המעביד, הגענו למסקנה כי לשון המכתב עולה בקנה אחת עם טענות התובע.

12. לא נעלמו מעינינו עדויות הנתבעת לפיהן התובע אמר שהוא התפטר מעבודתו עקב קשיים כלכליים ובעטיים הוא מתכוון לעבור להתגורר עם אמו וסבתו (סעיף 14 לתצהיר אורית תורג'מן, סעיף 4 לתצהיר ווקס).

גב' תורג'מן הבהירה שמכתב ההתפטרות שנוסח על ידה נכתב לאור דבריו של התובע בדבר קשיים כלכליים משפחתיים, אולם ללא קשר למצב של אמו וסבתו (עמוד 15 לפרוטוקול, שורה 28 עד עמוד 16, שורה 8).

דברים דומים העיד גם מר אייל ווקס (עמוד 18 לפרוטוקול, שורות 22-28). ווקס גם הכחיש את הטענה לפיה מסר לתובע שאם ישנה את כתובתו במשרד הפנים יהא זכאי לפיצויי פיטורים (סעיף 5 לתצהיר ווקס ועדותו בעמוד 19 לפרוטוקול, שורות 3-4).

13. בשוקלנו את עדויות הצדדים ואת הראיות, אנו סבורים שהתובע עמד בנטל ההוכחה המוטל על שכמו להראות כי התפטר בשל מצבן הרפואי של אמו וסבתו, כי מצבן היווה "סיבה מספקת" להתפטרותו וכי הודיע על כך לנתבעת.

עדות התובע בעניין הסיבות שהביאו להתפטרותו היתה עקבית, המסמכים הרפואיים שהציג, כמו גם גילן המופלג של אמו וסבתו והעובדה כי סבתו נפטרה זמן קצר לאחר ההתפטרות, כולם תומכים בכך שהמצב הרפואי של האם והסבתא היה לקוי.

גם אם אמו של התובע לא היתה זכאית לקצבת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי, אין פירוש הדבר שלא נזקקה לסיוע כלל. הדברים עולים מעדותו של התובע (עמוד 9 לפרוטוקול, שורות 25-28) וכן מעדותו של מר תורג'מן.

בנוסף, הדברים מתיישבים עם הנתונים בטופס ההערכה של המוסד לביטוח לאומי, לפיו אמו של התובע קיבלה ניקוד, אם כי נמוך מהמינימום המזכה בגמלה (נספח ז' לכתב התביעה).

14. ערים אנו לכך שעדותו של התובע ביחס למצבו הכלכלי לא היתה עקבית (השוו: עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 20-24 לעומת עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 9-18, 24-33).

אנו סבורים שיש לייחס זאת לנטיה הטבעית והמובנת שלא להודות בקשיים כלכליים וכן לא להודות בכך שפלוני נזקק לעזרה. משום כך אנו סבורים כי חלק זה של עדותו אינו פוגם בהתרשמותנו מעדותו של התובע לגבי נסיבות ההתפטרות והסיבות לה, שהיתה עיקבית והתיישבה עם מכלול המסמכים שהוצגו.

15. לסיכום, שוכנענו שהתובע התפטר בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים.

16. לטענת התובע, שכרו הקובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים הוא 6,836 ₪. מעיון בתלושי השכר של התובע, עולה שהתובע כלל בשכר הקובע לפיצויי פיטורים גם תוספות שכר שונות ("גמול חניון", "גמול פיצול", "בונוס שבת", תמריץ שר 2" "מנקו חיב").

על פי תלושי השכר וכאמור בתצהירו של מר ווקס (סעיף 9), מדובר בתוספות משתנות ששולמו בהתאם לנוכחות התובע, עבודה בפועל ועמידה ביעדים. מסיבה זו אין לכלול אותן בתשלום פיצויי הפיטורים.

17. לפיכך ולאור הודאת הנתבעת (סעיף 9 לתצהירו של מר ווקס), יש לקבוע כי שכר התובע עמד על סך 5,336 ₪. כלומר, התובע זכאי לפיצויי פיטורים בסך 27,569 ₪ (12/62 X 5,336 ₪). מאחר שהסכומים לא שולמו עקב מחלוקת כנה, יש להפחית את פיצויי הלנת פיצויי הפיטורים להפרשי הצמדה וריבית כחוק.

18. אין מקום לחייב את הנתבעת בתמורת הודעה מוקדמת, מאחר שהתובע, שהתפטר מיוזמתו, עבד בתקופת ההודעה המוקדמת.

19. אין גם מקום לחייב את הנתבעת בפיצויים בגין עגמת נפש, הן משום שנסיבות העניין אינן מצדיקות פסיקת פיצוי זה והן משום שמדובר ברכיב שלא נזכר בכתב התביעה.

20. סוף דבר – התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך 27,569 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.11 ועד לתשלום בפועל.

נוכח הפער המשמעותי בין סכום התביעה המקורי ובין הסכום בו התובע זכה בסופו של יום, כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ד, (23 אפריל 2014), בהעדר הצדדים.

אריה המר, נציג ציבור (עובדים)   דגית ויסמן, שופטת   עליזה מעין, נציגת ציבור (מעבידים)