{if 0} {/if}
|
אחת הסיבות המרכזיות לפירוק חברות הינה עקב הגיען למצב של חדלות פירעון, באופן לפיו אין עוד באפשרותן לפרוע את חובותיה לנושיה, לרבות עובדי החברה עצמה.
במקרה כזה, רשאים נושי החברה לרבות עובדי החברה כאמור, להגיש בקשה לפירוק החברה באמצעות בית המשפט. מטרת הפירוק הינה לכנס את כל יתרת הנכסים שנותרו עדין ברשות החברה, לשם מימושם וכיסוי מירב חובותיה לנושיה ככל שניתן.
ברם, מאחר והחברה נמצאת בחדלות פרעון כאמור, משמעות הדבר הינה כי אין במימוש כלל נכסיה כדי להספיק לכסות את כל חובותיה.
כלומר, סך חובות החברה גבוה מסך נכסיה, ועל כן יש להחליט כיצד יש לחלק את כספי מימוש הנכסים בין הנושים השונים.
במקרה כזה יש לסלק את החובות כלפי נושי החברה לפי סדר הקדימות שקובע החוק, ואשר כולל בעיקרו את הנושים הבאים: נושים מובטחים בשיעבוד קבוע, נושים בדין קדימה, נושים מובטחים בשיעבוד צף, נושים רגילים, ובעלי המניות של החברה.
עובדי החברה נמנים על הנושים בדין קדימה ועל כן מעמדם גבוה יחסית במדרג עדיפות הנושים. כלומר, המפרק יסלק את חובותיהם של העובדים לפני שהוא יסלק את חובות הנושים המובטחים בשיעבוד צף ואת חובות הנושים הרגילים, אם כי רק לאחר שהוא יסלק את חובות הנושים המובטחים בשיעבוד קבוע.
לפיכך וכמו כל נושה, גם על העובדים להגיש תביעת חוב בפני המוסד לביטוח לאומי. תביעת החוב תכלול בדרך כלל תשלומים בגין שכר עבודה, כספי מיסים שהחברה ניכתה משכר העובדים אך טרם העבירה לרשויות המס, ותשלומי חובה אחרים לתקופה של עד שנה טרם הפירוק.
יחד עם זאת, במקרה והחברה איננה מסוגלת לפרוע את מלוא חובותיה גם לעובדיה, וזאת למרות שהם נמצאים בדין קדימה כאמור, אזי זכאים עובדיה השכירים, אשר בזמן עבודתם נוכו מתשלומיהם תשלומי ביטוח לאומי, להגיש תביעה כלפי הביטוח הלאומי לקבלת גמלה עקב פירוק החברה.
גמלת הביטוח הלאומי עקב פירוק החברה כוללת את סכום חוב שכר העבודה, חוב פיצויי הפיטורים שאין להם כיסוי בקופת הגמל, ותשלומים לקופות הגמל של העובד, שהמעסיק היה אמור להעביר ולא העביר, כל זאת עד לגובה התקרה הקבועה בחוק.
החל מיום 1.1.2014 המדובר בסך של 112,424 ₪, אם כי יש לזכור כי סכום זה מתעדכן מעת לעת.
גמלת זו תשולם לעובד שכיר של חברה בהתקיים התנאים הבאים: בית המשפט המחוזי הוציא צו לפירוק חברה וכן צו למינוי נאמן או מפרק מטעמו, והנאמן או המפרק אישר את פרטי תביעת החוב של העובד.
לפיכך, על מנת להתניע את תהליך קבלת הגמלה יש בראש ובראשונה לקבל צו לפירוק החברה.
במידה והצו מתקבל עקב הגשת בקשה לפירוק באמצעות בית המשפט של נושה אחר של החברה או כל גורם אחר שרשאי להגיש בקשה לפירוק, אזי מתייתר הצורך להגיש תביעה לפירוק באמצעות עובדי החברה.
ברם, במידה ואף גורם אחר אינו עושה זאת, או אז נדרשים עובדי החברה להגיש בעצמם תביעה לפירוק החברה באמצעות בית המשפט, וזאת על מנת לקבל צו לפירוק החברה, שיאפשר להם לקבל את גמלת הביטוח הלאומי עקב פירוק החברה.
הליך בקשת הפירוק מתבצע בהתאם להוראות פקודת החברות והתקנות שהותקנו על פיה, ולרבות תקנות החברות (פירוק), תשמ"ג-1983, וכמפורט להלן:
1. יש להגיש בקשה לפירוק החברה באמצעות בית המשפט בעילת חדלות פירעון, בהתאם לסעיף 257 (4) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983, בפני בית המשפט המחוזי.
בהתאם לסעיף 258 לפקודת החברות, חברה תיחשב כחדלת פירעון בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:
א. לחברה חוב כלפי נושה בסכום העולה על 5 ש"ח, שהגיע זמן פירעונו, לחברה נמסרה במשרדה הרשום דרישה לתשלומו מאת הנושה, והחברה לא ענתה לדרישה זו תוך 3 שבועות.
ב. צו הוצאה לפועל או צו בית משפט לטובת נושה של החברה לא קוים, כולו או מקצתו.
ג. הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, שאין ביכולתה של החברה לשלם חובותיה, וזאת לאחר שהביא בחשבון את כלל התחייבויותיה המותנות והעתידיות.
2. את בקשת הפירוק יש להגיש בהתאם לסדר הפעולות הבא:
א. הגשת טופס הבקשה לבית המשפט, כשהוא נתמך בתצהיר חתום ומאומת ע"י עורך דין, ובצירוף נסח הכולל את פרטי החברה מטעם רשם החברות.
ב. מסירת העתקים מהבקשה למשרדי כונס הנכסים הרשמי, הכנ"ר ולחברה.
ג. הפקדת פיקדון כספי בעת הגשת הבקשה למזכירות הכונס הרשמי.
בית המשפט לא ידון בבקשת פירוק אלא אם כן הוצג בפניו אישורו של הכונס הרשמי בדבר קבלת הפקדון והעתק הבקשה.
3. עם קביעת דיון בבקשה, על המבקשים לפרסם ברשומות ובעיתון יומי הודעה בדבר הגשת הבקשה והמועד שנקבע לדיון בה, וזאת לפחות 14 יום לפני מועד הדיון.
מטרת פרסום הודעה זו הינה לאפשר לכל מי שמתנגד לבקשה להגיש התנגדות לבקשה לבית המשפט, עם העתק לעובדים מבקשי הבקשה.
4. ההתנגדות לבקשת הפירוק תוגש לבית המשפט לפחות 7 ימים לפני המועד שנקבע לדיון, כשהיא מנומקת ונתמכת בתצהיר חתום ומאומת על ידי עורך דין. במידה ולא מוגשת התנגדות כנדרש, לא תישמע ההתנגדות ביום הדיון בבקשה.
5. כל מי שרוצה להשתתף בדיון בבקשת הפירוק יהא רשאי לעשות זאת רק אם הודיע למבקש על כוונתו להשתתף בדיון 7 ימים קודם המועד שנקבע, או באישור בית המשפט.
6. במהלך הדיון יש להציג תעודת השלמה מאת הרשם או מאת פקיד בית המשפט אשר הוסמך לכך, אשר מאשרת כי המבקשים מילאו אחר כל הוראות התקנות הנוגעות להגשת בקשת פירוק.
7. במידה והעובדים-המבקשים ביטלו את בקשת הפירוק או זנחו אותה, רשאי בית המשפט, על פי בקשת נושה אחר או בעלי המניות, לצוות על חילופי המבקשים ולהמשיך את הדיון בבקשה בידי המבקש החדש.
8. בתום הדיון בבקשת הפירוק, רשאי בית המשפט להיעתר לבקשת הפירוק ולהורות על פירוק החברה, או לדחות את הבקשה. בית המשפט רשאי גם למנות מפרק זמני, ולעתים ניתן להורות כן גם בטרם הדיון בבקשת הפירוק.
9. במידה וניתן מתן צו פירוק, אזי מאותו מועד ואילך מעוכבים כל ההליכים כנגד החברה, וכן בטלים כל העיקולים, הליכי ההוצל"פ, וכל העסקאות בנכסי החברה ובמניותיה אשר הוחל בהן לאחר הגשת בקשת הפירוק.
10. עם מתן צו הפירוק לחברה הכנ"ר מתמנה כמפרק זמני של החברה, וזאת עד למינוי מפרק קבוע. לשם כך הכנ"ר מכנס אסיפות של הנושים על מנת למנות מפרק קבוע מוסכם, ובמקרים בודדים, גם על מנת למנות ועדת ביקורת שתפקח על פעילות המפרק. בדרך כלל בית המשפט ממנה מנהל מיוחד, אשר לאחר אסיפת הנושים ממשיך לתפקד כמפרק החברה.
11. במסגרת הליך הפירוק, מטפל המפרק בכינוס כל נכסי החברה לשם מימושם וחלוקת התמורה בין נושיה, וזאת עד לקבלת צו בית המשפט בדבר חיסולה הסופי של החברה. שלב זה כולל את כינוס נכסי החברה ומימושם, קבלת תביעות החוב מנושי החברה, חקירת הסיבות הקריסה של החברה ובמקרה הצורך, בדיקת אחריותם האישית של מנהלי החברה לקריסה.
12. עם סיום חקירות המפרק, כינוס הנכסים ומימושם, ובדיקת תביעות החוב, על המפרק להכריז על חלוקת דיבידנד ולחלק את הכספים שהצטברו בקופת הפירוק, בניכוי שכרו והוצאות הפירוק, לנושי החברה. חלוקת הכספים לנושים תתבצע בהתאם לסדר הנשיה הקבוע בחוק. כפי שצויין לעיל, החובות לעובדים מוגדרים כחובות בדין קדימה, אשר שניים רק לחובות המובטחים בשיעבוד קבוע.
13. לאחר סיום הליכי הפירוק וחלוקת נכסי החברה, על המפרק להגיש לבית המשפט בקשה למתן צו חיסול. עם מתן צו החיסול החברה נחשבת כמחוסלת, באופן לפיו היא איננה עוד בגדר ישות משפטית.
קראו בהרחבה: הליך פירוק חברה מרצון
את התביעה לגמלה בגין פירוק החברה על העובדים להגיש למפרק או לנאמן של החברה, ולא למוסד לביטוח לאומי, וזאת במסגרת שלב קבלת תביעות החוב מנושי החברה.
יש להגיש את התביעה באמצעות טופס התביעה לתשלום החוב, ובצירוף מסמכים להוכחת החוב, כגון תלושי משכורת אחרונים ממקום העבודה, מסמך המעיד על גובה סכומי פיצויי הפיטורים העומדים לזכותו של העובד בקופת גמל בתאריך הפסקת עבודתו, אסמכתאות לרצף בעבודה וכד'.
כמו כן יש לצרף אישור מהבנק או שיק מבוטל לצורך אימות פרטי בעל חשבון הבנק שאליו יש להעביר את תשלומי הגמלה.
לאחר שהמפרק או הנאמן אישר את התביעה, הוא יעביר אותה למוסד לביטוח לאומי, לתחום ביטוח זכויות עובדים.
יחד עם זאת, יש לזכור כי החלטת הנאמן או המפרק איננה סופית בעניין זה, מאחר שבהתאם לסעיף 189 ב לחוק הביטוח הלאומי, רשאי המוסד הביטוח הלאומי לדחות, לאשר, או לחלוק על ההחלטה.
לאחר שהמוסד לביטוח לאומי אישר אף הוא את התביעה לגמלה, יישלח תשלום הגימלה לחשבון הבנק של העובד.
כאשר בית המשפט אינו ממנה מפרק בהליך הפירוק, אזי הכונס הרשמי ישמש כמפרק הקבוע של החברה.
במקרים אלו יבקש הכונס הרשמי למנות מנהל מיוחד לבדיקת תביעות החוב של העובדים, במקרה כזה ידרש כל עובד המגיש תביעת חוב ידרש לשלם אגרה לבית המשפט.
שאלות לגבי פירוק חברה לבקשת עובדים?
חייג/י עכשיו לשיחה אישית: 072-336-0524