{if 0} {/if}
|
לעיתים אפשר להסתדר גם בלי עורך דין אבל כשזה נוגע לענייני החברה שלך ברוב המקרים זאת לא תהיה החלטה נכונה.
הבחירה לפעול לבד עלולה לעלות ביוקר. חוסר ידע ומיומנות בנבכי החוק, המשפט והתקנות הפרוצדוראליות הנלוות, עלולים להכשיל אותך. הסיכויים להצליח ברישום פטנט יקטנו משמעותית, אתה עלול למצוא את עצמך מפסיד בניהול תביעה כספית גדולה ואפילו הליך בסיסי ופשוט של רישום ופתיחת חברה עשוי להיעשות ברישול.
החלטה להקים חברה בע"מ כרוכה בהליכים ביורוקרטים מורכבים ומסובכים להבנה והתמצאות. חוק החברות שהוא החוק המנחה לענייננו מובן ליודעי דבר שזה עיסוקם והם בעיקר עורכי דין. במקרה של פתיחת חברה החוק דורש אימות ונכונות המסמכים המוגשים באמצעות חתימה של עורך דין.
כך שגם במקרה זה, אי אפשר וגם לא כדאי לוותר על שירותיו של עורך דין. החוק מחייב. התעלמות ממנו לא תאפשר את פתיחתה החוקית של החברה.
העובדה שהחקיקה העוסקת בהקמת חברה דורשת מהיזם כבר בשלב פתיחת החברה, להגיש את המסמכים הרלבנטיים כאשר הם חתומים על ידיו ומאומתים ומאושרים בחתימת עורך דין, נועדה בין השאר לאפשר ליזם להבין את הנדרש במסמכים בסיוע עורך הדין ולא להיתלות בתירוץ שלא הבין וידע במקרה של דחייה הבקשה לפתיחת החברה.
עורך דין המתמחה בתחום התאגידים שמכיר את כלל החקיקה הרלבנטית לעניין ובקיא בהלכות הפסיקה בו יוכל לעזור ללקוח בכל שלבי הקמת החברה באופן שיוכל לחסוך לו לא רק זמן במידה והוא נדרש להכין את כל המסמכים הרלבנטיים לצורך הרישום בעצמו, אלא סיבוכים ובעיות בהמשך.
חברה נוצרת לפי החוק באופן רשמי עם רישומה ברשם החברות. יחד עם זאת, לעיתים טרם הקמתה באופן רשמי, ישנו צורך בעריכת הסכם מייסדים המסדיר את היחסים שבין היזמים עד להקמתו כולל הזכויות שיקבעו במסגרת מסמכי ההתאגדות.
עורך דין בעל ניסיון בתחום יזהה האם ישנו צורך בעריכת הסכם מעין זה בנסיבות המקרה הספציפי ויידע מהם הסעיפים הרלבנטיים הנדרשים להופיע בו על מנת שהוא יהא אפקטיבי. הסכם זה חל במישור החוזי ומאפשר לצדדים לקבל סעדים על סמך דיני החוזים ולא דיני התאגידים.
בפסק הדין ת"א 44220/04 בטאט נ' דטה חוק ומשפט בע"מ קבעה כבוד שופטת בית משפט השלום בתל אביב נורית רביב שהנתבעת הפרה את מחויבותה לפי הסכם המייסדים שחתמה בו התחייבה להקמת חברה ועל סמך הפרה זו, פסקה לתובעת פיצוי בסך 92,000 שקלים.
הקמת החברה נעשית על ידי הגשה לרשם החברות של טופס בקשה לרישום חברה, בו יש לפרט בין היתר את שם החברה החדשה, מטרותיה, סוג האחריות שיחול בה ועוד.
זאת בצירוף לתשלום אגרה לרישום בסכום של 2,591 שקלים, תקנון, הצהרת בעלי מניות והצהרת דירקטורים ראשונים.
התקנון הוא אחד המסמכים החשובים ביותר לתאגיד ועליו חלים בניגוד להסכם המייסדים, בעיקר הכללים הרלבנטיים לדיני החברות ולא דיני החוזים. התקנון מתווה את דרך ההתנהלות של התאגיד לאורך תקופת קיומו ודינו כדין חוזה בינו לבין בעלי המניות ובמקביל בין בעלי המניות עצמם.
החוק קובע סעיפים שחייבים מפורשות להופיע בתקנון ואחרים שהוא משאיר לשיקול דעת הצדדים.
ניסוח לא מקצועי של התקנון ללא סיוע של עורך דין המתמצא בדיני חברות, עלול להוביל לא רק להוצאות מיותרות בגין פניות חוזרות ונשנות לבית המשפט לצורך פרשנות סעיפי התקנון אלא גם כתוצאה מכך להתערבות של גורמים חיצוניים בניהול החברה.
באופן זה בפסק הדין ע"א 5340/10 הדירקטור מרק אבו נ' גיא נוף קובע בית המשפט העליון בראשות כבוד המשנה לשעבר לנשיאה השופט אליעזר ריבלין שהחברה או הדירקטוריון שלה לא יכולים למנוע לפי התקנון את הסמכות למנוע את המינוי של המשיב כדירקטור.
בדומה, במידה וקיימת הגבלה באחריות של בעלי המניות לחברה יש לציין את הדבר בתקנון. משמעות הגבלה זו היא שבמקרה של קריסה כלכלית של התאגיד מלבד בנסיבות חריגות המאפשרות להרים את מסך ההתאגדות, אחריות הבעלים מוגבלת לסכום הראשוני שהושקע בה על ידם ולא ניתן מעבר לזה להיפרע מנכסיהם האישיים.
הרציונל מאחורי הגבלה זו הוא לעודד יזמים לפעילות עסקית תוך נטילת סיכונים שאלמלא המגבלה יתכן והיו חוששים לנקוט בהם. למרות זאת, עו"ד הבקיא בתחום ידע לומר מהו סוג האחריות הרצוי בנסיבות העניין.
כאן המקום להדגיש כי רואי חשבון או עורכי דין אינם יכולים ליצור הגבלת אחריות במסגרת התאגדותם, משום שחוקי האתיקה המקצועית מחייבים אותם באחריות אישית לנעשה על ידם ולכן אין באפשרותם להקים חברה בע"מ בה האחריות מוגבלת.
בעלי חברה שבוחרים להעסיק עורך דין שכיר או פרילנסר (לפי ריטיינר) לצורך ניהול ענייניה המשפטיים של החברה לרוב יוצאים נשכרים. זה אולי יכול להראות ברור מאליו, אך ניסוח תקנון לחברה ושינויים בתקנון מצריכים בעל מקצוע - עורך דין מיומן.
אם לא די בזאת, הרי שמיום פעילותה הראשון של החברה נדרשים מנהליה ליצירת חוזים עסקיים שונים ומגוונים, כגון: חוזים עם ספקי שירות, חוזים אישיים מול עובדים, הסכמי סודיות, הסכמי אי תחרות, התנהלות מול חברות ביטוח, חברות אשראי, בנקים ועוד!
ניקח לדוגמא מקרה בו עולה צורך להעסיק עובד חדש בחברה ולנסח עבורו חוזה עבודה לפי תנאי העבודה שסוכמו עמו. למנהלים רבים יכול הדבר להראות פשוט ולא מורכב.
לעומת זאת, עורך דין המתמחה בתחום החברות ינסח חוזה שיסביר באופן ברור וחד משמעי את הנקודות הבאות: תנאי העבודה, מהות העבודה, התנאים הסוציאליים של העובד, משכורת, תנאים לסיום יחסי עבודה ועוד!
ההבדלים בין חוזה שמנוסח על ידי עורך דין לבין חוזה שמנוסח על ידי מנכ"ל החברה, שאינו משפטן ואינו בקיא בנבכי דיני החברות, עלולים להיות גדולים ומשמעותיים מאד ביום מן הימים. וזוהי רק דוגמא אחת לחשיבות שבהעסקת עו"ד מקצועי בחברה.
חברות רבות מעסיקות עורכי דין בתפקיד יועץ משפטי לחברה, כעובד שכיר במשרה חלקית או מלאה ולפי שכר חודשי קבוע, בעוד שאחרות בוחרות להעסיק עו"ד עצמאי או משרד עורכי דין על בסיס ריטיינר חודשי קבוע או בעבודה על בסיס שעתי.
מתוך עיון בפסקי דין רבים שנדונו במסגרת בית הדין לעבודה, בסכסוכים שונים ומשונים בין עובדים ומעסיקים, ניתן להסיק כי בכל אותם המקרים שבהם הסכסוך נסוב סביב חוזה עבודה שנכתב על ידי עורך דין המחלוקת בין הצדדים היתה פשוטה יותר לפתרון והכרעה.
מעבר לכך, העסקתו של עו"ד בחברה תסייע למנהליה להמנע מעצם הכניסה למחלוקות ולתביעות משפטיות שעלולות להיות כרוכות במשאבים פיננסים ובבזבוז זמן רב.
בעל חברה / מנכ"ל: אם אינך בטוח האם כדאי לך להעסיק בחברתך עו"ד שכיר או פרילנסר, תמיד ניתן לפנות ולהתייעץ עם איש מקצוע מיומן לפני קבלת החלטות בנושא. אנו כמובן עומדים לרשותך, ונשמח לענות ולסייע לך ככל שרק ניתן.
לתיאום פגישה אישית עם עו"ד המתמחה בדיני חברות וייצוג מעסיקים לחצו כאן