כלים וכללים שנותנים מוטיבציה בעבודה

"כשאנו חושבים על מה דוחף אנשים לעבוד, האינטואיציה התמימה שלנו גורמת לנו לחשוב שהדבר דומה לעכברים במבוך" אומר פרופ' דן אריאלי, מומחה בעל שם עולמי לכלכלה התנהגותית. "האמת היא שיש לנו תפיסה פשטנית לשאלה מדוע אנשים עובדים ואיך נראה שוק העבודה".

כשמביטים לעומק באופן בו אנשים עובדים, הוא אומר, מגלים שיש הרבה משחק וסיכון ולא רק בנושא כסף.

בשיחה עימו, אריאלי מספק עדות לכך שאנו גם מקבלים מוטיבציה מעבודה בעלת משמעות, מהערכתם של אחרים ומכמות המאמץ שהשקענו בעבודה: ככל שהמשימה קשה יותר, אנו גאים בעצמנו יותר.

בתקופת המהפכה התעשייתית, אריאלי מחדד, הגישה המכוונת ליעילות ועבודה בסרט נע של אדם סמית' היתה הגיונית. בכלכלת הידע של היום, הגישה הזאת כבר אינה רלוונטית ועובדת הרבה פחות טוב.

במקומה, אריאלי מצדד בקונספט של קרל מרקס, שאכפת לנו הרבה יותר מהמוצר אם השתתפנו בייצורו מההתחלה עד הסוף מאשר אם השתתפנו רק בחלק אחד של ייצורו שוב ושוב. במילים אחרות, בכלכלת הידע, יעילות אינה חשובה יותר ממשמעות.

"כשאנו חושבים על עבודה, לרוב אנו חושבים על מוטיבציה ושכר כדברים זהים, אך האמת היא שעלינו להוסיף למוטיבציה עוד מספר גורמים כמו: משמעות, יצירה, אתגרים, בעלות, זהות, גאווה ועוד" אריאלי מסביר. חשובה לא פחות היא ההנאה ממקום העבודה.

מה נותן לעובדים יותר מוטיבציה לפי המחקרים?

לראות את פירות עבודתנו

המחקר: במחקר שנערך בהארוורד, אריאלי ביקש מהמשתתפים לבנות דמויות מלגו. בשתי הקבוצות, המשתתפים קיבלו סכום כסף שירד על כל חלק שהתווסף: 3 דולר על הראשון, 2.70 על השני וכהנה. אך בעוד הדמויות שיצרו קבוצה אחת נשמרו מתחת לשולחן ופורקו רק בסוף הניסוי, דמויותיהן של הקבוצה השניה פורקו ברגע שהן נבנו.

"זה היה מעגל אינסופי בו הם בנו ואנחנו פירקנו מול עיניהם" אמר אריאלי.

התוצאות: הקבוצה הראשונה יצרה 11 דמויות בממוצע, בעוד הקבוצה השניה בנתה 7 דמויות לפני שפרשו מהניסוי.

המסקנה: למרות שלא היה כאן סיכון משמעותי, ולמרות שהקבוצה הראשונה ידעה שיצירותיה יפורקו בסוף הניסוי, צפייה בפירות יצירתם, גם אם לפרק זמן קצר הספיקה כדי לשפר את הביצועים באופן דרמטי.

ככל שנרגיש פחות מוערכים בעבודה כך נרצה עבורה יותר כסף

המחקר: אריאלי נתן למשתתפי המחקר, סטודנטים באמ.איי.טי, חתיכת נייר מלאה באותיות אקראיות וביקש מהם למצוא זוגות של אותיות זהות.

בכל סיבוב הציעו להם פחות כסף מבסיבוב שקדם לו. אנשים בקבוצה הראשונה כתבו את שמם על הניירות ומסרו אותם לעורך המחקר, שהביט בשמם לפני שהניח בערמת הניירות.

אנשים בקבוצה השנייה לא כתבו את שמם, ועורך המחקר פשוט הניח את הניירות בערמה מבלי להביט בהם. עבודותיהם של האנשים בקבוצה השלישית נגרסו מייד לאחר שסיימו אותן.

התוצאות: האנשים שעבודתם נגרסה ביקשו סכום כפול מזה שביקשו אלו שעבודתם הוכרה, על מנת להמשיך במשימה.

אנשים בקבוצה השנייה שעבודתם נשמרה אך התעלמו ממנה, ביקשו סכום גבוה כמעט כמו אלו שעבודתם נגרסה.

המסקנה: "התעלמות מביצוע של עובדים הוא גרוע לפחות כמו מחיקת הדבר שהשקיעו בו מאמץ מול עיניהם" אומר אריאלי.

"החדשות הטובות הן שלהוסיף מוטיבציה לעובד זה לא כזה מסובך. החדשות הרעות הן שלחסל מוטיבציה בקרב עובדים זה פשוט ביותר, ואם לא מקדישים לכך מחשבה זה יכול לקרות בלי שתשימו לב".

ככל שהפרוייקט קשה יותר כך נרגיש גאים בו יותר

המחקר: במחקר אחר, אריאלי חילק נייר אוריגמי יחד עם הוראות כיצד לבנות צורה (מכוערת) מסוימת.

אלה שבנו את הצורות בנייר האוריגמי ואלו שצפו בהם, נשאלו בסוף התהליך כמה הם מוכנים לשלם עבור התוצר שנבנה מאוריגמי.

בניסוי השני, אריאלי החביא את ההוראות מהמשתתפים הבונים, דבר שגרם לבנייה להיות קשה יותר ולתוצאות להראות מכוערות יותר.

תוצאות: בניסוי הראשון, הבונים תמחרו את התוצר שבנו כפול חמש מאלו שרק צפו בבניה.

בניסוי השני, החוסר בהוראות בנייה העצים את השוני בתמחור: הבונים העריכו את התוצרים המכוערים אך מורכבים שלהם יותר מהתוצרים היפים והפשוטים בניסוי הקודם, בעוד הצופים תמחרו אותם בפחות מבניסוי הראשון.

המסקנה: ההערכה של עבודתנו הינה ביחס ישר למאמץ שהשקענו. כמו כן, אנחנו חושבים באופן מוטעה שאנשים יעריכו אותנו על ההשקעה בעבודה כמונו.

ידיעה שעבודתנו מסייעת לאחרים יכולה להעלות את המוטיבציה הלא מודעת שלנו

המחקר: כפי שתואר בניו יורק טיימז מגזין לאחרונה, הפסיכולוג אדם גרנט הוביל מחקר במחלקת גיוס התרומות באוניברסיטת מישיגן, בו סטודנט שהמלגה של המחלקה סייעה לו דיבר עם המתקשרים למשך 10 דקות.

התוצאות: חודש לאחר מכן, המתקשרים בילו ב-142 אחוז יותר בשיחות הטלפוניות מלפני כן, והתרומות לאוניברסיטה עלו ב-171 אחוז, כפי שפורסם בניו יורק טיימז. יחד עם זאת, המתקשרים הכחישו את העובדה שהשיחה מול הסטודנטים מקבלי המילגות השפיעה על החלטתם לתרום.

המסקנה: "הדבר דמה לכך שההרגשה הטובה מהשיחה עם הסטודנט עקפה את המודע והלכה ישירות למקור תת מודע של מוטיבציה" הטיימז מדווח. "היתה להם יותר מוטיבציה להצליח, גם אם הם לא היו יכולים לשים את האצבע על המוטיבציה".

ההבטחה שנעזור לאחרים גורמת לנו לציית לחוקים יותר בקלות

המחקר: גרנט ניהל מחקר נוסף שתואר גם הוא בניו יורק טיימז בו הוא תלה שלטים בפינות רחיצת ידיים בבתי חולים, שהיה כתוב עליהן "היגיינת ידיים מונעת הדבקות במחלות" או "היגיינת ידיים מונעות מפציינטים להדבק במחלות".

התוצאות: רופאים ואחיות השתמשו ב-45 אחוז יותר בסבון בפינות רחיצת ידיים עם השלטים שציינו את ההשפעה על הפציינטים.

מסקנה: עזרה לאחרים נחשבת כהתנהגות סוציאלית שנותנת לנו מוטיבציה.

פידבק חיובי מסייע לשפר את ביצועי העובדים

המחקר: סטודנטים באוניברסיטת הארוורד נאמו וקיימו ראיונות בקבוצה אחת עם עורכי ניסוי שהנהנו וחייכו אליהם, ואילו בקבוצה השנייה עורכי הניסוי ניערו את ראשם או צמצמו את גבותיהם ושילבו את ידיהם מול הסטודנטים.

התוצאות: המשתתפים בקבוצה הראשונה ענו לאחר מכן על סדרת שאלות בדייקנות רבה יותר מהמשתתפים בקבוצה השנייה.

המסקנה: ניתן לנהל סיטואציות מלחיצות – הכל תלוי בהרגשתנו. אנו מוצאים עצמנו במצב מאתגר כשאנו חושבים שאנחנו יכולים להתמודד עם המשימה, כמו שהקבוצה הראשונה חשבה, ומצד שני, כשאנו נמצאים בסיטואציה מאיימת, קושי המשימה הוא בלתי ניתן לעיכול ויורדת לנו המוטיבציה לבצע אותה.

ניתן להסיק שיש לנו יותר מוטיבציה ורמת הביצועים שלנו גבוהה יותר כשיש לנו ביטחון ביכולות שלנו.

תמונות המעוררות רגשות חיוביים עוזרות לנו להתרכז

המחקר: חוקרים באוניברסיטת הירושימה ביקשו מתלמידיהם לבצע משימה הדורשת זריזות ומיומנות לפני ואחרי הסתכלות בתמונות של גורים או חיות בוגרות.

התוצאות: הביצוע השתפר בשני המקרים, אך יותר (ב-10 אחוז יותר!) כשהסטודנטים הסתכלו בתמונות של כלבלבים וחתלתולים קטנים.

המסקנה: החוקרים טענו בעקבות הניסוי שהרגש שהתעורר בעקבות התמונות המתוקות הללו מסייע לנו להיות ממוקדים יותר, ובכך לשפר את הביצוע שלנו במשימה הדורשת תשומת לב. המחקר הזה בהחלט מאשש את אובססיית החתלתולים וגורי הפנדה שלכם.

מחקרים אלו בהחלט נותנים תובנות מאירות עיניים על נושא המוטיבציה לעבוד. תוכלו להיעזר במסקנותיהם גם בתור מעסיקים המעונינים לשפר את המוטיבציה אצל עובדיהם, וגם בתור עובדים המעונינים להתרכז יותר בעבודה ולנתח איך להיות מרוצים יותר בעבודה.

מה איתך? האם שמת לב מה בדיוק נותן לך מוטיבציה בעבודה?

ליחצו כאן והכנסו לפורום הגדול בישראל לדיני עבודה וזכויות עובדים!