פיצויים ללא הוכחת נזק - אימתי?

באילו מקרים ניתן להגיש תביעה, שעיקרה דיני עבודה, ולזכות בפיצויים ללא הוכחת נזק? בכתבה שלפניך נסביר, נפרט ונמחיש מתוך פסקי דין אודות התשובה לשאלה.

עקרונית, סעד הפיצויים הינו סכום כספי שצד מזיק צריך לשלם לניזוק, כדי לפצותו על הנזק שנגרם לו.

על מנת לקבל סעד זה, על מי שתובע אותו מוטלת בדרך כלל הדרישה להוכיח את עצם קרות הנזק וכן להוכיח את כימותו ומידת שיעורו בפועל. מדובר בתנאי בסיסי ומרכזי, כך שבמידה והתובע לא יעמוד בו, הוא לא יהיה זכאי לקבלת הסעד.

ברם, ישנם מספר מקרים יוצאי דופן, בהם המחוקק ויתר מלכתחילה על הדרישה להוכחת הנזק, כתנאי לקבלת סעד הפיצויים.

באותם מקרים נקבע כי במידה ובוצעה עבירה מסויימת כלפי אדם כלשהו, אותו אדם יהיה זכאי אוטומטית לקבלת סעד הפיצויים, מבלי שיהא עליו להוכיח כי נגרם לו נזק כלשהו. פיצויים אלו מכונים בכל מיני כינויים, כגון: פיצויים ללא הוכחת נזק, פיצויים לדוגמא או פיצויים עונשיים.

הויתור על הדרישה להוכחת הנזק נובע מכך שמטרת פיצויים אלו איננה רק לפצות את הניזוק בגין הנזק שנגרם לו, אלא גם לשמש ככלי הרתעתי, אשר ימנע מלכתחילה את ביצוע העבירות שלגביהן נקבעו פיצויים אלו.

כלומר, פיצויים אלו מגלמים אלמנט עונשי והרתעתי בתוכם, באופן לפיו לא ישתלם לעבריין הפוטנציאלי לבצע את העבירה בפועל, מאחר וסכום הפיצויים יהיה בדרך כלל גבוה מהרווח שאמור לצמוח לו כביכול כתוצאה מביצוע העבירה.

המדובר בעיקר בעבירות אשר הפגיעה הנשקפת מהן הינה רעה וחמורה במיוחד או במצבים בהן המדובר בעבירות שהפכו לנגע רחב-היקף, ולמעין מכת מדינה.

כך לדוגמא, קבע המחוקק כי מי שביצע עבירה על חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, ופרסם פרסום אשר עלול להשפיל ולבזות אדם בעיני הציבור, צפוי לשלם לנפגע מפרסום זה פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום מינימלי בסך של 50,000 ₪.

כמו כן, סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, מוכר יותר בכינוי 'חוק הספאם', מקנה לכל אדם או עסק הזכות לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 1,000 ₪ בגין משלוח פרסומת ללא הסכמה מפורשת ומראש של הנמען.

זו גם הסיבה מדוע הטלת הסנקציה של פיצויים ללא הוכחת נזק כלפי מעסיקים שמפרים את החוק, הינה שכיחה יחסית גם בקרב דיני העבודה בארץ.

שכן, נקודת המוצא של דיני העבודה הינה כי קיים חוסר שוויון בסיסי בין המעסיק לעובד, לאור העובדה שהעובד תלוי בשכר המשולם לו על ידי מעבידו.

עקב כך, העובד עלול בעל כורחו להסכים לוותר לעתים על זכויות המגיעות לו כדין, לבל הוא יאבד את מקום עבודתו.

לפיכך, ועל מנת להרתיע את אותם מעסיקים שעלולים לעבור על החוק, קבע המחוקק שורה של מקרים בהם ינתן לעובד סעד הפיצויים מבלי שהעובד יצטרך להוכיח כי אכן נגרם לו נזק כלשהו בפועל כתוצאה מהפרת מעסיקו את החוק לגביו.

דוגמאות לפסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק בדיני עבודה

התנכלות לחושפי שחיתויות במקום העבודה

חוק ההגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז-1997 הינו חוק אשר נועד להגן על עובדים החושפים שחיתויות במקום העבודה, ועקב כך חשופים להתנכלות / פיטורים מצד מעסיקיהם.

עובד שהתלונן כדין ועקב כך פוטר או שהתנכלו לו, יכול להגיש תביעה אזרחית כנגד המעסיק או הממונה מטעם מעסיק שהפרו כלפיו את החוק, בפני בית הדין האזורי לעבודה, וזאת תוך 12 חודשים ממועד יצירת עילת התובענה.

סעיף 3 לחוק זה קובע כי בית הדין האזורי לעבודה רשאי, בין היתר, להורות על מתן צו פיצויים ללא הוכחת נזק, עד לסך של 50,000 ₪, ובמקרים חמורים אף עד לסך של 500,000 ₪, וזאת בשל חומרת ההפרה או נסיבות ההפרה, לרבות התנהגות המפר או היותה הפרה חוזרת.

אי מסירת תלוש שכר לעובד

סעיף 24 (ג) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 קובע כי המעסיק חייב למסור לעובד תלוש שכר מדי חודש, ועד ליום ה-9 לכל חודש קלנדרי,  בגין השכר ששולם לו עבור החודש הקודם.

מעסיק אשר הפר את החובה למסור לעובד את תלוש השכר עד למועד הקובע, או מעסיק שמסר לעובד תלוש שכר שאיננו כולל את מלוא הפרטים כאמור בחוק, צפוי, בין היתר, לתשלום פיצויים ללא הוכחת נזק עד לסך של 5,000 ₪ בגין כל תלוש שבוצעה לגביו עבירה, וזאת כאמור בסעיף 26א(ב)(1) לחוק.

הטרדה מינית

סעיף 6 (ב) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998, מסמיך את בית הדין לעבודה לפסוק לעובדת שהוטרדה מינית פיצויים ללא הוכחת נזק וזאת עד לסך של 120,000 ₪.

יצויין כי העובדת תהיה רשאית גם לתבוע פיצויים רגילים, אם כי בכפוף להוכחת נזק, בגין הנזקים שנגרמו לה כגון הפסדי שכר, במידה והיא חדלה לעבוד עקב ההטרדה המינית שהיא חוותה, או הוצאות בגין מימון טיפול נפשי לו היא נזקקה בעקבות ההטרדה המינית וכיו"ב.

פיטורי עובדת בניגוד לחוק עבודת נשים

סעיף 9 לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, אוסר על המעסיק לפטר עובדת שהנה בהריון, בחופשת לידה, עוברת טיפולי הפרייה וכדומה, ללא היתר מראש כחוק.

סעיף 13א לחוק עבודת נשים קובע כי בית הדין לעבודה רשאי לחייב מעסיק אשר פיטר עובדת בניגוד לסעיף 9 לחוק בתשלום פיצויים בסכום שלא יפחת מ-150% מהשכר אשר היה אמור להגיע לה במהלך התקופה המזכה, ואף לפסוק פיצויים בסכום אחר שייקבע על ידו, אך זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

אי מסירת הודעה לעובד על תנאי העסקתו

סעיף 5(ב) לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002, קובע כי במידה והמעביד לא מסר לעובד ביודעין הודעה על תנאי העסקתו או על שינוי תנאי העסקתו, רשאי בית הדין לחייבו גם בתשלום פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 15,000 ₪.

מעבר לכך, רשאי בית הדין לעבודה אף לפסוק פיצויים בסכום אחר שייקבע על ידו, אך זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

אפליה אסורה בקבלה למקום עבודה

סעיף 10 לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 מסמיך בית הדין לעבודה לחייב מי שהפלה עובד או מועמד לעבודה בניגוד לחוק, לשלם לו פיצויים ללא הוכחת נזק, וזאת בשיעור שייראה לבית הדין בנסיבות העניין.

פגיעה בזכות ההתארגנות של העובדים

סעיף 33יא' לחוק הסכם קיבוציים תשי"ז-1957 מסמיך את בית הדין האזורי לעבודה לפסוק פיצויים לא הוכחת נזק למעסיק אשר פגע בזכות ההתארגנות של העובדים כפי שהוא מוגדרת בסעיפים 33ט' ו-33י' לחוק.

סכום הפיצויים לא יעלה על 50,000 ₪. יחד עם זאת, בית הדין רשאי אף לפסוק סכום גבוה יותר, אשר נע בטווח שבין 50,000 ₪ ל-200,000 ₪, בהתחשב בחומרת ההפרה או נסיבותיה.