{if 0} {/if}
|
כמה חודשים לפני החגים הבאים עלינו לטובה ועדי עובדים במשק נכנסים לכוננות מתנות לעובדים.
הם לא צריכים לחזר על פתחי היצרנים, היבואנים והסיטונאים. כולם מחזרים אחריהם ורוצים לסגור איתם עסקה משתלמת ואטרקטיבית. נציגי הוועד מצדם, שואפים לקבל את המתנה הכי מפנקת לעובדים שהם מייצגים.
מדובר בתעשייה של ממש שמשרתת עובדים עם דרישות וציפיות למתנות חדשניות, מעניינות ולא מיושנות. על הקונספט הזה רוכבים יועצים, משווקים, מרכזי ירידים, צלמים ומשרדי פרסום.
כך למשל, בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת הוקמה חברה שנקראת "ועדים" שמרכזת את המידע על הפעילות הכלכלית של העובדים בישראל ומלווה את ענף השי לחגים לצד פעילות הרווחה של העובדים במשק. החברה עורכת סקרים ומחקרים על הפעילות והצרכים של העובדים בתחום זה.
לפי נתוני החברה, תעשיית השי לעובדים לקראת החגים מגלגלת מדי שנה 4 מיליארד שקלים והיא אפילו מכתיבה אופנות וטרנדים לכלל הצרכנים. החברה יוזמת ירידים מיוחדים להצגת המתנות עבור ועדי עובדים, מנהלי רווחה וקניינים מוסדיים.
לפי הסקר האחרון של חברת "ועדים" שפורסם בחודש יוני 2013 עולה שחרף הגזירות, הקיצוצים ונטל המיסים הכבד שהוטל על הציבור המעסיקים, ועדי העובדים מתכננים להוציא השנה סכום שיא של 2.6 מיליארד שקלים עבור רכישות שי לראש השנה.
לפי ממצאי הסקר השי הממוצע לעובד יעמוד על 800-600 שקל, בעוד שהמנהלים הבכירים יקבלו שי בסכום של 8,000-5,000 שקל. עוד עולה כי בשונה משנים קודמות, השנה העובדים לא ימצאו בחבילות השי יינות וממתקים אלא חבילות טקסטיל משולבות בתמרוקים, סבונים ומוצרי אווירה.
אי שוויון קיים גם בחלוקת מתנות לחגים. החזקים מקבלים יותר מהעובדים החלשים. ככה זה בטבע.
את הרשימה מובילים כמו בכל השנים עובדי מפעלי ים המלח. לפי חברת "ועדים" עובדי החברה יקבלו שי בגובה 2,500 שקל ובנוסף סלסלת שי בשווי 300 שקל.
במקום השני נמצאים עובדי תרכובות ברום, שיקבלו שי בגובה 1,400 שקל. אחריהם עובדי מפעל הפיס ואגד שיקבלו שי בגובה 1,000 שקל כל אחד.
עובדי מקורות עם שי בגובה 800 שקל, עובדי טמפו ועובדי הכנסת עם שי בגובה 700 שקל על אחד, עובדי אורט ישראל שיקבלו אף הם 700 שקל בשי משולב של ועד וההנהלה, ועובדי מרכז רפואי תל אביב איכילוב שיקבלו שי בגובה 600 שקל.
עובדי אוניברסיטת תל אביב, ויצו והבנק הבינלאומי יקבלו שי בגובה 500 שקל, בשירותי בריאות כללית יקבלו העובדים שי בגובה 455 שקל, בעיריית באר-שבע מחלקים לעובדים 450 שקל, במשרד ראש הממשלה ובחברת התחבורה הציבורית דן יקבלו 400 שקל, ועובדי אל על, מספנות ישראל ומשרד הכלכלה יקבלו שי בשווי 250 שקל.
עובדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יסתפקו בשי צנוע יותר לקראת ראש השנה בשווי 140 שקל.
השי לחגים הפך להיות סוג של פרה קדושה שלא נוגעים בה. הגזירות הכלכליות, הפיטורים ההמוניים במשק, האבטלה, קו העוני וכל הרעות החולות, לא משפיעות על תעשיית המתנות לחגים.
העסק צומח מדי שנה, משתכלל ורץ עם הקדמה, כאילו מדובר בפיתוח אפליקציה שבלעדיה אי אפשר לצאת מהבית.
השי לחגים לא ניתן לעובדים ללא עיגון כלשהו בחוק או במסגרתם של הסכמי עבודה. מתברר, שאין חובה בחוקי העבודה לספק שי לחגים לעובדים.
מקור הסמכות וההסכמה נעוצים במסגרתם של הסכמים קיבוציים, חוזי עבודה אישיים, צווי הרחבה או נוהג שהשתרש ונמצא לו כיסוי תקציב באחד מסעיפי הרווחה לעובדים.
בתור שכזה, על המעבידים להעניק את השי לכל העובדים ללא הבדלים ברמות השכר, בתקנים ובמעמד ההיררכי בתוך המפעל.
מתן שי לחגים רק לעובדים מצטיינים שהוכיחו עצמם תוך שלילת השי מעובדים אחרים, מהווה אפליה אסורה ומנוגדת לחוק.
ללא הסכם קיבוצי או סעיף בחוזה העסקה אישי בדבר מתן שי לחגים, לא ניתן לחייב את המעסיק לספק את השי. נתינתו תלויה ברצונו הטוב ובשיקול דעתו האישי והמקצועי.
מעסיק שנהג במשך שנים להעניק שי לחגים לעובדיו והחליט מסיבות כאלו ואחרות להפסיק את מתן השי, עלול לקומם עליו את העובדים שיטענו להרעת תנאים.
במקרים קיצוניים, עובדים יכולים להתפטר בגין אותה הרעה ולזכות במעמד של דין מפוטר המזכה אותם בפיצויים כאילו פוטרו על ידי המעביד.
לבתי הדין לעבודה מוגשות תביעות על ידי עובדים שפוטרו לקבלת מלוא הזכויות ובכללן, הלנת שכר, פדיון חופשה, דמי הבראה ואפילו שווי השי לחגים. בתי הדין פוסקים בנוגע לשי לחגים בהתאם לנסיבות המיוחדות של כל תביעה בנפרד.
לפי פקודת מס הכנסה, שי לחגים נחשב כטובת הנאה שוות כסף שניתנת מהמעביד לעובד ולכן, היא חייבת בתשלום מס הכנסה בהתאמה.
לעומת זאת, מעביד שנותן מתנה לרגל אירוע אישי של העובד גם אם הוא נפל בתקופת החגים, המתנה לא נחשבת להכנסה מעבודה כל עוד שהיא בסכום סביר שאינו עולה על 210 שקלים.
הואיל ולא כל העובדים זוכים לקבל מכונות קפה, נסיעות לחו"ל חבילות טקסטיל ומוצרי ספא ויש כאלה לא מעטים שנאלצים להסתפק בתווי קניה אז במקרה שלהם, גובה המס יהיה לפי מחיר העלות של המעביד שרכש את התווים.
אם המעביד רכש בכמות מרוכזת וקיבל הנחה לגודל, חבות המס תחושב לפי העלות לאחר קבלת ההנחה.
חג שמח לציבור העובדים והמעסיקים בישראל!
שאלות בנושא מתנות לחגים? ליחצו כאן והכנסו לפורום הגדול בישראל לדיני עבודה!