פוטרת על רקע גילך? חשוב שתדע שהחוק לצידך

כידוע לכולנו, לא קל למצוא עבודה חדשה או להתקדם במסגרת מקום העבודה בגילאים מתקדמים. לפיכך, לא בכדי אסר המחוקק להפלות עובדים גם מחמת הגיל שלהם במסגרת סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988. 

 

למרות זאת מעציב לגלות כי מעסיקים רבים ממשיכים להפלות את עובדיהם מחמת גילם, וזאת גם כשמדובר במעסיקים חזקים ומבוססים מבחינה כלכלית.  

 

במסגרת הליך סע"ש 55502-09-14 שבתאי לוי נ' בנק דיסקונט בע"מ, אשר התנהל בפני בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, נדון מקרה של עובד בנק אשר פוטר מטעמי צמצומים והתייעלות בגיל 57 שנים, מבלי שגילו המתקדם נלקח בחשבון בעת הפיטורים.

 

התיק עסק בעובד אשר במשך 11.5 שנים עבד בבנק על בסיס חוזה אישי בתפקיד של מנהל פרויקטים, בתחילה באגף מערכות מידע, ולאחר מכן באגף התפעול. לא היה חולק שהעובד היה עובד מצויין, ושהבנק היה מרוצה מאד מעבודתו.

 

במהלך שנות עבודתו, העובד ביקש מספר פעמים לקבל קביעות בבנק, ללא הועיל, אם כי העובד טען כי הוא קיבל התחייבות לקבלת קביעות מטעם מספר מנהלים בכירים בבנק. 

 

בהיותו בן 57, הבנק פיטר את העובד בנימוק של צמצומי כח אדם והתייעלות באגף בו עבד. מספר שבועות לאחר פיטוריו, התקבל העובד לעבודה בבנק מרכנתיל דיסקונט, שהינו חברת בת של בנק דיסקונט, וזאת לאחר שנציג מרכנתיל הציע לו את העבודה.

אולם בנק דיסקונט סירב משום מה לאשר את העסקת העובד בבנק מרכנתיל, ועקב כך ההתקשרות העובד עם בנק מרכנתיל לא יצאה לפועל.

 

העובד הגיש תביעה כנגד הבנק, בטענה שהבנק הפלה אותו מחמת גילו, בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות, בכך שהוא פיטר אותו מבלי לקחת בחשבון את הקושי שלו למצוא עבודה חליפית בגילו המתקדם, ורק על מנת להתחמק מלתת לו קביעות, בעוד שבסמוך לפיטוריו הבנק נתן קביעות לששה עובדים צעירים ממנו, בשנות ה-30 לחייהם, ובעלי ותק נמוך ממנו.

בנוסף טען העובד כי בנק דיסקונט סיכל בחוסר תום לב את ההתקשרות בינו לבנק מרכנתיל וגרם לו לעוגמת נפש רבה בגין כך. 

 

הבנק טען כי לא ניתנה לעובד התחייבות לקביעות, וגם אם ניתנה לו, היא ניתנה בחוסר סמכות, וכי אין כל קשר בין מתן קביעות לגיל העובד. עוד טען הבנק כי פיטורי העובד נבעו מצעדי התייעלות, בשל עלות חוזהו האישי של העובד, ולשם החלפתו בעובד קבוע. 

 

בהסתמך על הראיות שהוצגו בתיק, קבע בית הדין כי העובד לא הצליח להוכיח שניתנה לו התחייבות לקביעות מטעם הבנק.

זאת מאחר שהעובד לא הציג כל מסמך בכתב כראיה לכך, כפי שמצופה היה כשמדובר בהתחייבות כזו, וכן מאחר שלא הוכח שהמנהלים שלטענת העובד התחייבו לתת לו קביעות אכן היו מוסמכים לתת לו התחייבות כזו. 

 

עוד ציין בית הדין כי בהתאם לסעיף 9 לחוק שיוויון הזדמנויות, עובד שטוען שפוטר בגין אפלייתו ובניגוד לסעיף 2 לחוק, צריך רק להוכיח שלא הייתה עילה לפיטוריו בגין התנהגותו או מעשיו.

במידה והעובד הוכיח זאת, אזי נטל ההוכחה עובר למעסיק, באופן לפיו עליו להוכיח שהוא לא פעל בניגוד לסעיף 2 לחוק. 

מקרה דנן, לא היה חולק שהעובד לא פוטר בשל התנהגותו או מעשיו, וכי הוא נחשב לעובד טוב, קיבל כל השנים משובים חיובים ומכתב הערכה, ואף הממונה עליו העיד כי הוא היה הטוב ביותר ובולט ביכולותיו.

בנסיבות אלו, עובר הנטל על הבנק להוכיח כי הוא שקל את כל השיקולים הרלוונטיים לפני פיטורי העובד, כולל שיקול הגיל שלו.

 

בהסתמך על הראיות שהוצגו בתיק, קיבל בית הדין את טענת הבנק לפיה פיטורי העובד אכן נבעו מצעדי צמצום והתייעלות, אשר כללו פיטורי מספר עובדים זמניים ופיטורי עובד אחד בחוזה אישי, בגינם פוטר העובד.

יחד עם זאת, בית הדין קבע כי הבנק לא שקל את שאלת גילו של העובד כשיקול כאשר בחר לפטר דווקא אותו במסגרת תוכנית ההתייעלות, למרות שבבנק הועסקו עוד שני עובדים בחוזה אישי, אשר הבנק לא פירט את גילם.

כמו כן, הבנק גם לא פירט מדוע הוא בחר לפטר דווקא את העובד, למעט האמירה שהבנק בדק לאיזה עובד ניתן למצוא תחלופה, אם בכלל, מבין עובדי הבנק.

בהתאם לכך קבע בית הדין כי הוא מקבל את טענת העובד לפיה הוא הופלה לרעה בפיטוריו בשל גילו, בכך ששיקול הגיל שלו לא נלקח בחשבון במסגרת השיקולים הרלוונטיים לפיטוריו, ופסק לו בגין כך פיצויים בסך 50,000 ₪.  

 

לגבי סיכול עבודתו של העובד בבנק מרכנתיל, במהלך שלב ההוכחות התגלה כי בנק דיסקונט החליט שלא לאשר את העסקת העובד בבנק מרכנתיל, רק מאחר שהוא פוטר מדיסקונט בשל הליך התייעלות, ולכן העסקתו בבנק מרכנתיל נראתה לו כסותרת את הליך ההתייעלות.

בית הדין קבע כי סירובו של בנק דיסקונט לאשר את עבודת העובד בבנק מרכנתיל, רק בגלל שהוא פוטר מדיסקונט, מהווה התנהגות בחוסר תום לב, מאחר שהוא פגע במקור פרנסה אפשרי של העובד לאחר פיטוריו, וזאת ללא כל עילה ממשית.

שכן, בהנחה שבנק מרכנתיל היה זקוק לעבודה לה יועד העובד, מה אכפת לבנק דיסקונט האם העובד יועסק באותו תפקיד, או אדם אחר?

בהתאם לכך נקבע כי בנק דיסקונט גרם לעובד לעוגמת נפש ניכרת בגין התנהגותו חסרת תום הלב, בגינה מגיע לעובד פיצוי בסך 50,000 ₪. כלומר, בסך הכל נפסקו לעובד פיצויים בסך 100,000 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד.