אביב הגיע פסח בא! ומה בעבודה?

חג הפסח הוא אחד הטקסים הקדומים ביותר בעולם הקשורים בזכויות עובדים.

החג נועד להיזכר ולהזכיר את יציאת מצרים, אירוע שבו עם ישראל יצא מ"עבודה קשה בתבן בחומר ובלבנים" לחיים עצמאיים וחופשיים שבסופם ישב כל איש "תחת גפנו ותחת תאנתו".

בדרך, קיבלו בני ישראל את התורה, שבין השאר מלאה מצוות להסדרת יחסי העבודה וזכויות העובד השכיר, מהאיסור על הלנת שכר ועד לחובת קיום יום המנוחה השבועי. 

אנחנו חוגגים את חג הפסח בשנת 2023, החל מערב החג ביום רביעי 5.4.23 ועד ליום רביעי 12.4.23 כאשר יום חמישי ה-13 באפריל או יום המימונה.

חוק שעות עבודה ומנוחה, המנהגים שנוצרו במדינת ישראל, ההסכמים הקיבוציים בין הנהלות לוועדי עובדים ופסיקות משפטיות בוויכוחים בין עובדים למעסיקים שהפכו לתקדים יצרו חוקים ונורמות שונים לכל אחד מחלקי החג.

ערבי החג

• חוקי העבודה בערבי חג נגזרים מחוק שעות עבודה ומנוחה ודומים לחוקים ולנורמות החלים על ימי שישי.
   
• יום העבודה הסטנדרטי יהיה בן שבע שעות במקום שמונה. ככלל, מעסיקים אינם יכולים לדרוש מעובדים לעבוד בערבי החג יותר משבע שעות בלא הסכמתם.
   
• אם העובדים יסכימו לעבוד יותר משבע שעות, השעה השמינית ואילך יוגדרו כשעות נוספות והעובדים יקבלו עליהם שכר גבוה יותר - 125% מהתשלום הרגיל על השעה השמינית ו-150% על השעה התשיעית ואילך.
   
• בפועל, מרבית החנויות והמקומות שמספקים שירותים נסגרים בימי שישי ובערבי חג מוקדם מהרגיל - בין 15:00 ל-17:00, כך שרוב עובדי ענף השירותים יעבדו בשני ערבי החג בין 6 ל-8 שעות.
   
• מי שימשיכו לעבוד לתוך הלילה ויצטרכו לדרוש תשלום על שעות נוספות, הם בעיקר עובדי מקומות הבילוי והמדיה.
   
• ברוב מקומות העבודה הציבוריים שבהם עובדים בימי שישי ובערבי חג, כולל בתי הספר וגני הילדים - העבודה מסתיימת ב-12:00 או ב-13:00, כך שיום העבודה יהיה ממילא קצר יותר מהמקסימום שמאפשר החוק.
   
• במקומות עבודה שבהם נהוג באופן קבוע לעבוד פחות משבע שעות, לדוגמא, מספרה שנפתחת ב-9:00 ונסגרת בערבי חג ב-14:00 - הנוהג הופך למחייב.
  
  אם המעסיק מעוניין להאריך את יום העבודה בערב החג לדוגמא, לסגור את המספרה ב-15:00 - השעות שבהן העבודה הוארכה ביחס לעבר נחשבות לשעות נוספות.
   
• מרבית המפעלים, חברות ההייטק והגופים הציבוריים סגורים בימי שישי ובערבי חג.
   
• במקומות עבודה שבהם מקובל לעבוד חמישה ימים בשבוע, תשע שעות חמישה ביום והם פועלים בערב החג השני, יום העבודה יארך שמונה שעות במקום תשע והשעה התשיעית והלאה יוגדרו כשעות נוספות.
   
• החג מוגדר כיום שבתון דתי, שבו לאנשים שומרי שבת אסור לנסוע. המעסיקים יצטרכו לאפשר לעובדים שומרי שבת להגיע לביתם לפני כניסת החג, גם אם הדבר כרוך ביציאה מוקדמת ממקום העבודה.
   
• עובד שבוחר שלא לעבוד בערב החג במקום שבו מקובל לעבוד ושאר העובדים מגיעים לעבודה כרגיל יצטרך לקחת יום חופש שירד ממכסת ימי החופשה השנתית שלו.
   
• היעדרות מהעבודה בערב החג לא תיחשב כיום חופש במקום שסגור בערב החג ולמעסיק שם אסור להוריד לעובדיו את ערב החג ממכסת ימי החופשה השנתית.

ימי החג

• חוקי העבודה בחגים עצמם דומים לאלה של השבתות ונגזרים מהסעיפים הנוגעים לשבת בחוק שעות עבודה ומנוחה, מפסיקות המתבססות על החוק ומנורמות הסטטוס-קוו הנהוגות בשבתות.
   
• החג הראשון (ליל הסדר) יתחיל ביום רביעי בירושלים ב-18:25, בחיפה ב-18:35, בבאר שבע ב-18:34 ובתל אביב ב-18:41.
  
  החג השני יתחיל ביום שלישי בירושלים ב-18:29, בחיפה ב-18:40, בבאר שבע ב-18:38 ובתל אביב ב-18:45.
   
• ככלל, העסקת עובדים יהודים בשני החגים אסורה ולבעל עסק פרטי אסור גם להפעיל אותו בעצמו.
   
• עם זאת, יש יוצאים מהכלל רבים שבהם מותר להעסיק עובדים יהודים בחגים: כוחות הביטחון, הצבא, המשטרה ושירותי החירום, בתי החולים ומוקדי החירום של קופות החולים, חברת החשמל, בתי מרקחת תורנים, כלי התקשורת, שמורות הטבע והגנים הלאומיים, שדות התעופה, הנמלים וחברות התעופה והים הזרות, מקומות בילוי בשכונות חילוניות שהרשות המקומית ומשרד הכלכלה מתירים לפתוח בהן עסקים בשבת, עסקי חקלאות ודיג, מפעלים, חנויות ומרכזי קניות שנמצאים בתוך קיבוצים, התחבורה הציבורית בחיפה, מוסדות ועסקים ביישובים ערביים.
   
• קיימת נורמה בלתי כתובה שבה חלק מהרשויות מקומיות "מעלימים עין" ומאפשרות לעסקים מסוימים לפעול ולהעסיק עובדים בשבת, כמו, למשל, מוניות שירות ופיצוציות.
   
• בעל עסק שיעסיק עובדים בחגים עלול לקבל קנס של עד 13 אלף שקלים על כל עובד.
   
• עובדים שמקבלים שכר חודשי גלובלי ואינם מועסקים בחג השני יקבלו באפריל את שכרם החודשי הרגיל ולא יפסידו תשלום בגלל החג.
   
• החוק אינו קובע מה דין התשלום לעובדים שמקבלים שכר לפי שעות ואינם מועסקים בחג, והמעסיק אינו צריך לשלם להם על ימי החג, אלא אם כן הוסכם אחרת.
   
• גם במקומות שפתוחים בשבת וחג, פרט לכוחות הביטחון, מותר להעסיק עובדים רק בהסכמתם המפורשת בכתב (לרוב עם כניסתם למקום העבודה) ותמורת תוספת שכר.
   
• מקומות עבודה גדולים שחייבים לפעול בחגים, כמו רשות שדות התעופה, בתי החולים וכלי התקשורת, יעסיקו רק את מינימום העובדים החיוניים לפעילותם ("מתכונת שבת וחג").
   
• עובדים יקבלו בחג שכר של 150% משכרם על שעת עבודה רגילה ביום חול.
  
  עובדים בשכר חודשי גלובלי קבוע יקבלו את השכר הזה בנוסף לשכרם החודשי הרגיל.
  
  זאת, למעט עובדים בכירים ב"תפקידי אמון" שבהם לא ניתן לחשב את שעות העבודה, וגם אלה יכולים לבקש תוספת שכר גלובלית על עבודתם בחג.
   
• כל המגבלות הללו חלות על יהודים בלבד. החוק מתיר להעסיק בחג עובדים שאינם יהודים.
   
• החג השני חל ביום שישי, שהוא יום המנוחה המוסלמי.
  
  ככלל, אסור להעסיק מוסלמים בימי שישי, ולכן האיסורים וההיתרים על העסקת יהודים חלים בחג השני גם על מוסלמים.
   
• עובדים נוצרים, דרוזים וחסרי דת שיעבדו בחגים יקבלו שני ימי מנוחה בתשלום במקום החגים, בנוסף ליום המנוחה השבועי שהם מקבלים מדי שבוע.
   
• למעסיק אסור לפטר או לאיים בפיטורים על עובד שמודיע מראש שאינו מוכן לעבוד בחגים בשל היותו שומר מצוות - בראיון עבודה, או במהלך ההתארגנות לעבודה בחגים (השנה האיסור הזה חל גם על פיטורי עובד מוסלמי שסירב לעבוד בחג השני) פיטורים אלה ייחשבו לאפליה אסורה.
   
• עם זאת, אין איסור לפטר עובד שסירב לעבוד בחג בגלל שרצה לבלות ולנוח, ובלבד שהעבודה בחג נחשבת כ"עבודה חיונית" (בבית מרקחת תורן או בשירותי החירום, לדוגמא).
  למעסיק במקום בילוי שפתוח בחג אסור לפטר עובד שסירב לעבוד, גם אם אינו שומר מצוות, אבל פיטורים במקרה כזה לא ייחשבו כאפליה אסורה.
   
• ימי החג אינם ימי חופשה. למעסיק אסור להוריד ימי חופשה לעובדים שלא עבדו בחגים. 

ימי חול המועד

• ככלל, ימי חול המועד אינם ימי שבתון ולכן מותר למעסיקים לחייב את עובדיהם להגיע לעבודה כרגיל.
   
• עובד שרוצה להיעדר בחול המועד צריך לקחת יום חופש.
   
• למעסיק מותר לפטר עובד שלא הגיע לעבודתו בחול המועד.
   
• הכללים הללו אינם חלים על עובדים נוצרים שלא יגיעו לעבודה ביום ראשון, כיוון שזהו יום המנוחה השבועי שלהם.
   
• עם זאת, יש מקומות עבודה רבים שסגורים בחול המועד, או שפתוחים רק לחלק מיום העבודה (לרוב רק בשעות הבוקר).
   
• במקומות עבודה שבהם לא עובדים כלל באופן קבוע, ימי חול המועד אינם נחשבים לימי חופש ואינם יורדים ממכסת ימי החופשה השנתית.
   
• יש מקומות עבודה שבהם ימי חול המועד נחשבים ל"ימי בחירה" ולעובדים להחליט אם להגיע לעבודה או לצאת לחופשה על חשבון ימי בחירה אחרים.
  
  אולם, מדובר בהחלטה פרטית של המעסיק או בהסכם קיבוצי ולא בנורמה או חוק מחייב.
   
• למעסיק מותר לסגור מקום עבודה בחול המועד ולהוציא את העובדים ל"חופשה יזומה מרוכזת" (במקרים רבים, מדובר בעסקים בקשיים ולמעסיקים שנוהגים כך כדאי לקחת בחשבון שהם משדרים לעולם העסקים שיש בעיה במצב העסק שלהם).
   
• ימי חול המועד של עובד שיצא ל"חופשה יזומה מרוכזת" ייחשבו כימי חופשה והוא יפסיד ארבעה מימי החופשה השנתיים שלו.
  
  זאת, בשלושה תנאים: שמקום העבודה אינו סגור בחול המועד באופן קבוע מדי שנה, שהמעסיק הודיע על החופשה הכפויה מראש בכתב: ושלעובד יש "מלאי" של יותר מארבעה ימי חופשה.
   
• במקרה שעובד יצא לחופשה מרוכזת ונותרו לו פחות מארבעה ימי חופשה, המעסיק יכול להוריד לו רק את הימים שנותרו, אסור להכניס עובד בחופשה כפיה ל"מינוס ימי חופשה" שירד משכרו.
   
• עובדים שמועסקים לפי שעות במקום שפתוח בחול המועד רק חלק מהיום יקבלו שכר רק על השעות שעבדו.
   
• עובדים שמועסקים בשכר גלובלי ועובדים בחול המועד באופן קבוע רק חלק מהיום יקבלו את שכרם הרגיל - ההיעדרות החלקית לא אמורה להקטין את שכרם.
   
• כעיקרון, מותר למעסיק במקום עבודה שברוב השנים פועל בחול המועד כרגיל להוציא אותו בחול המועד ל"חופשה מרוכזת חלקית" שבה העובדים יעבדו חצאי ימים ויפסידו חצי יום חופש על כל יום (בסך הכול הם יפסידו שני ימי חופש) - ובלבד שיתקיימו התנאים ליציאה לחופשה מרוכזת מלאה (הודעה מראש, שינוי לעומת שנים קודמות, ושלעובד יש מספיק ימי חופשה).
   
• מקומות העבודה שסגורים בחול המועד באופן קבוע: רוב משרדי הממשלה, כולל רשות המסים, משרד הרישוי ולשכות התעסוקה, רוב הרשויות המקומיות, פרט לשירותי הכיבוי וההצלה, בתי הספר וגני הילדים (כולל רוב הצהרונים - בחול המועד פסח, בניגוד לחול המועד סוכות, אין "בוקרון" בגני הילדים), וכשליש ממפעלי התעשייה.
   
• מקומות העבודה שפתוחים בחול המועד באופן חלקי: בתי המשפט, הבנקים, הבורסות, סניפי דואר ישראל (הדוורים עובדים כרגיל), קופות החולים, כשליש ממפעלי התעשייה וחלק מהחנויות (בעיקר חנויות פרטיות שאינן שייכות לרשתות).

חג פסח שמח לכולנו!